מה החוק?

[מי]

ועכשיו סקר, ותענו בכינות!
האם יש כאן שכיר/ה ולו אחד/ת שמשוכנע שהמעסיק שלו הוא אדם הוגן, ישר (למרות שהיה מעדיף כמובן משכורת גבוהה יותר-אין סתירה) או שכולכם משוכנעים לחלוטין שהמעסיק שלכם הוא סחטן, נצלן ועושק את כספכם?

אני מצביעה! המעסיק שלי בהחלט אדם הוגן וישר.


(ואגב, הוא אף פעם לא מדבר בצורה כזו על צרכיו של העובדים שלו.)

 

[דודוד]

מיכל123
כתוב בגמרא "הרוצה לאבד ממונו ישכור פועלים ואל יישב עמהם"
אבא שלי מוסיף על זה, "והרוצה לאבד גם את הבריאות, ישכור פועלים וכן ישב עמהם"

 

[מי]

למעשה, ברוב העסקים הקטנים, מה שקורה זה שהמעסיק עובד כל היום בשביל לפרנס את העובדות שלו, והם אלו שקובעות לו את סדר יומו, לעבוד ולעבוד ולעבוד על מנת שהעובדות שלו יקבלו פיצויי פרישה ופנסיה, בתי מון, החזר נסיעות, ביטוח לאומי ועוד.

אז שיסגור את העסק.
נשמע כאילו העובדות שלו הכריחו אותו להעסיק אותן.
באמת, יש גבול לכל תעלול.

עם כל האהדה שלי לקושי בניהול עסק קטן, אני לא מוצאת מקום להתבטא בצורה כזו.

 

[מי]

עבדות זו תופעה שכמעט נעלמה מהעולם,חוץ מאשר בב"ב אצל מיכל 123.

תתפלא לשמוע שלא.
טוענים שהיא אפילו מתרחבת.

 

[מי]

--

 

[Big]

אהבתי את הכללים. - זה למעשה מה שהחוק מחייב.

וואו.......

חשבתי שתאהבי את הדברים של קקטוס.

אבל שתרשמי שזה מה שהחוק מחייב?????

עד כדי כך לא עלה בדעתי.

 

[Big]

מבחינה הלכתית נטו, יש מנהג המדינה בצורה דו כיוונית. לא ניתן לחייב מקום שנוהג שלא לתת הבראה ופיצויים, כמו שלא ניתן לדרוש מעובדת לא לאכול.
והפוך:
אם דורשים מהמעסיק לשנות את המנהג שנוהגים בו העמותות החרדיות (הגנבים האלו...) ומשום מה לא מגדירים את זה כמנהג המדינה, יהיה אפשר לדרוש מהעובדות לשנות את המנהג שלהם.

אני לא חושבת שאת צודקת.

מבחינה הלכתית - המעסיק צריך לתת את מה שסוכם בחוזה, אם סוכם על תנאים כפי החוק, קופת גמל, הבראה, חופשות, פיצויים וכו', אז הוא חייב לתת אותם, בין אם הוא רוצה ובין אם לא, וכנגד העובדת צריך לעשות את תפקידה נאמנה - על כל המתפרש מכך, ועל זה יש הרבה שטחים אפורים ולכן רבינו קבעו כמנהג המדינה, ז"א שאם מקובל לאכול ע"ח העבודה או להתפלל אז זה כולל.

אני עצמאית - שלא תקפצי עלי......

 

[אריה123]

אני לא חושבת שאת צודקת.

מבחינה הלכתית - המעסיק צריך לתת את מה שסוכם בחוזה, אם סוכם על תנאים כפי החוק, קופת גמל, הבראה, חופשות, פיצויים וכו', אז הוא חייב לתת אותם, בין אם הוא רוצה ובין אם לא, וכנגד העובדת צריך לעשות את תפקידה נאמנה - על כל המתפרש מכך, ועל זה יש הרבה שטחים אפורים ולכן רבינו קבעו כמנהג המדינה, ז"א שאם מקובל לאכול ע"ח העבודה או להתפלל אז זה כולל.

אני עצמאית - שלא תקפצי עלי......

נכון.

