כבוד התלמידה

  • פותח הנושא 23
  • פורסם בתאריך

mig

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
צילום מקצועי

מרמורשטין

משתמש מקצוען
לאיזון:
המחנכת המדהימה שלי מכיתה ה'.
הגיעו אלי המון תלונות ע"כ שאני מציירת בשיעורים. המורות המקצועיות לא גמרו להתלונן וגם להעניש.
יום אחד קראה לי המחנכת ודיברה איתי בגובה העיניים, היא הסבירה לי בפשטות שלמורות קשה ללמד כשהן רואות תלמידה מציירת, הן פשוט רוצות לראות את הציור ולכן מתבלבלות באמצע ולא מצליחות ללמד.
מה שלא עשו הגערות והעונשים, עשתה שיחה אחת מכבדת!
 

saris

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
סיפור שהיה בסמינר(מהיסודי אני כבר לא זוכרת...)
לא אכלתי בהפסקה
וכשהמורה נכנסה ניגשתי אליה ושאלתי אותה אם אני יכולה ליטול ידיים
נטלתי ידיים ואכלתי בשיעור(הרי ביקשתי רשות מהמורה)
פתאום היא מסתכלת עלי ואומרת לי צאי החוצה
לא הבנתי מה היא רוצה ממני
אחרי השיעור שאלתי אותה מה עשיתי שהמורה הוציאה אותי
היא אמרה לי אכלת בשיעור
אמרתי לה המורה נתנה לי רשות ליטול ידיים
אז היא ענתה לי חשבתי שאת רוצה ליטול ידיים לשיעור קודש והתנצלה
ביום למחרת בתחילת השיעור היא פתחה אותו בהתנצלות לפני כל הכיתה
שלא הבינה אותי נכון
ועד היום אני זוכרת אותה לטובה
מורה שלא חסה על כבודה ועל האמת....
 

bracha

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
נכתב ע"י גיטי 123;1861233:
בתור מורה,
אני מבקשת שלא תתמקדי ב'כמה המורות יכולות להרוס את חיי התלמידות'
ועד כמה מורות לא מכבדות את תלמידותיהן לפעמים.

תחפשי ללכת בגישה ההפוכה. להאדיר את המורות שמכבדות, להסביר את הצורך ועוד. (אין לי כרגע מספיק רעיונות לפרט כאן. אבל ללכת בגישה החיובית והמעצימה)

אני משקיעה את חיי בתלמידות, שתפרחנה, תגדלנה, תתמלאנה בערכים והשקפות, יחד עם שליטה החומרי הלמידה כנדרש...
לא הגיוני שתוסיפו לי עוד תיסכולים ותחפשו מה טעיתי, ולא שמתי לב, ופספסתי...
זה רק מחליש את ידי העוסקים במלאכה החשובה הזו.

אני יכולה להגיד שהיום בתור אמא, כששלחתי אותה ביום הראשון ללימודים הייתי מסויטת, איך אני עושה את זה לבת שלי.
אבל היום אחרי כמה שנים אני יודעת שלבת שלי טוב בבית הספר!!! רוב המורות שלה, מורות מעולות, שמבינות בחינוך.

סיפור אחד שיש לי ממנה, שהבת שלי ביקשה ממני לכתוב פתק למורה לעבור מקום, היא הסבירה לי שהיא לא מסתדרת עם הילדה שלידה.
אמרתי לה, לפני שאני כותבת לך פתק, אני רוצה שתגשי בעצמך למורה תגידי לה שאת לא מסתדרת עם רבקי (שם בדוי) שקשה לך ללמוד ככה, ואת רוצה לעבור מקום.
ואם היא לא תסכים אני יתן לך פתק.
לא חלמתי לרגע שהמורה תעשה משהו, היה ברור לי שהיא תפטור את הילדה באיזה משפט ותשלח אותה.

למחרת הילדה חזרה מרוצה הביתה, אמא המורה העבירה אותי מקום.
כל כך נהינתי, המורה שמעה, הקשיבה, קיבלה והכי חשוב עשתה.
מבחינתי - זה כבוד!!!

