יש כאן נשים שעובדות מחוץ לבית מ7:00-16:00?

[אסתי-בראון]

אהה, התגלה הסוד.
ואת יודעת למה החוץ קורץ ? כי שם את מקבלת חיזוקים חיוביים. שם רואים אותך ומעריכים אותך. שם את לוקחת פרוייקט לידיים, מתמסרת אליו ומוציאה את הנשמה, ואת גם זוכה להביא אותו לידי גמר. מה שאין כן בבית.
על כמות הראשים שסירקת, וכמות הכביסה שקיפלת, אף אחד לא נותן לך עיטור של כבוד. אפית עוגה טובה, אחרי יומיים לא נשאר ממנה זכר. הכלים, הניקיון, הילדים, לחתום להם, ללמוד איתם, לקנות להם, זה משהו שלא נגמר, וגם לא רואים תוצאות מיד.
איך אמרה חיה הרצברג: מי יקשור כתרים לאמא?...

אחד הדברים שקורצים במשרה מלאה זאת ההכנסה הקבועה שנכנסת ביום קבוע אחת לחודש. מי שעובדת כעצמאית או משלימה את הכנסתה כעצמאית, זוכה לפתח בעצמה מעיינות של אמונה וביטחון. אני באופן אישי יכולה לכתוב על זה ספר. איך כשבדיוק היתה הוצאה גדולה ובלתי צפויה, הקב"ה שלח עבודה שכיסתה את זה באופן פלאי ומדויק. (אל דאגה, יש גם ההיפך, הגיעה הכנסה גדולה ובלתי צפויה, ופתאם התקלקלה המכונת כביסה. זה סתם כדי להראות שהשתדלות ותוצאה אלו שני דברים שונים.)
אני מעריכה אותך על שאת מנסה לבחון את כל האופציות, לשמוע מניסיון של אחרים, לעצור, ולשקול. סתם כך זו תכונה חשובה בחיים.

 

[noas]

אני לא חושבת שיש מה להתווכח..
לכל אחת המקצוע שלה,
יכולת ההשתכרות שלה,
מספר הילדים שלה,
והפקאלע שלה...
אני מאמינה כמוך בכל מה שאמרת...
וגם בי החדירו כל מה שהחדירו בך
אבל גם נתנו לי עם זה מקצוע מכניס, אבל מצד שני מחייב להרבה שעות.
התקווה והתפילה שלי זה שאני אוכל להוריד שעות...
הלוואי שזה היה יכול לקרות.
אבל עד שהחלום שלי מתממש, אני חורקת שיניים
ומנסה להחזיק את הבית שלי ואת בעלי האברך.
אגב, לא כל אחת בנויה לעבוד בבית.
למשל בשבילי זה קו אדום...
לעבוד בערב במקום להתעסק עם הילדים , הבעל , עבודות הבית
לא בא בחשבון,
אפילו שבעבודה שלי היו מאוד שמחים אם הייתי עושה את זה ומוותרים לי על שעות בעבודה....

 

[אסתי-בראון]

מענין מאד-
איזו עבודה יש בימינו (חוץ מעבודה כעצמאית מהבית)
שאפשר לצאת אחרי -08:00-08:30 =לשלוח את הילדים בנחת בבוקר.
ולחזור הביתה לפני 13:00 = לקבל את הילדים בצהרים.
כולל זמן ההליכה/ נסיעה לעבודה... ???

מי שמאד מאד רוצה ומוכנה להשליך את יהבה על ה', בעזרתו יתברך גם תמצא.

 

[sh12]

מי שמאד מאד רוצה ומוכנה להשליך את יהבה על ה', בעזרתו יתברך גם תמצא.

אפילו לא בהוראה,
כי גם מורה שצריכה להתייצב ב08:00 לשיעור ראשון
צריכה לצאת מהבית לכל המאוחר ב07:30,
ואף בית ספר וגן עדין לא פתוחים אז...

