שמירת הנפש
קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש
מודעות ב
שכונת מאה שערים בהם קורא
משרד הבריאות לציבור ל
התחסן מפני
חצבת בנימוק של "ונשמרתם"
'בטונדה' (גוש
בטון ממוגן) שהונחה בצומת
יצהר על ידי
חטיבת שומרון. בסתיו 2015, בעקבות
גל הטרור הפלסטיני באותה תקופה, החטיבה הוסיפה שלט המבקש מהציבור לעמוד מאחורי הבטונדה כדי להתמגן. השלט נפתח בציטוט הפסוק
שמירת הנפש הוא שם כולל לכמה
פסוקים ב
מקרא המזהירים בנוגע לשמירת ה
נפש. קיימים פירושים שונים באשר לפשרה של "שמירת נפש" זו, הנפוץ בהם מפרש כי הכוונה היא להישמרות מסיכונים פיזיים. אף ציווי מסוג זה אינו נמנה ב
מניין המצוות כחלק מ
תרי"ג מצוות, בספרי
מוני המצוות.
הפסוק הנפוץ ביותר הוא ”ונִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם”, המשמש במקומות שונים, ביהדות ובתרבות הכללית, כאזהרה להישמרות מסיכונים.
תוכן עניינים
מקורות מקראיים ופרשנויות
בספר
דברים נכתב: ”וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵש“ (
ד',
ט"ו); במקום נוסף נכתב: ”וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד.“ (
ב',
ד'); ולשני מקורות אלה מצטרף הפסוק: ”הִשָמֵר לְךָ וּשְמוֹר נַפְשְךָ מְאוֹד“ (
ד',
ט').
הקשרם המקורי של פסוקים אלו אינו עוסק בחיוב שמירת הנפש במובנה הפיזי, אך מובא ב
תלמוד בבלי שהגמון אחד למד משם על החובה להיזהר בשמירת הנפש
[1]. מכאן הסיק רבי
מרדכי יפה בספר ה"לבוש":
שיש במשמעות אלו הלשונות שצריך האדם לשמור את נפשו שלא יביא את עצמו לידי סכנה, אף על גב שפשוטן של אלו הכתובים לא מיירי בזה (עוסק בזה), מכל מקום סמכו חז"ל על מקראות הללו ואסרו כל הדברים המביאין את האדם לידי סכנה.
—
לבוש על
שולחן ערוך, חלק
יורה דעה, סימן קט"ז.
ואכן ה
רמב"ם פוסק להלכה כי כל מעשה שיש בו סכנת נפשות, מהווה עבירה על מצוות שמירת הנפש.
[2] א
ך המהרש"א כותב כי להלכה אין כל איסור על נטילת סיכונים פיזיים שנובע מפסוקים אלה, מהסיבה שהם אינם עוסקים בנושא זה.[3]
פירושים נוספים עוסקים בשמירה רוחנית על הנפש במובנה הערטילאי, על פני החברה והתרבות היהודיות:
וזהו שהזהיר השי"ת (השם יתברך) "אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו ונשמרתם מאד לנפשותיכם", ד
היינו שהיו צריכים שמירה גדולה שלא ידבקו בגלולי אדום והעיד הכתוב כל העדה, דאף שעברו בגבול בני עשו וראו את גלוליהם לא נפקד ממנו איש לעבירה וכל העדה היו צדיקים, והיינו דפירש"י ואלו מאותן דכתיב בהן ואתם הדבקים חיים כולכם היום.
— הרב
פנחס הורוויץ בספרו
פנים יפות על
ספר במדבר, פרק כ'.
פירוש אחר שייך לאיש
תנועת החסידות רבי
צדוק הכהן מלובלין. לדבריו פירושו הפשוט של הפסוק "ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה..."
עוסק באיסור על אמונה בגשמיות האלוקות; כלומר, האיסור להאמין שלאלוקים יש גוף או כל ביטוי גשמי.[4]
יישומים הלכה - למעשה
ה
חפץ חיים פוסק להלכה, בהסתמך על
חוות דעת של רופאים, כי האיסור בעישון
סיגריות נובע מהציוויים על שמירת הנפש.
[5] אך לעומתו
הרב משה פיינשטיין ו
הרב עובדיה יוסף פוסקים כי הדבר אינו מהווה ביטול ציווי מהתורה, וזאת על פי הפסוק ”שומר פתאים ה'“ (
ביאור:תהלים קטז ו) המבטא אמונה כי אלוקים שומר מפני סיכונים הנובעים מדבר ש"דשו בו רבים" (שנהגו רוב העולם לעשותו). אך גם הם מודים כי על פי רוח ההלכה רצוי שלא לעשן.
[6] לעומתם כתב בספר
ציץ אליעזר: ”נראה ברור ללא צל של ספק כי אין מקום להתברך בלב (כפי שאחרים רוצים לומר כן) ולהורות כי היות והעישון רבים דשים בו אם כן יש להחיל על זה המאמר ...'והאידנא דדשו בו רבים שומר פתאים ה
. דלא אמרו כן אלא במקומות דלא נתגלה בהתם, והמציאות לא הראתה על היפוכו של דבר,... אבל בכגון הנידון שלפנינו אשר בעיקר בעשרות השנים האחרונות לאור המחקרים המדעיים והרפואיים השונים נתגלו בממדים מבהילים היזיקי הגוף המרובים והמסוכנים אשר העישון גורם בכנפיו, והתודעה הזאת גם יצאה כבר טבעה בעולם עד כדי כך שבכמה מדינות גדולות ועצומות יצא החוק מאת ממשלותיהם על חובת ציון אזהרה על כל חפיסת סיגריות האומרת 'הרופא הממשלתי הראשי מזהיר את המעשנים שהעישון מסכן את בריאותם ומזיק לה'... אם כן בודאי ובודאי שאבסורדי הוא להעלים עין מכל זה ולהפטיר כלאחר יד ולומר כי גם על כגון זה נאמר שומר פתאים ה'”[7].