להצטמצם בחתונות- לא פיתרון קסם!

[אשת_חבר]

שמינית מבוגבו?
איפה מצאת עגלה ב 380 שח?

מצאתי לא קשה למצוא
פשוט המוכרים לא מציעים אותן כ"כ מהר

 

[מולטיגרפיה]

לא מפריע לאף אחד.
אבל אני אנסה להסביר שוב את נקודת המבט שלי.
קודם כל אני חושבת שהוצאות החתונה הן פשוט בבואה משתקפת של הוצאות המחיה היומיומית, אבל פי כמה וכמה.
לדוגמא בנדוניה:
הפיאה שלובשים ביום יום - בחתונה זה פי 2.3 (כי המחותנת קונה לעצמה פאה אחת ל3 חתונות בערך)
בגדים שלובשים ביום חול * 8 (4 לכל עונה, וזה ממש המינימום)
בגדים שלובשים בשבת * 6 (3 לכל עונה)
כנ"ל הנעלה
כנ"ל ביגוד לכל המשפחה.

וגם בכללי- רמת הלארג'יות שהאדם מפתח לעצמו 20 שנה- זה רמת הלארג'יות שתלווה אותו בחתונה.

עכשיו ביום יום, זה הרבה פעמים מסתכם בסכומים קטנים, למשל ההבדל בין נעל אחת לשניה 100 ש"ח. נשמע קטן.
אבל בחתונה זה פי 10, וההבדל הקטן הזה הוא הבדל גדול יותר.
שלא לדבר על זה שמדובר ב10 חתונות, ככה שההבדל יכול להגיע לפי 100.

עד כאן קודם למה זה קשור אחד לשני.

עכשיו הלאה,
אם הנורמה היא למשל בוגבו ו/או טיסות לחול ו/או כל רמת חיים אחרת, ולפחות 50% מתישרים עם הסטנדרט הזה,
בדרך כלל, יש אחוז מסוים שמשיג את הרמה בדרכים זולות (כמוך למשל)
יש אחוז מסוים שיש לו את הכסף.
אבל נשארה אחוז גבוה באמצע,
שבד"כ צריך לעבוד מאוד קשה לעמוד בסטנדרט הזה. והוא בקושי שורד את הסטנדרט הזה

עכשיו אם ביום יום הוא מתאים את עצמו ובקושי שורד,
בחתונות כאמור ההבדל הוא כבר פי 100
ושם הוא נופל עמוק...

אני לא מדברת על נורמות
אם אני מחזיקה בוגבו או יויו, או אטוס לנופש עם בעלי לחו"ל ביובל הקרוב
זה לא הופך את זה לרמת חיים שלי.
כל אחד ואיפה שהוא שם את הכסף לדברים שהוא צריך נפשית,
אז אחת זה קורס ערב, השנייה אייסקפה שבועי ואחרת עגלה יקרה יותר.
אני חושבת שכל אחד צריך להיות מודע ליכולות שלו, וע"פ זה לחיות.
ולא להסתגף ולחיות בדיקדוק עניות.
אבל אני לא מדברת על חתונות, אלא על החיים באופן כללי.
בקשר לחתונות, (אני ליטאית)
אז היו הוצאות בחתונה שלי והרבה, כי זה חתונה, וחתונה כמה שהיא תיהיה פשוטה- היא יקרה.
אה, ולא קניתי שמלות או בגדי יוקרה ששוכבים מיותמים בארון..
ואימא שלי לא קנתה פאה חדשה ב8 שנים האחרונות...
והבגדים שכן תפרנו בעצמינו גבו המון זמם לא מיותר והמון לחץ (שאימא שלי אחכ אמרה שהיה עדיף לשכור, מה לעשות שלא הכל שיקול של כספים..)

 

[yudit10]

@מולטיגרפיה
חבל לקחת את זה למקום אישי של כל אחד ואחד
בואי נדבר כללי.

אני חושבת שכל אחד צריך להיות מודע ליכולות שלו, וע"פ זה לחיות.
ולא להסתגף ולחיות בדיקדוק עניות.

אז זהו שכל אחד במה שאין לו כח לחסוך, הוא מגדיר את החיסכון כדקדוקי עניות...

