ייתכן שיש בזה צדק.בקריאה מקוונת הרבה יותר קשה לקרוא טקסט ארוך
אם כי אני מקווה שמה שאני כותבת לעולם לא ייכנס לגדר "קשה" לקרוא.
אני רוצה שיקראו את מה שאני כותבת בצימאון ובלהט, שלא ישימו לב לקושי.
מה, אני נאיבית?
ייתכן שיש בזה צדק.בקריאה מקוונת הרבה יותר קשה לקרוא טקסט ארוך
כשהמסך מלא במלל אין סוף, זה צריך להיות מדריך להשגת זהב כדי לא להוריד את מצב הרוח.אם כי אני מקווה שמה שאני כותבת לעולם לא ייכנס לגדר "קשה" לקרוא.
עשרים ואחד בבית אחד!!! - אפשר לפספס את הקושי???אני רוצה שיקראו את מה שאני כותבת בצימאון ובלהט, שלא ישימו לב לקושי.
לקצת טיפים.ממני?
לאיזו ישועה את מצפה?
טיפ מצוין!אם היית מכניסה איזה זיכרון שהיא עוברת אליו באמצע מהעבר או סיפור דומה של מישהי אחרת זה ההי משדרג את הפרק שכמעט כולו דיאלוג.
טנגו רוקדים.יפה מאד!
אפרופו תיקוני איות:
שומה ולא שומא
אסנת ולא אוסנת! ושהאקדמיה תקפוץ טנגו.
כשאני רוצה לתאר סיטואציות מהחיים, כאלו בהן העיקר הוא לא הסצנה אלא הסאבטקסט שלה, בד"כ אמצא תפאורה הולמת למקום. נכון שהעיקר הוא ה"איך קרה" ולא ה"מה קרה", עדיין יש מקום לרקע. אולם שמחות הוא מקום מצוין לתיאורים, משפחתיים בעיקר. חג בחיק המשפחה, נסיעה משותפת לקברי צדיקים, איזהו אירוע רקע שיספוג את הזרמים והתחושות שעולים בקרב המשתתפים בו.איפה עוד אפשר להרחיב?
לא שכחתי.אוהום...
חזק ביותר!מחכה לאוטובוס. מביטה באנשים שהולכים או רצים. כל אחד סוחב על הגב את השק שלו. הפנים של כולם זעופות מה. אהה, חוץ מילדה אחת שנושפת על פרח צהוב וצוחקת עם כל עלה כותרת שעף ברוח. קנאה קטנה מטפסת בי.
משום מה, לא מרגיש לי כמו מישהו שמספר. נראה יותר כמו טקסט כתוב ומנוסח.תגיד, לייבל'ה פונה לגביר, התינוק רואה טוב? המתח בקהל קצת יורד. למה? כי משקפיים הוא לא יוכל להרכיב..."
אוקיי... אני אכתוב את זה קצת אחרת.משום מה, לא מרגיש לי כמו מישהו שמספר. נראה יותר כמו טקסט כתוב ומנוסח.
תוכן הבדיחה לדעתי לא מיותר בכלל, זה מדגיש את הפואנטה.תודה!
אוקיי... אני אכתוב את זה קצת אחרת.
אגב, כתיבת תוכן הבדיחה מיותרת? התלבטתי לגבי זה.
כמו שכתבו קודמיי - לא מיותר.אגב, כתיבת תוכן הבדיחה מיותרת? התלבטתי לגבי זה.
משום מה המשפט הזה הצחיק אותי...אני פוזלת אליה. עינינו מצטלבות. אוף.
למה מעדכנת? נראה שהיא קצת מחליטה עבורו, לא?שואלת-מעדכנת אותו.
נהניתי לראות את הניגודיות, שבתחילה היא רואה את ה"משהו הטוב" הזה שבו, שיש לו מה למכור, ואח"כ נראה שדווקא העובדה שהוא הצחיק את כולם הפריע לה.בינתיים בסלון מתפתח לו דיון שלא מבייש ישיבת מליאה בכנסת.
שומעת את איציק ואלי מתנצחים על איזו טענה. לא מבינה בדיוק על מה, עם כל הצעקות שם.
אני נכנסת להגיש צלחת. פתאום, בלי שום קשר לכלום, השיחה עם יוכי מופיעה למולי בפלשבק חי. מביטה על איציק. רוצה לחפש את הדברים הטובים שנמצאים בו. מרגישה איך משאבה רבת עוצמה שואבת אותי החוצה. פורשת תמונה שלמה, בלעדיי. אני צריכה לבוא בראש נקי. שיטשטש את הרגשות שגואים בי בימים האחרונים.
רואה את הרוב מצדדים בדעה של איציק, את העיניים של מוישי ויוסי מאשרים כל מוצא פיו. משהו בלב שלי זז. טוב, זה ברור. יש לו מה למכור...
שקט שורר עכשיו בסלון. לא שמתי לב מתי הויכוח שכך. רק הקול של איציק נישא ברמה מעל הררי קליפות של פיצוחים: "...כולם פחדו מהפה של לייבל'ה בן העשר. מה הוא יאמר על התינוק של גביר העיירה שנולד בלי אוזניים.
