מה החוק?

[eden7115]

תור הזהב, אני מעריכה אותך ואת דעותייך מאוד בדר"כ, אך כאן זה הודעתך נשמעת כמו:
"רק לשכירים מותר להתלונן כאן! אם אתה עצמאי תסתום ת'פה..."

למה שאני לא אכתוב:
"שכירים יקרים, התלונות שלכם רק גורמות לעוגמת נפש. אולי תתעלו את האנרגיות שלכם ובמקום להתלונן תתחילו בעשייה אצל ח"כ על הטבת תנאי העסקה?"
זה בדיוק אותו דבר, רק הפוך...

ודרך אגב, אף עצמאי לא התלונן - רק הציג את תמונת המצב גם מהצד השני.

מירמור וטרוניות? אני רואה רק משכירים כאן כל שני וחמישי...
הצער והתסכול שזה גורם לעצמאים לא נחשב, כשהם רואים מה דורשים מהם בלי הבנה שזה לא תלוי בהם?

ושוב: אין לי שום בעיה עם השכירים ועם התנאים שהם דורשים.
יש לי בעיה עם זה שהם דורשים את זה מהמעסיקים (שגם להם לא קל) ולא מהמדינה.

 

[שירי כהן]

עדן - רק להזכירך/ליידעך, אני עצמאית לחלוטין.

 

[chani2006]

לענ"ד לא מדובר על תוכן ההודעות אלא על נימתן.

ברור שמעסיק הוא בנ"א שעובד קשה למחייתו לא פחות (ואולי יותר) ממועסקיו.

אבל לשמוע מעסיק שמדבר בנימה כזו של זלזול ותוקפנות כלפי עובדיו,
(שלא בכדי הזכירה פה לאי מי את היחס כלפי העבדים השחורים)
זה מה שצורם, ואם יותר לי, מחזק גם את הדעה הקדומה נגד המעסיקים המתעמרים בעובדיהם.

ניתן לומר:
אני מבינה שקשה לעובדת לעבוד ברצף 9 שעות בלי לאכול, אבל אין לי אפשרות כלכלית, ואני גם לא מחוייבת על פי חוק, לשלם לה על הזמן שהיא לא עובדת.

כשמעסיק מתייחס לצרכים לגיטימיים של עובד, כאל משהו קטנוני, תובעני, שרק בא לנצל אותו ולעשוק אותו, זה בהחלט מציב את עובדיו במקום מעורר רחמים.

 

[eden7115]

לענ"ד לא מדובר על תוכן ההודעות אלא על נימתן.

ניתן לומר:
אני מבינה שקשה לעובדת לעבוד ברצף 9 שעות בלי לאכול, אבל אין לי אפשרות כלכלית, ואני גם לא מחוייבת על פי חוק, לשלם לה על הזמן שהיא לא עובדת.

זה מה שכתבתי, לא?
אפילו הוספתי וכתבתי למי כן אפשר לפנות בכדי לשנות את זה...

 

[אריה123]

החתמת מעסיקים על הקושי במצב הנוכחי/פנייה לח"כים חברתיים/בקשה לדבר לפני החכ"ים בכנסת בדיון בנושא עסקים קטנים וכו'.
כי כאן זה נראה מירמור וטרוניות.
ללא עשייה בכלל, סתם להתלונן?

הבעיה היא, שאת החוק לא ניתן לשנות בכלל.

נושא ההפרשות לפנסיה, שהוא משהו הזוי לחלוטין שהמעסיק יצטרך לשלם לעובד עבור 30 שנה שהוא לא יעבוד אצלו, אין סיכוי שהחוק ישתנה.
מי ישנה את זה, חברי הכנסת ? הם בעצמם שכירים - אין סיבה שיוותרו על ההטבות שמגיעים להם.
הטייקונים ? - כל הכסף של הפנסיה של השכירים פשוט עובר אליהם כהלואה לטוח רחוק, כך שגם אם יהיה חבר כנסת שכן ירצה לדאוג בצורה נכונה למעסיקים - הם לא יתנו לו.