והבעיה שהדקדוקי עניות האלה בחיי היום יום,
בתקופת חתונה זה כבר סכומים גדולים מאוד, כפי שהבהרתי לעיל.

חשוב גם להבין שהציבור החרדי צריך לחתן כ"א 10 ילדים
בציבור הכללי החתונות פחות מהוות בעיה, אע"פ שחתונה אצלם היא גם הוצאה גדולה ולא מבוטלת
אבל מה, עם חתונה אחת או שתיים קל להתמודד.
לא עם 10.

ולכן צריך לחיות באופן מושכל מגיל 20.

 

[אשת_חבר]

זה לא הופך את זה לרמת חיים שלי.
כל אחד ואיפה שהוא שם את הכסף לדברים שהוא צריך נפשית,
אז אחת זה קורס ערב, השנייה אייסקפה שבועי ואחרת עגלה יקרה יותר.
אני חושבת שכל אחד צריך להיות מודע ליכולות שלו, וע"פ זה לחיות.

יש לכל אחד רמת חיים משלו ואת מה מגדיר את הרמת חיים
למשל, יש כאלה שרמת חיים בשבילם זה לדעת שהם עשו איזושהי השתדלות לחסוך לחתונות לילדים שלהם בגיל צעיר
יש כאלה שהאיכות חיים שלהם זה שהם הולכים לישון בלילה ויודעים שהם עזרו להורים שלהם לחתן עוד אח\אחות
יש כאלה שהאיכות חיים שלהם זו השמחה העילאית שהם הצליחו לקנות עגבניות ב8 שקל פחות כי זה סחורה של שלשום
ויש כאלה ששמחים שהם דפקו את אגד כי הלכו ברגל!
ויש כאלה שרמת חיים זה לטוס לחו"ל ו\או בוגבו ו\או גרדרובה מתאימה לכל הילדים וכו'

הבעיה של רמת חיים היא שהיא הולכת לכיוון אחד - תמיד! רק כלפי מעלה
מאוד מאוד קשה עד בלתי אפשרי לרדת ברמת חיים
עד שיש הלכה על אביון שצריך לספק לו גם עבד לרוץ לפניו
מה ש @yudit10 ממליצה פה שוב ושוב זה - אל תיכנס לגלגל הזה
או לפחות תשאיר אותו קטן ולא גדול כמה שאפשר
וגם אם יש יכולות, תשמרו אותם ליום סגריר
ובינתים תחיו עם כמה שפחות כי האיכות חיים ורמת החיים שלכם תלויה בזה
כי יום אחד נגלה שאנחנו לא ממש עומדים בסטנדרטים שהכתבנו לעצמינו
זה יכול להיות בזמן חתונות אבל אצל המון משפחות זה קורה יותר מוקדם

@מולטיגרפיה לא מדברת אליך אישי, אלא לכל הצעירים שיש להם קצת כסף בצד
תחשבו כמה שנים קדימה בדמיון מודרך איפה אתם רוצים להיות

אני יכולה לספר לך על אנשים שאני מכירה עם ילדים בגיל 10 שמתחילים לתפוס את הראש ולחשוב איך למען ד' יחתנו אותו
ואז מתחילים להתחרט על החו"ל שמו"ל בוגבו שתופסת כ"כ הרבה מקום במחסן ועוד כל מיני שטויות שהוציאו עליהם כ"כ הרבה כסף בשנים שיכלו הכי הרבה לחסוך לעתיד

@

 

[קריה נאמנה]

בענין ההשכרות,
או שיתקנו תקנות שמחייבות להשכיר סכום מוגבל
או שאם לא ישכירו מהם במחירים מטורפים, אוטומטי זה ירד,
לא?

אם שיגעון שמלות הנשף יימשך, אז גמ"חים או השכרות זולות יהוו פתרון רק לילדות קטנות.
לנערות ונשים במגוון מצבים גבהים וגזרות, קשה עד בלתי אפשרי למצוא פתרון במחיר נמוך.

 

[אשת_חבר]

בענין ההשכרות,
או שיתקנו תקנות שמחייבות להשכיר סכום מוגבל
או שאם לא ישכירו מהם במחירים מטורפים, אוטומטי זה ירד,
לא?

