כל הפרטים על הצטרפות החינוה''ע ובני יוסף לאופק חדש

[צוק איתן]

זו תהיה טעות! השקענו כבר את רוב שנת הלימודים (תורידו את חופשת פסח ויולי אוגוסט) ונגמרת השנה חבל בשביל כמה שעות להסתכן ולא לקבל רטרו ובעיקר יש סיכוי שחלילה ידחו את הכניסה לאופק. נלחמנו רוב שנה חבל להפסיד הכל בסוף!

גם ככה המדינה לא מתחשבת בזה אז מה הענין להמשיך?

 

[הדסה לוין]

ממש לא, זו הוראה של גדו"י מזמן קום המדינה כמעט. שבשום מצב מורים ומורות המחנכים את ילדי ישראל לתורה וירא"ש לא יכולים לשבות מעבודת הקודש בשום מצב.

(הערת אגב, מזמן שכחו את הדבר הבסיסי הזה במוסדות הכי חזקים, ששמים דגש גדול הרבה יותר על אנגלית וחשבון במקום תורה יהדות וכו'.
אבל כל מטרת החינוה"ע והסמינרים עוד לפני השואה היתה עבור מקצועות הקודש ולא החול.)

נכון, ועוד יותר מזה, כל מטרת החינוך היהודי, הוא החינוך עצמו, המסגרת, השייכות, הערכים היהודיים. מקצועות קודש או חול הם רק האמצעי. ואם יהיה שביתה, עיין ערך חללי הקורונה, הנזק הרוחני הוא בלתי נתפס. עצם המסגרת היא פיקוח נפש, רוח ונשמה. וזה עיקר החינוך. אסור לנו לשכוח. ממשיכים לעבוד, למרות השכר הזעום, למרות התסכול מול המערכת של החינוך העצמאי שמסתאבת והולכת, ממשיכים ללמד כי אנחנו בתפקיד. בראש מורם, מתוך בחירה, בשל ידיעת ערך התפקיד.

 

[שרהלה]

קיבלנו עכשיו במייל...
אולי גם פה זה יהיה טוב לשאת תפילה!

 

[צוק איתן]

הבגצ "אוהב" חרדים.
יש כתבה ארוכה באחד האתרים לגבי הדיון מחר וכתבו שם שהרשתות אף הם רוצים שהדיון יהיה מחר .השאלה אם גם להם יש עורכי דין מקצוענים שיוכלו לעמוד מול הרשעית יפעת סולל התובעת?

 

[שמוליק דוד]

אשמח לנצל את הפורום הזה לנושא שאינו קשור לאופק חדש, היות ויש כאן הרבה עבדי הוראה שפעילים בפורום.
בתחילת השנה הוסיפו ברשתות החרדיות שלושה ימי עבודה קודם הראשון לספטמבר, והם מוחזרים במהלך השנה.
אך שלושת הימים שעשינו בתחילת השנה הם היו ימים באמצע השבוע, ומתוכם קיבלנו בתמורה יום אחד באמצע שבוע ושני ימי שישי.
וכאן יש משהו שאינו הוגן כלפי המורים המקצועיים. כידוע, הרבה מהמורים המקצועיים אינם עובדים בימי שישי, יוצא שהם אינם מקבלים החזר על הימים הנוספים שעבדו בתחילת השנה.
מישהו נותן את הדעת על כך?
אשמח לתגובותיכם!

במקום שנוהגים להתחשבן במדויק מן הראוי שיחזירו להם את השעות שהם עבדו והמחנכות נהנו.
הבעייה שבדרך כלל אין התחשבנות כמו דרישה מהמחנכות להגיע ביום הראשון לכיתה גם אם הם ביום חופשי או שיש להם מעט שעות או בימים מיוחדים כגון פעילות טיולים וכדו' אז אם מתחשבנים זה עד הסוף אם זורמים אז גם עד הסוף.

