דרוש מידע ילדה רגישה לכאב

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
הבת שלי (בת 7) סובלת הרבה מכאבי בטן וכאבי גרון. זה ככה כבר כמה שנים, בעיקר הבטן.
עשינו בירורים רפואיים, לא מצאו כלום (מדי פעם כאב הגרון מתגבר ובחלק מהפעמים האלו זה סטרפטוקוק, אבל כואב לה גם כשאין סיבה). היא לא ממציאה, וזה גם לא נראה עניין רגשי.
אני כבר כמה זמן חושדת, וסיום הבירור הרפואי בלי תוצאה רק חיזק את המחשבה הזו, שמדובר באיזשהו סוג של רגישות תחושתית.
לפחות העניין של הגרון, כי כאבי בטן בלי סיבה זה בכל זאת תופעה מוכרת אצל ילדים. כלומר נראה שהיא מרגישה משהו בגרון ומבחינתה זה "כואב" אבל מישהו אחר לא היה קורא לזה כאב.
היא אחת כזו שתמיד כואב לה משהו. מכה קטנה פה, שריטה קטנה שם. עושה מזה עניין.
בנוסף יש לה קצת רגישות לרעשים (כשהיתה קטנה זה היה הרבה יותר גרוע), ונראה לי שבאופן כללי היא עונה להגדרה של "ילד רגיש מאד".
השאלה היא אם יש מה לעשות עם זה?
נניח שאני אקח אותה למרפאה בעיסוק ונניח שהיא אכן תאבחן רגישות יתר תחושתית, יש משהו שאפשר לעשות כדי לטפל ברגישות הזו לכאבים?
 

mklj

משתמש פעיל
אם יש קושי בוויסות חושי- יש אמצעי עזר.
(לא יודעת על הכאבים).
נראה לי מרפאה בעיסוק היא הכתובת.
 

למח

משתמש פעיל

הפרעה בוויסות החושי​

האם ילדכם מחבק בעוצמה חזקה? נרתע ממקומות הומי אדם? האם הוא מתקשה במגע עם חומרים מלכלכים, האם נוטה לתאונות ונפילות? ייתכן שהוא סובל מהפרעה בוויסות החושי.
אירית דר, אחראית תחום התפתחות הילד בשירות לריפוי בעיסוק במרכז שניידר, מסבירה כיצד הפרעה בוויסות החושי משפיעה על השתתפות הילד במארג החיים
פורסם: 08.04.24 | עודכן: 08.04.24

כאן יש תמונה


כ-20% מכלל אוכלוסיית הילדים הבריאה בעולם סובלים מהפרעת ויסות חושי – (SMD (Sensory Modulation Disorder ומעל 95% מהמאובחנים על הרצף האוטיסטי. בנוסף ההפרעה נלווית למצבים נוירו-התפתחותיים שונים, דוגמת שיתוק מוחין ותסמונת דאון.

בעוד שלכל אדם נטיות חושיות ייחודיות לו, הפרעה זו הינה מצב בריאותי המאופיין בקשיי השתתפות ומעורבות בפעילויות, כתוצאה מפגיעה ביכולת לארגן ולהתאים תגובות התנהגותיות לגירוי נתון.

מרפאים בעיסוק הינם בעלי הבנה מעמיקה של מערכות החוש והשפעותיהן על תפקוד האדם ויכולים לתת מענה רב, הן בהתמודדות עם הסימפטומים והן בעבודה הקלינית, עם ילדים הסובלים מהפרעת ויסות חושי.

מה הוא ויסות חושי?

תחושה מתבטאת ביכולת להעביר, לקודד ולפרש מידע המגיע מן הגוף ומחוצה לו. המנצחת על תהליך זה, אשר נקרא בעגה מקצועית עיבוד סנסורי, היא מערכת העצבים המרכזית. האחרונה קולטת מידע גולמי מגירויים פנימיים וחיצוניים ומתרגמת אותם לכדי פעולה. ויסות חושי הינו שלב ספציפי בתהליך העיבוד, המתייחס לעוצמה, משך ותדירות של גירוי, הנדרשים להפקת תגובה מסתגלת, כזו המתאימה לדרישות הסביבה. עיבוד מידע רציף ותקין, מאפשר לנו לשים לב לגירויים רלוונטים ולסנן גירויים שאינם כאלו. לדוגמא, תלמיד המשתתף בשיעור בבית הספר, מצליח למסך מגוון רב של גירויים (רעשי רקע, הסחות, טמפרטורה, רעב, עייפות וכו') ועל ידי כך להמשיך להתמקד בתכני השיעור, בדרישות המורה ובמטלותיו האישיות.

