להצטמצם בחתונות- לא פיתרון קסם!

[yudit10]

עשיתי את החישוב ולא הגעתי. ולא כאן המקום להתווכח.

חישוב של 1000 ש"ח בחודש ל20 שנה מגיע בכל מקרה ל500,000 ש"ח.

מה לא נכון כאן?

 

[מקצועי בלבד]

עשיתי את החישוב ולא הגעתי. ולא כאן המקום להתווכח.

את יכולה להיעזר במחשבון הזה

Compound Interest Calculator

This free calculator also has links explaining the compound interest formula.

www.moneychimp.com

והנה תמונה

 

[yudit10]

אשמח להפגיש אותו עם עסקן שעוסק בנושא.
כפי שהבנתי - מאות אנשים חשבו כך, עד שאילצו אותם לעשות חשבון. המבוכה הייתה ענקית.

התכוונתי כמובן ל20K לצד אחד.

אדרבא,
נשמח אם תעלה נתונים מדויקים יותר.

בל"נ בערב אברר את נושא המחירים המדויקים.

 

[שלמה מונטג]

אחת הדרמות שליוו את חיינו בתקופת ה'קורונה', הינה החתונות שהפכו מצומצמות, משפחתיות וחסכוניות.
הדבר יצר שיח ציבורי בנוגע להסדרי החתונות המקובלים בימינו, האם הם מוצדקים ונכונים או שמא חתונות ה'קורונה' חשפו שאפשר גם אחרת.
הנושא מסעיר את הציבור החרדי, ויש דעות לכאן ולכאן.
נשמח שתחווה את דעתך בנושא, ובכך תתרום להבנה מעמיקה יותר על המגמה הציבורית בנושא הטעון.
כמובן, השאלון אינו דורש הזדהות, וזמן המענה מוערך בכשלוש דקות.
תודה על שיתוף הפעולה!

השאלון נערך ע"י מומחים לכלכלה לבקשת "איגוד קופות הצדקה בא"י"

חתונת ה- 100

אחת הדרמות שליוו את חיינו בתקופת ה'קורונה', הינה החתונות שהפכו מצומצמות, משפחתיות וחסכוניות. הדבר יצר שיח ציבורי בנוגע להסדרי החתונות המקובלים בימינו, האם הם מוצדקים ונכונים או שמא חתונות ה'קורונה' חשפו שאפשר גם אחרת. הנושא מסעיר את הציבור החרדי, ויש דעות לכאן ולכאן. נשמח שתחווה את דעתך בנושא...

forms.gle

 

[הסבא]

שוב ושוב אנחנו מדברים על ניצול.
אין שום צדק לדרוש מאות שקלים על סנדביץ בגלל התמורה שהוא מעניק לאדם הרעב...
גם כשהמוצר עולה 200 ש"ח וכדו' הוא נותן תמורה, ולא חייבים להפקיע באלפי אחוזים, מספיקה הפקעה של מאות אחוזים... אסור לאנשים ממחוזותינו לסחוט אחים ואחיות... זהו עוול גדול.

 

[MACHAK]

אנחנו מנסים לבדוק מהשורש את השאלה מה גרם לאנשים לרצות לשלם עליהם את הסכומים הללו.

זה ברור. אם 'כולם' עושים אז ה'כולם' האחרים מוכנים לשלם

הפיתרון: לקצץ במה שכולם חושבים שמיותר ועושים כי כולם עושים
ולא לצמצם ברמת החיים ובצרכים של משפחות למשך שנים כציבור. (על רמת חיים של פרטי זה לא הבמה)

לדוגמא: כולם קונים שעון זהב דק פשוט ולא יפה שרב הכלות לא לובשות כי כולם קונים שעון זהב, או שרשרת זהב דקה וקלילה שלא שווה את מחירה - במקום לצמצם את הנושא הזה עוד ועוד עד שהופך למגוחך צריך לחתוך אץ תכשיטי הזהב והיהלומים לאנשים שביום יום מחפשים לחסוך בבגד השבתי.
או: כולם לובשים סטים של שמלות כולל הנשואות באותו הצבע פאר והדר שלא מתחילים להתאים לסטטוס הלובשים - כי כולם לובשים. במקום לחתוך בנושא זה ושכל אחד ילבש את בגדיו בהתאם לרמת חייו. ולא לנסות לחתוך בכל בגד ובגד להרגיש ויתור.

 

[MACHAK]

חישוב של 1000 ש"ח בחודש ל20 שנה מגיע בכל מקרה ל500,000 ש"ח.

