התייעצות ימי הסתגלות - למי ולמה?

[ליבי ל]

אם הייתי מרגישה שלפיצי שלי לא משנה מי מטפל בו
מה היה נותן לי כוח לטפל בו?

נכון מאוד!!!

 

[שולה]

אספר קצת על מנקודת המבט שלי כמנהלת מעון.
בשנה שעברה הלכתי בדיוק לפי הנהלים. ממשיכים היו כל היום, חדשים עד השעה שכתוב וכו'
התוצאה? בקה ומבולקה שלא התאוששתי ממנה עדיין! ילדים (גם ממשיכים) צרחו מהעומס והבלגן ומכל הפרצופים החדשים. היו אינספור ידיים עוזרות נוספות מעבר לתקינה שצריך, זה רק זרע עומס ופחד נוסף. התוצאה? 4 הורים חדשים שהוציאו את ילדיהם אחרי יומיים כי לא יכלו לשרוד את הרעיון שהילד נמצא בעומס וברעש הזה (ולא, לא היה עומס מבחינה מספרית. היינו פחות ילדים ממה שמותר בכיתה אחת, העומס היה רגשי לגמרי...)
לקח כמעט שבועיים עד שהתאפסו לחלוטין והרוגע חזר.
השנה החלטתי שלא חוזרים על הטעות הזאת. ההתחלה תהיה רגועה עד כמה שבידיים שלנו.
יום שישי המעון היה פתוח מ8.30 ועד 12.00 אבל כל ילד, מתחיל או ממשיך קיבל שעת הגעה אישית להכרות ראשונית ופרטית עם המטפלת. הרבה נשארו גם כמה שעות כדי להכיר חברים נוספים, היו אמהות שכשראו שהילד רגוע, הלכו הביתה להעמיד עוד סיר לשבת ואז באו לקחת את הילד חזרה.
היתה שלוה נעימה, התחלה הכי טובה שיכלנו לצפות לה.
מחר, יום ראשון המעון נפתח ב7 בבוקר עד 11 לכולם - חדשים וממשיכים. הילדים עוד לא באמת מכירים את הגננת החדשה בשביל להעביר את השעות של העיפות במקום עדיין די זר, וגם הזיכרון של הממשיכים לא חד בשביל להתעורר במקום לא מספיק מוכר. (לכן אגב, ההדרגה היא בשעות אלו ולא מאחר יותר, זה על פי שעות הערנות הטובות של הילדים)
ביום שני שוב נפתח שערים ב7, לחדשים עד 12 וממשיכים ישארו עד 4 (ובשקט בשקט אפשר לגלות שילדים חדשים שנכנסו טוב לעניינים אני אומרת לאמא שלהם שהם יכולים להשאר)
ביום שלישי, ישארו כל הילדים ליום מלא, ואני יכולה להבטיח לכם, שהיום הזה יהיה רגוע ללא השוואה מאותו יום ארוך ראשון שהיה בשנה שעברה. המקום נחווה לילדים כמקום רגוע, שליו ובטוח.

 

[שפרה אריקסוןShifraE]

בהצלחה רבה!!
צודקת
אם אנחנו ההורים נקבל נעריך הילד שלנו ירויח הראשון
העבודה קשה ושחוקת כל השנה התגמול לא לפי ההשקעה הרבה
בהצלחה מעריכה מאוד כל מטפלת ומטפלת שעובדת עם כל הכח והנשמה

 

[רגע של ניצחון]

לתינוק ממש לא איכפת אם הוא עם אמא שלו או עם מטפלת

באמת?
אני ממש מרחמת עליך שאין לילדים שלך הבדל אם את זו שמטפלת בהם ונמצאת איתם
או מישהי שזרה להם לגמרי
לילדים שלי ב"ה יש הבדל ענקקקקקקק אם הם איתי או עם מישהי זרה שהם ראו לראשונה לפני 5 דקות...

כן, גם לתינוק- הוא מרגיש אם זו אמא שלו
או מטפלת עם מגע וקול זר שיש לה לשמור על 10 תינוקות שכל אחד בוכה יותר בקול מהשני...

 

[bracha5]

הפיתרון המומלץ הוא יותר ימי חופשה להורים. זאת דעתי לפחות....

 

[שון הכבשון]

הפיתרון המומלץ הוא יותר ימי חופשה להורים. זאת דעתי לפחות....