וגם הוראה יש שעות עם מערכת מאוחרת...
(ובנוסף יש הכנות שיעורים, ואספות מורות, והערכות, ואסיפות הורים וכו)

 

[טקסטיב אונליין]

אהה, התגלה הסוד.
ואת יודעת למה החוץ קורץ ? כי שם את מקבלת חיזוקים חיוביים. שם רואים אותך ומעריכים אותך. שם את לוקחת פרוייקט לידיים, מתמסרת אליו ומוציאה את הנשמה, ואת גם זוכה להביא אותו לידי גמר. מה שאין כן בבית.
על כמות הראשים שסירקת, וכמות הכביסה שקיפלת, אף אחד לא נותן לך עיטור של כבוד. אפית עוגה טובה, אחרי יומיים לא נשאר ממנה זכר. הכלים, הניקיון, הילדים, לחתום להם, ללמוד איתם, לקנות להם, זה משהו שלא נגמר, וגם לא רואים תוצאות מיד.
איך אמרה חיה הרצברג: מי יקשור כתרים לאמא?...
.

האמת היא, שאני ממש לא במקום הזה....
החוץ ממש לא קורץ לי וב"ה בבית מעריכים אותי ונותנים חיזוקים חיוביים.
לא תמיד זוכרים שזה חסד מה שאנחנו עושות בבית, אבל ב"ה יש הרצאות ושיעורים שמזכירים לנו את זה כל הזמן...
ככה שאני יודעת שאני עושה חסד עם הילדים של ריבונו של עולם! זכיתי...

 

[לנדא]

סליחה מכל יפות הנפש, שאומרות בבטחון רב שאמא שעובדת בכאלו שעות זה רק בגלל המשכורת / החיזוקים החיוביים וכו׳ וכו׳...
כנראה שב״ה גם אם עזבתן מקום עבודה בגלל השעות, ב״ה הקב״ה רצה שתמאו משהו אחר תואם בדיוק את האידיאל ו״יצא״ לכן מושלם...

אבל לא תמיד זה כך...
קחו לדוגמא אותי עזבתי עבודה משתלמת מאד בגלל השעות המטורפות, שבעיני ובהשקפתי לא התאימו לגידול ילדים יהודיים, והפריעו לי למלא את תפקידי כאם בישראל...
ואז..
חיפשתי עבודה חדשה, וחיפשתי וחיפשתי וחיפשתי, והתגלגלתי בכל מיני עבודות שלא התאימו ושוב חיפשתי...
ותנאי הסף בכל ראיון עבודה שהגעתי אליו היו לפחות עבודה מ-8:00-17:00
או 7:00-16:00 (ובחלק מהמקומות משמרות לילה / ערב במקום)
וחיפשתי וחיפשתי וחיפשתי והתעקשתי והכרזתי מעל ראש כל חוצות והאמנתי בכל ליבי! שהקב״ה שהביא לי את הילדים גם נתן לי אופציה לפרנס ולגדל אותם בשפיות במקביל...
והמשכתי לחפש...
עד... שבעלי שב״ה ישב ולמד בהתמדה (זה שחתם על הכתובה כזכור...) התחיל להתייעץ איתי על משרות שיכולות להתאים לו...

הלכנו להתייעץ עם רב... והוא אמר לי שאם זה מה שיש בינתיים, שאקח גם במחיר התפשרות ועבודה של הרבה שעות!, ואפילו הוסיף שאם אין בררה להתפשר על כמות השעות (הרבה שעות) ולא על משכורת באם יש אילוצים כגון תשלום שכירות כל חודש, שמחייב הכנסה גדולה בבסיס מעבר לחיים השוטפים.
(כלומר שאם יש עבודה בהרבה שעות והרבה משכורת או שיש עבודה שהיא פחות שעות אבל גם משכורת מאד נמוכה, ללכת על המשכורת הגבוהה יותר כי זה האילוץ כרגע)
אך העיקר הוסיף ואמר, שבדור הזה הקב״ה לא תמיד מבקש ממך לגדל את ילדייך בשלוה ובחיוך אלא לפעמים מה שדרוש ממך זה גם לפרנס ולכן הקב״ה דורש ממך לגדל אותם בהתאם לכוחותייך ולהתרחק מחלום ״האמא המושלמת״ כי אלו הנתונים שיש כרגע...
וכמובן המליץ שעם הזמן, ואחרי שהבוס מבין ומכיר את איכות העבודה והעובדת, אז בד״כ יותר קל לבקש בקשות ואז לנסות לקצר שעות...

ב״ה, התקבלתי למקום עבודה,, 8.5 שעות ביום... (בלי לחשב את שעות הנסיעה שגוזלות עוד 1.5 ביום) בידיעה שהתיעצתי וזה מה שעלי לעשות,
לאחר כמעט שנה ניסיתי לבקש לקצר... אחרי המון ויכוחים עם הבוס, הוא הסכים לקצר לי בחצי שעה ותו לו, וגם הודיע שמכאן זה סופי... (ולא יהיו יותר קיצורים ואם לא מתאים לי...) כך שכרגע זה הנתונים שיש לי ואין לי אפשרות אחרת....