וחוץ מזה מה הילדה למדה מזה?
א. אני יכולה להסתדר בעצמי.
ב. מקשיבים לי, שומעים אותי, ורוצים בטובתי.
ג. אני אוהבת את המורה :)
 

BRO

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי DIP
עריכה והפקת סרטים
אם את רוצה, יש לי מה לספר לך, אבל, באישי....
שלחי לי כתובת מייל
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
בית הספר של הבת שלי,
על כל צעד ושעל אפשר להביא סיפורים מקסימים על כבוד התלמידות וכבוד הבריות.

סיפרתי כבר פעם:
מסיבת סידור, כיתה א', המקהלה כבר מתחילה לנגן, והילדות פותחות בתנועות.
פתאום המנהלת עוצרת הכל:
'אמא של ציפי מכיתה א'3, הבת שלך לא הספיקה לראות אותך לפני תחילת המקהלה, והיא דואגת שלא הגעת. תעשי לציפי שלום כדי שהיא תהיה שמחה ורגועה, ונוכל להמשיך במסיבה'.

סיפור קטן על דאגה אמהית לבנות, לא בדיוק על כבוד:
סיפור קטן מלפני שנתיים - גשם פתאומי וחזק, יומיים או שלושה אחרי סוכות. כל אזור בית הספר נחלי מים (הוא שוכן בעמק). המנהלת הזמינה אוטובוסים שיעלו את הבנות מן העמק אל הרחוב שלמעלה, שלא תרטבנה. רובן כולן היו עדיין עם סנדלים.

ויש סיפורים על שימת לב לכל ילדה, ועל אכפתיות מדהימה, ללא סוף.
כיף לבנות שלי שהן לומדות במקום הזה, ולא איפה שאני למדתי כשהייתי בגילן :eek:
 

23

משתמש מקצוען
תודה לכולן,
אם שמתן לב התחלתי את ההודעה כך
"אנא, שתפו אותנו ברגישות יתר לתלמידות"
אבל אני מאד מבינה את אלו שכותבות על העוולות כי בניגוד לרגישות יתר לתלמידות העולות פוצעות את הנפש!!
ואכן מורות רבות מוסרות את נפשן לתלמידותיהן אין על כך עוררין, אך תמיד יש במה להתחזק.
ולכן אני ממשיכה לחכות לסיפוריכן, על רגישות יתר או עוולות.
תודה מראש.
 

צפרא

משתמש צעיר
הייתה איתי בכיתה בת חלשה שנשארה שנתיים באותה כיתה- בתחילת שנה (אולי אפילו ביום הראשון) המורה לימדה שיר עם תנועות וקראה לאותה בת להיות העוזרת שלה ללמד את כולן, כי היא כבר מכירה את התנועות... וקרנה של הבת עלתה בעינינו עד מאד.
 

C H A N Y

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
​​היה לה פוני ש​כיסה​​ ​את העיניים בקו עקום
אצלי כל שערה ידעה​ ​את ה​מיקום
היה לה שיער שחור ופרצוף רדום
לי​ ​​נמשים ערניים​​ ​ושיער גולש חום.


היא מעולם לא הכינה שיעורים , לא היו לה ספרים.
אני הייתי מאובזרת ​היטב​ ​​​,​​אפילו היו לי ​שלושה מחקים.
היה לה תיק גב זרוק עם ריח לא נעים
לי​ ​ילקוט אורטופדי ממותג חדיש​ ​ מהניילונים ​.​

בהפסקת הארוחה ​
​שאני סנדוויץ ​מושקע ​מוציאה ביד בטוחה
אצלה הסתכמה סעודה במסטיק עגול שקנתה כל בוקר​ ​ במכולת של שמחה.
הייתי לוטשת עיניים בקנאה ​ל​כדור מחליף ​ה​צבעים עד שנבלע בתוכה
התחשק לי גם ​​'​שלוק​'​ ​בהפסקה​ ​האחרונה ​משקית השוקו שלה החמוצה ​.​

אבל אחרי כמה חודשים​ ​
אל מול בגדים מקומטים
ו" קוקו "עם המון ​כרבולות ו​קשרים
הפכה הקנאה לרחמים
​חשבתי לעצמי,​​ האם​​ ​ההורים שלה בכלל ​'​נורמליים​'​?