מה לא נכון כאן?

לא דיברתי על החשבון הזה.

 

[ספרא וסייפא]

התכוונתי כמובן ל20K לצד אחד.

סכום לא מציאותי. כך לטענת מומחים ששוחים בנושא.
אני לעומתם לא בקי בשחיה.

 

[yudit10]

זה ברור. אם 'כולם' עושים אז ה'כולם' האחרים מוכנים לשלם

הפיתרון: לקצץ במה שכולם חושבים שמיותר ועושים כי כולם עושים
ולא לצמצם ברמת החיים ובצרכים של משפחות למשך שנים כציבור. (על רמת חיים של פרטי זה לא הבמה)

לדוגמא: כולם קונים שעון זהב דק פשוט ולא יפה שרב הכלות לא לובשות כי כולם קונים שעון זהב, או שרשרת זהב דקה וקלילה שלא שווה את מחירה - במקום לצמצם את הנושא הזה עוד ועוד עד שהופך למגוחך צריך לחתוך אץ תכשיטי הזהב והיהלומים לאנשים שביום יום מחפשים לחסוך בבגד השבתי.
או: כולם לובשים סטים של שמלות כולל הנשואות באותו הצבע פאר והדר שלא מתחילים להתאים לסטטוס הלובשים - כי כולם לובשים. במקום לחתוך בנושא זה ושכל אחד ילבש את בגדיו בהתאם לרמת חייו. ולא לנסות לחתוך בכל בגד ובגד להרגיש ויתור.

אבל מה לעשות שרמת חיים של חתונה היא נגזרת ישירה מרמת החיים הכללית?!
אם כל נערת סמינר לובשת שעון ממותג,
מה את רוצה שיקנו לכלה? את אותו שעון?!
אם לכל נערת סמינר יש כמה שרשראות פשוטות, מה בדיוק את רוצה שיקנו לכלה? (אולי שהמחותנת לא תקנה, אלא האמא תצטרך לקנות, שזה ממש לא חיסכון אלא מעבר של אותה הוצאה בין שני המחותנים?)

ולמה ה'כולם' הזה כ"כ מיותר כשמגיעים לחתונות
אבל כשכולם מלבישים סטים זהים לילדים שבת שבת זה ברור ומובן
וממש ממש מטופש לחסוך בזה?!

 

[yudit10]

סכום לא מציאותי. כך לטענת מומחים ששוחים בנושא.
אני לעומתם לא בקי בשחיה.

אני אברר לך יותר במדויק.
מה שאני יודעת
זה שהורי קיבלו בעבר חוברת מ'מומחים' שונים בנושא,
כאלה שרצו כמובן לערוך שינויים מפליגים, ולחסוך
והביאו שם הוצאות פירוט לחתונה ב'חיסכון' ע" 'תקנות'
כשסוף פסוק של הוצאות החתונה ע"פ התקנות, היה יקר יותר ממה שהורי הוציאו בלי התקנות.

 

[שלמה מונטג]

פעם פעם, לפני עידן הקורונה, זכורני שעמדתי בטבור רחוב שלמה המלך בבני ברק, והמתנתי למישהו שהיה אמור לצאת אליי מאחד האולמות. תוך כדי, אני מבחין במשהו שגרם לי להתבלבל בין צחוק לבכי:

לפתח האולם הגיע יהודי, אוזניות תחובות לו בתנוכי אוזניו, והוא באמצע ויכוח לוהט עם מאן דהו מעבר לקו. לפתע הוא קטע את הוויכוח ואמר לבן שיחו: "חכה רגע על הקו, אני נכנס לומר לאיציק מזל טוב...", העביר ל'השתק' ופסע לתוך האולם...

תוך 23 שניות הוא כבר היה בחוץ, אין ספק כי הבחור זריז. הוא שב לשיחה, ושמעתי אותו משיב לבן שיחו: "אני יודע אם זה בן או בת? הוא שלח לי הזמנה, נו, יש לי ברירה?" - אמר הלה, ונעלם מעיניי.

אני מוסיף להמתין, ואז אני רואה את המחותן יוצא, בלוויית מישהו שנראה כמו אביו או חמיו, אל רכב שעל שפת המדרכה, בתוכה יושב יהודי מבוגר שכנראה כבר לא יכול ללכת. הם לוחצים ידיים בחדווה, חיוכים נרחבים מצד לצד, אולם המחותן ממהר - כבר נושפים בעורפו אורחים נוספים, שנכנסו לאולם ולא מצאוהו...