אם סוכם שהמעסיק נותן כל מה שהחוק מחייב, ולא סוכם שהעובד מתחייב לתת כלום אז את צודקת.
אבל במקרה שסוכם שהחוק מחייב את שתי הצדדים, אז החוק מחייב את שניהם, ואם משום מה העובד מחליט ללכת לא לפי החוק אלא לפי מנהג המדינה אז הוא צריך לדעת שבציבור שלנו יש הרבה מאד מאד מאד מאד שנוהגים לא לתת את מה שהחוק מחייב והוא חייב ליידע תא המעסיק שהוא החליט לשנות את תנאי החוזה ולנהוג לפי המדינה והוא צריך להסכים שגם המעסיק ינהג לפי מנהג המקום.

חוץ מזה, שלקרוא למעשה גזילה "מנהג המדינה" לא כל כך מקובל עלי. בגמרא לא כתוב שמכיון שנוהגים להתפלל מותר להתפלל, חוץ מקריאת שמע שזה חיוב דאורייתא שהפועל חייב לקרוא את בראש האילן ולא לרדת ולהתפלל בכוונה.

 

[efratrutti]

חבר'ה כשפתחתי את האשכול לא התכוננתי לוויכוחים כאלה בסך הכל רציתי לדעת את החוק

 

[תקוה]

מיכל123-
כנראה שלא נתקלת בכל ימי עבודתך עם אנשים מהוגנים וממש חבל לי.


גם אני עבדתי פעם עם בוסית נצלנית שיא השיאים. היכן שרק יכלה דרשה מאיתנו לעבוד ללא תמורה ולא משנה שאת המשכורת ראינו פעם בחצי שנה.
עזבתי אותה לאנחות ממש חבל שלא 6 שנים קודם...

ומצאתי עבודה עם מנהלת מיוחדת זהב צרוף.
כל רצונה היחיד הוא שיהיה לי טוב בין בעבודה בין בבית. לפי הנוחות שלי נקבעו לי שעות העבודה. לפי רצוני נקבעה המשכורת. חופשות נקבעות בהתאם לרצוני. ואם הטרידו אותי בבית מענייני העבודה - זה נגמר בהוראה מפורשת ממנה לכל העובדות. ואם היינו ערב חתונה קיבלתי חופש יומיים לפני ויומיים אחרי שלא לדבר על ערב פסח וערבי חגים.
וכל הזמן אני רואה כמה היא דואגת שיהיה לי טוב ונעים ונחמד. ותמיד היא כולה מחמאות ונופת צופים. וגם כשפישלתי ושלחתי לדפוס שלא באישורה הסופי, או את הקובץ אחד לפני האחרון עם הטעות הכי איומה שהיתה בו. מעולם לא כעסה או הביעה טרוניה כלשהי אלא אמרה כולנו בני אדם ולא מלאכים וקורה שלפעמים טועים. ובתחלה כשהייתי ירוקה עדיין טעיתי הרבה....

לא פלא הוא שכל העבדות שם מסורות לה בכל נשמתן והאווירה שם משפחתית מאוד. ואנו מגיעות גם עם חום גבוה וגם כשהילד לא מרגיש טוב ובטח בערבי אירועים מיוחדים שנוכוחותינו חשובה להפיק תנובה. וכשהיא לא הרגישה טוב יצאנו מגדרינו שתוכל לנוח כמה שיותר ואנו נעבוד במלוא המרץ כדי שלא יחושו בחסרונה.

אחרי שנה שעבדתי שם וגיליתי שאני מוכנה לעשות בשבילה הכל מה שלבוסית הקודמת שלי לא הייתי מוכנה להזיז אצבע הבנתי שלא אני נהייתי בעלת חסד נדירה, פשוט יחסי עובד ומעביד שונים.

אם המעביד רוצה רק בטובתו של העובד אז גם העובד ירצה בטובתו של המעביד.

וחבל לי מאוד שאת לא מכירה את הצוות שלנו הדיונים פה בפורום היו מקבלים פורמט שונה...

 

[sh12]

תקוה,
התאור שאת מתארת הוא קיצוני מאד לצד החיובי.
עדין לא נתקלתי באף עובדת שמתארת כך את ההנהלה והצוות בעבודה...
הלוואי וילמדו ממכם רבים וטובים!

אבל ברור לך שרב מקומות העבודה לא חושבים רק על טובת העובד ורצונותיו...
ואיך יהיה לו טוב? ואיך אפשר לצ'פר עוד...

