שיר מואר. בשחור. כחול.

[%תמר%]

הוא
היה
לבד.

פחד
מהרגע הזה
שיפסיק לרצות
שיחליט שדי.

נמאס לו
ובשביל מה בכלל
לנשום
להיות.

הוא לא מענין מידי
ת'חברים.

והמשפחה
המשפחה
אף פעם
לא התענינה.

הוא סתם היה
בצד
לבד.

ויום אחד
בטעות
נגע
בשחור.

זה היה מוזר
מענין
כזה.

מישהו
היה
אתו
הוא הרגיש.

המסך הבהב
הוא חייך אליו
צילם
הרים עיניים
ממסך.

התנער
נבהל מהצבע.

קם
גירד שחור
מהיד
שפשף עיניים
נקה ת'לב
נשם עמוק
שכח,
בינתיים.

הוא המשיך
לחיות שם
בצד
עד.

עד שהשחור הזה
נפל לו שוב
אל תוך
היד.

הוא נגע בו
הביט
עיניו
ומוחו
וליבו
הרגישו
ביחד כזה
בתוך מסך.

אור כחול
מהבהב
על פנים.

הוא
מצא מקום
שרואים אותו
מחייך שוב
מצלם
עוד תמונה עלתה.

מדפדף
מחפש לצפות
נשאב
לשעות.

מתנער
מתנתק מהמסך
הוא לא כזה
שילקה ת'צמו.

קם
מנער שחור
מקצה
אצבעות
הולך לצד
שוב
לבד.

מתיישב
קרוב לרצפה
מגרד
לכלוך במכנס
נאנח.

מוציא מסך מכיס
שוב
צבוע
בשחור
מואר
בכחול.

נשאב
לעולם
שוכח
עולם.

מחייך
מצלם
מדפדף
צוחק
דומע
צוחק
רגשות
במערבל מזון
עיסה דביקה.

נגמר הבטרייה
לאור כחול
נאנח
קם מרצפה
מנער אבק
ממכנס
שחור מהיד
הולך לחברים .

הוא לא אחד
שמדבר
אז רק עומד
לבד
עומד
בצד
מביט
באנשים.

מבין
לבד
מרגיש
לבד
קומץ אגרוף
לא רוצה לבד
רוצה להוציא מכיס
שחור כזה
עם אור כחול.

לא מוציא.

לוקח תיק
הולך
רחוק.

חושב
שם
יהיה טוב.

הוא לא ירגיש
לבד.

יצבע עצמו
שחור
יאיר עצמו
כחול.

יהיה שוב.

לבד.

בצד.

הוא.

בשחור.

כחול.



ואולי.
רק אולי.
מישהו בא.
להציל אותו.
מלבד.
מגורל.
צבוע.
בשחור כחול.