בתווך, קבוצה של בחורים מדושני עונג צועדים להם החוצה, צלחות עמוסות טשולנט וקוגל בידיהם, ומתיישבים על הספסל לארוחת ערב שלא מן המניין. אחר כך הם מציתים סיגריה, ומוסיפים לפטפט על דא ועל הא.

הואיל וחברי התעכב נכנסתי לחפש אחריו, ושוב ראיתי את אותו מחותן אומלל (תיכף תבינו עד כמה), מתווכח וצועק על מלצר או רב המלצרים, העומד לצד הבר שנראה (סלחו לי על הביטוי), כמו דיר: תערובת של כוסות חד פעמיות מעוכות ברוטב טשולנט מיובש, כששעועית פזורה מכל עבר...

- - -

כשחברי יצא, לא יכולתי להתאפק, וברחה מפי השאלה: "תגיד לי, למה בנאדם מוכן לעבור את הסיוט הזה?"

וחברי, כזורה מלח על הפצעים, הוסיף בעוגמה: "ורק לחשוב, שהוא משלם עשרות אלפי שקלים על התענוג, על הזכות העילאית להפוך את היום העליז בחיים - לסיוט מתמשך..."

***

טוב, כמו שני יהודים טובים, התפזרנו בתחושה ש'אין מה לעשות, ככה זה חתונות היום'. כן, כל עם ישראל יוסיף ויוציא עשרות אלפי שקלים שאין לו, יגלגל גמ"חים וישלם ריביות מופקעות, על הזכות להפוך את שמחת חתונת הצאצא לקובץ של רגעים מעוררי חמלה.

ואז, הגיעו חתונות הקורונה, השתתפי באחת מהן, וראיתי מחזה שלא ייאמן: מחותן מאושר. ממש ככה. הוא לא מארח אנשים שין לו חפץ בהם, חברים של השווער שכבר מחוברים לאינפוזיה לא באים לבקר, ואפילו החברים מבית הכנסת - אלו שאינם יודעים את שמו הפרטי, גם לא באו.

בנוסף לכך, בזמן הריקודים, המחותן - הקשיבו ולא תאמינו - פשוט רקד. רקד. על אמת, עיניי ראו ולא זר, מחותן רוקד בחתונת צאצאיו. איש לא משך לו בכתף, לא היה רב מלצרים להתווכח אתו, וכל מי שהיה בריקודים - כנראה כבר אמר מזל טוב קודם, כי הוא קרוב באמת והופיע לחופה או לסעודה.

בקיצור, אני יודע שלא תאמינו לי, אבל תשאלו את כל מי שהשתתף בחתונות כאלו. היו שם מחותנים - בעשרות - שמחים ומאושרים, אבל באמת. לא היו להם דאגות על הראש, גם לא תסריטי אימה על מי שנפגע כי לא הוזמן למעגל הפנימי. הם פשוט רקדו, ושמחו.

ואיפה החבר שלי, שהיה מוסיף בקריצה: "ורק לחשוב, שהמחותנים האלה חסכו עשרות אלפי שקלים, והיום השמח בחייהם - היה באמת שמח!"

***

יצאתי מבולבל. רגע, אז העולם כולו משוגע? לא יכול להיות!

ואז נזכרתי, שלפני כך וכך שנים, התלוויתי לעסקן נודע בדרכו לחתונה שהתקיימה ביום חמישי בערב, באחד ממלונות היוקרה בצפון הרחוק. כפי שהבנתם, מדובר במחותן עשיר, עשיר באמת. הוא הבעלים של אחת הרשתות המצליחות במגזר החרדי, ולכן - כנראה - יש לו אומץ.

החתונה התקיימה בליל ששי, במלון. השתתפו בה בני משפחה קרובים, כאלה שנשארים לשבת שבע ברכות. עוד כמה ידידים ומלקקים הוזמנו לאירוע החתונה בלבד, ואם ספרתי נכון - סעדו בסעודת החתונה אולי חמישים גברים. בהמשך, הגיעו שני אוטובוסים מבני ברק, זה פרק 50 בחורים וזה פרק 50 נערות, שרקדו כשעה וחצי ופינו את הזירה.

לא, לא היה בר, בכלל. בכלל. בכלל. לא הגיעו חברים מהעבר, שכנים מהדירה הקודמת, ידידים של הסבא. לא, כל אלה לא היו. היו 40 קרובים ידידי אמת, ועוד 10 מלחכי פינכה. זה מי שהיה שם.