גם הם צריכים להתפרנס

 

[קריה נאמנה]

לא מפריע לאף אחד.
אבל אני אנסה להסביר שוב את נקודת המבט שלי.
קודם כל אני חושבת שהוצאות החתונה הן פשוט בבואה משתקפת של הוצאות המחיה היומיומית, אבל פי כמה וכמה.
לדוגמא בנדוניה:
הפיאה שלובשים ביום יום - בחתונה זה פי 2.3 (כי המחותנת קונה לעצמה פאה אחת ל3 חתונות בערך)
בגדים שלובשים ביום חול * 8 (4 לכל עונה, וזה ממש המינימום)
בגדים שלובשים בשבת * 6 (3 לכל עונה)
כנ"ל הנעלה
כנ"ל ביגוד לכל המשפחה.

וגם בכללי- רמת הלארג'יות שהאדם מפתח לעצמו 20 שנה- זה רמת הלארג'יות שתלווה אותו בחתונה.

עכשיו ביום יום, זה הרבה פעמים מסתכם בסכומים קטנים, למשל ההבדל בין נעל אחת לשניה 100 ש"ח. נשמע קטן.
אבל בחתונה זה פי 10, וההבדל הקטן הזה הוא הבדל גדול יותר.
שלא לדבר על זה שמדובר ב10 חתונות, ככה שההבדל יכול להגיע לפי 100.

עד כאן קודם למה זה קשור אחד לשני.

עכשיו הלאה,
אם הנורמה היא למשל בוגבו ו/או טיסות לחול ו/או כל רמת חיים אחרת, ולפחות 50% מתישרים עם הסטנדרט הזה,
בדרך כלל, יש אחוז מסוים שמשיג את הרמה בדרכים זולות (כמוך למשל)
יש אחוז מסוים שיש לו את הכסף.
אבל נשארה אחוז גבוה באמצע,
שבד"כ צריך לעבוד מאוד קשה לעמוד בסטנדרט הזה. והוא בקושי שורד את הסטנדרט הזה

עכשיו אם ביום יום הוא מתאים את עצמו ובקושי שורד,
בחתונות כאמור ההבדל הוא כבר פי 100
ושם הוא נופל עמוק...

את צודקת שכדאי וחשוב לחסוך מראש, ולא לסגל רמת חיים גבוהה, גם אם אפשר, אבל החשבון שלך לא ממש מדויק.
אני מכירה הרבה אנשים שחיים בהתאם להכנסותיהם, וגם לחתונה קונים פחות מהחשבון הנ"ל (בגדים, נעליים, פאות) ועדיין מוצאים סכומים שאין להם בחתונות, רק כדי לשמח חתן וכלה ביומם הגדול.
אז כמו שצריך לשאוף לרמת חיים נמוכה יותר מהיכולת במשך החיים, כדאי לשאוף להפחית גם את הרמה בחתונות.

 

[הר הבשן]

קרלין מציגה: חתונה ב-7,000 שקלים למחותן
ממשיכים בתנופת חתונות הקורונה גם בחזרה לשגרה: חצר קרלין פרסמה על אפשרות לעריכת שמחת חתונה בחבילה הכוללת את כל הוצאות אולם השמחה – במתחם פתוח שבשטחי המוסדות בביתר עילית • גם עיריית בית שמש פרסמה על יוזמה להשכרת שטח עירוני פתוח, בעלות סמלית בלבד • כל הפרטים
חיליק ברקוביץ 10.05.2020

המתחם המוצע בחצר קרלין לעריכת השמחות | הדמיה, באדיבות המצלם
חתונות הקורונה מולידות, עוד לפני שהתקיימו, יציאה מהקופסה לחלוטין, והוזלה אדירה של מוסד השמחות. את המחיר אולי ישלמו בעלי האולמות – אבל לציבור הרחב מדובר בהקלה אדירה.
אם בגור הכריזו על הוזלת השמחות כשהקורונה מסייעת להחליק את התקנות החדשות המוצעות לציבור, ובניו יורק הוחתמו כבר מעל 300 מחותנים על עריכת שמחות מוזלות במתכונת קורונה – לצמצום ההוצאות, מסתבר שגם בארץ הגיע הזמן ליוזמות עירוניות או מוסדיות שיאפשרו לקהל ליישם את הצמצום בלי לחוש בחסר כלשהו.