צודקת במיליון אחוז

 

[צחית]

הפיתרון המומלץ הוא יותר ימי חופשה להורים. זאת דעתי לפחות....

כל עוד הממשלה עם ראש הממשלה שמתגאה בזה שהצליח
להוריד את הקצבאות ילדים לא נראה לי שינסה להקל
באמת על ההורים מבחינת חופשות

 

[תמי אחת]

לא זכור לי, כילדה, שהיתה לי הדרגתיות. אולי מזה נובעות השריטות שלי
אין לי היכרות עם מעון, אבל עם כמה וכמה גנים פרטיים, בגילאים שונים. וגם גן עירוני.
מעולם הילדים שלי לא בכו כשהתחילו גן חדש, וב"ה הגננות לא טרחו לעשות הדרגה.
כן יכולה לומר שהיו ילדים/ות שבכו את נשמתן, וממה שראיתי - הגננות התמודדו עם זה בכבוד.
זה מתיש. אין חולק. אז מה? לי אין ימים מתישים בעבודה? לי אין ימים של קריעה מעומס פיזי ורגשי? מישהו טרח לפצות אותי על המאמץ הכרוך בכך?
זוכרת כנערה/ בחורה שהייתי הולכת עם בנות דודות שלי לשעות ההדרגתיות לגן (אמא לשהן גננת בגני בנים שמתחילים בר"ח אלול). לרוב - הבכיות ההיסטריות היו מול האמהות. ילדים יודעים לעשות יופי מניפולציות. ואם יש לכך גושפנקא - אז למה לא?
למה לא לעשות - כמו שהציעו - אופציה לבחירה? אם הילדים שלי היו בהדרגה - הייתי ממש מתרגזת. הם משתלבים נהדר, ב"ה, למה להתחיל עם ההדרגה המטופשת הזו? כי אחרים זקוקים לה? אז שיעשו את זה לאחרים.
ולגבי הגננות? אני אצ'פר אותן בכל מיני דברים, רק לא בימי עבודה. לא חושבת שזה הוגן ומוסרי.

 

[nhfk]

(לכן אגב, ההדרגה היא בשעות אלו ולא מאחר יותר, זה על פי שעות הערנות הטובות של הילדים)

תודה על ההסבר
מספק את הדעת ונכון.

 

[מייטי]

אני לא מבינה משהו אחד,

במשפחתונים כולו 5 ילדים לא צריכים את ההדרגה בכלל!
עובדה שבשכונה שלנו שהתברכה במשפחתוניות כולן ללא יוצא מין הכלל
מתחילות רגיל על היום הראשון ואת שעות החופש של ההדרגה הם מקזזות רגיל בין יוה"כ לסוכות!!!

 

[**Moko**]

היום הוצאתי את הילד החדש מהגן בשעה 10:50 ולהגיד לכם את האמת?
אם לא הייתי קוראת שפתיים לא הייתי מבינה מילה ממה שהגננת אומרת פסיעה ממני.
לא היה אפשר לשמוע כלום מרוב צרחות של ילדים בני שנה
כשהרמתי את הבן שלי (שלא בכה בכלל) הרגשתי שאני גואלת אותו!
אין מה לומר שהימים האלו קשים אבל ההדרגתיות מבורכת.

ונ.ב אם מישהו הסתקרן- הממשיך חזר בארבע שמח וטוב לב.

 

[שרה שרם צילומותק]

בכל השנים שהבנות שלי הלכו לגן, מגיל 0 (פעוטון) לא היו שום ימי הסתגלות. זו המצאה חדשה ומאוד מקוממת! ילדים מסתגלים מהר מאוד! אם יש ילד שבוכה, שיקראו לאמא שלו שתיקח אותו, בדרך כלל מדובר במעט מאוד ילדים שבוכים.
ובאמת יוכיחו הקייטנות, איך שם הילדים מסתגלים??
אפשר מקסימום לומר שבשבוע הראשון או ביומיים הראשונים הלימודים הם עד 14 ולא עד 16, אבל זהו!
מזל שאצלי זה לא היה כך, לא הייתי שורדת!!
המטפלות קיבלו את הילדים בחיוך, הילדים היו רגועים, ומי שבכה קיבל טיפול.
אני לא מבינה למה המטפלת צריכה לערוך היכרות עם הילד. ברגע שנותנים לילד לשחק, הוא נסחף למשחק וזהו!
תראו את הילדים בגני המשחקים, איך הם מסתגלים מהר. ולא, אל תגידו שזה בגלל שההורים שלהם שם, כי הם בשניה שוכחים את ההורים שלהם.
בקיצור, ממש מרחמת על האמהות שסובלות מזה, וממש חבל שזו הנורמה היום. אין לזה שום הצדקה!

פשוט לבכות
אני באה מהמערכת אני פשוט המומה שיש שחושבים כך

 

[פשוט למכור בשניה]

וחוץ מזה, גם אם הילדים בוכים, אז מה?? שיבכו!

אולי תזרקי את הילדים שלך לרחוב?
שיבכו שם שהשכנים הרחמנים יטפלו בהם, אז מה? שיבכו!

אני פשוט בהלם שנשים ככה מדברות על תינוקות,
רחמים, בא לי לבכות בשביל הילדים שלכם.

ימי הדרגה הם נטו לטובת הילד, תקראו מחקרים בענין. גם אם הילד לא בוכה הוא בהלם ויש לו בהחלט אומדן של שעות ולהשאיר ילד 8 שעות אצל מישהי שלא מכיר זה נורא בעיני.
ישנם ילדים בודדים ממש שזורמים ולרוב הם באמת ילדים שעברו הרבה קיטנות וביביסטר אז הם רגילים ופחות נבהלים מדמויות חדשות.
גם בקיטנות יש ילדים שבוכים, הבת שלי עשתה פעם קיטנה ילדים ישבו בעגלה קפואים.

יש חופש 3 שבועות ועוד 3ימים הדרגה מה קרה? זה הילדים שלכם? הבאתם אותם לעולם בשביל לזרוק אותם?
תנשמו עמוק תפסיקו להאשים את המטפלות והגננות המסורות
לו הייתי מטפלת \גננת ממש לא היה לי חשק לטפל בילדים שלכם עם כל האשמות פה והזלזול פה באשכול.

 

[chaia]

אולי תזרקי את הילדים שלך לרחוב?
שיבכו שם שהשכנים הרחמנים יטפלו בהם, אז מה? שיבכו!

אני פשוט בהלם שנשים ככה מדברות על תינוקות,
רחמים, בא לי לבכות בשביל הילדים שלכם.

ימי הדרגה הם נטו לטובת הילד, תקראו מחקרים בענין. גם אם הילד לא בוכה הוא בהלם ויש לו בהחלט אומדן של שעות ולהשאיר ילד 8 שעות אצל מישהי שלא מכיר זה נורא בעיני.
ישנם ילדים בודדים ממש שזורמים ולרוב הם באמת ילדים שעברו הרבה קיטנות וביביסטר אז הם רגילים ופחות נבהלים מדמויות חדשות.
גם בקיטנות יש ילדים שבוכים, הבת שלי עשתה פעם קיטנה ילדים ישבו בעגלה קפואים.

יש חופש 3 שבועות ועוד 3ימים הדרגה מה קרה? זה הילדים שלכם? הבאתם אותם לעולם בשביל לזרוק אותם?
תנשמו עמוק תפסיקו להאשים את המטפלות והגננות המסורות
לו הייתי מטפלת \גננת ממש לא היה לי חשק לטפל בילדים שלכם עם כל האשמות פה והזלזול פה באשכול.

למה כ"כ קיצוני?
ימי ההדרגה באים אחרי 3 שבועות שבהם הילדים עברו מקייטנה לבייביסיטר לשכנה לדודים לסבתא וכו' והם התמודדו עם זה אז פתאום עכשיו הם לא יכולים להתמודד וחייבים הדרגה?
תגידו שזה בשביל המטפלות אז אני מפרגנת למטפלות בכיף אבל אפשר גם לחשוב על פתרונות בשביל ההורים חסרי האונים.
ודרך אגב הגעתי ביום שישי להביא את הילד שלי לכיתת הפעוטות במעון ומתוך כל הקבוצה בכה ילד אחד והיום אף אחד לא בכה, אז לא בכל מעון יש את תיאורי הזוועה של 10 ילדים שצורחים על מטפלת אחת

 

[יעל רבקה]

חברה, אף אחד לא שואל אתכם אם לתת ימי הסתגלות או לא!!
החוק אומר שילדים חדשים מקבלים ימי הסתגלות וילדים ממשיכים לא צריכים ימי הסתגלות.
מפה והלאה שכל הורה יעשה מה שליבו חפץ ושכלו חושב.
הבעיה שהמעונות עושים מה שבא להם. ואני תוהה היכן הפיקוח????