ולא, אין לי עיצות לניהול בית עם שעות כאלו בצורה שפויה, כי אני לא שפויה...
ומה שמפתה אותי זה לא המשכורת ולא החיזוקים (הגם שהם ב״ה קיימים) מכיון שכבר כתבתי כמה היה חשוב לי, ועדיין, לגדל את ילדיי בשלווה, וגם כיום עם צורת העבודה הזו מי שמקופח ב״ה הם לא הילדים שמשעה 17:00-20:30 אני לג-מ-ר-י איתם ולא עושה שום דבר חוץ מזה! (אלא הבית / הנקיון / הבישולים / הכביסות הוא זה שמקופח וזה דבר שאני מתוסכלת ממנו מאד...)
אני כל הזמן מנסה לחפש עבודה אחרת, אבל כל עוד שלא מצאתי ואלו הנתונים אני יודעת ומבינה, ש...כן זה התפקיד שלי כרגע ומשתדלת להיות כמה שיותר שמחה עם זה!!!!
(משתדלת ולא תמיד מצליחה... כי עדיין כואב לי על הילדים שרואים אותי רק ב-17:00 ועל הבית שלא מצליח להתנהל נורמלי כי למרות הכל אני משקיעה בדברים החשובים באמת...)

אנסה לקחת מאשכול זה עצות להתנהלות, אבל הסיפור שלי הוא כנראה רק אחד, יש עוד המון נשים שרוצות וכואבות, ובכ״ז כן... זה התפקיד שלהן!!!!
כל מי שחושבת אחרת תגיד תודה שב״ה לא התנסתה בנסיון הזה של להרים ידיים מול הקב״ה ולהגיד: זה מה שאתה מבקש ממני כרגע... מקבלת...

 

[חיבה יתרה]

ממתי שליחת הילדים בבוקר מוגדרת כתפקיד קדוש של האמא דווקא?

נשים, במה זכיין?
בזה שהן ממתינות לבעל ושולחות את ילדיהן לתלמוד תורה - כתוב במקורות, לא אנחנו המצאנו.
ישנה בדיחה האומרת שהנשים כיום משלחות את הבעל ומחכות לילדים בחזרתם מבית תלמודם
בלי לגרוע ממסירות הנפש של נשים בימינו, אני מסכימה בהחלט עם דבריה של אסתר

 

[GRN]

בנוסף להנ"ל:
הנוסחא הקלאסית של האמא המושלמת לא תמיד עובדת.

הרבה פעמים אמא שיוצאת לעבוד וחוזרת בארבע (כן, בארבע) היא אמא הרבה יותר טובה לילדים שלה מאשר אמא שנשארת בבית ומקבלת את ילדיה בצהרים עם ארוחה חמה. לא תמיד, הרבה פעמים. זה עניין כל כך אידיווידואלי שזה פתטי להטיף לצורת חיים מסויימת.

כל אחת מכירה את עצמה, על תכונותיה השונות.
כל אחת מכירה את מצבה האישי ומצבה המשפחתי, וכל אחת מוזמנת לעשות את הבחירות שלה ולשנות אותן בהתאם לנתונים שלה.

זה עניין כל כך אישי. כל כך כל כך אישי.

בהצלחה לכולן והרבה נחת מהילדים!

 

[rosmarin]

כן... חשבתי לשאול רב, ברור...
הבעיה היא שאני מאמינה שהרב יגיד לעבוד בחצי משרה...
ולי משום מה קורצת משרה מלאה

אם היית יודעת את התשובה של הרב, לא היית צריכה לשאול...

אני בטוחה שלמרות כל הסיבות נגד עבודה במשרה מלאה, יש לך עדיין סיבות כן לעבוד כך.

בגלל זה כדאי לשאול. תאמרי לרב את הצדדים בעד ונגד.

וזה שנשים אחרות כותבות מה שהרב ייעץ להן- זה לא עוזר לך וזה לא תשובה בשבילך.

בהצלחה רבה.