שונות בתהליכי העיבוד הסנסורי והויסות החושי מופיעה כאשר אחד משלבי התהליך (קליטה-עיבוד-פלט) מופר ומקשה עלינו להגיב באופן מותאם ומסתגל לסביבה. לדוגמא, ילד עם סף נמוך לגרייה קולית, יפגין מצוקה מרעש סטנדרטי של מכונת הכביסה בבית, או ממשאית הזבל העוברת מחוצה לו ובמצב זה יתקשה לנהל שיח עם בני ביתו.

כיצד באה לידי ביטוי הפרעת ויסות חושי?
עיבוד מידע חושי מתבצע כאמור על ידי מערכת העצבים המרכזית ונקלט על ידי מערכות החישה בגופינו, סה"כ שמונה. המערכות החיצוניות, הקולטות מידע מחוץ לגוף פנימה, הן המערכת הויזואלית (ראיה), המערכת האודיטורית (שמיעה), המערכת האוראלית (טעם), המערכת הטקטילית (מגע) ומערכת הריח. שלוש המערכות הפנימיות הן המערכת הפרופריאוצפטיבית הנותנת מידע אודות מיקום הגוף בחלל ובתנועה, המערכת הוסטיבולרית הנותנת מידע אודות יחס הראש לכוח הכובד והמערכת האינטרוספטית הנותנת מידע המתייחס לאיברים פנימיים כגון תהליכי רעב ושובע, צורך לעשיית צרכים וכדומה.

כאשר המוח אינו מצליח לתרגם את המידע שנקלט מאחת או יותר ממערכות החוש בצורה יעילה, מתקבל מצב בו עיבוד שגוי של גירויים מביא לקשיים ממשיים בתפקוד היומיומי, המתבטאים בקשת רחבה של תגובות לא אדפטיביות, המתחלקות לשלושה סוגים: קושי בויסות חושי, קושי בהבחנה חושית, קושי מוטורי שבסיסו תחושתי.

הקושי בויסות החושי, בו אנו עוסקים, מסווג לשלוש קבוצות:
  1. רגישות יתר / תגובתיות יתר סנסורית
    אלו הילדים שיחוו את הסביבה בעוצמות גבוהות מדי ויפתחו לרוב דפוס הימנעותי. טפיחה מחבר תתפרש על ידם כמכה, טלפון מצלצל יפריע להם והם יכסו את האוזניים, ילדים אלו יירתעו לדרוך יחפים על חול או דשא, ירתעו ממקומות הומים כמו מופעים וקניונים, יסרבו לחפוף שיער או לשטוף פנים, ימנעו מטקסטורות מזון מסוימות, יתקשו להחליף ביגוד בחילופי עונות, ירתעו ממצבים משתנים ולא צפויים ולעיתים קרובות, בשל דריכותם ונוקשותם ההתנהגותית, יתפרשו על ידי קבוצת השווים כילדים לא חברותיים.

  2. תת - רגישות / תת - תגובתיות עם צורך בחיפוש אחר גירוי
    אלו הילדים שזקוקים לגרייה עמוקה, עוצמתית ומכוונת לגוף. אותם ילדים נוטים לחבק חזק, לבוא במגע עם חומרים מלכלכים, להשתולל, לבלגן ולהיות בתנועה מתמדת. נוטים להיתקל בדברים, אימפולסיביים ולעיתים אף אגרסיביים. פעילותם מתפרשת כמתריסה, מרדנית, בלתי מבוקרת ואינה מקובלת על הסביבה. לעיתים נוטים לבלבלם עם ילדים הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, לעיתים קרובות מתויגים כילדים שנוטים לעשות "דווקא".