לאחר חתונת הקורונה בה השתתפתי, החלטתי לאתר את המחותן ההוא, הגביר. לא היה קל להשיג אותו, התחייבתי שאני לא מבקש ממנו ולו פרוטה אחת, רק הסבר מפורט. ואתם יודעים מה הוא אמר לי?

"תגיד לי", כך הגביר, "תגיד לי אני פראייר? אני אחתן באמצע בני ברק, ישלח 1500 הזמנות, וכל הלילה הזה אני ירגיש בכף הקלע בין האורחים השונים??? תגיד לי, אני מחתן ילד או עבריין? למה מגיע לי העונש הזה, למה???"

אבל - הייתי חייב לשאול, "איך התגברת על הפחד? הרי זה מה שכ-ו-ל-ם עושים?"

הוא הצטחק. "כולם עושים, כי אחרת יחשבו שהם מסכנים. אני - איש לא יחשוב שאני מסכן, הרי שילמתי באותו לילה לעוד שלושה חתנים חתונות מבוזבזות כאלה, באולמות וכל הג'יפה הזו. אני יכול להרשות לעצמי חתונה נורמלית!"

***

הבנתם?

אומרים לעשירים יש מזל, זו עוד הוכחה. כולנו - מגלגלי הגמ"חים, החוסכים פרוטה לפרוטה, מבזבזי הירושות על קוגל עבש וטשולנט מתקרר - כולנו חסרי מזל. אנחנו שורפים את היום השמח בחיינו במו ידינו, ועוד משלמים על זה עשרות אלפי שקלים, רק כדי 'להוכיח' שאנחנו לא מסכנים.

אבל העשירים, להם יש מזל. הם לא נדרשים להוכיח. אז הם גם חוסכים את הסיוט, וגם חוסכים את הכסף (או שלא, אבל זה עניין שלהם). ולא יאומן - הם שמחים בנישואי צאצאיהם.

בקיצור, פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים. מי שחושב שאחרי שחתונות הקורונה גילו לנו שגם לשמוח בחתונות צאצאים זו אופציה, כבר לא יהיו כאלה שיתרמו את מזומניהם למשרפות המזומנים הפועלים ללא הפסקה באולמות הגדולים - טועה.

יהיו גם כאלה, כי כאמור, הפראיירים רק מתחלפים, והם ימשיכו להעמיד את הרגעים המרגשים בחייהם על מצע מזומנים עב כרס, ויציתו גפרור בחיוך מעוות, שורפים את הרגעים המאושרים יחד עם הכסף, מעלים הכל על מוקד 'כ-ו-ל-ם מחתנים ככה היום'.

אבל, ובזאת אני בוטח:

שיש כאלה שנפקחו להם העיניים, שהבינו שלשמוח באמת זו אפשרות, ושמחותן רוקד לאורך כל הריקודים בלי להיות מופרע ומבולבל זו דרך נעלית, ושעם כל הכבוד - אני מוכן להעניק להרבה אנשים ארוחת ערב, אבל לא להיות עסוק בכך ברגעים המאושרים בחיי.

ואלה, טוב, הכסף שיחסכו, בין 30,000-50,000 ש"ח, זה כבר הרווח המשני שלהם...



המשך יבא בעז"ה....





למילוי השאלון לחץ כאן

חתונת ה- 100

אחת הדרמות שליוו את חיינו בתקופת ה'קורונה', הינה החתונות שהפכו מצומצמות, משפחתיות וחסכוניות. הדבר יצר שיח ציבורי בנוגע להסדרי החתונות המקובלים בימינו, האם הם מוצדקים ונכונים או שמא חתונות ה'קורונה' חשפו שאפשר גם אחרת. הנושא מסעיר את הציבור החרדי, ויש דעות לכאן ולכאן. נשמח שתחווה את דעתך בנושא...

forms.gle

 

[סוניה]

כשסוף פסוק של הוצאות החתונה ע"פ התקנות, היה יקר יותר ממה שהורי הוציאו בלי התקנות.

אני באמת לא יודעת איך הורייך חסכו כ.
אם תרצי אשלח באישי פירוט הוצאות לכל סעיף -
לפני תקנות כמאה אלף ש"ח,
אחרי -חיסכון של 75%

 

[yudit10]

אני באמת לא יודעת איך הורייך חסכו כ.
אם תרצי אשלח באישי פירוט הוצאות לכל סעיף -
לפני תקנות כמאה אלף ש"ח,
אחרי -חיסכון של 75%

את מדברת כנראה על כלל ההוצאות כולל הנדוניה
ואני דברתי על ליל החתונה לבד.
ואדרבא,
אשמח אם תשלחי לי באישי.