 

[מדיה-לי]

סליחה על ההתערבות!
אבל בהיותי ילדה בבית.
אני ואחי (וכך היו כל ילדי השכנים)
בנות לאמהות שעבדו ב2/3 משרה
בשעות של בין 2:00-4:00 בילינו במשחק שקט.
כי אמא ישנה!! ולפעמים האמהות גם ישנו קצת יותר...
אוהבים להתקיף את הדור שעובד 8.5 שעות
ושוכחים להודות שהסדר יום מסונכרן קצת אחרת.
גם פעם האמא לא תמיד היתה זמינה עם חיבוק ופלחי תפוחים מקולפים!
לפעמים היו שיחות מתלמידות או מהאמהות שלהן.
אספות וכאלה.
לא להגזים! הדור לא כ"כ נורא
ואל תדאגו אין לי שום טרואומות

 

[זהבי סגל]

לא קראתי בדקדקנות את כל האשכול אבל קצת שכחנו...
היום נשות אברכים המעונינות שבעליהן ישבו וילמדו לקחו את העול של הפרנסה עליהן.
וזה אומר 3 משרות: בית, עבודה ואמא.
הרבה מאד מאד משפחות צעירות מתמודדות כיום עם משכנתות גבוהות מאד או עם שכירויות ענקיות, שחצי או כל המשכורת הולכת לכוון הזה. רק לחיות ולנשום עולה הון.

אז נכון שאני אמא לא מושלמת,
הקב"ה שתל אותי בדור הזה עם הנתונים האלה,
ועם הילדים שחוזרים מהצהרון לביביסיטר ומקבלים נשיקות רק בערב (לא כל השנה ולא באופן גורף) וזה עצוב קצת, וגם כל כך שמח, שאני עושה את התפקיד שלי הלא מושלם.
אני אמנם עצמאית, אבל זה לא פותר אותי מלהיות בחדר עבודה שלשת רבעי מהיממה.

גם לי יש נקיפות מצפון מידי פעם
אבל השם אוהב אותי ככה, לא מושלמת.

 

[נ פלוס]

כן... חשבתי לשאול רב, ברור...
הבעיה היא שאני מאמינה שהרב יגיד לעבוד בחצי משרה...
ולי משום מה קורצת משרה מלאה

מי שמאד מאד רוצה ומוכנה להשליך את יהבה על ה', בעזרתו יתברך גם תמצא.

יש לי גיסה שעובדת מ7 בבוקר עד 4:30 אחה"צ
היא הייתה שלמה עם זה 100%, היא ידעה שאם לא יהיה לה המון חובות! ולזה היא לא מוכנה בשום פנים ואופן! היא אוהבת את העבודה ואת הצוות והכל הלך טוב ויפה!!
עד שהגיע אנשים טובים והתחילה לעשות לה שטיפת מוח..... שהיא לו נורמלית..... והיא לא אמא מסורה! וזורקת את הילדים שלה במעון! ורואה אותם רק שעתיים ביום.... וכד' כיד הדמיון הטוב..................
והיא התחילה לחשוב שאולי באמת כולם צודקים?
היא התחילה לשגע את בעלה שכולם אומרים לה שהיא לא נורמלית והיא רוצה לעזוב את העבודה.....
קיצר בעלה הלכה איתה להאדמו"ר שלהם, והם הסבירו לו הכל מה שהיא חושבת או יותר נכון מה שכולם חושבים עליה...... והאדמו"ר ענה להם - שאם מישהי אומרת לה שהיא לא נורמלית וכו' היא תענה לה- "אם את מביאה לי את הכסף אני יוצאת מהעבודה בכייף! אני עובדת כי אני לא רוצה שבעלי יסובב חובות בכל הגמחים ואם את כזה מוסרה ואת באמת רוצה לעזור לי, תביא לי כסף"
ומאז אז היא שלימה עם העבודה.
בהצלחה לכולם!

 

[רחלשקרקה]

סליחה מכל יפות הנפש, שאומרות בבטחון רב שאמא שעובדת בכאלו שעות זה רק בגלל המשכורת / החיזוקים החיוביים וכו׳ וכו׳...
כנראה שב״ה גם אם עזבתן מקום עבודה בגלל השעות, ב״ה הקב״ה רצה שתמאו משהו אחר תואם בדיוק את האידיאל ו״יצא״ לכן מושלם...