  3. תת - רגישות / תת - תגובתיות המתבטאת עם תגובה פחותה או חסרה לגירוי
    אלו הילדים שאינם מגיבים לגירויים שאחרים כן נוהגים להגיב להם. בשל סף התגובה הגבוה, גרייה טיפוסית אינה מותירה בהם רישום חושי משמעותי ובכך פוגעת בדפוסי התפתחות ולמידה. ילדים אלו עשויים לא להגיב לטון דיבור רגיל ולפיכך יאחרו בהתפתחותם השפתית, לא ינועו מספיק ויחקרו עם גופם את הסביבה ולפיכך התפתחותם המוטורית תעוכב ותשליך על התפתחותן של אבני דרך התפתחותיות נוספות.
    התנהגותם של ילדים אלו תתפרש כאדישה וחסרת דחף פנימי, לרוב יציגו אפקט שטוח (מנעד הבעתי רגשי מצומצם) ורמת עוררות נמוכה. הם יתקשו ביזימה וחקירה עצמית, תחושת הכאב שלהם תהיה עמומה, נתפסים כחולמניים וחסרי מוטיבציה לפעילות.

מהם הביטויים הקליניים של הפרעת ויסות חושי?
קשיי קשב ולמידה, תגובות התנהגותיות ורגשיות לקויות, קשיים בתכנון תנועה, קשיים רגולטוריים, אינטראקציות חברתיות לקויות, קושי במעברים, קשיי התמודדות ועוד, הם בין הביטויים הקליניים לשונות בתת - מערכות תחושה.
הקשיים יופיעו בצורות ובעוצמות שונות בהתאם לפרופיל האינדיוידואלי של הפרט (למשל ילדים שיתקשו בהתארגנות בעת משחק, כאלו שיצמדו חזק לתבניות מוכרות ויחששו משינויים וכאלו שכלל לא יתרצו להתנסות) ועשויים להשתנות בין תת - מערכות התחושה השונות (למשל ילד שיציג פרופיל מעורב כמו רגישות יתר במערכת הטקטילית: אי סבילות לתוויות בגדים, לצד חיפוש במערכת האוראלית: כמיהה למאכלים בעלי טעמים עזים).
חשוב לזכור עם זאת שלכולנו רגישויות שונות וכל אחד מאתנו חווה את העולם אחרת, בעוד לא כל רגישות הינה בהכרח הפרעת ויסות חושי. יש לשאול עד כמה השונות משפיעה על התפתחותו התקינה של הילד ואיכות השתתפותו בהקשרי חייו ולשלול מצבים נוספים שעשויים להשפיע על תפקודו, כמו אבחנות רקע ומצבים נלווים, אכילה לא מאוזנת, הפרעות שינה, מצבים רגשיים, שינויים הורמונליים ועוד.

מתי ואיך מטפלים?
כשילד מדגים שונות חושית המשפיעה על השתתפותו במסגרות הבית, הגן או בית הספר, חשוב שיקבל מענה טיפולי הולם. להתאמת סביבה ופלסטיסיות (גמישות מוחית) קיימת השפעה רבה על התפתחות תקינה ולכן חשוב איתור מוקדם ככל הניתן, כמו גם התערבות טיפולית מוקדמת.

טיפול והערכה בילדים עם הפרעת ויסות חושי נעשה על ידי מרפאים בעיסוק באמצעות כלים פורמאליים ובלתי פורמאליים וכוללים כלי אבחון, תצפיות ושאלונים קליניים יעודיים. בנוסף קיימים כלי הערכה נורו-פיזיולוגיים הנמצאים בעיקר בשימוש מחקרי. טיפול מקצועי בליקוי בעיבוד חושי מתמקד בילד עצמו ובהדרכת הסביבה, תוך דגש התפתחותי, רגשי, או משולב. גישות הטיפול (כגון וילברגר והאינטגרציה הסנסורית), כמו גם אמצעי הטיפול, מותאמים לפי סיבת ההפניה, ניתוח הפרופיל התחושתי של הילד, רקע רפואי והתפתחותי, מצב תפקודי, העדפות ומאפיינים אישיים, קבוצת גיל וכדומה. הטיפול שנבנה בהתאם לצרכים האינדיבידואלים של הילד ומשפחתו כולל התאמות סביבה, התאמת פעילויות, שימוש באסטרטגיות ספציפיות כמו תכניות סנסוריות, תיווך לילד, התרמה והיערכות למצבים לא מוכרים, ניהול אינטראקציות, זימון חלופות סנסוריות נורמטיביות ודה-סנסטיזציה סנסורית (חשיפה הדרגתית ומבוקרת לגירויים). הטיפול כאמור מלווה בהדרכת הורים וצוותים חינוכיים להבנת השפעות הפרופיל התחושתי האישי של הילד על תפקודו ולביסוסן, הטמעתן, העברתן והכללתן של האסטרטגיות והמיומנויות הנרכשות.
בכל מצב חשוב לזכור כי מדובר בהפרעה אורגנית ממשית ולפיכך אין לכעוס על הילד או להתמקד בתוצריו. חשוב להתייחס לתהליך ההתפתחותי והרגשי שהוא עובר ולעזור לו בשיקוף ההתנהגות ובמתן אלטרנטיבות. בנוסף, בשל ההשלכה התפקודית הרחבה של ההפרעה, האג'נדה הטיפולית המולטי דצפלינרית היא חשובה ועל כן יש לעבוד בשיתוף פעולה עם נוירולוג הילדים ויתר צוותי מקצועות הבריאות שעובדים עם הילד.

