בלת"ק חלקי
האם למי שעבר רק תואר ראשון או התקבל לתואר שני בלי מיון ולא עשה התמחות - נותנים לעבוד עם בני אדם בצמתים הכי קריטיים בחיים שלהם ולחרוץ גורלות?
אם זה כך, זה מחדל עצום של המדינה ומסביר כמה וכמה דברים.
ראשית, ההכשרה בעו"ס כחלק מהתואר הראשון, היא כן קלינית (ההיפך, לרוב, היא יותר קלינית, ופחות עבודה סוציאלית של שירותי רווחה), הכשרה עם הדרכה צמודה על כל טיפול וטיפול, מה שמאפשר סינון.
בנוסף, ישנן הדרכות קבוצתיות, ועבודה קבוצתית- כמין טיפול קבוצתי, מה שגם מאפשר לסנן..
להיות מטפל, זה ממש לא קל, ומנסיון, אלא שלא היו מתאימים לזה, רובם (כן, לא יכולה להתחייב שכולם..
..) לא פתחו קליניקות ונשרו גם ממקומות עבודה.
העו"סים הקליניים המקצועיים, כמו גם הפסיכולוגים, לרוב, לומדים הכשרות וקורסים נוספים כדי להיות מטפלים טובים יותר
ולגבי פקידות סעד, לא נהיים ברגע.
צריך וותק ונסיון. המערכת מתרשמת מיכולת העובד והמדריכה מכירה את העובדת מקרוב, ורק אז מפנה לאפיק הזה.
כדי לקבל מינוי, יש צורך בקורס של שנה. טרם הקורס יש לעבור ראיונות אצל: רכזת חוק נוער באגף, פקידת סעד מחוזית, בי"ס ללימודי ע"ס. ורק אז מתחילים ללמוד.
כל החלטה הכרוכה בהתערבות בחוק, נעשית רק לאחר התייעצות של כל עובדי חוק נוער המשוייכים לאותו מחלקה..
הקיצור, החלטות גורליות לא מוחלטות מהשרוול, ולא ע"י משהו שבקושי סיים לימודים..
מקווה שלא הלאתי..