כך, בערב שבת פורסם בקרב חסידי קרלין סטולין כי מוסדות החצר שבביתר עילית, הודיעו על הכשרת מתחם מישורי בשטח פתוח המאפשר עריכת חתונה ל-100 איש בלבד, (גברים ונשים).
המוסדות יספקו כסאות ושולחנות, מחיצה וכסא כלה מפואר, 100 מנות קיטרינג לסעודה, מנות בר, שתיה קרה ותקרובת לפי הצורך, מלצרים שיגישו את המנות בכלים חד פעמיים איכותיים, תזמורת (אורגן ומערכת הגברה), וכמובן, חופה, חדר ייחוד, חדרי שירותים לאורחים, ברזי נטילת ידיים וניקיון המקום – שכולם כלולים במחיר.
המתחם יחל לפעול מיד לאחר חג השבועות (החל מח’ בסיוון) ועד ל-ט”ו בתמוז תש”פ, כאשר המחיר לחבילה זו עומד על 14,000 שקלים, לשני הצדדים גם יחד – הוי אומר: חתונה ב-7,000 שקלים.
לפי הודעת המוסדות החבילה הינה סגורה, וללא אפשרות להוסיף ברמת המנות או התזמורת. כמו”כ מנהלי המוסדות מצהירים כי ייתכן ייקור קל במידה שתידרש אבטחה כדי לשמור על הנחיות משרד הבריאות.

מודעת ההרשמה שנשלחה לחסידי קרלין סטולין
המתחם האמור הוא ברחבת קרית החינוך ‘בית ברכה’ בביתר עילית, ברחוב רבי עקיבא בשכונת האתרוג. שימו לב, הרישום הוא מיום ראשון ועד יום רביעי השבוע, בלבד.

מקור

https://bizzness.net/%d7%a7%d7%a8%d7%9c%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%92%d7%94-%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%91-7000-%d7%a9%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%9f/

להלן החסידויות שהתחילו עם התקנות הדרסטיות בעקבות הקורונה גור .קרלין .ויזניץ-מרכז למי שמכיר את המספרים מדובר בכשליש!!! מהציבור החסידי

 

[מולטיגרפיה]

גם הם צריכים להתפרנס

אני לא דואגת מישום מה,
עדיין יהיו בשפע מי שישכיר
והן תרווחנה יותר מרובינו..

 

[אשת_חבר]

את צודקת שכדאי וחשוב לחסוך מראש, ולא לסגל רמת חיים גבוהה, גם אם אפשר, אבל החשבון שלך לא ממש מדויק.
אני מכירה הרבה אנשים שחיים בהתאם להכנסותיהם, וגם לחתונה קונים פחות מהחשבון הנ"ל (בגדים, נעליים, פאות) ועדיין מוצאים סכומים שאין להם בחתונות, רק כדי לשמח חתן וכלה ביומם הגדול.
אז כמו שצריך לשאוף לרמת חיים נמוכה יותר מהיכולת במשך החיים, כדאי לשאוף להפחית גם את הרמה בחתונות.

1. בשביל להגיע לחתונות בצורה שפויה חייבים להגיע למשוואה הזאת: הוצאות - הכנסות > 0.
2. יש הרבה ברכה ושפע ערב חתונה מעל לדרך הטבע, יעידו כל מי שמחתן.

ואגב - בנוסח ה"תנאים" אומרים שמתחייבים להלביש את החתן והכלה "כמנהג בעלי בתים חשובים". חתן וכלה דומים למלך ומלכה, יש עניינים להלביש אותם בכבוד.

 

[אשת_חבר]

אני לא דואגת מישום מה,
עדיין יהיו בשפע מי שישכיר
והן תרווחנה יותר מרובינו..