 

[יבנה המקדש]

הבגצ "אוהב" חרדים.
יש כתבה ארוכה באחד האתרים לגבי הדיון מחר וכתבו שם שהרשתות אף הם רוצים שהדיון יהיה מחר .השאלה אם גם להם יש עורכי דין מקצוענים שיוכלו לעמוד מול הרשעית יפעת סולל התובעת?

אפשר להעלות את הכתבה?
תודה

 

[שמוליק דוד]

גם ככה המדינה לא מתחשבת בזה אז מה הענין להמשיך?

עדיין לא הוחלט סופית בעניין. זה כמעט לא הגיוני שלא ישלמו על השעות האלה במיוחד שהם מופיעים במפורש בפורטל עובדי הוראה של משרד החינוך.

 

[צוק איתן]

אפשר להעלות את הכתבה?
תודה

אין לי מושג איך.
בגוגל לכתוב דיון על אופק חדש והכתבה תעלה

 

[יוחי רבינו]

בג"ץ מזהיר את רשתות החינוך החרדיות: "לוקחות סיכון" כשהן מפעילות אופק חדש​

בג"ץ העניק למדינה אורכה עד 21 במאי להודיע על החלטתה לגבי תוספות השכר למורים החרדים. השופטים הבהירו שהרשתות החרדיות מסתכנות כשהן מתעלמות מעמדת המדינה שאין מחויבות להפעלת התוכנית​

 

[חי 523]

אבל הוא הגיב לגופם של דברים? איך המדינה מתנערת הסכם חתום?

 

[מנוי חדש]

לצערנו במדינת ישראל מה שקובע זו ''עמדת המדינה'' (היועמש''ית) ולכן נשללו תקציבי הישיבות למרות שכעת בחורי הישיבה לא נקראו לצו ראשון ויקח זמן רב עד שהבחורים יהיו עריקים,
כמובן שיכול להתרחש נס גלוי והמצב ישתנה לטובה, אבל לעת עתה המצב שהמדינה טוענת שלא התחייבה לשלם וגם שר החינוך אמר את זה בראיון לקול חי בשבוע שעבר.

 

[צוק איתן]

בג"ץ מזהיר את רשתות החינוך החרדיות: "לוקחות סיכון" כשהן מפעילות אופק חדש​

בג"ץ העניק למדינה אורכה עד 21 במאי להודיע על החלטתה לגבי תוספות השכר למורים החרדים. השופטים הבהירו שהרשתות החרדיות מסתכנות כשהן מתעלמות מעמדת המדינה שאין מחויבות להפעלת התוכנית​

אז הבגצ לא שלל

 

[נבחר]