למידע נוסף אודות הפרעות בתהליכי העיבוד הסנסורי והוויסות החושי ניתן לפנות לשירות הריפוי בעיסוק במרכז שניידר לרפואת ילדים, באמצעות טלפון: 03-9253345 או 03-9253696.
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
תודה. אני מכירה את העיקרון הכללי, אני שואלת ספציפית אם יש איך לשפר את הכאבים. בדברים אחרים אין לה רגישות תחושתית ברמה שמפריעה.
 

למח

משתמש פעיל

תסמינים המאפיינים כאבי גרון או כאבי שיניים מלחץ נפשי​

זה לא חייב להיות חיידק או וירוס, גם מתח וסטרס יכולים לגרום לכאבי גרון. מפתיע, נכון? אך יש הסבר פיזיולוגי הגיוני: תגובת הגוף למצב החרדה הוא שחרור של הורמונים שנועדו לתפקד טוב יותר בזמני מצוקה.
קורטיזול ואדרנלין מופרשים בזמן פעילות גופנית מאומצת, כמו גם בזמן של לחץ נפשי, כשהגוף חש שהוא צריך להתאמץ יותר מהרגיל כדי "לשרוד" את המצב שהוא תופס כמסוכן.
פעולה זו מובילה לשרשרת של תגובות פיזיולוגיות נוספות שחלקן, ממש כמו בפעילות גופנית מאומצת, הן דופק גבוה, לחץ דם גבוה ונשימה מהירה ומאומצת. כפי שאמרנו, זה עשוי להסביר דברים רבים, כמו כאבי חזה למשל.
אומנם גם הגרון שלנו הוא חלק מאותה המערכת, והוא עשוי משריר ומרקמות עדינות שיכולות להיפגע מאותן תגובות פיזיולוגיות. כאבי גרון נפוצים הקשורים לתחושת לחץ מתבטאים בתחושת גירוד, שריפה, יובש או מועקה בגרון.
כך נגרמים גם כאבי שיניים מלחץ נפשי. החניכיים ושורשי העצם של השן צריכים אספקת דם, סידן, חומרי בניה ורכיבים נוספים שיאפשרו להם לשמור על השיניים ולהמשיך לתחזק אותן.
במצבים של חרדה וסטרס, אספקת הדם והחומרים המזינים לשיניים עלולה להיפגם, ותהליכים טבעיים של עששת, דלקת או שחיקת אמייל עלולים ליצור כאבי שיניים או כאבי חניכיים מלחץ נפשי.
 
אם התקפי כאבי הבטן מתרחשים יחד עם כאבי הגרון אולי שווה לבדוק את הכיוון של P-FAPA
יצא לי לכתוב לאחרונה על התחום של מחלות ראומטולוגיות בילדים וחקרתי לעומק את הנושא, כך שזה קצת הזכיר לי את המחלה הנ"ל.
אבל לא יודעת אם ייתכנו התקפים ללא חום. לרוב מאופיין בחום גבוה מלבד כאבי גרון וכאבי בטן.
 