 

[שולינקו]

זה הילדים שלכם? הבאתם אותם לעולם בשביל לזרוק אותם?

אני בעד ימי הסתגלות בשביל הילד,כן גם לילד ממשיך
ובטח שמשנה לתינוק והוא מרגיש אם כרגע אמא מחזיקה ומטפלת בו או מישהו אחר
לא התחלנו מעון אבל גם לאחר שנתחיל ולאחר שייגמרו ימי ההסתגלות אם יהיה צורך שאקח את הבת שלי יותר מוקדם אעשה זאת בשבילה כי היא הבת שלי ואני אחראית לדאוג לשלומה ולרווחתה
והילדים שלי לא מתגלגלים בין כל מיני קייטנות,הם הולככים לקייטנה במקום מוכר עם מישהו מוכר

 

[חיפושיתוש]

בעיקרון חוקי מותר במעונות ומשפחתונים
לעשות ימי הסתגלות רק לילד חדש
כמו הציטוט מהאתר של משרד העבודה
רק מה לעשות שבמלא מקומות יודעים שיכולים לעשות מה שרוצים
אז לוקחים ימי הסתגלות יותר קצרים ויותר ימים ומי יעיז להגיד משהו

"
ימי הסתגלות לילדים שזו השנה הראשונה שלהם במסגרת החינוכית
בתחילת שנת הלימודים, מעונות יום ומשפחתונים רשאים לפעול במתכונת של ימי הסתגלות רק עבור ילדים חדשים.
במהלך ימי ההסתגלות הילדים ישתלבו במסגרת באופן הדרגתי:

• ביום הראשון עד השעה 10:00
• ביום השני עד השעה 11:00
• ביום השלישי עד השעה 12:00
• החל מהיום הרביעי המסגרת החינוכית תפעל במתכונת של יום לימודים מלא

לילדים ממשיכים (שהיו במסגרת החינוכית גם בשנה הקודמת) - אין ימי הסתגלות
ילדים ממשיכים ישהו במסגרת החינוכית במתכונת של יום לימודים מלא כבר מהיום הראשון."

היי, יש לנו מעון, ואנחנו עושים בדיוק כמו שהמדינה אומרת והחוק אומר לעשות, זה לא נכון לומר את זה, רב המעונות עושים 3 ימי הסתגלות לילדים שנכנסו, וילדים ממשיכים לא חיבים, רק מה שישנם כמה הורים שמבינים, שזה שהילד שלהם גדל בכמה חודשים, לא חייב שהילד שלהם גדל שכלית בכמה חודשים, הוא לא מבין את זה שהמטפלת החדשה היא מתוקה בדיוק כמו קודמתה ואולי אף יותר, והוא צורח וצורח וצורח, ועוד ילדים בקבוצה ובגן צורחים וצורחים וצורחים, והם צורחים בצדק!! הם לא מכירים אותה, האינטלגנציה הרגשית שלהם לא כמו של מבוגר כמוך וכמוני, רק שלמטפלת הנשמה הולכת לצאת, וכל 2 דקות היא מסתכלת בעיניים אדומות לשעון שלה בתקווה שיהיה הורה נחמד שיבוא אפילו לקחת את הילד שלהם מוקדם.
אם את רוצה את יכולה להשאיר את הילד שלך עד 4, הוא פשוט יצרח ביום הראשון השני והשלישי עד שהגרון שלו יגמר ורק יצאו לו דמעות. אני פשוט חושבת על המטפלות ועל הילד.
לא יהיה לי כ"כ נורא לבלות עם הילד שלי עוד 3 4 ימים.

 

[אופססס ;)]

רק עכשיו אני רואה את האשכול והוא מאד מבולבל

יש כאן הורים ויש כאן גננות /מטפלות/ מנהלות
יש כאן כאלו שמדברות על מעון וכאלו על גן עירייה.

כל ילד (וכל אמא) חווים את ה'פרידה' הזו אחרת.

