"בעילום שם"
הייתי ילד בכיתה ה', ילד מעולה, מצטיין בלימודים, ילד טוב ירושלים
יושב לו בשקט בשעורים, מתנהג בד"א וכו'....
המורה שלי היה איש חשוב מאד, שגישת חייו הייתה
שתלמיד חרוץ הוא כנראה בלי מידות, וקוצר את ציוניו מהשרוול (הוא טרח לומר את זה הרבה)
חשוב לציין, שהייתי תלמיד משקיען, למדתי שעות למבחנים, למרות שידעתי את החומר
פשוט, אהבתי ללמוד, ואף פעם לא סמכתי על הראש והזכרון שלי!
בקיצור, לפי ההקדמה ברור שבכל אספות ההורים אבא שלי היה חוזר מרוצה ושמח.
באותה שנה, המורה אמר לאבא שלי משפט ששינה את חיי:
הבן שלך 10 בכל המקצועות, אבל,גרוע ביותר במידות!
אני עדיין זוכר את המקום המדויק שעמדתי כשאבא שלי אמר לי את המשפט הזה
בבית שלנו, הכבוד למבוגרים ולמורים היה בנשמה,
ואם מורה אמר משהו, כנראה הוא צודק.......
מיני אותו יום, בכל מריבה עם אחיי, בכל מקרה שהיה אפשר לשפוט וכמעט כל יום
המשפט המנצח היה: אתה רואה, המורה שלך צדק.....
בתחילת הישיבה אבא שלי נפטר, רק לפני פטירתו, הוא קלט כנראה את עומק הטעות
וניסה ליצור איתי קשר קרוב יותר, אבל, לצערנו, לא היה ממש הרבה זמן לתיקון הטעות.......
אחרי פטירתו, היחס המשיך,
תמיד תמיד תמיד אחי הקטנים צדקו בכל בקשותיהם וגחמותיהם,
אני זוכר עד היום רגע כזה, שאחי הקטן ביקש ממני שאתן לו לשתות,
והייתי באמצע משהו, וסרבתי....
קיבלתי גערות מהאורח שהיה בבית, שגם הוא קלט את האווירה שבבית
רק אחרי החתונה, כשגם אחי הקטן נישא, הקשר ביננו חזר ושב, כי עד אז, לא נתנו לנו להתחבר
כל התקרים האלו, רק ניתקו ביננו.
המורה הזה, אפילו לא קולט כמה הוא הרס לי את החיים והקשה עליהם בימים שגם ככה לא היו קלים.
אגב, אין מצב שאדם הוא בלי מידות, תמיד יש מידות טובות, ואם כבר מדברים
אני אישית, מאד רגיש לאחרים, ואף פעם לא פגעתי בילד בכיתה, אז, באמת אין לי מושג מאיפה הוא הביא את המשפט המצמרר שלו!
עוד סיפור קטן באותו רעיון על אותו מורה:
קבלנו מבחן, רק אני ועוד חבר קיבלנו 100, (שוב, כי למדתי והשקעתי המון, זה היה בדם שלי!)
באופן טבעי כל החברים התקבצו סביבנו והתלהבו, המורה השתיק את כולם
והכריז בקול: זה לא חכמה להתייחס ל... שקיבל 100 תתיחסו ל... שקיבל 94+4 (מדויק!)
הוא למד והשקיע, לו מגיעה ההתייחסות.......
עד היום, אני תוהה אם אני לא צריך להגיד למורה שנפגעתי, על מנת שיבקש סליחה
בינתים, לפחות שאחרים ילמדו מהסיפור!
המון הצלחה
"סיפור אמיתי וכואב"