למח

משתמש פעיל
לא ניתן לשנות פרופיל חושי. ילד עם רגישות תחושתית יגדל להיות מבוגר עם רגישות. עם זאת ניתן לשפר את יכולת ההסתגלות לגירוי, לשינויים ולקדם בכך תפקוד עצמאי.
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
אם התקפי כאבי הבטן מתרחשים יחד עם כאבי הגרון אולי שווה לבדוק את הכיוון של P-FAPA
יצא לי לכתוב לאחרונה על התחום של מחלות ראומטולוגיות בילדים וחקרתי לעומק את הנושא, כך שזה קצת הזכיר לי את המחלה הנ"ל.
אבל לא יודעת אם ייתכנו התקפים ללא חום. לרוב מאופיין בחום גבוה מלבד כאבי גרון וכאבי בטן.
זה לא זה, ואפילו היינו אצל ראומטולוג (שנפנף את הרעיון ברגע ששמע שאין חום)
 

למח

משתמש פעיל
אם אתם מחפשים מידע על מחלת PFAPA הכוללים תסמינים וטיפול במחלה, לפניכם תשובות לכל השאלות הנפוצות מפי פרופסור גיל אמריליו. המשיכו לקרוא!

מהם ראשי התיבות של מחלת PFAPA?​

ראשי התיבות באנגלית הן: Periodic Fever, Aphthous Stomatitis, Pharyngitis, Adenitis. משמעותן חום תקופתי (למעשה מחלות חום חוזרות), אפטות (פצעים בפה), דלקת בחלל הפה, דלקת בחלל הלוע, דלקת בקשריות הלימפה (הכוונה לקשריות הלימפה הצוואריות).

מתי נתגלתה המחלה?​

המאמר הראשון שדיבר על PFAPA פורסם בעיתון הרפואי journal of pediatrics בשנת 1987 ע”י פרופ’ גרי מרשל. פרופ’ מרשל אף ביקר בארץ והרצה בכנס הבינלאומי הראשון למחלה שהתקיים בביה”ח שניידר, וע”י פרופ’ קתרין אדוארדס.
המחלה אף נקראת Marshall’s disease. על שמו. כמובן שהמחלה היית קיימת שנים רבות בטרם התגלתה.
אולם חוקרים אלו שמו לב לראשונה כי פעוטות מפתחים מחלות חום חוזרות המחקות דלקת גרון של חיידק הסטרפטוקוק אולם למרבה הפלא משטחי הגרון שליליים והחיידק אינו נמצא.
שנים רבות ילדים אלו היו מקבלים טיפול אנטיביוטי כיוון שרופאי הילדים היו בטוחים כי לילד יש דלקת גרון חיידקית.
ומשום שמשטח הגרון “פספס” וילדים רבים אף היו עוברים כריתת שקדים כיוון שההתקפים הללו היו חוזרים בתדירות גבוהה.
כיום אני מוצא כי במרפאתי יש הורים רבים שמדווחים כי הם לא אובחנו מעולם ב-PFAPA אולם למרבה הפלא הם סבלו מדלקות גרון חוזרות בילדותם וחלקם עברו כריתת שקדים.
הורים אלו סבלו למעשה מהמחלה אולם כיוון שהמחלה עדיין לא “נתגלתה”, הם נחשדו כסובלים מדלקות גרון חוזרות עם משטח שפשוט יצא שלילי “בטעות”.

מה מאפיין התקף של מחלת פאפא?​

כאמור, ההתקף מאופיין בחום גבוה (בד”כ מעל 39 מעלות ופעמים רבות גם מעל 40 מעלות) שעולה בבת אחת. לעיתים הפעוט (או הפעוטה) סובלים מפרודרום. מעין הרגשה מסוימת (כמו כאב ראש או בחילה) ש”מנבאים” את הופעת ההתקף. עם עליית החום, החולה מתחיל לסבול מכאבי גרון או מכאבים בלוע ובחלל הפה. בבדיקה ניתן לראות תפליטים (מוגלה) ע”פ השקדים או פצעים לבנים (אפטות) בחלל הלוע והפה. בנוסף, קשרי הלימפה הצווארים מוגדלים. (קשריות לימפה הם חלק ממערכת החיסון ובעת בדיקת ילד חולה ניתן להרגיש במעין גולות בלוטות ע”פ הצוואר המרמזות על דלקת).

כמה זמן נמשכת PFAPA?​

ברוב המקרים מחלת פאפא נמשכת כ-4-5 ימים. עם זאת, הטווח יכול לנוע בין יום אחד לבין 7-8 ימים.