דווקא מכירה כאלה מקרוב מאוד
והפרנסה שם לא קלה ולא פשוטה
יש תחלופה גבוהה של אופנות ויש דברים שהשקיעו בהם הרבה ולא הלך אז ההשקעה ירדה לתמיון
גם הם מתפללים חזק חזק בראש השנה על פרנסה
ומתמודדים חזק מאוד בפרנסה ואמונה ובטחון.
והם ממש לא מרוויחות יותר מרובינו, לצערי.
ההוצאות לעסק קטן הם גדולות וקשות, שכירות עובדים מיסים ועוד מליון פיצ'יפקעס שקורעים אותם.

 

[מולטיגרפיה]

יש לכל אחד רמת חיים משלו ואת מה מגדיר את הרמת חיים
למשל, יש כאלה שרמת חיים בשבילם זה לדעת שהם עשו איזושהי השתדלות לחסוך לחתונות לילדים שלהם בגיל צעיר
יש כאלה שהאיכות חיים שלהם זה שהם הולכים לישון בלילה ויודעים שהם עזרו להורים שלהם לחתן עוד אח\אחות
יש כאלה שהאיכות חיים שלהם זו השמחה העילאית שהם הצליחו לקנות עגבניות ב8 שקל פחות כי זה סחורה של שלשום
ויש כאלה ששמחים שהם דפקו את אגד כי הלכו ברגל!
ויש כאלה שרמת חיים זה לטוס לחו"ל ו\או בוגבו ו\או גרדרובה מתאימה לכל הילדים וכו'

הבעיה של רמת חיים היא שהיא הולכת לכיוון אחד - תמיד! רק כלפי מעלה
מאוד מאוד קשה עד בלתי אפשרי לרדת ברמת חיים
עד שיש הלכה על אביון שצריך לספק לו גם עבד לרוץ לפניו
מה ש @yudit10 ממליצה פה שוב ושוב זה - אל תיכנס לגלגל הזה
או לפחות תשאיר אותו קטן ולא גדול כמה שאפשר
וגם אם יש יכולות, תשמרו אותם ליום סגריר
ובינתים תחיו עם כמה שפחות כי האיכות חיים ורמת החיים שלכם תלויה בזה
כי יום אחד נגלה שאנחנו לא ממש עומדים בסטנדרטים שהכתבנו לעצמינו
זה יכול להיות בזמן חתונות אבל אצל המון משפחות זה קורה יותר מוקדם

@מולטיגרפיה לא מדברת אליך אישי, אלא לכל הצעירים שיש להם קצת כסף בצד
תחשבו כמה שנים קדימה בדמיון מודרך איפה אתם רוצים להיות

אני יכולה לספר לך על אנשים שאני מכירה עם ילדים בגיל 10 שמתחילים לתפוס את הראש ולחשוב איך למען ד' יחתנו אותו
ואז מתחילים להתחרט על החו"ל שמו"ל בוגבו שתופסת כ"כ הרבה מקום במחסן ועוד כל מיני שטויות שהוציאו עליהם כ"כ הרבה כסף בשנים שיכלו הכי הרבה לחסוך לעתיד

@

זה באמת חבל שאנשים כל החיים עסוקים בלחשוב איך הם יחתנו את הילדים .
אולי אני משונה, אבל אני לא חיה ככה.
אני את ההשתדלויות שלי עושה
את מה שאני צריכה לקנות, אני קונה
ואת הכסף שאני צריכה להוציא, אני מוציאה.
ובבא העת- ה' יעזור.
ואני רואה את זה בחוש, גם על עצמי וגם על ההורים שלי שמחתנים.
וכל אברך יעיד.
מה גם שטכנית, אין לי ככ הרבה כסף לשים בצד עבור כל ילד.
ואני לא אחסוך את החוג של הילד
את הטיול שלי עם בעלי
או את הגלידות של ר"ח
אני מדברת על צרכים, גשמיים ונפשיים
שחבל שאנשים מתעלמים מהם (כן, גם טיסה או עגלת בוגבו
וזה מרגיש לי שיש פה נימה של זילזול.
ושוב,
אני לא מדברת על חיים מופרזים של פיזור כסף.

כשיגיע הזמן

 

[y&m]

@yudit10 בתחילה התחברתי מאד להודעות שלך שדיברו רמת החיים ביוםיום.
אבל באיזשהו שלב נאבדתי.