יש ילד שהיסטרי בפני עצמו ויש ילד שהאמא משדרת לחץ.
יש ילד שבפני עצמו הוא רגוע ואין לו בעיית הסתגלות אבל כשבוכים סביבו הוא בוכה גם.
יש ילד שגם אם סביבו המולה ורעש- הכל טוב לו.
יש ילד שהיום הראשון ואפילו השני עוברים עליו מקסים ואחרי זה פתאום מגיעה הנפילה

בעבר הייתי מטפלת במעון והייתה ילדה ממשיכה שבכתה שבוע שלם וילדים חדשים שאמרנו להורים להשאיר עוד...

אני מרגישה בתור אמא שאצל הגדולים שלי אני הייתי יותר משוחררת ומשאירה אותם אצל ביביסיטר וכו' היום עם הקטנים אני הרבה יותר חששנית כי פחות יוצא לי לעזוב אותם לבד- גם כשאני משאירה עם ביביסיטר זה בד"כ עם אחד הגדולים.

הבן שלי התחיל גן חיידר (עבר ממשפחתון של 5 ילדים לגן של 30 ילדים) ומאד חששתי. הוא חזר ביום שישי ואמר לי שרק 2 ילדים בכו כי הם רצו את אמא שלהם (וכששאלתי אותו איפה אמא שלהם הייתה הוא אמר לי- אולי במיון. כי בדיוק השתחררתי מאשפוז.) ולמי ששואל למדו מ-8 ורבע עד 11 וחצי...
אתמול בבוקר -ביום השני ללימודים הוא שאל באיזה שעה פותחים את הגן כבר...

בעיניי- יומיים הדרגה לחדשים הם קריטיים. אחרי היומיים האלו (ולילדים ממשיכים כבר ביום השני) כל אמא ומטפלת צריכה להיות עם יד על הדופק. הילד רגוע- שישאר, הילד בוכה- שילך.

 

[הללו]

לא יהיה לי כ"כ נורא לבלות עם הילד שלי עוד 3 4 ימים.

את יוצאת מנקודת הנחה שהאמהות יכולות לבלות עם הילד שלהן עוד כמה ימים. נחמד.
כותבות כאן אמהות שגם בזמן החופש (הקצר, יש לציין) של המעונות הן עבדו, ונאלצו לסדר לילדים המתוקים שלהם סדורים זמניים לשעות הבוקר.
אותם ילדים, יתכן ועברו מקיטנה לקיטנה, מדודה לסבתא, בילו קצת בבית עם האב, קצת עם האם (כשלקחה חופש) ומיצו את כל פתרונות הקסם.
אני יכולה לחתום, בשם האמהות שאני מכירה שלו היו מקבלות חופש בימי ההדרגה של הילדים היו שמחות מאד לפרגן לילדים ולצטפלות את כל הזמן שבעולם למען הסתגלות קלה ובריאה.
אבל לצערן הן חיבות לחזור לעבודה.

וסתם מפוזיציית ה"אם": התחלתי לחשבן את ימי ההדרגה בימי החופשה שלי. התרגלתי לעובדה שכשיש הדרגה אני עובדת חלקי מאד או בכלל לא. הימים האלו בפרוש ע"ח ימים אחרים שהייתי מעדיפה לקחת (בבין הזמנים) בשביל לבלות עם המשפחה.

 

[תן חיוך :)]

לא יודעת...
גם אני עובדת וגם לי זה על חשבון העבודה וכל יום לחפש סידור מתחילה... סיוט, כאילו לא זה מה שעשיתי במשך חודש...אבל בסוף בסוף אני מרחמת קודם כל על הבן שלי.. אני יושבת במשרד ואני רואה בעיני רוחי את הבן שלי צורח וצורח מחכה לגואל המושיע...מסביבו עוד כיתה שלמה של צרחנים, ברור שאני בקושי מצליחה להתרכז עד 12:0 כדי לרוץ ולחבק אותו...
תחשבו על הילד הקטן שלכם,מבחינתו ככל שיצרח יותר אימא אימה זה יותר יעזור...
וברור שעדיף שיצרח 4 שעות ולא 8 שעות
אני מאוד רואה בזה את טובת הילד...
וגם את טובת הגננת הם יוצאות סחוטות וגמורות מההתחלה הקשה...
לא הייתי רוצה שהבן שלי יקבל גננת סחוטה בלי מוטיבציה וכוח כבר בתחילת שנה..