הדיוח המלא:
במהלך דיון בבית המשפט העליון שהתקיים היום (ב') בעתירה שהגישה עמותת חדו"ש נגד כוונת הממשלה להגדיל את תקציבי רשתות החינוך החרדיות הפוליטית במאות מיליוני שקלים, העירו שופטי העליון לנציגי רשתות החינוך כי החלטת המורים שלהן לעבוד שעות נוספות במסגרת אופק חדש באופן עצמאי, ללא אישור המדינה, התקבלה תוך סיכון תקציבי המדינה.
בתשובתה לעתירה, טוענת המדינה כי הרשתות יצרו התחייבות לתשלום תוספות שכר למורים שלהן על דעת עצמן, ללא התחייבות של המדינה לשלמן, ולפני שפורסמו תקנות שיאפשרו זאת. התנהלות זו התקיימה על אף מכתבים מפורשים של החשב הכללי במשרד האוצר.
כמו כן, המדינה ציינה בתשובתה כי בכל מקרה, גם אם התקנות יעברו, לא ניתן יהיה לשלם למורים תוספות שכר רטרואקטיביות.
עם זאת, נציגי הרשתות - מעין החינוך התורני המזוהה עם מפגלת ש"ס והחינוך העצמאי המזוהה עם מפלגת יהדות התורה - טענו כי הכניסו את המורים לרפורמת אופק חדש בתמיכה ועידוד משרד החינוך, כך שיש למדינה מחויבות להעביר את תוספות התקציב.
השופטת רות רונן אמרה בדיון: "המשיבות (רשתות החינוך החרדיות; ל"ד) צריכות לכלכל את צעדיהן כפי שהן מוצאות לנכון כי יכול להיות שבשלב מסוים הן ימצאו את עצמן בסיטואציה בעייתית אם המדינה תחליט שהיא לא נותנת את הכספים".
מנגד, נציגי רשת החינוף העצמאי, עורכי הדין עדיאל גלאס ויאיר עשהאל, אמרו כי משרד החינוך תמך בכניסת בתי הספר של הרשתות לאופק חדש ובירך על כך - ולכן הם האריכו את שעות העבודה של המורים. בנוסף, הם ציינו כי משרד החינוך הגדיל לעשות וסיווג במערכת הממוחשבת שלו את בתי הספר שלהן ככאלה שמשוייכים לרפורמת אופק חדש.
עו"ד יפעת סולל, סמנכ"לית עמותת חדו"ש שהגישה את העתירה, טענה כי מדובר בניסיון של הרשתות לקבוע עובדות בשטח עבור המדינה. לדבריה, "מדובר בהיתממות של רשתות החינוך החרדיות. מדובר ברשתות פוליטיות ובכספים קואליציוניים. הרשתות יודעות היטב שהחוזר שהוציא משרד החינוך, עליו הן מסתמכות בטענתן שהרפורמה נכנסה לתוקף, אינו בגדר החלת הרפורמה. הן יודעות היטב שהחלטת הממשלה כללה עוד ארבעה רכיבים, שרק יישום של כולם מאפשר את התחלת כניסתן ההדרגתית של מוסדות החינוך לרפורמת אופק חדש.
"הרשתות מנסות ליצור עובדות בשטח מול המורים שלהן, ולגלגל את ההוצאות על המדינה. מי שמטעה את המורים הן הרשתות - ולא המדינה. משרד האוצר שלח עוד ועוד מכתבים שאומרים זאת באופן מפורש, מכתבים שהרשתות פשוט מתעלמות מהם".
בסיום הדיון נקבע כי המדינה תגיש עדכון לבית המשפט עד 21 במאי. המדינה התחייבה שאם יותקנו תקנות קודם לכן, הן ייכנסו לתוקף רק עשרה ימים לאחר פרסומן.

 

[נבחר]

למעשה בגצ לא הכריע היום ולא חיווה דעתו בכלל
בנוגע לגוף העתירה - הוא אמר שבגלל שהמדינה עוד לא גיבשה עמדה בנוגע לתקנות וכו' אי אפשר לקיים על כך דיון, המדינה התחייבת להעביר עמדה מגובשת עד 21/5, ובכל מקרה התקנות יכנסו לתוקף עשרה ימים לאחר פרסומם כדי לתת זמן לחדוש לעתור
בנוגע למשכורות עד עכשיו - בגצ העיר שהרשתות בחרו להסתכן שהם לא יקבלו את התקציב, אבל לא הכריע בענין. ראש ההרכב השופט עופר גרוסקופף אמר ש"הרשתות יתנהלו על סיכונן ולפי הדרך שמבקשות. אנחנו לא נותנים להן הוראות".

 

[מיינץ]

למעשה,
האם יהיה שינוי במדיניות הרשתות?
או שימשיכו לעבוד על אף שהשכר אינו מובטח, במפורש?