​​ יום אחד ​המורה ​החל​י​פ​ה​ מקומות ונקרתה לפניי ההזדמנות
כשגיליתי ש"חמאת בוטנים" אמא שמה לי בטעות
חשבתי לגמול חסדים ​. ​אח..איזו תמימות.​
כשהיא​ ​לא ראתה ​הנחתי​ לה את הלחם שלי​​ ​בנדבנות
ויצאתי לחצר במהירות.


אחרי כמה דק'​ ​חזרתי​,מחכה לראות​ה ​שבעה
אך במקום מהומה ​,​ ​ו​תמוהה ההבעה
האם שלך הסנדוויץ? שאלה המורה ?" לא" עניתי .קצת נבוכה ,פגועה
כיצד​ ​הוא ​הגיעה ​​​​אם כן​ ​למקומה​? ​"​זה..זה אחות​ה​​ ​הביאה בשבילה​​ ​בהפתעה​"​.
​"​לא יכול להיות ​"​בקוקו ה​מגודל ​שלה היא משכה . ובטרם היא פ​סעה​​ ​פסיעה
האחות הגדולה נכנסת לכיתה ,​​​במקרה ​במקום היא עברה
כמובן שאת הסנדוויץ שלי היא​ ​ממש לא מכירה​
כל המבטים מופנים אלי בפליאה ,כולי מזיעה לא מצליחה להוציא ​הבהרה.​


המורה מביטה בי בחומרה ועיניה אומרות נתפסת בקלקלה.
​כריך​ שלא רוצים מחזירים הביתה לא זורקים לחברה .את ילדה גדולה
ואני אכן​​ ​כבר​​ ​בכיתה א'​,​​​ ​והפנמתי​ היטב ​את מה שלימדה אותה​​ ​מורה ​דגולה
בשיעור תורה , עדיף לקפוץ לאש ולא להלבין פני חברה ,האמנתי לה לכל מילה
​כעת היא מאשימה אותי בתעלול .בטוחה שהיתה לי כוונה רעה .זו סתם עלילה​
אני כולה רציתי לעזור לחברה​​ ,​עושים לי עוולה.​

​​


אך נשארתי דוממת ,צרחתי ​בשקט​ ​.​​איש​ לא ניסה לקרוא את שאמרו העיניים
​אני חושבת שאפילו כבר לא האמנתי לעצמי ותוך כדי נשיכת שפתיים
החלטתי שהמורה​​ ​צודקת​ ואני ילדה רעה ,אבל זה רק בינתיים
עד שאני יהיה גדולה​ ​כמו​​ ​שהיא​ ו​ענקית​ אבל אולי ​גם זה לא ​ מספיק-
כי ​כנראה צריך ​ גם ​​אף מחודד ועליו ​משקפיים
​​ולי יש אף סולד בניגוד למורה רחבת המותניים.


[כמובן לא נכתב במיוחד עבור האשכול :rolleyes:]
 

א-ירושלמית

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
את החויות הלא פשוטות שעברתי, איני יכולה לפרט. ולו משום שאחת הנוגעות בדבר כבר אינה בין החיים.
ועד היום אני פגועה. כן.

וסיפור שכששמעתי אותו יצא לי עשן מהאוזניים (וסליחה על הביטוי. לא מצאתי משהו יותר חריף).
אחותי נפלה לפני שנה, בגיל 16.5, ועקמה את רגלה באופן חמור. זמן ארוך לא מצאו לה הרופאים פתרון, עד שאחד מהם חיפש במקום שלא חפשו לפני כן. (נדמה לי שכולם חפשו בקרסול והבעיה היתה יותר למעלה, או משהו בסגנון).
בכל אופן, עד היום היא עדיין זקוקה לביקורת. הרופא המטפל בה מקבל את הפציינטים אחת לחודש, בשעה מאד לא נוחה. אחותי נאלצת להשתחרר. אך - מרכזת המחזור שלה איימה עליה באמצעות המחנכת שאם היא משתחררת עוד פעם לצורך רפואי - היא מסולקת מהסמינר.