 

[תקוה]

אבל ברור לך שרב מקומות העבודה לא חושבים רק על טובת העובד ורצונותיו...
ו..

אשמתם.. כי זאת ההוכחה להתנהלות נכונה ותקינה

 

[ליבי]

אשמתם.. כי זאת ההוכחה להתנהלות נכונה ותקינה

אם כך אין הרבה עסקים שההתנהלות שלהם נכונה ותקינה
אחרי הכל, העובדים מועסקים בשביל העסק ולא ההיפך.

(ד"א, אולי מחפשים אצלכם עוד עובדת? נשמע לא רע להחליט על גובה המשכורת)

 

[אפרתה]

מסכימה עם תקוה-
גם אצלנו במוסד באים לקראת הצוות ומשתדלים להחמיא ולפרגן ולא רק לדרוש ולעקם פרצוף כשעובד מבקש משהו.
וזה בהחלט גורם לתפוקת עבודה טובה יותר. מוכח.

 

[mig]

נראה לי שכדאי לפתוח אשכול הפוך.
המעסיקים יכתבו מהו מעסיק טוב ואיך כדאי לצ'פר את העובדים,
והעובדות תכתובנה איך כדאי לרצות את המעסיק ומהי עובדת טובה.

יהיה הרבה יותר יעיל ובונה.

 

[אריה123]

כל מילה, אמת. ואני מאד מאד לא אוהבת שמצרפים את העסק האישי לדיון בפורום.

אצלינו בעבודה זה גם כך, עובדים מקבלים את כל מה שהם רוצים, וכמובן, שהעובדים שמשקיעים את הנשמה שלהם בעסק. (מי קדם למי ? הביצה או התרנגול ? לא יודעת.)

אני מדברת על עובדים במקומות עבודה אחרים ולא אצלינו בעבודה !!!

 

[אריה123]

אז שיסגור את העסק.
נשמע כאילו העובדות שלו הכריחו אותו להעסיק אותן.
באמת, יש גבול לכל תעלול.

יש אפשרות אחרת.

לסכם עם העובדות - לפני קבלתן לעבודה - שהם לא יקבלו כלום מכל הזכויות.
ו...כן, המעסיק ישלח לבית הסוהר !! העובדות ממש מכריחות אותו להעסיק עם כל הזכויות !
הגבול שיש לכל תעלול הוא דו כיווני, ומשום מה הרבה מהעובדות חושבות שזה רק חד כיווני.

 

[אריה123]

נראה לי שכדאי לפתוח אשכול הפוך.
המעסיקים יכתבו מהו מעסיק טוב ואיך כדאי לצ'פר את העובדים,
והעובדות תכתובנה איך כדאי לרצות את המעסיק ומהי עובדת טובה.

יהיה הרבה יותר יעיל ובונה.

מעסיק טוב, לדעתי, זה מעסיק שנותן את כל הזכויות שהחוק מחייב, ומפרגן לעובדות שלו חופשה בלי תשלום מדי פעם (ערב פסח, ילד חולה, בעל חולה, הורים חולים, שמחה משפחתית וכדומה).

עובד טוב, לדעתי, זה עובדת שנותנת את כל הזכויות שהחוק מחייב (לעובד עד צאת הנשמה) ומפרגנת למעסיקה שלה להשאר שעות נוספות (בתשלום, כמובן) בעיתות עומס.

מעסיק עוד יותר טוב, נותן בונוסים גבוהים ומעלה משכורות במידה והעסק מרוויח יותר בזכות העובדת.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

מיכל[FONT=Times New Roman, serif]123;988403]
[/FONT]חוץ מזה[FONT=Times New Roman, serif], [/FONT]שלקרוא למעשה גזילה [FONT=Times New Roman, serif]"[/FONT]מנהג המדינה[FONT=Times New Roman, serif]" [/FONT]לא כל כך מקובל עלי[FONT=Times New Roman, serif]. [/FONT]בגמרא לא כתוב שמכיון שנוהגים להתפלל מותר להתפלל[FONT=Times New Roman, serif], [/FONT]חוץ מקריאת שמע שזה חיוב דאורייתא שהפועל חייב לקרוא את בראש האילן ולא לרדת ולהתפלל בכוונה[FONT=Times New Roman, serif].[/FONT]