אבל לא תמיד זה כך...
קחו לדוגמא אותי עזבתי עבודה משתלמת מאד בגלל השעות המטורפות, שבעיני ובהשקפתי לא התאימו לגידול ילדים יהודיים, והפריעו לי למלא את תפקידי כאם בישראל...
ואז..
חיפשתי עבודה חדשה, וחיפשתי וחיפשתי וחיפשתי, והתגלגלתי בכל מיני עבודות שלא התאימו ושוב חיפשתי...
ותנאי הסף בכל ראיון עבודה שהגעתי אליו היו לפחות עבודה מ-8:00-17:00
או 7:00-16:00 (ובחלק מהמקומות משמרות לילה / ערב במקום)
וחיפשתי וחיפשתי וחיפשתי והתעקשתי והכרזתי מעל ראש כל חוצות והאמנתי בכל ליבי! שהקב״ה שהביא לי את הילדים גם נתן לי אופציה לפרנס ולגדל אותם בשפיות במקביל...
והמשכתי לחפש...
עד... שבעלי שב״ה ישב ולמד בהתמדה (זה שחתם על הכתובה כזכור...) התחיל להתייעץ איתי על משרות שיכולות להתאים לו...

הלכנו להתייעץ עם רב... והוא אמר לי שאם זה מה שיש בינתיים, שאקח גם במחיר התפשרות ועבודה של הרבה שעות!, ואפילו הוסיף שאם אין בררה להתפשר על כמות השעות (הרבה שעות) ולא על משכורת באם יש אילוצים כגון תשלום שכירות כל חודש, שמחייב הכנסה גדולה בבסיס מעבר לחיים השוטפים.
(כלומר שאם יש עבודה בהרבה שעות והרבה משכורת או שיש עבודה שהיא פחות שעות אבל גם משכורת מאד נמוכה, ללכת על המשכורת הגבוהה יותר כי זה האילוץ כרגע)
אך העיקר הוסיף ואמר, שבדור הזה הקב״ה לא תמיד מבקש ממך לגדל את ילדייך בשלוה ובחיוך אלא לפעמים מה שדרוש ממך זה גם לפרנס ולכן הקב״ה דורש ממך לגדל אותם בהתאם לכוחותייך ולהתרחק מחלום ״האמא המושלמת״ כי אלו הנתונים שיש כרגע...
וכמובן המליץ שעם הזמן, ואחרי שהבוס מבין ומכיר את איכות העבודה והעובדת, אז בד״כ יותר קל לבקש בקשות ואז לנסות לקצר שעות...

ב״ה, התקבלתי למקום עבודה,, 8.5 שעות ביום... (בלי לחשב את שעות הנסיעה שגוזלות עוד 1.5 ביום) בידיעה שהתיעצתי וזה מה שעלי לעשות,
לאחר כמעט שנה ניסיתי לבקש לקצר... אחרי המון ויכוחים עם הבוס, הוא הסכים לקצר לי בחצי שעה ותו לו, וגם הודיע שמכאן זה סופי... (ולא יהיו יותר קיצורים ואם לא מתאים לי...) כך שכרגע זה הנתונים שיש לי ואין לי אפשרות אחרת....

ולא, אין לי עיצות לניהול בית עם שעות כאלו בצורה שפויה, כי אני לא שפויה...
ומה שמפתה אותי זה לא המשכורת ולא החיזוקים (הגם שהם ב״ה קיימים) מכיון שכבר כתבתי כמה היה חשוב לי, ועדיין, לגדל את ילדיי בשלווה, וגם כיום עם צורת העבודה הזו מי שמקופח ב״ה הם לא הילדים שמשעה 17:00-20:30 אני לג-מ-ר-י איתם ולא עושה שום דבר חוץ מזה! (אלא הבית / הנקיון / הבישולים / הכביסות הוא זה שמקופח וזה דבר שאני מתוסכלת ממנו מאד...)
אני כל הזמן מנסה לחפש עבודה אחרת, אבל כל עוד שלא מצאתי ואלו הנתונים אני יודעת ומבינה, ש...כן זה התפקיד שלי כרגע ומשתדלת להיות כמה שיותר שמחה עם זה!!!!
(משתדלת ולא תמיד מצליחה... כי עדיין כואב לי על הילדים שרואים אותי רק ב-17:00 ועל הבית שלא מצליח להתנהל נורמלי כי למרות הכל אני משקיעה בדברים החשובים באמת...)

