סיפור לא רוצה להיות פה!

עכביש

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
D I G I T A L
חשוב לי מאד להשאיר את הנקודה בפנים, כי היא נותנת את המנגינה לציטוט, מה שלגמרי לא יקרה אם היא תהיה בחוץ-
"טוב מותק, תלכי". אני אומרת לה.
לטעמי זה מאד אינדבידואלי, וכמ"ש.

אגב, רק אצלי הפסיקים נדבקים למילה שלהם בשעות האחרונות? או שזה בעיה בתצוגה של האתר? הם נראים אצלי כמו איזה זנב של האות.
גם אצלי.
הדיון איפה לשים את הפסיק, תוזמן לרגע הנכון.
דנים אם לפני המירכאות או אחריהן, ופתאום אתה רואה ששמים אותו באמצע מילה.
יש לו איזה פסיק, לפסיק הזה.
 

תלמוד

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
"מתי את חוזרת, בובה?" אני שואלת באגביות נעימה, ויעלי מושכת שוב בכתפיה, כמה שהתנועה הזו אחרת עכשיו.
"לא י'דעת".

"רבע שעה תספיק לך?" שוב השאלה שקטה, ואני מביטה אל תוכי, משתאה מהיעדר המתח.

"נראה לי שכן." פינג.

"יש לך שעון?" פונג.

"אני אקח." פינג.

"טוב. תשמרי על עצמך." פונג. ומתנה אחרונה חביבה נוחתת היישר אל לשוני. "את בטוחה שאת רוצה לצאת לבד?"

יעלי מתלבטת רק לשבריר של רגע.

"אממ... לא. את יכולה לבוא איתי, אמא?"
לא תפנית מהירה מידי?
איפה העצבים שטיפחה במשך שעות ארוכות. בין רגע היו בין רגע נעלמו?
אני מבין שזה המסר שרוצים להעביר כאן. שעם תגובות נבונות אפשר להגיע לזה. אבל נראה לי מוגזם.
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
חשוב לי מאד להשאיר את הנקודה בפנים, כי היא נותנת את המנגינה לציטוט, מה שלגמרי לא יקרה אם היא תהיה בחוץ-
"טוב מותק, תלכי". אני אומרת לה.
זה גם נראה לי לא תקין ככה.
@מ. י. פרצמן מה אומרת? (כנסי בראש)
שתי הצורות באמת נכונות, כמו שאמרה @7שבע7 . השיטה של הנקודה בתוך המרכאות הייתה מקובלת יותר בעבר, היום יותר נכון בחוץ.
זה עניין של הרגל. ליוויתי כמה אנשים שצידדו בשיטה הראשונה, ועם השנים למדו להתפתח ולאהוב את השיטה השנייה. בעיניי היא נכונה יותר, פשוט כי היא מקובלת יותר.
כך או כך, מה שברור הוא שכשמחליטים על שיטה אחת - יש להתמיד בה.

לגבי המקרה הספציפי הזה, אני מצדדת בנקודה בחוץ - לאו דווקא בגלל הטרנדיות, אלא בגלל הטון. ואסביר.
נקודה היא סימן פיסוק קצר. היא חותכת את המשפט, סוגרת אותו ונותנת לקורא לנשום.
פסיק הוא סימן רך יותר, הוא מנגן את סוף המשפט ומותיר את הקורא עם ציפייה להמשך.
נקודה יכולה פעמים רבות להתפרשן כנחישות נוקשה. לא תמיד היא אכן באה לבטא זאת, אבל לפעמים היא משנה את המשפט לטון חתוך וקר יותר.
לכן, במקרה שהציטוט היה:
"טוב, מותק, תלכי,"
הייתי מסכימה מן הסתם שהפסיק אמור לבוא בתוך המרכאות, כי הוא בא לשרת את מטרת הציטוט עצמו: האמא רוצה לשוות למשפט טון רך, מכיל, מתנגן.
אבל היות ומדובר בנקודה - אני לא רוצה שהנקודה תהיה חלק מהציטוט עצמו. לא רוצה שהאמא תחתוך את המשפט.
לכן הייתי שמה את הנקודה אחרי המרכאות, כדי להפריד אותה מהדיבור של האם, ולהגדיר אותה כמסיימת משפט בלבד.
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
והקטע עצמו מעולה וכתוב טוב.
אהבתי מאוד את שיטת הפינג פונג, איך שהמחשת את זה. מצוין.
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
השיטה של הנקודה בתוך המרכאות הייתה מקובלת יותר בעבר, היום יותר נכון בחוץ.
על כמה שנים מדובר בערך?
כי בעבר ממש - לא היה פיסוק, ובעבר הלא רחוק מכירה קצת חומרים ולא נתקלתי בכזה דבר.
 

miri012

משתמש מקצוען
איזה סיפור נפלא!
ממש אהבתי את הטונים השונים. יכולתי לשמוע את המספרת באוזניי. מקסים.
 
