עזרה מדברים בחרדית? זקוקה לתרגום!

BIZZARC- עשירה · 20/12/22

נכתב ע"י תילתן:
יגידו שאני גזען..
למרות שמעולם האבחנה הזאת לא אכזבה

אפשר להגיד את זה גם על סתם...
לא נורא, ישאר סודי כמו הרבה מידי דברים שלא הבנתי פה.

נכתב ע"י תילתן:
הכי לא חרדי בעולם -
נכנסה אלינו גברת צעירה היום
כשנכנסה אמרה הייואוש
כשיצא אמרה בייואוש

זה אני שומעת הרבה בסביבה שלי

**דשי** · 20/12/22

נכתב ע"י ופרצת:
1. חשבונית

?

עוד משהו - בחב"ד אומרים "היא נהיתה כלה"
ולא התארסה
אולי @ופרצת תוכל להחכים אותנו מה מקור העניין

תילתן · 20/12/22

נכתב ע"י BIZZARC- עשירה:
זה אני שומעת הרבה בסביבה שלי

מעניין
אני לא הבנתי מה היא אמרה..
תרגמו לי.

החכמה צודקת · 20/12/22

איך גיי אין וואסער -
הולך למקווה

HennyS · 20/12/22

נכתב ע"י **דשי**:
עוד משהו - בחב"ד אומרים "היא נהיתה כלה"
ולא התארסה
אולי @ופרצת תוכל להחכים אותנו מה מקור העניין

אירוסין זה קידושין
לכן אומרים "באו בקשרי שידוכין" ולא התארסו

ופרצת · 20/12/22

נכתב ע"י **דשי**:
?

עוד משהו - בחב"ד אומרים "היא נהיתה כלה"
ולא התארסה
אולי @ופרצת תוכל להחכים אותנו מה מקור העניין

אכן, בחב"ד נזהרים שלא להשתמש במושג 'אירוסין' לסגירת שידוך. כדי לדייק, מעתיקה קטע בנושא מאתר 'בית חב"ד':

תיקון טעות: למרות שהכינוי הנפוץ לחתן וכלה בתקופה שבין ההסכמה לנישואין והחתונה הוא 'מאורסים', האירוסין האמיתיים מתרחשים רק מתחת לחופה.

על-פי המסורת היהודית, נישואי גבר ואישה מורכבים משני חלקים: אירוסין (המכונים גם 'קידושין') ונישואין. האירוסין מתבצעים כאשר החתן מעניק לכלה סכום כסף או שווה כסף (כיום נהוג כי החתן עונד טבעת על אצבע הכלה) ואומר לה "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל". מרגע זה ואילך קשורים בקשר הלכתי-חוקי זה לזו, אך הם עדיין לא יכולים לחיות יחדיו כזוג.

השלב השני הוא שלב ה'נישואין'. הוא מתבצע באמצעות עמידה משותפת תחת החופה והתייחדות הזוג בחדר נעול, מעשים המסמלים את חייהם המשותפים של הזוג שמעתה ואילך נחשבים כבני זוג לכל דבר ועניין.

לפיכך, מוטב להשתמש במונח 'משודכים' – מלשון שידוך וקשר הדדי.

תילתן · 20/12/22

שמעתי לא מזמן משהו אבל התביישתי לשאול תרגום בזמן אמת .
רצו להגיד ככל הנראה שקיבלו כלי מיטה
''איחוגיחאפ באד זעכאן''

RBH · 20/12/22

נכתב ע"י יאן:
ירושלמים

באמת שמתי לב שירושלמים אומרים כך,למה?

tzipi33 · 20/12/22

ספרדים- "לקחתי את הילדה" (הכוונה לקחתי את הבת שלי),
אשכנזים- "לקחתי את הבת שלי" (אם אומרים "הילדה" הכוונה תמיד למישהי זרה)

ליטאים- "הוציא מרפסת"- השמין..
כל השאר- כפשוטו

ספרדים- "שחורים/ גרעינים"
ליטאים- "פיצוחים"
צ'אלמרס- "פופיטעס"

ספרדים- דתיים
צ'אלמארס- קייליקערס
ליטאים- מזרוחניקים
חסידים- מיזרוחניקס

ביטוי חרדי- שמאטע- מתאים לחפץ דפוק או אדם לא יוצלח
קוואץ'/ קוואצ'ער- "נהיה לי קווץ' בלב" "אל תהיה כזה קוואצ'ר" (כיווץ, התעסקות מידי בפרטים)

ביטויים ירושלמים עסיסיים, מישהו מכיר (ביטויים מבית סבתא..)?