אנסה לקחת מאשכול זה עצות להתנהלות, אבל הסיפור שלי הוא כנראה רק אחד, יש עוד המון נשים שרוצות וכואבות, ובכ״ז כן... זה התפקיד שלהן!!!!
כל מי שחושבת אחרת תגיד תודה שב״ה לא התנסתה בנסיון הזה של להרים ידיים מול הקב״ה ולהגיד: זה מה שאתה מבקש ממני כרגע... מקבלת...

חזק ומחזק! מהתגובות שצריכים לצלצל להן יותר מפעם אחת.

 

[efrat1]

יש לי גיסה שעובדת מ7 בבוקר עד 4:30 אחה"צ
היא הייתה שלמה עם זה 100%, היא ידעה שאם לא יהיה לה המון חובות! ולזה היא לא מוכנה בשום פנים ואופן! היא אוהבת את העבודה ואת הצוות והכל הלך טוב ויפה!!
עד שהגיע אנשים טובים והתחילה לעשות לה שטיפת מוח..... שהיא לו נורמלית..... והיא לא אמא מסורה! וזורקת את הילדים שלה במעון! ורואה אותם רק שעתיים ביום.... וכד' כיד הדמיון הטוב..................
והיא התחילה לחשוב שאולי באמת כולם צודקים?
היא התחילה לשגע את בעלה שכולם אומרים לה שהיא לא נורמלית והיא רוצה לעזוב את העבודה.....
קיצר בעלה הלכה איתה להאדמו"ר שלהם, והם הסבירו לו הכל מה שהיא חושבת או יותר נכון מה שכולם חושבים עליה...... והאדמו"ר ענה להם - שאם מישהי אומרת לה שהיא לא נורמלית וכו' היא תענה לה- "אם את מביאה לי את הכסף אני יוצאת מהעבודה בכייף! אני עובדת כי אני לא רוצה שבעלי יסובב חובות בכל הגמחים ואם את כזה מוסרה ואת באמת רוצה לעזור לי, תביא לי כסף"
ומאז אז היא שלימה עם העבודה.
בהצלחה לכולם!

אי, הנשמות הטובות!
מה היינו עושים בלעדיהן...

 

[מלפפון]

יש לי חברה שעבדה בעבודה במחשבים(כן במחשבים) כל יום מ8 וחצי עד 1.
אותה אחת היתה מוציאה את הילדים,
מחזירה אותם, וחיה על מי מנוחות.
כמובן, המשכורת היתה בהתאם למישרה. חצי מישרה. חצי משכורת.
כל פעם, שחברותיה שעוסקות בהייטק היו מביטות בקינאה על העבודה המושלמת שהיא מצאה
היא היתה אומרת "נכון. עבודה מצוינת. ב"ה. אבל קחו בחשבון, שחצי מישרה זה חצי משכורת."
ורובן ככולן(כמעט) אמרו לה שלו היתה נופלת לידן כזאת מישרה, הן היו תופסות אותה בכל הכח.
הגיע היום, ומאילוצים נאלצה חברתי לעזוב את העבודה.
פנתה אותה אחת בקריאה לכל חברותיה, שהיא עוזבת את העבודה, ומי שמעונינת בחצי מישרה, במקום יציב ונח, באזור נח, מוזמנת לשלוח לה קורות חיים....
מספרת חברתי, שלהפתעתה אפילו חברה אחת לא היתה מעונינת במישרה הזו באמת.
וכל אחת שהיא פנתה אליה אמרה לה "כן. זה חלום. רציתי. אבל................................................................(שלא נגמר)"

לא היה בהודעה זו משום הבעת דעה,
רק כדי להעביר את המסר, שהדשא של השני ניראה תמיד ירוק יותר.
כל אחד ושיקוליו, ומצבו, ואילוציו, והחבילה שהקב"ה שלח לו.

שיהיה בהצלחה!

 

[רותי12]

כל אחד עם כוחותיו
אני בזמן אחר הצהרים עם הילדים אני נטו איתם אין טלפונים אין גיהוץ אין כלים
כשהולכים לישון הנגלה של הקטנים ב7 עד8 נרדמים אז צריך ב״ה להתיחס לנגלה הבאה ולתת לאכול ולדבר וכו
ואז הבעל מגיע וגם צריך התייחסות
ואז צריך לסדר את כל הבלגן מהערב עם הילדים ולהכין ארוחה למחר ולפעמים לבדוק מבחנים
ולהכין מערכים
ואחרי הכל גם הליכה
לי אישית אחרי כל זה אין טיפת כח להכין את הבגדים/סנדויצים/ וכל הפריטים הנילווים
בבוקר קמים ברבע ל7 ומתארגנים ואני מספיקה אפילו להתפלל ולשתות קפה
כמובן הבעל למד לעזור

 

[Aאילה]

אוייש זה היה ארוך לקרוא הכל

מעניין שאף אחת לא כתבה...
אבל מי אמר שדוקא אישה שלא עובדת מנהלת משק בית טוב יותר
והילדים שלה מטופחים יותר ומקבלים תשומת לב יותר?