נכון, אני יודעת שאחותי לא שיה כל כך תמימה... אבל.
מה שבטוח, שהאשה הזאת, שיושבת על הכסא כל כך הרבה שנים, קבלה את מקומה באמצעות ויטמין P, וגם לי אין יותר מדי זכרונות טובים ממנה. גם לי היא הזיקה.
ואני? השתוללתי. הודעתי לאמא שלי שהיא צריכה להרים קול ולהפוך שולחנות. האשה הזאת יותר מדי "מבינה" בחינוך ובנפש האדם.
מבחילה שכמותה.
 

תיקתוק

משתמש סופר מקצוען
סיפור שקרה עם בתי בימים האחרונים

בתי הייתה עם וירוס של כאבי בטן וראש מס' ימים.
באחד הימים היה מבחן באנגלית שהמורה הודיעה קודם שבת שלא תגיע למבחן או לא תעשה אותו תקבל ציון 0!
בתי שמשקיעה מאוד והלימודים חשובים לה החליטה לבוא לבית הספר רק לעשות את המבחן ומיד לשוב הביתה, בגלל הפחד לקבל 0!
בתי תלמידה מצטיינת שכל הציונים שלה גבוהים!
למבחן הזה לא יכלה להתכונן כראוי כי לא הרגישה טוב!
ובמבחן עצמו גם כי לא הרגישה טוב.
הגישה אותו בהרגשה רעה שהיה לה מבחן לא טוב.
אני מודה שכאן אני מרגישה שטעיתי שנתתי לה בכלל ללכת למבחן אבל בתי סרבה שאשוחח עם המורה קודם למבחן שתעשה לה במועד אחר בתואנה שאין עם מי לדבר.
המורה הזו מקצועית מאוד אבל היחס לבנות והאנושיות לא ממש...
בקיצור, הגיעו הציונים והציון נמוך בשביל בתי. גם לעומת מבחנים קודמים וגם ביחס ליידע שלה... בתי בכתה מאוד ונעצבה מכך. במיוחד שכשהמורה מסרה את המבחנים אמרה לבתי בפני חברותיה לכיתה שהיא צריכה לקחת מורה פרטית לחומר זה...
את הרי יודעת שהילדה באה לכיתה חולה לאחר מס' ימים שהיתה בבית
יש דרך להגיד דברים בצד בצורה אישית ומכבדת. ולהתחשב בכך שהגיעה חולה למבחן!
אין לי בעיה עם שיעורים פרטיים כשיש צורך בכך אבל זה לא המקרה.
לאחר מס' ימים בתי מבחינה שהמורה נתנה למס' בנות שלא היו ביום המבחן להשלים אותו.
אז איפה המילה שלך כמורה?
והכבוד לילדות ולמילה שלך עצמך?
בימים הקרובים תהיה אסיפת הורים אשוחח עם המורה.
היא לא אחת שממש תנסה להבין, אבל אני את שלי אעשה בעז"ה.
 

קפוצון

משתמש מקצוען
את פותחת כאן תיבת פנדורה,
אני חושבת שהדור שלי גדל אצל מורות ניצולות שואה או אצל מורות שלא למדו הוראה בגלל חוסר במורות הן נזרקו לעבודה מיד בתום כתה י"ב ולכן לא היתה להן הרבה רגישות לתלמידות ( כמובן בלי הכללה)
דור המורות של היום יותר משקיע בתלמידות ויותר מבין אותן יש פחות דיסטנט ,
 