ימי מחלה (יום וחצי לחודש, את מכירה מישהו שחולה כל חודש יום וחצי ?)
דמי הבראה (כמה אלפי שקלים כל שנה, על מנת שהעובד יוכל לנסוע לבית מלון, אבל גם אם הוא לא נוסע הוא מקבל את הכסף. יש בזה הגיון כלשהוא ?)
האם יש חבר כנסת שיסכים לדאוג שהמעסיקים לא יתנו את זה ? - גם הוא עצמו יפסיד, וגם מבחינת הציבור זה נראה מאד לא טוב.

 

[שירי כהן]

ימי מחלה (יום וחצי לחודש, את מכירה מישהו שחולה כל חודש יום וחצי ?)
דמי הבראה (כמה אלפי שקלים כל שנה, על מנת שהעובד יוכל לנסוע לבית מלון, אבל גם אם הוא לא נוסע הוא מקבל את הכסף. יש בזה הגיון כלשהוא ?)
האם יש חבר כנסת שיסכים לדאוג שהמעסיקים לא יתנו את זה ? - גם הוא עצמו יפסיד, וגם מבחינת הציבור זה נראה מאד לא טוב.

1. כן. אני מכירה לפחות @#$%^&* אמהות שמישהו אצל חולה יום וחצי כל חודש,
האמת בד"כ הרבה יותר מזה, וכשהיא עצמה עם חום היא באה כדי לשמור את הימים היקרים לילדים, אבל נו, ניחא.
2. דמי הבראה - כן, זה הגיוני. זה אנושי. לא כשחיים על השקל (המעסיק), לא כשעוסקים בהשרדות (שוב, המעסיק) אבל בחברה מתוקנת ונורמלית, יש בזה הרבה מאד הגיון, והרבה מעסיקים חכמים היו עושים זאת גם אילולא חויבו מטעם החוק.
3. זה לא רק נראה מאד טוב, זה באמת מאד לא טוב.

 

[אריה123]

1. כן. אני מכירה לפחות @#$%^&* אמהות שמישהו אצל חולה יום וחצי כל חודש,
האמת בד"כ הרבה יותר מזה, וכשהיא עצמה עם חום היא באה כדי לשמור את הימים היקרים לילדים, אבל נו, ניחא.
2. דמי הבראה - כן, זה הגיוני. זה אנושי. לא כשחיים על השקל (המעסיק), לא כשעוסקים בהשרדות (שוב, המעסיק) אבל בחברה מתוקנת ונורמלית, יש בזה הרבה מאד הגיון, והרבה מעסיקים חכמים היו עושים זאת גם אילולא חויבו מטעם החוק.
3. זה לא רק נראה מאד טוב, זה באמת מאד לא טוב.

ההגיון הצרוף שלך מסכים עם זה שהמעסיק אמור לשלם לאמא כדי שהיא תשאר בבית לשמור על הילדים החולים שלה ?
כשהיא עצמה מגיעה עם חום לעבודה וחצי מזמן העבודה היא נחה וקשה לה לעבוד, והיא לוקחת מהמעסיק שכר מלא. זה הגיוני ?
2. דמי הבראה בלי לצאת באמת לחופש זה הגיוני ? (ההגיון אומר שאם השכר אינו מספיק, שיעלו את שכר המינימום, ומי שעובדת עם שכר של 8000 ש"ח בחודש או אפילו 12000 ש"ח בחודש זה גם הגיוני המעסיק יתן לה פעם בשנה עוד כמה אלפי שקלים סתם ?)

מה שכן, ברור שאם המעסיק סיכם עם העובדת שהיא תקבל את כל החובות החוקיות, המעסיק חייב לתת את זה אפילו אם זה לא הגיוני, ואם היה מגיע לעובדת חצי שעת מנוחה על חשבון המעסיק (בנוסף לזמן שהיא מצוטטת במיילים וגולשת בפרוג בלי שהמעסיק רואה) ברור שהמעסיק היה חייב לשלם לה את זה.