אני אישית בזמנים שלא עבדתי הייתי יותר נמרחת והבית היה מתוחזק פחות
כי מה דחוף אפשר לעשות מחר...

אישה יכולה לעבוד מחוץ לבית ועם תכנון ורצון טוב לתחזק את הבית, והמשפחה.
לכל אחת יש סדרי עדיפויות משלה... ותמיד גם צריך לוותר על משהו
צריך לזכור שלא חייבים להיות מושלמים.

מה שבאמת חשוב לישון מספיק ואז יש יותר סבלנות לילדים...

 

[נוי]

כל אחד עם כוחותיו
אני בזמן אחר הצהרים עם הילדים אני נטו איתם אין טלפונים אין גיהוץ אין כלים
כשהולכים לישון הנגלה של הקטנים ב7 עד8 נרדמים אז צריך ב״ה להתיחס לנגלה הבאה ולתת לאכול ולדבר וכו
ואז הבעל מגיע וגם צריך התייחסות
ואז צריך לסדר את כל הבלגן מהערב עם הילדים ולהכין ארוחה למחר ולפעמים לבדוק מבחנים
ולהכין מערכים
ואחרי הכל גם הליכה
לי אישית אחרי כל זה אין טיפת כח להכין את הבגדים/סנדויצים/ וכל הפריטים הנילווים
בבוקר קמים ברבע ל7 ומתארגנים ואני מספיקה אפילו להתפלל ולשתות קפה
כמובן הבעל למד לעזור

אני מכינה את הסנדוויצ'ים בזמן ארוחת ערב, כשממילא הכל נמצא על השולחן. ושמה אותם במקרר.
את הבגדים לקטנים אני מכינה בזמן שאני מוציאה מהארון לבנים לאמבטיה. זה חלק מהתכנית. לא אחרי שגמרתי הכל הכל פתאום להתיישב ולהכין.
באמת במוצ"ש זה יותר קשה לי להכין להם את האוכל, אפילו שמדובר בכמה דקות, כי זה לא חלק מהתכנית הרגילה.

 

[רותי12]

אני מכינה את הסנדוויצ'ים בזמן ארוחת ערב, כשממילא הכל נמצא על השולחן. ושמה אותם במקרר.
את הבגדים לקטנים אני מכינה בזמן שאני מוציאה מהארון לבנים לאמבטיה. זה חלק מהתכנית. לא אחרי שגמרתי הכל הכל פתאום להתיישב ולהכין.
באמת במוצ"ש זה יותר קשה לי להכין להם את האוכל, אפילו שמדובר בכמה דקות, כי זה לא חלק מהתכנית הרגילה.

למה שלא יכינו לעצמם הגדולים את הסנדויצים?
והקטנים בד״כ אוכלים בגן
אז מה נשאר כבר להכין?
להלביש אין יותר מ3 ילדים בד״כ אלא אם כן יש לך שלישיה
יותר נוח לי על המקום בבוקר להכין והעיקר ללמד את ילדי מגיל קטן להיות עצמאיים
ולהתארגן לבד כולל אוכל

 

[נוי]

למה שלא יכינו לעצמם הגדולים את הסנדויצים?
והקטנים בד״כ אוכלים בגן
אז מה נשאר כבר להכין?
להלביש אין יותר מ3 ילדים בד״כ אלא אם כן יש לך שלישיה
יותר נוח לי על המקום בבוקר להכין והעיקר ללמד את ילדי מגיל קטן להיות עצמאיים
ולהתארגן לבד כולל אוכל

אצלי הגדולים הם בנים. ואם הם יכינו לעצמם יהיה כזה לכלוך ובלגן... לא תודה.
הקטנים אצלי לרוב מתלבשים לבד (חוץ מהתינוקת, אבל היא לא קשורה למשוואה), אבל את הבגדים אני מכינה להם מראש, אחרת אבלה שעות רק בסידור הארון.