Dvori B

משתמש סופר מקצוען
סיפור מלפני שנים בודדות,
כתה ג', מתחילים להתפלל תפילת שמונה עשרה, בת של חברה שלי חוזרת הביתה בוכה שהמורה לא הסכימה לה להתפלל שמונה עשרה, האמא התקשרה למורה והמורה עונה לה: "היא חלמה בברכות השחר, אני לא יכולה לתת לבת שלא אמרה ברכות השחר לעמוד שמונה עשרה", למורה הזאת היו עוד כמה פנינים בנושאים כאלה ואחרים... הבת הזו, עד כתה ג' פשוט אהבה להתפלל! בשבת היתה קמה ומיד מתפללת בשמחה ובהתלהבות וכך בכל הזדמנות, בשנה הזאת זה די עבר לה... :(
 

23

משתמש מקצוען
נכתב ע"י קפוצון;1861407:
את פותחת כאן תיבת פנדורה,
אני חושבת שהדור שלי גדל אצל מורות ניצולות שואה או אצל מורות שלא למדו הוראה בגלל חוסר במורות הן נזרקו לעבודה מיד בתום כתה י"ב ולכן לא היתה להן הרבה רגישות לתלמידות ( כמובן בלי הכללה)
דור המורות של היום יותר משקיע בתלמידות ויותר מבין אותן יש פחות דיסטנט ,

סליחה, אבל אני בת 40, ולא היו לי מורות ניצולות שואה,
אני לא חושבת שזו הסיבה.
אני חושבת שהיתה פחות מודעות לנפש הילד, אבל
גם היום לא חסרים סיפורים על עוולות ולכן תמיד צריך לחזק את הנושא.
 

bracha

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
נכתב ע"י קפוצון;1861407:
את פותחת כאן תיבת פנדורה,
אני חושבת שהדור שלי גדל אצל מורות ניצולות שואה או אצל מורות שלא למדו הוראה בגלל חוסר במורות הן נזרקו לעבודה מיד בתום כתה י"ב ולכן לא היתה להן הרבה רגישות לתלמידות ( כמובן בלי הכללה)
דור המורות של היום יותר משקיע בתלמידות ויותר מבין אותן יש פחות דיסטנט ,

עד מתי אפשר להאשים את השואה?
אני לא יודעת מתי נולדת.
אבל כל הסיפורים כאן הם מה-30 שנה האחרונות. שאז בקושי נשארו מורות ניצולות שואה.
 

23

משתמש מקצוען
אני חייבת לציין שאני בתור מורה משתדלת היום באמת לכבד יותר את התלמידות, ולהיות קשובה אליהן, כי כשמורה צעירה, ועדיין אין לה ילדים בגיל שהיא מלמדת קשה לה יותר להבין לנפש התלמידות.
ובגלל שהעבודה הזו קשה ומתישה עלינו המורות באמת לדעת שכל מילה היא קריטית.
 

במבה נוגט

משתמש סופר מקצוען
אני עד היום מרגישה שאני לא מסוגלת לסלוח לאחת המורות שלי מהיסודי.
ולא שהיא ביקשה סליחה.
 

אשת חבר

משתמש מקצוען
אולי כדי לאזן,
אספר על אחותי שהיא מורה נפלאה,
וכשראתה שבת מתקשה במקצוע הנלמד -
הציעה לה לבוא לביתה אחה"צ (בתיאום עם האם)
ע"מ ללמוד את החומר שוב, ללא תשלום.
כך, במשך כמה שבועות, עד שהפנימה אותו היטב.
 

תקוה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
קהילת הספרנים
דוגמא מהשבוע האחרון רגישות יתר של מורה- לטובה
מורת כתה א' מגלה כי אחת מתלמידותיה לא אוכלת בארוחת עשר דבר. יש לה בתיק לחם טעים עם ממרח שהיא אוהבת. כך אומרת הילדה אבל לא נוטלת ידיים לאכול אלא יושבת בשקט.עיניה עצובות. בשיעורים אינה משתתפת. עם חברות אינה משחקת. להפסקה אינה יוצאת. המורה יצאה מהכלים כדי לדובב לבקש הסברים ו.. כלום. הילדה מילאה פיה מים ובעיניים עצובות שתקה.
הרימה המורה טלפון לאם לשאול אולי ישנה בעיה לילדה? אולי יש צורך בטיפול?
והתשובה הדהימה את המורה- הילדה נמוכה מאוד ולא מגיעה לברז כדי ליטול ידיים. לכן אינה אוכלת. היא מתביישת לצאת לשחק בחוץ כי כולם יראו כמה היא נמוכה. פועל יוצא מכך שאינה נהנית בכיתה בכלל ובשיעורים היא מפחדת שכשהיא תענה תשובה למורה כולן תראינה כמה היא נמוכה.
באותו השבוע עברה כל הכיתה מקום לחדר ובו ברז נמוך. המורה הביאה משחק קופסה לכיתה וקלפים רביעיות ואמרה שמי שרוצה יכולה להישאר בכיתה. ומהיום אין צורך לעמוד כשעונים תשובה.
תוך יום יומיים הילדה החלה פורחת.
 