 

[שירי כהן]

ההגיון הצרוף שלך מסכים עם זה שהמעסיק אמור לשלם לאמא כדי שהיא תשאר בבית לשמור על הילדים החולים שלה ?
כשהיא עצמה מגיעה עם חום לעבודה וחצי מזמן העבודה היא נחה וקשה לה לעבוד, והיא לוקחת מהמעסיק שכר מלא. זה הגיוני ?
2. דמי הבראה בלי לצאת באמת לחופש זה הגיוני ? (ההגיון אומר שאם השכר אינו מספיק, שיעלו את שכר המינימום, ומי שעובדת עם שכר של 8000 ש"ח בחודש או אפילו 12000 ש"ח בחודש זה גם הגיוני המעסיק יתן לה פעם בשנה עוד כמה אלפי שקלים סתם ?)

מה שכן, ברור שאם המעסיק סיכם עם העובדת שהיא תקבל את כל החובות החוקיות, המעסיק חייב לתת את זה אפילו אם זה לא הגיוני, ואם היה מגיע לעובדת חצי שעת מנוחה על חשבון המעסיק (בנוסף לזמן שהיא מצוטטת במיילים וגולשת בפרוג בלי שהמעסיק רואה) ברור שהמעסיק היה חייב לשלם לה את זה.

מכלל ההודעות שלך מסתמנים שני דברים -
1. העסק מתפקד בקושי רב,
2. העובדות שלך נרפות, עצלות, מנצלות, לא ישרות ולא מתחשבות.
אולי סעיף 2 מסביר את סעיף 1!
כששכנות שלי/חברות שלי הולכות לעבודה לא במצב בריאות תקין מאה אחוז הן לא נחות חצי מהזמן, הן לא נחות כמעט בכלל, כי משום מה הנשים אותן אני מכירה - הן נשים ישרות והגונות.
בתור עצמאית אף אחד לא מממן לי את ימי החולי שלי או של ילדי,
אבל לקחתי את זה בחשבון כשפתחתי עסק, למול האופציה להיות שכיר -
שזה אומר תקרה מסוימת של שכר, עבודה תחת בוס, מס' מסוים של שעות רצופות נוקשות, (הן מבחינת תחילת יום העבודה והן מבחינת סיומו) חופשים מוגבלים, תנאים מגבילים, אבל -
שכר קבוע, ימי מחלה, דמי הבראה, לא צריך לדאוג לניהול העסק אלא רק לתפקיד המסוים שלי ועוד ועוד דברים שאת מצפה מהשכירים להשתתף בהם איתך, אבל זה ממש לא מתאים.
עצמאי נושא בנטל גדול משיקולים רווחיים,
אם זה לא רווחי - למה לך?
ואם זה רווחי במידה שווה לשכיר, אז או שתשלימי עם זה או שתלכי להיות שכירה בעצמך, ללא כאבי הראש.
אין שום טעם לצפות מעובד לשאת בנטל ההנהלה.
אין שום סיבה שראש של שכיר יעבוד כשל עצמאי.
בשביל זה הוא שכיר.

 

[אריה123]