 

[נבחר]

עוד פרטים מהדיון היום:
שופטי בג"ץ רות רונן, יחיאל כשר ועופר גרוסקופף טענו שאין צורך להוציא צו ביניים להקפאת התשלומים לרשתות החינוך, לאור תשובת המדינה שהודיעה כי לא תעביר כספים לרשתות עד להשלמת הבירור בטענות שהעלתה חדו"ש ובכלל זה התקנת תקנות. הרשתות ביקשו מבית המשפט שיקבע שהרפורמה חלה על עובדיהן כבר בשנה הזאת, מאחר והם כבר עובדים הלכה למעשה על פי תכנית "אופק חדש", אך השופטים לא נענו לבקשת הרשתות.
השופטת רונן אמרה בדיון כי אם הרשתות משלמות והמדינה תחליט שהרפורמה לא הייתה בתוקף הן לוקחות על עצמן את הסיכון שיידרשו לשלם למורים בלא שהרפורמה נכנסה לתוקף. "המשיבות צריכות לכלכל את צעדיהן כפי שהן רואות לנכון", אמרה השופטת, "ייתכן שהן ימצאו את עצמן בסיטואציה בעייתית. אם המדינה תחליט שהיא לא נותנת להם את הכספים הם יצטרכו לשקול מה עליהם לעשות."
"אני לא יודע מה עמדת המדינה", אמר בדיון השופט עופר גרוסקופף, "עמדת המדינה היא 'אני עדיין מגבשת את עמדתי'. קשה לנו להתקדם כל עוד אין עמדת מדינה".
עורכת הדין של עמותת חדו"ש, יפעת סולל, השיבה: "בגלל שאין תשובה אנחנו רוצים צו ביניים. יש פער בין התפיסה של המדינה והרשתות".
השופט גרוסקופף: "לא ברור מה תפקיד צו הביניים כי המדינה ממילא לא מעבירה תקציב לרשתות".
עו"ד סולל: מבחינת הרשתות יש התחייבות בגלל חוזר מנכ"ל ביולי. הם יוכלו לתבוע את המדינה בדיעבד.
השופטת רונן: "אבל זאת לא העתירה שלך".
עו"ד סולל: "השאלה אם החלטת הממשלה תקפה על הרשתות?"
השופט גרוסקופף: "אנחנו לא מתעסקים ברשתות, אנחנו מתעסקים במדינה. והמדינה אומרת, אנחנו צריכים להבין איך אנחנו מיישמים את החלטת הממשלה. זה לא תפקידנו להגיד למדינה משהו בשלב הזה. ברגע שתהיה עמדת מדינה על הסוגיה, אנחנו נתקדם."
עו"ד סולל: משרד החינוך מעביר מסר לרשתות שאופק חדש פועל.
השופט גרוסקופף: "הרשתות פועלות לפי איך שהן מפרשות. יכול להיות שהן מתאימות ויכול להיות שלא."
עו"ד סולל: "אנחנו מצפים לאמירה חד משמעית שהחלטת הממשלה לא נכנסה לתוקף החוזר הזה לא עומד לבד."
השופט גרוסקופף: "אני מבין מהמדינה שהיא לא מעבירה כסף . עד 21 במאי זה הדד ליין. השאלה מה יקרה אחרי זה".
עו"ד יאיר עשהאל, שמייצג את רשת החינוך החרדית 'מרכז החינוך העצמאי', אמר בדיון: ""התנהלות משרד החינוך היא כאילו אופק חדש זה דבר שקורה. מורים אומרים, אנחנו מופיעים במשרד החינוך למה שאני לא אקבל את השכר? בתי ספר כתובים שהם באופק חדש, ולדעת המשרד בשביל להוציא אותם צריך אישור מנכ"ל. זה אומר שהם במשרד החינוך, לא? אני מבין שהשכר בתשפ"ה לא ברור כי המדינה לא יודעת. אבל אני לא רוצה שהשכר בתשפ"ד ייפגע."
בדיון דיבר גם הרב יאיר אביצור, מנהל חטיבת הביניים 'נאות מרגלית' בפתח תקווה ששייכת לרשת מעיין החינוך התורני, שביקש להצטרף לעתירה. לדברי אביצור, "יש פה פספוס בהתנהלות שלי כמנהל בתוך בית ספר. כשאני מגייס עובדים אני מסתמך על מערכות משרד החינוך. כשאני מזמין את המורה הזה ואומר לו אתה תהיה מנהל מסתכמים על מערכות משרד החינוך. צירפתי את התקנות, שם מופיע אופק חדש.
אני כמנהל נכנס למערכות אופק חדש, אני לא סוגר על דעת עצמי כלום. אני סוגר על מערכות משרד החינוך. במערכות משרד החינוך כתוב תחילת רפורמה. זה לא אני סגרתי, זה משרד החינוך אומר לי, תסגור עם המורים. המורים כבר סוגרים עם משרד החינוך וכתוב להם שם אופק חדש. המצב היום שהעובדים עובדים באופק חדש לא מקבלים שכר. לא מאופק חדש, ולא מ'עולם חדש'. מורים רוצים לעזוב, לא רוצים ללמד. מורה שבא עם שיא המוטיבציה לא רוצה ללמד. הוא עובד עוד 10 שעות יותר משנה שעברה, איך נסיים כיתה?
"היום בגלל שיש אופק חדש אצלנו בבית הספר, גייסנו עובדים. ב'עולם ישן' (כך נקרא אופן ההעסקה של מורים בחינוך החרדי ובבתי ספר שלא הצטרפו לאופק חדש – מ"מ) 26% משרה. הפער הוא 80 שעות, הייתי צריך לגייס עובדים מבחוץ. אם תתקבל או לא תתקבל העתירה, אני לא מדבר על השנה, אני מדבר על שנה הבאה, עוד פעם נעמוד ב'לופ' על גיוס העובדים. אני לא יודע מי יישאר. הנושא של גיוס עובדים וגיוס העסקה, לא יכול להיות שבסוף שנה עובד לא יודע מה יהיה איתו וצריך לקבל ממני מכתב פיטורין אני עד אז לא יודע מה קורה."

 

[אני בעצמי!!!!!!]

אם אני רואה נכון את הלך הרוח של השופטים,
זה נראה שאין הרבה סיכוים שהם הולכים לאשר את זה.
וכ"ש לא רטוראקטיבית.
כמובן, שכל זה צפוי....

 

[נבחר]

אם אני רואה נכון את הלך הרוח של השופטים,
זה נראה שאין הרבה סיכוים שהם הולכים לאשר את זה.
וכ"ש לא רטוראקטיבית.
כמובן, שכל זה צפוי....

השופטים היום פשוט לא אמרו כלום לא היה שום הלך רוח
המדינה אמרה שהיא לא הולכת לשלם אופק חדש רטרו, אז השופטים אמרו לרשתות זה על אחריותכם
המדינה אמרה שהיא הולכת לחוקק תקנות עד 21/5, אז השופטים אמרו א"כ אין מה לדון בעתירה

אם כבר להיפך - העותרים דרשו מהשופטים צו ביניים נגד אופק, וכמו"כ שיורו לרשתות לחדול ממערכת אופק לאלתר ושיפסקו שלא יהיה על כך תשלום, והשופטים לא נענו לבקשתם. עיין בציטוטים לעיל.
אמנם במקביל גם הרשתות דרשו מבגצ שיורה למדינה לשלם להם רטרו, וגם להם בגצ לא נענה. בקיצור כלום.

 

[אני בעצמי!!!!!!]

צו ביניים לא הוציאו
כמו שאתה מסביר כי אין נגד מה להוציא.
כי להגיד לרשתות לא להעסיק עובדים,
אין להם שום טעם, כי זה יהיה על אחריותם.

 

[אני בעצמי!!!!!!]

המדינה אמרה שהיא לא הולכת לשלם אופק חדש רטרו, אז השופטים אמרו לרשתות זה על אחריותכם

אבל בסוף החינוך העצמאי טוען שיש סיכוי שישלמו רטרו,
אז גם אם באמת המדינה איכשהו תרצה לשלם,
בג"ץ לא יתן לזה.