פארטאוועט - תפוחי אדמה שהתקררו ,
ציוושיבעד -ילד שעבר את שעת השינה ומשתולל, או כשמגיעים אורחים לא מוצא את עצמו
בורוועס- ללכת יחפים בבית,
סוחערקה - הקשה של החלה למטה שנהיה מהחימום של הפלטה,
בעלוזה- הציר של הגפילטע פיש,
פערינה- שמיכות פוך כבדות,
קעפעלה- להניח ראש על הכתף/ על הכרית,
ציפלויגינע- חולמני כזה,
פוילעק- מפונק,
תרמח- טיפש, טמבל שחוזר על טעויות (מושג חרדי?)
קייליקערס- פעם זה היה מיזרוחניקים, היום מודרנים וכו,

רחשי הלב · 20/12/22

התגשמק על סברא טובה / צלחת טשולנט.
צישטל (עניין לעניין)
חידש איינפאל אדיר.
הוא מנרוון על זה.

אריאל # · 20/12/22

נכתב ע"י BIZZARC- עשירה:
רק על זה-
לדעתי פחות מתאים לכתוב ככה בציבור חרדי
לי לכל הפחות זה ממש צורם.

אפשר הסבר למה זה צורם?

רחשי הלב · 20/12/22

'תרח' (זקן אשמאי)
'למך' (גוילם)

נועושש · 20/12/22

אשכנזיה: "האחיינית החמודה שלי"
ספרדיה: "חיים של דודה שלה"

RBH · 20/12/22

נכתב ע"י בלימי קלפהולץ:
פערטל שיך- נעליים חסידיות שבאותו עם גרביים לבנים ומכנסיים קצרים.
לערנען א האלבן - ימי לימוד קצרים, ימי שישי וראש חודש
שרייבער- מורה למקצועות חול בתלמוד תורה
בִּימקוים- ממלא מקום בחיידר
בויחְן-(בשווא!) מישהו בחיידר שממונה על הספקים או ידיעות של התלמידים (אף פעם לא באמת הבנתי מה התפקיד המדויק)

יש גם-אויזן זוקן
חסידים שמעלים את המכנסיים בשבת

אננסית · 20/12/22

נכתב ע"י תילתן:
מעניין
אני לא הבנתי מה היא אמרה..
תרגמו לי.

אם למישהו לא מובן
היי
ביי
(מסוג מתחנף..)

RBH · 20/12/22

ארופ געפורן
אחד שירד מהדרך....

תילתן · 20/12/22

מילים שאני שומע קבוע ולא מבין אולי כאן יתרגמו -
אוייזבובן
לפיטוטניק

א-ירושלמית · 20/12/22

בואו לא נגלוש רק לכיוונים הומוריסטיים.
גם בתחום היומיום החרדי הפנימי, יש המון ביטויים פנימיים לכל קהילה. באופן מיוחד הם באים לידי ביטוי באיזור הגיאוגרפי בו נמצא מרכז הקהילה.
מה הכוונה?
נניח, בבעלזא: יש את ההַייכְל, "הרוב נכנס להייכל", יש את הקו בו מודיעים את סדר היום ומעדכנים מתי יש אירועים שונים שקשורים באדמו"ר בהתאם לסדר היום (בעיקר בא לידי ביטוי בבריתות), כשאומרים 'הדיין X' מתכוונים לפוסק - או לרב של בית כנסת, במוצאי שמח"ת יש את ה"שטייענדיגע תוירה", יש את ה"מנחה טאנץ", ה"לדוד מזמור טיש", ובטח יש עוד הרבה שאני לא זוכרת. אגב, פה באשדוד - יש בית כנסת של בעלזא ששמו בישראל הוא "המרכוזי" (המרכזי, במלעיל, כן?)
באותה מידה - יש בויזניץ גם מאגר מושגים של הוי הקהילה בחיי היומיום. תמצאו חסיד ויזניץ מקריית ויזניץ ב"ב, ותמצאו נחת.
באותה מידה - צאנז בנתניה.
כנ"ל - בתוא"י, תו"א, קרלין X2, באיאן, ערלוי (תושבי קטמון בירושלים), סערט בחיפה, וכל מי ששכחתי להזכירו כאן וקהילתו מונה לפחות 800 בתי אב - עימו הסליחה.