שיתוף - לביקורת הנסיון הזה

[מלכי פריד]

הקטע שאיתו נכנסתי לקהילת הכתיבה...
אשמח לביקורת ולהערות...


העולם נראה אחרת מהמרפסת הענקית שעל גג בית החולים. השמיים יותר קרובים, האנשים המעטים שעוברים בשעה הזאת של הלילה, יותר קטנים, עצי הברוש שעומדים זקוף ונראה כי אין דבר שיפיל אותם מטה, נעים קצת ממשב הרוח הקל שחלף.
אז למה אני, לאורך כל המטר שמונים ושמונה שלי נופל פעם אחר פעם לרצפה כאילו הייתי תינוק בן שנה? למה אני לא יכול להישאר זקוף, איתן ותמיר כמו שבמראה חיצוני אני לפחות נראה?
זה מה שכולם חושבים, זה באמת מטעה, הבחור הנאה והגבוה שלא קם, שלא נופל.
ואם הייתי נמוך כזה, כחוש, צנום הייתי נראה אחד שכל רגע מט לנפול?
לא, אני כבר עברתי את הגיל של הבכיות לאמא ש"אני הכי בסוף" -במסיבת חומש.
אבל כשכולם חושבים שאתה משהו אחד, אבל באמת אתה משהו אחר, זה כבר משהו אחר.
אני בן אדם שיודע לדבר, לשכנע, לשכנע את הסובבים אותך שכל מה שאתה אומר, נכון, שריר וקיים. כל כך משכנע עד כדי שלא מצליח לשכנע את עצמו בדברים שהוא משכנע אחרים.
היום שוב עברתי בכל המחלקה שלי, של חולי הסרטן, כמו בשבוע שעבר.
דוקטור ימפולסקי אהב את הרעיון שאני מסתובב בין כולם, בצד המבין, מעודד, מחזק, מפיח תקווה. הוא טוען שאני נותן להם חיים, שזה בריא, שזה מאריך את הימים הגם ככה קצרים שלהם. לפעמים הוא שוכח מול מי הוא עומד, אחרי הכל גם אני כמותם, אבל הוא מדבר 'עליהם', כאילו אני לא. לא יודע איך הקרחת הבוהקת שלי לא מזכירה לו את זה.
נאנח, חוזר לחדר שלי, מחייך למול הציור שתלוי על הדלת, שצייר לי נתי הקטן, אני עומד והוא לידי, מתחת לדבר הזה, שהוא הסביר לי שזה חופה.
יש עוד הרבה זמן עד אז. אבל אני מנסה שוב, לקום בחזרה, מחשבות שליליות הן נפילה כואבת. אבל הקימה שאח"כ, יותר חזקה, נופחת בי תקווה.

 

[שיבת ציון]

אהבתי.
הייתי מציעה לחלק יותר לפסקאות,
וגם לא כל כך הבנתי, למה לקטע קוראים: "הנסיון הזה"?

הכתיבה טובה, את מפסקת בצורה נכונה (שאת יכולה בהחלט להיות גאה בזה, זה קצת ואולי די נדיר), ובאופן כללי- זה קטע שפשוט כיף לקרוא.
זורם, חלק, מעורר הזדהות ונותן חומר למחשבה.

ברוכה הבאה!

 

[מלכי פריד]

אהבתי.
הייתי מציעה לחלק יותר לפסקאות,
וגם לא כל כך הבנתי, למה לקטע קוראים: "הנסיון הזה"?

הכתיבה טובה, את מפסקת בצורה נכונה (שאת יכולה בהחלט להיות גאה בזה, זה קצת ואולי די נדיר), ובאופן כללי- זה קטע שפשוט כיף לקרוא.
זורם, חלק, מעורר הזדהות ונותן חומר למחשבה.

ברוכה הבאה!

ממש תודה! נותן כח להמשיך!

בעקרון כתבתי את זה בוורד ושם יותר חילקתי לפסקאות, וכשהעתקתי זה העתיק לי צפוף אבל לא שמתי לב, הערת את תשומת ליבי!
קראתי לקטע "הנסיון הזה" כך, כי הבחור עליו מדובר עובר נסיון קשה, ובכל זאת מצליח להתמודד איתו.
למעשה אני גם לא כ"כ אהבתי שקראתי לזה כך, אבל לא היה לי רעיון אחר...