ואני מניחה כאן את הדברים לבדיקה.
- את מניחה את הנחות שלך כעובדות, אקסיומות.
- את בהכרח קושרת בין היוםיום לנישואין.

לא רוצה להיות עוד כמה מעלות במעגל שחוזר על עצמו באשכול, אז רק לתשומת לב:
- הרבה אנשים שחיים היום ברמת חיים נמוכה כפי שאת ממליצה נאלצים לחתן בסכומים גבוהים מידי.
למשל כמעט כל אולמות הנישואין מחייבים מינימום 350 מנות למרות שאין להם איך למלא יותר מ-200...
ובמצב הנוכחי החתןכלה שלהם לא מוכנים להתחתן באולם ברמצווה.

- אי אפשר לאכוף הורדת רמת חיים. אפשר לחנך לפשטות וצניעות ופרגון. (הלוואי וזה יקרה)
נכון שיש הרבה כאלו שבגלל לחץ חברתי חיים ברמה כלכלית שלא הולמת את יכולתם. אבל אחרים שחיים כיכולתם - אף אחד לא יכול לנהל להם את חייהם הפרטיים. רק לדוג' בתי ספר יכולים לנסות לאסור על תלמידות לנסוע לחו"ל לטיול. הם לא יכולים לאסור לטוס לסבים וסבתות. וזה בקטנה.

הפנמה שהחיים אינדבדואליים ושכל אחד צריך לחיות כפי יכולתו, תחלחל לאירועי הנישואין, כאשר הם אכן יערכו במתכונת משפחתית - אינדבדואלית.

 

[קריה נאמנה]

1. בשביל להגיע לחתונות בצורה שפויה חייבים להגיע למשוואה הזאת: הוצאות - הכנסות > 0.
2. יש הרבה ברכה ושפע ערב חתונה מעל לדרך הטבע, יעידו כל מי שמחתן.

צודקת

ואגב - בנוסח ה"תנאים" אומרים שמתחייבים להלביש את החתן והכלה "כמנהג בעלי בתים חשובים". חתן וכלה דומים למלך ומלכה, יש עניינים להלביש אותם בכבוד.

לא כתוב שהוא מתחייב להאכיל חצי עולם בבורקס סיגרים וצו'לנט בשעת לילה מאוחרת.
לא כתוב שהוא חייב להלביש את אחיות הכלה בשמלות נשף מימי הביניים.
לא כתוב שהוא חייב לשלם הון עתק לתזמורת שתגרום לו לנזק בעור התוף.
יש עניין גדול בשמחת חתן וכלה, אבל "מנהג בעלי בתים חשובים" כבר יצא לגמרי מכלל פרופורציה.

 

[מולטיגרפיה]

סליחה שאני שואל. כמה זמן זה נחשב זוג אחרי חתונה?
אחרי 4-5 שנים כבר הם עם 2-3 ילדים וההוצאות מתרבות משנה לשנה. וכשמגיעים ב"ה ל7-10 ילדים אחרי 10-15 שנה כבר אין חסכון בכלל. אז מדובר על חסכון של שנים בודדות ולא יוצא מזה הרבה מאוד כסף. [אח"כ בני אדם דחוקים, ואנו תקווה שהבר מצוה הראשונה לא אכלה כבר את כל חסכונותיהם.
בשביל לחסוך באמת 20 שנה בלי פספוס. צריך משטר עצמי קפדני מאוד שאין הרבה שבנויים לזה.

אני לא חושבת שזה קשור למשטר
כמו, שלא כולם יכולים לעמוד בזה טכנית
כי אם אני מרוויחה 4000 ובעלי 2000
והשכירות היא 3500
ואוכל, כולל בשר, עופות, דגים, מוצרי חלב, מטרנות, טיטולים וכיוצ"ב
מעונות וגנים..
תחבורה..
ונעצור פה.
את מבינה לבד שזה לא כ"כ מציאותי.