מכלל ההודעות שלך מסתמנים שני דברים -
1. העסק מתפקד בקושי רב,
2. העובדות שלך נרפות, עצלות, מנצלות, לא ישרות ולא מתחשבות.
אולי סעיף 2 מסביר את סעיף 1!
כששכנות שלי/חברות שלי הולכות לעבודה לא במצב בריאות תקין מאה אחוז הן לא נחות חצי מהזמן, הן לא נחות כמעט בכלל, כי משום מה הנשים אותן אני מכירה - הן נשים ישרות והגונות.
בתור עצמאית אף אחד לא מממן לי את ימי החולי שלי או של ילדי,
אבל לקחתי את זה בחשבון כשפתחתי עסק, למול האופציה להיות שכיר -
שזה אומר תקרה מסוימת של שכר, עבודה תחת בוס, מס' מסוים של שעות רצופות נוקשות, (הן מבחינת תחילת יום העבודה והן מבחינת סיומו) חופשים מוגבלים, תנאים מגבילים, אבל -
שכר קבוע, ימי מחלה, דמי הבראה, לא צריך לדאוג לניהול העסק אלא רק לתפקיד המסוים שלי ועוד ועוד דברים שאת מצפה מהשכירים להשתתף בהם איתך, אבל זה ממש לא מתאים.
עצמאי נושא בנטל גדול משיקולים רווחיים,
אם זה לא רווחי - למה לך?
ואם זה רווחי במידה שווה לשכיר, אז או שתשלימי עם זה או שתלכי להיות שכירה בעצמך, ללא כאבי הראש.
אין שום טעם לצפות מעובד לשאת בנטל ההנהלה.
אין שום סיבה שראש של שכיר יעבוד כשל עצמאי.
בשביל זה הוא שכיר.

העסק שלי האישי הוא לא נושא לדיון כאן בפורום, הנושא הוא האם הגישה הזו של השכיר שאומר - מגיע לי ! היא גישה נכונה או שהיא גישה סחטנית שמשום מה השתרשה בעולמינו.

אני מנסה להכניס למודעות שהחוקים הם בלתי הגיוניים בעליל.

אם מישהי ברור לה שהיא כשכירה לא אמורה לתת למעסיק את כל מה שהחוק מחייב והיא לא אמורה לעבוד כל שעות העבודה (אפשר להתקשר הביתה באמצע העבודה לברר אם הניחו את האוכל על האש - אפשר קצת לצוטט ולבדוק את המייל האישי באמצע העבודה, אם המעסיק לא רואה, - אפשר לנוח על כוס קפה באמצע העבודה ולפטפט עם העובדות האחרות במקום לעבוד, וזה אסור לפי החוק וכנראה שגם לפי ההלכה אם המעסיק לא נתן לכך הסכמה מפורשת.)
וזה מקובל עלי מאד מאד מאד מאד מאד - כי זה הגיוני.

אותו דבר חייב להיות שהשכיר יסכים לדברים הגיוניים בענין השכר ולפחות לא לדרוש דברים הזויים מהמעסיק אפילו שהחוק כן לצד השכיר.

ושוב, אבקש לא להשליך באופן אישי על אף אחת/אחד מחברי הפורום, כולם אהובים ברורים גיבורים וקדושים.

 

[מיה יצחקי]

עולה מהדברים כאן כאילו המעסיק הוא בית תמחוי של השכירים ואלה במקום להודות על חסדי המעסיקים לא מתביישים ומבקשים זכויות

אני חושבת שקצת שוכחים כאן, שכמו שאני זקוקה לבוס, כדי לקבל משכורת כך הבוס זקוק לי כדי שהעסק יעבוד והוא ירויח כסף
[שאותו כמה חבל יצטרך בסוף לתת לעובדיו הסחטנים ] ,

 

[אריה123]

מה פתאום ?
פשוט, המעסיק מסכם עם העובדת על שכר של 7000 ש"ח לחודש, ובסוף בגלל החוקים הדרקוניים של המדינה הוא משלם לה כ 9000 ש"ח בחודש, (כסף לחופש, כסף ל 30 שנה אחרי העבודה, כסף לנסיעות לעבודה, כסף על ימים שהיא לא מגיעה לעבודה מכל מיני סיבות כמו מחלה או ימי חופשה בתשלום, כסף לשלשה וחצי חודשים אחרי הלידה שבהם היא לא עובדת). והוא לא אומר מילה, ומדי פעם הוא מוסיף עוד בונוסים ועוד כמה הטבות, והעובדת מדי פעם מתקשרת הביתה באמצע העבודה ומשוחחת עם הילדים או עם הבעל והמעסיק לא אומר מילה וממשיך לפרגן עם חיוך.
ואחרי זה כשמתברר לה שאולי יש איזה שהוא חוק שמחייב את המעסיק לשלם לה עוד כמה שקלים - ישר נפתח בפרוג אשכול על המעסיקים הסחטנים.