נערך לאחרונה ב:

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
בל היות ומדובר בנקודה - אני לא רוצה שהנקודה תהיה חלק מהציטוט עצמו. לא רוצה שהאמא תחתוך את המשפט.
לכן הייתי שמה את הנקודה אחרי המרכאות, כדי להפריד אותה מהדיבור של האם, ולהגדיר אותה כמסיימת משפט בלבד.
אז אני במקרה הזה הייתי מעדיפה להחליף לפסיק, פשוט...

אבל באמת כדאי שאברר שוב את כל הנושא הזה, לראות באמת מה נכון יותר היום...
 

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
אבל היות ומדובר בנקודה - אני לא רוצה שהנקודה תהיה חלק מהציטוט עצמו. לא רוצה שהאמא תחתוך את המשפט.
תודה!
דווקא הדגמתי במשפט הזה , כי רציתי לחתוך את המשפט לא בנוקשות, אבל כן בקיצור נמרץ. רציתי להעביר את ההרגשה הזו של להגיב קצר וענייני כי זה כלכך מפעים, ורק שאני לא אהרוס את הדבר היפה שקורה כאן עכשיו. ואם ככה אז טוב לי עם הפיסוק הזה.
 

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
לא תפנית מהירה מידי?
איפה העצבים שטיפחה במשך שעות ארוכות. בין רגע היו בין רגע נעלמו?
אני מבין שזה המסר שרוצים להעביר כאן. שעם תגובות נבונות אפשר להגיע לזה. אבל נראה לי מוגזם.
קודם כל תודה על הביקורת.
האמת שלא ממש רציתי להעביר איזהשהוא מסר. למרות שאני לא מכחישה שהמסר פה חזק ובולט.
כתבתי את זה כשיתוף בחוויה ונצמדתי לתיאור המציאות כמו שהתרחשה , אבל מבינה על מה ההערה.
המציאות הראתה לי שברגע שהכל לא היה אישי, ויכולתי לראות מה עובר עליה ואיפה אני עם זה , היא התרככה. השאלה אם נכון להישאר עם המקרה כמו שהוא או לחתור למשהו שיותר סביר שיקרה.
בכל אופן, לא הרגשתי כאן תגובות נבונות או מחושבות. באמת שלא ניסיתי לסובב אותה או משהו. זה היה יותר לעשות מקום למה שהיא מרגישה, , ומה שיצא מזה היה זה.
 

Angular

משתמש סופר מקצוען
פשוט מקסים.
אין הערות. מה תעשי.
מקנאה באימהות שלך. אה, וגם בכתיבה.

בקשר לפיסוק - תבחרי מה שתרצי, אבל אל תורידי את הפסיקים / נקודות מסיומי הציטוטים. אני לא נכנסת לחוקים כן או לא, אבל בעיני זה חשוב. הטקסט נשאר באוויר בלי הפיסוק הזה.

בנוגע לחלק ב' - רק בגלל שנורא ביקשת ביקורת, כי נראה לי שזה סתם עניין של טעם אישי -
הוא גם יפה מאד, אבל לא עומד בתחרות של הקטע הזה. אישית הייתי מעדיפה בלעדיו. הוא נותן סוף סגור מידי לקטע היפיפה הזה, ולטעמי טיפונת עמוס מידי בדיאלוגים עצמיים.
מצד שני, אם זה קרה באמת... איזה דבר זה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיד

א בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז:ב הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו:ג הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר:ד הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:ה מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר:ו הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:ז מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב:ח הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם:
נקרא  14  פעמים

אתגר AI

חלון ראווה • אתגר 123

לוח מודעות

למעלה