לא אכפת לי שמצטטים גמרות[FONT=Times New Roman, serif], [/FONT]אבל חשוב לדייק[FONT=Times New Roman, serif].
[/FONT]מה באמת כתוב בגמרא[FONT=Times New Roman, serif]?[/FONT]
[FONT=Times New Roman, serif]([/FONT]עשיתי כמה תרגומים קטנים מארמית[FONT=Times New Roman, serif])[/FONT]
לשון המשנה הוא כך[FONT=Times New Roman, serif]:[/FONT]האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך[FONT=Times New Roman, serif], [/FONT]מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה[FONT=Times New Roman, serif].[/FONT]דצלותא רחמי היא[FONT=Times New Roman, serif], [/FONT]וצריכה כוונה[FONT=Times New Roman, serif]. [/FONT]הלכך [FONT=Times New Roman, serif]- [/FONT]אין מתפללין בראש האילן ובראש הנדבך[FONT=Times New Roman, serif], [/FONT]שחוששים שמא יפלו[FONT=Times New Roman, serif], [/FONT]שאין יכולין לעמוד שם אלא על ידי הדחק ומחמת הפחד מהנפילה לא יכולים לכוון[FONT=Times New Roman, serif].[/FONT]
מפרשת הגמרא[FONT=Times New Roman, serif]:[/FONT]
ת[FONT=Times New Roman, serif]''[/FONT]ר[FONT=Times New Roman, serif]: [/FONT]האומנין שהם עסוקים במלאכתן בראש האילן או בראש הנדבך והגיע זמן ק[FONT=Times New Roman, serif]''[/FONT]ש קורין בראש האילן ובראש הנדבך[FONT=Times New Roman, serif], [/FONT]ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה בזמן שעוסקין בהן מפני שענפיהם מרובים ויכולין לעמוד שם שלא בדוחק ואין שם פחד ליפול לפיכך מתפללין בראשם ושאר כל האילנות יורדים למטה ומתפללין[FONT=Times New Roman, serif].[/FONT]


זה חלק אחד הגמרא ממשיכה לדון בעוד מקרה[FONT=Times New Roman, serif]:[/FONT]
א[FONT=Times New Roman, serif]. [/FONT]ת[FONT=Times New Roman, serif]''[/FONT]ר הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית קורין ק[FONT=Times New Roman, serif]''[/FONT]ש ומברכין לפניה ולאחריה ואוכלין פתן ומברכין לפניה ולאחריה ומתפללין תפלה של שמונה עשרה אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין כפיהם[FONT=Times New Roman, serif]. [/FONT]שואלת הגמרא[FONT=Times New Roman, serif]: [/FONT]והרי שנינו שמתפללים רק [FONT=Times New Roman, serif]"[/FONT]מעין י[FONT=Times New Roman, serif]"[/FONT]ח[FONT=Times New Roman, serif]"?[/FONT]
מתרצת הגמרא[FONT=Times New Roman, serif]: [/FONT]לא קשיא[FONT=Times New Roman, serif], [/FONT]כאן בעושין בשכרן[FONT=Times New Roman, serif],[/FONT]כלומר[FONT=Times New Roman, serif]: [/FONT]משתכרים בכסף מלא[FONT=Times New Roman, serif]. [/FONT]וכאן בעושין בסעודתן[FONT=Times New Roman, serif],[/FONT]והשכר שלהם הוא הסעודה עצמה[FONT=Times New Roman, serif]. [/FONT]
מקרה נוסף ודומה שמביאה הגמרא לראיה[FONT=Times New Roman, serif]:[/FONT]
הפועלים שהיו עושים מלאכה אצל בעל הבית[FONT=Times New Roman, serif], [/FONT]קורין ק[FONT=Times New Roman, serif]''[/FONT]ש ומתפללין[FONT=Times New Roman, serif], [/FONT]ואוכלין פתן ואין מברכים לפניה אבל מברכין לאחריה שתים[FONT=Times New Roman, serif]. [/FONT]כיצד[FONT=Times New Roman, serif]? [/FONT]ברכה ראשונה כתקונה[FONT=Times New Roman, serif], [/FONT]שניה פותח בברכת הארץ וכוללין בונה ירושלים בברכת הארץ[FONT=Times New Roman, serif]. [/FONT]במה דברים אמורים[FONT=Times New Roman, serif]? [/FONT]בעושין בשכרן[FONT=Times New Roman, serif], [/FONT]אבל עושין בסעודתן[FONT=Times New Roman, serif], [/FONT]או שהיה בעל הבית מיסב עמהן מברכין כתיקונה[FONT=Times New Roman, serif].[/FONT]








[FONT=Times New Roman, serif]
[/FONT]

 

[סימה שלי]

מיכל123-
כנראה שלא נתקלת בכל ימי עבודתך עם אנשים מהוגנים וממש חבל לי.