 

[סוניה]

ואני דברתי על ליל החתונה לבד.

כמה עולה אולם?, זמר, צלם, הלבשה ועיצוב, הסעות ולא זוכרת כרגע מה עוד.
קצת יותר מ20 א'...

 

[yudit10]

כמה עולה אולם?, זמר, צלם, הלבשה ועיצוב, הסעות ולא זוכרת כרגע מה עוד.
קצת יותר מ20 א'...

שוב,
כתבתי 20 אלף לצד אחד.

בערב אברר ביתר פירוט
אבל למיטב ידיעתי
האולם כולל כל המנות והבר-25,000
צלם וצלמת- 5,000
זמר אין לי מושג, אבל כנראה מקסימום 1,000
אורגניסט והגברה, שוב, אין לי מושג, אבל נדמה לי שמקסימום 3,000
גראמער- 2,000
סה"כ הוצאות החתונה לשני הצדדים: 36,000 ש"ח!

עכשיו נלך להוצאות הפרטיות,
שזה כבר תלוי ממש במשפחה ובנתונים.
הסעות, למשל, עלו לו אולי 100 ש"ח (גרים סמוך לאולם)
הלבשה, שוב, מדובר במשפחה שכבר חיתנה את רוב הילדים ונשארו עם 2 ילדים בבית, כך ש2000 ש"ח להוצאות ההלבשה + תיסרוק בהחלט מספיק.
ולמי שנורא מתענין,
המחותנת לבשה את אותה שמלה שלבשה כבר כ5 החתונות הקודמות.

 

[MACHAK]

אבל מה לעשות שרמת חיים של חתונה היא נגזרת ישירה מרמת החיים הכללית?!
אם כל נערת סמינר לובשת שעון ממותג,
מה את רוצה שיקנו לכלה? את אותו שעון?!

כן בדיוק. אני אומרת אל תשנו את כל החיים בשביל שבחתונות תעשו דברים רק כי כולם עושים.
אם זו רמת החיים מה גורם לאנשים לחשוב שבגיל 20 מתחלים לענוד יהלומים?
ואם היא ענדה שרשת ברמה מסוימת מה גורם לך לחשוב שארוסיה מצריכים תכשיטי זהב שלא לרמת חיי משפחתה עד היום?
אם אישה לבושה סולידי ויפה מה גורם לה בחתונה ללבוש שמלת תחפושת מגוחכת ןמפוארת לא בהתאמה למצבה ולארוע?
ןאם כולם מלבישים סטים וחושבים שזה יפה שימשיכו להלביש את זה בחתונות.
אני לא אומרת תשנו את רמת החיים בדיוק להפך אני אומרת תמשיכו לחיות כמו שחייתם עד היום.
תקצצו במה שמיותר לדעת כולם.

 

[יכין.]

100,000 מתנות, דמי שדכנות, נדוניה וביגוד למשפחה.

דבר ראשון לחסוך במתנות שאיבדו כל פרופורציה,
וכבר מזמן לא מתנות, אלא תקנות, או הכרח.

 

[סוניה]

אם זו רמת החיים מה גורם לאנשים לחשוב שבגיל 20 מתחלים לענוד יהלומים?

לא הייתי מתחילה לקצץ בתכשיטים.
אולי לא יהלום- אבל זהב- זה ממינימום לכלה.
לעומת זאת- אם לשבת ש"ב האחיינים לא יבואו, יחסך יותר והשמחה לא תיפגם (רק כדוג', כ"א מה שמתאים לו)
אבל אין מה לומר יש מתנות שעברו את גבול הטעם הטוב
מתנה בכל פעם שמתחככים עם המחותנים וכיו"ב

 

[יכין.]

דבר נוסף שחובה לחסוך בו זו הפוביה של "כולם" ו"מה יגידו"
אנשים פוחדים לעשות מה שטוב להם.

 

[yudit10]

דבר נוסף שחובה לחסוך בו זו הפוביה של "כולם" ו"מה יגידו"
אנשים פוחדים לעשות מה שטוב להם.

את ה'פוביה הזו בדיוק צריך להתחיל לחסוך בגיל 20
ולא בגיל 40.