נכון מאד מאד מאד שהעובדות חייבות להכיר טובה למעסיק כמו שנכון מאד מאד מאד שהמעסיק חייב להכיר טובה לעובדת, אבל זה לא הגון בכלל לדרוש מהמעסיק לעמוד על כל פיפס בחוק בזמן שהעובדות עושות דברים לפי ההגיון שלהם ולא מתייחסות לחוק בכלל.

תנסי לעבוד 9 שעות בלי הפסקה בכלל. החוק מחיב את זה. זה לא הגיוני ? גם לא הגיוני לשלם לעובדת המון דברים הזויים שהמדינה מחייבת.

 

[רחלים]

כולם אהובים, ברורים וצדיקים.

 

[תקוה]

מה פתאום ?
פשוט, המעסיק מסכם עם העובדת על שכר של 7000 ש"ח לחודש, ובסוף בגלל החוקים הדרקוניים של המדינה הוא משלם לה כ 9000 ש"ח בחודש,

.

אם הוא מסכם על 7000 לחודש והוא חי פה במדינה ולא נחת עכשיו אז הוא יודע שבעצם הוא מסכם איתה על 9000. וזו המשכורת שלה.

למה היא מחולקת? מה מרוויח העובד שלו מצורת חלוקה כזו או אחרת?
מה זה העסק של המעביד?

 

[אריה123]

זה משהו שדומה לחנויות שמוכרים מוצר ב 19.99 ולא ב 20.00 ש"ח. יש לזה הבנה פנימית מאד מאד שונה.

גם העובד ברוב המקרים מתייחס להכנסה רק לסכום שסוכם עם המעסיק ולא לכל שאר הכספים שזורמים אליו (פנסיה, הבראה ועוד).

מעסיק רגיל מבין שמכיון שהוא מכניס היום לעסק כל חודש 15,000 ש"ח הוא יכול להעסיק מישהי ב7000 ש"ח ויעלה לו עוד כמה שקלים כל החובות הפנסיוניות וכו' וישאר לו מספיק בשביל להמשיך ולפתח את העסק, והוא יודע שיש לו עוד עלויות אבל ברוב המקרים הוא לא יודע בדיוק כמה (כמו שהשכיר ברוב המקרים לא יודע באמת כמה הוא מקבל)

ופתאום מתברר לו שזה עולה לו כ 9000 ש"ח (ותאמיני לי שכמעט אף מעסיק לא יודע כמה זה באמת עולה לו, ורוב העובדים אינם מודעים כמה הם עולים למעסיק או כמה הפרישו להם לפנסיה. פשוט העיסוק שלי זה בתחום חשבות שכר והנהלת חשבונות לעסקים ולעמותות)

ופתאום הוא צריך להוסיף עוד כ 2000 ש"ח דמי הבראה

ופתאום מתברר לו שהעובדת הנכבדה בהריון והוא צריך להחזיק בחודשיים שלפני הלידה עוד עובדת (גם בשביל ללמוד את המלאכה וגם בגלל שהחוק נותן לעובדת בהריון המון שעות חופש כך שחייבים להעסיק עוד אחת בשביל הזמן שהעובדת לא נמצאת/לא בכושר לתת שירות) ובחודשים האלו הוא משלם משכורות כ 15000 ש"ח (ממה הוא חי ? לא יודע...).