23

משתמש מקצוען
נכתב ע"י תקוה;1861513:
דוגמא מהשבוע האחרון רגישות יתר של מורה- לטובה
מורת כתה א' מגלה כי אחת מתלמידותיה לא אוכלת בארוחת עשר דבר. יש לה בתיק לחם טעים עם ממרח שהיא אוהבת. כך אומרת הילדה אבל לא נוטלת ידיים לאכול אלא יושבת בשקט.עיניה עצובות. בשיעורים אינה משתתפת. עם חברות אינה משחקת. להפסקה אינה יוצאת. המורה יצאה מהכלים כדי לדובב לבקש הסברים ו.. כלום. הילדה מילאה פיה מים ובעיניים עצובות שתקה.
הרימה המורה טלפון לאם לשאול אולי ישנה בעיה לילדה? אולי יש צורך בטיפול?
והתשובה הדהימה את המורה- הילדה נמוכה מאוד ולא מגיעה לברז כדי ליטול ידיים. לכן אינה אוכלת. היא מתביישת לצאת לשחק בחוץ כי כולם יראו כמה היא נמוכה. פועל יוצא מכך שאינה נהנית בכיתה בכלל ובשיעורים היא מפחדת שכשהיא תענה תשובה למורה כולן תראינה כמה היא נמוכה.
באותו השבוע עברה כל הכיתה מקום לחדר ובו ברז נמוך. המורה הביאה משחק קופסה לכיתה וקלפים רביעיות ואמרה שמי שרוצה יכולה להישאר בכיתה. ומהיום אין צורך לעמוד כשעונים תשובה.
תוך יום יומיים הילדה החלה פורחת.
מדהים, תודה.
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

18.11

י"ז חשוון


וובינר מרתק!

המדריך (הלא שלם) לסטוריטלינג

הרצאה ייחודית עם ירון פרל ממשרד הפרסום מקאן, על עולם הסטוריטלינג. מספרי סיפורים נולדים ככה או שאפשר ללמוד את זה? מה הופך סיפור אחד ל״תעירו אותי כשזה מסתיים״ ואחר ל״ספרו לי את זה שוב!״, והקשר לעולם הקריאייטיב.

הכניסה חופשית!


19.11

י"ח חשוון


פתיחת

קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI

קורס מקוצר


19.11

י"ח חשוון


אירוע שיתופים ייחודי

בוטים מספרים על עצמם

בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.

הכניסה חופשית!


25.11

כ"ד


פתיחת

קורס פרסום קופי+

מלגות גבוהות!


27.11

כ"ו חשוון


פתיחת

קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות

מלגות גבוהות!


27.11

כ"ו חשוון


פתיחת

קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!

מלגות גבוהות!


27.11

כ"ו חשוון


נפתחה ההרשמה!

קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!

מלגות גבוהות!


הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכה

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הַבֹּטְחִים בַּיהוָה כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵׁב:ב יְרוּשָׁלִַם הָרִים סָבִיב לָהּ וַיהוָה סָבִיב לְעַמּוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:ג כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם:ד הֵיטִיבָה יי לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם:ה וְהַמַּטִּים עַקַלְקַלּוֹתָם יוֹלִיכֵם יי אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

געגוע קיצי • אתגר 138

לוח מודעות

למעלה