 

[מרובע]

זה באמת חבל שאנשים כל החיים עסוקים בלחשוב איך הם יחתנו את הילדים .
אולי אני משונה, אבל אני לא חיה ככה.
אני את ההשתדלויות שלי עושה
את מה שאני צריכה לקנות, אני קונה
ואת הכסף שאני צריכה להוציא, אני מוציאה.
ובבא העת- ה' יעזור.
ואני רואה את זה בחוש, גם על עצמי וגם על ההורים שלי שמחתנים.
וכל אברך יעיד.
מה גם שטכנית, אין לי ככ הרבה כסף לשים בצד עבור כל ילד.
ואני לא אחסוך את החוג של הילד
את הטיול שלי עם בעלי
או את הגלידות של ר"ח
אני מדברת על צרכים, גשמיים ונפשיים
שחבל שאנשים מתעלמים מהם (כן, גם טיסה או עגלת בוגבו
וזה מרגיש לי שיש פה נימה של זילזול.
ושוב,
אני לא מדברת על חיים מופרזים של פיזור כסף.

כשיגיע הזמן

אנשים שחיים ככה (שמחליטים שעל מה ש"צריך" הם לעולם לא יחסכו) רוב הסיכויים שיגיעו לחובות ואולי אפילו חובות גדולים, ולהיות בחובות זה הרבה חששות של גזל, ריבית, שריפת זמן על גלגול גמ"חים ועוד שלל בעיות הלכתיות ונפשיות רבות.
לפי דעתי אם אין כסף מקצצים גם בדברים כואבים.

 

[yudit10]

@yudit10 בתחילה התחברתי מאד להודעות שלך שדיברו רמת החיים ביוםיום.
אבל באיזשהו שלב נאבדתי.

ואני מניחה כאן את הדברים לבדיקה.
- את מניחה את הנחות שלך כעובדות, אקסיומות.
- את בהכרח קושרת בין היוםיום לנישואין.

לא רוצה להיות עוד כמה מעלות במעגל שחוזר על עצמו באשכול, אז רק לתשומת לב:
- הרבה אנשים שחיים היום ברמת חיים נמוכה כפי שאת ממליצה נאלצים לחתן בסכומים גבוהים מידי.
למשל כמעט כל אולמות הנישואין מחייבים מינימום 350 מנות למרות שאין להם איך למלא יותר מ-200...
ובמצב הנוכחי החתןכלה שלהם לא מוכנים להתחתן באולם ברמצווה.

- אי אפשר לאכוף הורדת רמת חיים. אפשר לחנך לפשטות וצניעות ופרגון. (הלוואי וזה יקרה)
נכון שיש הרבה כאלו שבגלל לחץ חברתי חיים ברמה כלכלית שלא הולמת את יכולתם. אבל אחרים שחיים כיכולתם - אף אחד לא יכול לנהל להם את חייהם הפרטיים. רק לדוג' בתי ספר יכולים לנסות לאסור על תלמידות לנסוע לחו"ל לטיול. הם לא יכולים לאסור לטוס לסבים וסבתות. וזה בקטנה.

הפנמה שהחיים אינדבדואליים ושכל אחד צריך לחיות כפי יכולתו, תחלחל לאירועי הנישואין, כאשר הם אכן יערכו במתכונת משפחתית - אינדבדואלית.

לא כתבתי בשום מקום שאני נגד להוריד את הקיטרינגים ממינימום של 350 למינימום של 150,
ואולי אפילו לבטל את מכסת המינימום כליל.
ההיפך,
כתבתי שאני בעד.

אבל גם כתבתי, שזה לא פתרון קסם.

כי מי שיתבונן יראה,
שמלבד המחויבות הזו,
כל שאר הוצאות הנישואין קשורות בקשר הדוק ליום יום.
החל מסוג האולם, סוג הזמר וסוג הצלם,
שלא לדבר על רמת הנדוניה ואופן רכישתה.

ושאר ההוצאות גדולות בהרבה מהוצאת המנות.

ולכן הורדת מכסת המינימום היא חשובה מאוד.