ופתאום העובדת הנכבדה מצאה עבודה מול הבית עם שכר של 7200 ש"ח והיא דורשת פיצויים (משכורת עבור כל שנת עבודה ואם היא עבדה שם שלש שנים אז הפיצויים זה מגיע לסכום נכבד, וממה יחיה המעסיק ? לא יודע...) ואם המעסיק מתעכב עם הפיצויים ומעדיף לא לתת לתת אז היא מנופפת בחוק שמחייב אותו (בזמן שכשהיא עבדה וקיבלה את כל הזכויות היא לא חלמה לרגע לעמוד בהתחייבות שהחוק מחייב אותה - לעבוד ברציפות 8 שעות, לא למייל, לא לצוטט, לא לנוח עם כוס קפה, לא להתקשר הביתה - ואם המעסיק נתן לה את זה כי יש בזה הגיון - היא אמורה להחזיר טובה ולהתנהג בהגיון ולא לדרוש פיצויים הזויים עבור זה שהיא מצאה עבודה יותר טובה).

ואחרי כל זה, פשוט העסק נסגר כשהמעסיק יוצא בפשיטת רגל (חס וחלילה, לא בגלל השכר שהוא שילם לעובדים אלא בגלל ניהול לא נכון... כך יגידו כל השכירים שיושבים על שכר של 7000 ש"ח, בשעה שהמעיסק שקוע עד עמקי צוארו בחובות) וחסרים מקומות עבודה. מי אשם בזה ? לדעתי, צורת השכר של המשק.

ברור לי למעלה מכל ספק שאם החוק היה מחייב שכר מינימום של 6000 ש"ח, אבל בלי שום הפרשות הזויות נוספות, התכנון של המעסיקים היה הרבה יותר קל, היו הרבה יותר מקומות עבודה, ולא היו נסגרים רוב העסקים שנתיים אחרי הפתיחה עם חובות של מליונים).

 

[dvory]

לטובת המעסיקים העכשויים והעתידיים: יש תוכנה אינטרנטית שנקראת חילן טק, ובה ניתן להזין את נתוני העובד או המרואיין ולקבל תלוש דמי שמציג תמונה ברורה מאד של:
שכר ברוטו, שכר נטו ועלות מעביד.
מיועד כדי למנוע הפתעות משני הצדדים: הן מצד העובד שלא מבין מה ההבדל בין ברוטו לנטו. והן מצד המעביד, שצריך ללמוד מה ההבדל בין שכר ברוטו לעובד לבין עלות המעביד שלו.

 

[תקוה]

זה משהו שדומה לחנויות שמוכרים מוצר ב 19.99 ולא ב 20.00 ש"ח. יש לזה הבנה פנימית מאד מאד שונה.

גם העובד ברוב המקרים מתייחס להכנסה רק לסכום שסוכם עם המעסיק ולא לכל שאר הכספים שזורמים אליו (פנסיה, הבראה ועוד).

מעסיק רגיל מבין שמכיון שהוא מכניס היום לעסק כל חודש 15,000 ש"ח הוא יכול להעסיק מישהי ב7000 ש"ח ויעלה לו עוד כמה שקלים כל החובות הפנסיוניות וכו' וישאר לו מספיק בשביל להמשיך ולפתח את העסק, והוא יודע שיש לו עוד עלויות אבל ברוב המקרים הוא לא יודע בדיוק כמה (כמו שהשכיר ברוב המקרים לא יודע באמת כמה הוא מקבל)

ופתאום מתברר לו שזה עולה לו כ 9000 ש"ח (ותאמיני לי שכמעט אף מעסיק לא יודע כמה זה באמת עולה לו, ורוב העובדים אינם מודעים כמה הם עולים למעסיק או כמה הפרישו להם לפנסיה. פשוט העיסוק שלי זה בתחום חשבות שכר והנהלת חשבונות לעסקים ולעמותות)

ופתאום הוא צריך להוסיף עוד כ 2000 ש"ח דמי הבראה

ופתאום מתברר לו שהעובדת הנכבדה בהריון והוא צריך להחזיק בחודשיים שלפני הלידה עוד עובדת (גם בשביל ללמוד את המלאכה וגם בגלל שהחוק נותן לעובדת בהריון המון שעות חופש כך שחייבים להעסיק עוד אחת בשביל הזמן שהעובדת לא נמצאת/לא בכושר לתת שירות) ובחודשים האלו הוא משלם משכורות כ 15000 ש"ח (ממה הוא חי ? לא יודע...).