גם אני עבדתי פעם עם בוסית נצלנית שיא השיאים. היכן שרק יכלה דרשה מאיתנו לעבוד ללא תמורה ולא משנה שאת המשכורת ראינו פעם בחצי שנה.
עזבתי אותה לאנחות ממש חבל שלא 6 שנים קודם...

ומצאתי עבודה עם מנהלת מיוחדת זהב צרוף.
כל רצונה היחיד הוא שיהיה לי טוב בין בעבודה בין בבית. לפי הנוחות שלי נקבעו לי שעות העבודה. לפי רצוני נקבעה המשכורת. חופשות נקבעות בהתאם לרצוני. ואם הטרידו אותי בבית מענייני העבודה - זה נגמר בהוראה מפורשת ממנה לכל העובדות. ואם היינו ערב חתונה קיבלתי חופש יומיים לפני ויומיים אחרי שלא לדבר על ערב פסח וערבי חגים.
וכל הזמן אני רואה כמה היא דואגת שיהיה לי טוב ונעים ונחמד. ותמיד היא כולה מחמאות ונופת צופים. וגם כשפישלתי ושלחתי לדפוס שלא באישורה הסופי, או את הקובץ אחד לפני האחרון עם הטעות הכי איומה שהיתה בו. מעולם לא כעסה או הביעה טרוניה כלשהי אלא אמרה כולנו בני אדם ולא מלאכים וקורה שלפעמים טועים. ובתחלה כשהייתי ירוקה עדיין טעיתי הרבה....

לא פלא הוא שכל העבדות שם מסורות לה בכל נשמתן והאווירה שם משפחתית מאוד. ואנו מגיעות גם עם חום גבוה וגם כשהילד לא מרגיש טוב ובטח בערבי אירועים מיוחדים שנוכוחותינו חשובה להפיק תנובה. וכשהיא לא הרגישה טוב יצאנו מגדרינו שתוכל לנוח כמה שיותר ואנו נעבוד במלוא המרץ כדי שלא יחושו בחסרונה.

אחרי שנה שעבדתי שם וגיליתי שאני מוכנה לעשות בשבילה הכל מה שלבוסית הקודמת שלי לא הייתי מוכנה להזיז אצבע הבנתי שלא אני נהייתי בעלת חסד נדירה, פשוט יחסי עובד ומעביד שונים.

אם המעביד רוצה רק בטובתו של העובד אז גם העובד ירצה בטובתו של המעביד.

וחבל לי מאוד שאת לא מכירה את הצוות שלנו הדיונים פה בפורום היו מקבלים פורמט שונה...

ושתדעי לך...
שאצל מיכל123 בדיוק כך העובדים מרגישים... כמו שאת מרגישה היום,
הייתי בטוחה שאת עובדת אצלה לפי התיאור שנתת...
משתדלים לתת את המקסימום לעבודה, לא כי דורשים, אלא כי את גם מקבלת המון...
כי העובדים מרגישים שהמעבידים רוצים רק את טובת העובדים!!!!
העובדות מוכנות להשאר יותר, להגיע בשעות אחרות כאשר יש עומס, כי כאשר את צריכה, את גם מקבל המון... זה מקום שכיף לעבוד שם!!!

לא פלא הוא שכל העבדות שם מסורות לה בכל נשמתן והאווירה שם משפחתית מאוד. ואנו מגיעות גם עם חום גבוה וגם כשהילד לא מרגיש טוב ובטח בערבי אירועים מיוחדים שנוכוחותינו חשובה להפיק תנובה. וכשהיא לא הרגישה טוב יצאנו מגדרינו שתוכל לנוח כמה שיותר ואנו נעבוד במלוא המרץ כדי שלא יחושו בחסרונה..

ממש כך...