אבל חשובה לא פחות ממנה היא מה שכתבת:

לחנך לפשטות וצניעות ופרגון. (הלוואי וזה יקרה)
הפנמה שהחיים אינדבדואליים ושכל אחד צריך לחיות כפי יכולתו,

 

[y&m]

אבל גם כתבתי, שזה לא פתרון קסם.
כי מי שיתבונן יראה שמלבד המחויבות הזו,
כל שאר הוצאות הנישואין קשורות בקשר הדוק ליום יום.
החל מסוג האולם, סוג הזמר וסוג הצלם,
שלא לדבר על רמת הנדוניה ואופן רכישתה.

גם לא.
זה בעינייך.

באותה משפחה ממש יכולות להיות 2 בנות.
אחת תקח צלם יקר - כי חשוב לה תמונות.
אחרת תוותר על צלם תשקיע בזמר - כי זה חשוב לה.

אף אחד לא חושב שזה פתרון קסם.
אני הולכת רגע בהקשר לאשכול הנוסף שלך,
לצערנו כשיש מחלה קשה, לפעמים קודם כל מנתחים ומוציאים את הדרוש.
אח"כ מממשיכים בטיפולים משלימים.

אז כמובן יש מי שבתודעה נכונה כל החיים, משתדל לחיות בריא ולהימנע מראש מהמחלה.

אבל אין ספק שבמצב אקוטי, כמו שנמצאים בו היום. לפעמים אכן מתחילים מהניתוח בלי לחשוב שהוא פתרון קסם.
וברור שכדאי מאד להמשיך טיפול ברמת החיים.

 

[מולטיגרפיה]

אנשים שחיים ככה (שמחליטים שעל מה ש"צריך" הם לעולם לא יחסכו) רוב הסיכויים שיגיעו לחובות ואולי אפילו חובות גדולים, ולהיות בחובות זה הרבה חששות של גזל, ריבית, שריפת זמן על גלגול גמ"חים ועוד שלל בעיות הלכתיות ונפשיות רבות.
לפי דעתי אם אין כסף מקצצים גם בדברים כואבים.

אנשים שחיים ככה (שמחליטים שעל מה ש"צריך" הם לעולם לא יחסכו) רוב הסיכויים שיגיעו לחובות ואולי אפילו חובות גדולים, ולהיות בחובות זה הרבה חששות של גזל, ריבית, שריפת זמן על גלגול גמ"חים ועוד שלל בעיות הלכתיות ונפשיות רבות.
לפי דעתי אם אין כסף מקצצים גם בדברים כואבים.

אנשים שמקצצים בדברים שאסור לקצץ
הם אלו שיסבלו בעתיד
וישלמו מחיר הרבה יותר יקר
וד"ל

 

[MACHAK]

הפנמה שהחיים אינדבדואליים ושכל אחד צריך לחיות כפי יכולתו, תחלחל לאירועי הנישואין, כאשר הם אכן יערכו במתכונת משפחתית - אינדבדואלית.

לנסות להוריד את רמת החתונות עד שהופכות לארוע כואב בפשטותו אבל מכילות צלם, פרחים והמונים כמקובל.
כל זה לא יעזור!
רק החתירה לשינוי התפיסה של חתונה כארוע משפחתי שנחגג כל משפחה לפי המתאפשר ממצבה הכלכלי.

ול @yudit10 מכירה המון משפחות עם מעמד כלכלי מבוסס שהחתונות שלהם היו בדיוק כמו שהן חיות תמיד. אולם יפה לא מהיוקרתיים מאד אבל מכבד את אורחיו. ארוחה כנ"ל מכבדת את מי שהתאמץ להגיע לא יוקרתית או מיוחדת וכן הבר. בגדי שבת יפים או מעט יותר מזה - בגד חג שניתן ללבישה חוזרת ואכן נלבש. בקיצור כמו שחיים תמיד. בלי להעלות רמה. חיים טוב תמיד וכך מחתנים. (בלי חובות כדי שתביני שיש כסף!) לא אחת ולא שתיים שמכירה מקרוב ממש.
וכן לצד השני הייתי בחתונות צנועות ומצומצמות. פשוטות מאד. כי למחותנים לא היה יותר מזה.

האקסיומה שכולם עולים ברמה בחתונות לא נכונה! יש הרבה, אולי יותר מהרבה שיודעים להתנהל כלכלית ולא לבזבז כסף שאין להם.