הברית הגיעה. לייבל'ה מסתובב ליד התינוק, בוחן אותו בשבע עיניים. כולם עוצרים את נשימתם. תגיד, לייבל'ה פונה לגביר, התינוק רואה טוב? המתח בקהל קצת יורד. למה? כי משקפיים הוא לא יוכל להרכיב..." פרצי הצחוק שנשמעים יכולים לזעזע את הקירות.
מנסה לחנוק את הצחוק שלי. לא מצליחה.
מלכסנת מבט לאבא. שנים לא ראיתי אותו צוחק כך.
ההדים נרגעים ואני מברכת. צריכה קצת שקט.
פונה לחדר ומתחפרת מתחת לשמיכה. מעלה אותה עד מעל לעיניים. שתבוא השינה הגואלת.
לא מיותרת כלל.אגב, כתיבת תוכן הבדיחה מיותרת? התלבטתי לגבי זה.
למה הילה?הילה
אני רואה שיש שהבינו את החלק הזה כפחות מתאים לגברת. אני הבנתי אותו כחיבור דווקא, כמקום שהיא מתחברת אליו ואוהבת.רואה את הרוב מצדדים בדעה של איציק, את העיניים של מוישי ויוסי מאשרים כל מוצא פיו. משהו בלב שלי זז. טוב, זה ברור. יש לו מה למכור...
שקט שורר עכשיו בסלון. לא שמתי לב מתי הויכוח שכך. רק הקול של איציק נישא ברמה מעל הררי קליפות של פיצוחים: "...כולם פחדו מהפה של לייבל'ה בן העשר. מה הוא יאמר על התינוק של גביר העיירה שנולד בלי אוזניים.
הברית הגיעה. לייבל'ה מסתובב ליד התינוק, בוחן אותו בשבע עיניים. כולם עוצרים את נשימתם. תגיד, לייבל'ה פונה לגביר, התינוק רואה טוב? המתח בקהל קצת יורד. למה? כי משקפיים הוא לא יוכל להרכיב..." פרצי הצחוק שנשמעים יכולים לזעזע את הקירות.
מנסה לחנוק את הצחוק שלי. לא מצליחה.
מלכסנת מבט לאבא. שנים לא ראיתי אותו צוחק כך.
ההדים נרגעים ואני מברכת. צריכה קצת שקט.
פונה לחדר ומתחפרת מתחת לשמיכה. מעלה אותה עד מעל לעיניים. שתבוא השינה הגואלת.
לכאורה מזהאני רואה שיש שהבינו את החלק הזה כפחות מתאים לגברת. אני הבנתי אותו כחיבור דווקא, כמקום שהיא מתחברת אליו ואוהבת.
טעיתי?
נשמע שהיא לא אוהבת את זה, לא כך?היא משתהה ואז שואלת: מה בעצם חיפשת? מה מפריע לך?"
"לא יודעת, רציתי מישהו רציני יותר, אממ... יותר שקול. שלא עושה צחוק מכל דבר, שלא מדפדף את החיים כאילו כל הזמן הכל טוב. לא יודעת".
לכאורה מזה
רואה את הרוב מצדדים בדעה של איציק, את העיניים של מוישי ויוסי מאשרים כל מוצא פיו. משהו בלב שלי זז. טוב, זה ברור. יש לו מה למכור...
ציטטת כאן שני חלקים בו...אני רואה שיש שהבינו את החלק הזה כפחות מתאים לגברת. אני הבנתי אותו כחיבור דווקא, כמקום שהיא מתחברת אליו ואוהבת.
טעיתי?
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
4.06
כ"ז אייר
סילבוס חדש ל-2024!
קורס פיתוח ובניית אתרים
קריירה מתקדמת, ביקוש עצום, וממוצע משכורות גבוה במיוחד!
מלגות גבוהות ומשתלמות!
2.06
כ"ה אייר
פתיחת מסלול
קורס עריכת וידאו
מלגות והנחות משמעותיות!
4.06
כ"ז אייר
#רקבפרוג
הרצאה מרתקת:
הכירו את טווינמושן
עם גל אקסלרוד
עולם מטורף משל הדמיות! ממשק חדשני שמאפשר לבצע הדמיה כמעט כמו משחק מחשב
לתלמידים ובוגרים בלבד!
27.06
כ"א סיוון
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
27.06
כ"א סיוון
השקה חגיגית!
עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קמו
א הַלְלוּיָהּ הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה:ב אֲהַלְלָה יְהוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי:ג אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה:ד תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו:ה אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל יְהוָה אֱלֹהָיו:ו עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם:ז עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים יְהוָה מַתִּיר אֲסוּרִים:ח יְהוָה פֹּקֵחַ עִוְרִים יְהוָה זֹקֵף כְּפוּפִים יְהוָה אֹהֵב צַדִּיקִים:ט יְהוָה שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת:י יִמְלֹךְ יְהוָה לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ: