נכתב ע"י שרינה;2298399:
ממש לא אחרת
מכירה חברה שעמדה על סף גירושים עקב בעיה נפשית של בעלה ולבסוף הסכים לקחת כדורים והיא לא פירקה את החבילה בינתיים...
ההבדל בין מחלה ממארת למחלת נפש הוא הנזק !!שלעיתים גם פיזי וגם נפשי(במחלת נפש כמובן)אין לך מושג כמה היא היתה מפוחדת בתקופה שלא רצה לקחת כדורים ממש פחדה שיהיה לילדות נזק פיזי
מה גם שמחלת גוף בדרך כלל חושפים תיק רפואי ומגלים קודם לכן ומתחתנים מתוך הסכמה בעוד שמחלת נפש היא משו מולד שהבחור או הבחורה או הוריהם בחרו במודע להסתיר (בדרך כלל)
עוד נקודה (והנקודה פונה לשני המינים כאחד): מחלות נפש -לא הפרעות, אמתיות: כלומר פסיכוזה מאובחנת. הן למעשה פגם מולד במוח. בנאדם כזה ברוב כמעט מוחלט מהמקרים, יסבול מהתפרצות כבר בגיל ההתבגרות.
אם מחתנים כזה אדם, מאוזן ככל שיהיה, עם בחורה סטנדרטית שלא עשתה כל רע, זה פשע.
אה, הוא נוטל כדורים, הוא מאוזן?
שמעתי במו אזני מפי אחד המקצוענים הגדולים בתחום: חולה נפש המטופל בכדורים, ומאוזן (וזה יפה כשזה קורה, כי אחת הבעיות הנפוצות בתחום הטיפול בחולי הנפש, היא שאין שיתוף פעולה. החולה מרגיש נהדר וחושב: רגע למה לקחת כדורים? מזגזג ויוצא מאיזון. הסבל שלו עצמו- נוראי, ושל סביבתו, לא פחות) בקיצור, על פי הרפואה יבש: כשחולה נפש מטופל בכדורים הוא מכוסה ב80% שלא יהיו התפרצויות. זה לא מאה אחוז.
זה לא רפאפן לדלקת גרון.
ועוד לא דברנו על תורשה. למה שאישה תרצה להביא לעולם ילדים שיסבלו מזה? (אם נתעלם מהסבל להיות ילדים לאבא מעורער)
שוב, נתונים יבשים: אם יש במשפחתו של הלוקה בנפשו עוד מקרה, התורשה היא 50%, אם הוא מקרה בודד במשפחתו, התורשה היא 10%, או כמו שהסביר לי אותו בעל מקצוע:"עשרה אחוזים על כל אחד מהילדים".
הנ"ל אינו שולל גישה מבינה ואמפטית לאוכלוסית חולי הנפש הסובלים סבל נוראי שקשה מאוד לתיאור, וזקוקים לכבוד כמו כל אדם, והבנה.
נישואים- זה כבר סיפור אחר.