ופתאום העובדת הנכבדה מצאה עבודה מול הבית עם שכר של 7200 ש"ח והיא דורשת פיצויים (משכורת עבור כל שנת עבודה ואם היא עבדה שם שלש שנים אז הפיצויים זה מגיע לסכום נכבד, וממה יחיה המעסיק ? לא יודע...) ואם המעסיק מתעכב עם הפיצויים ומעדיף לא לתת לתת אז היא מנופפת בחוק שמחייב אותו (בזמן שכשהיא עבדה וקיבלה את כל הזכויות היא לא חלמה לרגע לעמוד בהתחייבות שהחוק מחייב אותה - לעבוד ברציפות 8 שעות, לא למייל, לא לצוטט, לא לנוח עם כוס קפה, לא להתקשר הביתה - ואם המעסיק נתן לה את זה כי יש בזה הגיון - היא אמורה להחזיר טובה ולהתנהג בהגיון ולא לדרוש פיצויים הזויים עבור זה שהיא מצאה עבודה יותר טובה).

ואחרי כל זה, פשוט העסק נסגר כשהמעסיק יוצא בפשיטת רגל (חס וחלילה, לא בגלל השכר שהוא שילם לעובדים אלא בגלל ניהול לא נכון... כך יגידו כל השכירים שיושבים על שכר של 7000 ש"ח, בשעה שהמעיסק שקוע עד עמקי צוארו בחובות) וחסרים מקומות עבודה. מי אשם בזה ? לדעתי, צורת השכר של המשק.

ברור לי למעלה מכל ספק שאם החוק היה מחייב שכר מינימום של 6000 ש"ח, אבל בלי שום הפרשות הזויות נוספות, התכנון של המעסיקים היה הרבה יותר קל, היו הרבה יותר מקומות עבודה, ולא היו נסגרים רוב העסקים שנתיים אחרי הפתיחה עם חובות של מליונים).

הכל טוב ויפה ונחמד ו....

כל מעסיק היום יודע הכל-כמוך.

 

[שירי כהן]

אם הוא מסכם על 7000 לחודש והוא חי פה במדינה ולא נחת עכשיו אז הוא יודע שבעצם הוא מסכם איתה על 9000. וזו המשכורת שלה.

למה היא מחולקת? מה מרוויח העובד שלו מצורת חלוקה כזו או אחרת?
מה זה העסק של המעביד?

ממליצה לך לפנות לdvory באישי,
יהיו לה כמה דברים מציאותיים להסביר לך בהקשר הזה.

 

[אריה123]

הכל טוב ויפה ונחמד ו....

כל מעסיק היום יודע הכל-כמוך.

כל לקוח יודע ש 39.90 ש"ח זה 40 ש"ח, וכל הרשתות מוכרות ב 39.90 ולא ב 40 ש"ח.
זה עובד. - גם על המעסיקים.

 

[תקוה]

כל לקוח יודע ש 39.90 ש"ח זה 40 ש"ח, וכל הרשתות מוכרות ב 39.90 ולא ב 40 ש"ח.
זה עובד. - גם על המעסיקים.

אבל לא מצאתי קונה מתלונן על האגורה הנוספת אותה הוא ישלם...(כשהוא נותן מזומן...

 

[אריה123]

רק הבעתי את הרעיון שהאנשים לא קולטים את מה שנכון, אלא מה שרואים בעין ואת מה שאומרים.

ודרך אגב, גם דירה מוכרים ב 790,000 ש"ח ולא ב 800,000 ש"ח וזה לא נראה הרבה הפרש.