האם ההתקפים נוטים לחזור?​

כן – זו גם הגדרת המחלה. מעל 3 התקפים אופייניים עם משטחי גרון שליליים בתדירות שיכולה לנוע בין 6-7 שבועות ובמקרים קיצוניים אף בתדירות של פחות משבוע. בין ההתקפים הילד בריא לחלוטין ומתפתח היטב. גם כאן מדובר בחלק מהגדרת המחלה, כלומר PFAPA מאפיינת ילדים שבסה”כ בריאים. זו גם אחת הסיבות שבמשך שנים רבות המחלה “פוספסה”.

מה הטיפול במחלת PFAPA?​

הטיפול במחלה מתחלק ל-4 זרועות עיקריות. לאחרונה ריכזתי ביחד עם קבוצת המחקר הצפון אמריקאית (ארה”ב וקנדה) לראומטולוגית ילדים (Childhood Arthritis and Rheumatology Research Alliance (CARRA)) את אפשרויות הטיפול. המחקר התפרסם בעיתון pediatric rheumatology (אציין כי מדובר במידע מקצועי עבור רופאים) וניתן לקרוא אותו כאן.
Depositphotos_208479138_l-2015-1024x682.jpg

מחלת פאפא – הטיפול המקובל​

אך הטיפולים במרכזיים ברפאוה היום בטיפול במחלת PFAPA:

א. הזרוע “נוגדת הכאב והחום”:​

מחלת PFAPA אינה מסוכנת, אך התקפים מרשימים מאוד וללא ספק מהווים פגיעה באיכות החיים של הילד או הילדה וגם של ההורים שפעמים רבות דואגים לילד שלהם ונאלצים להעדר מהעבודהץ לכן, ניתן תאורטית גם “להכיל” את ההתקפים ולא לטפל כלל למעט תרופות נוגדות חום וכאב כמו נורופן ואקמול עד שהמחלה חולפת (הממוצע תוך 4-5 ימים). הורים רבים אינם מעדיפים את הזרוע הטיפולית הזו מפאת הפגיעה באיכות החיים.

ב. הזרוע “הסטרואידית”:​

כאן מדובר על מתן מינון חד פעמי של תרופה ממשפחת הסטרואידים (כמובן בהנחיה ולפי מרשם רופא). הורים רבים מפחדים ממתן סטרואידים עקב תופעות הלוואי הרבות שהן גורמות. אולם יש לציין כי תופעות אלו מתרחשות בד”כ לפחות תקופת זמן של טיפול רציף ולא במינון חד פעמי.

ג. הזרוע “המניעתית”:​

ניתן להשתמש ב-2 סוגים של תרופות. הראשונה אינה קיימת בארץ ונקראת סימטידין. השנייה קיימת בארץ ונמצאת בשימוש במחלה ונקראת כולכיצין. כולכיצין הינה תרופה שנמצאת בשימוש רחב במחלה הנקראת FMF או קדחת ים תיכונית. במחקר שהובלתי, בדקנו את אוכלוסיית התינוקות והילדים שלנו חולי ה-FMF בשניידר ומצאנו כי התרופה בטוחה לשימוש (לרופאים – בדקו בקישור ל-pubmed).
התרופה הזו, במינון יומיומי (שייקבע ע”י ראומטולוג ילדים) יכולה לבטל ולמנוע את היווצרות ההתקפים של PFAPA ב-50-70% מהמקרים (גם כן לפי מחקר שפרסמנו לאחרונה על אוכלוסיית המטופלים שלנו בהובלתי: לרופאים – בדקו בקישור ל-pubmed).

ד. הזרוע “הניתוחית”:​

בעיני זו הזרוע הכי פחות מומלצת. מדובר בכריתת שקדים מלאה (טונסילקטומיה).
במקרה כזה שיעור הריפוי מהמחלה עומד על 80-95% וגם אז רק בניתוח מלא (ניתוח חלקי לכריתת השקדים אינו עוזר כלל).
מדובר בניתוח עם סיכוי לסיבוכים לעיתים נדירות ולעיתים נדירות ביותר אף כרוך חס וחלילה בתמותה.
לכן – אם אין אנדיקציה נוספת (כמו למשל הפסקות נשימה בשינה כתוצאה מחסימת שקדים) או שההתקפים עמידים לכל טיפול אחר, אינני ממליץ על ניתוח כטיפול ל-PFAPA. זו דעתי האישית כמובן.
מבין מאות רבות של מטופלים שבדקתי וטיפלתי עד כה היו רק 2 מטופלים שהמלצתי להוריהם לגשת לניתוח.

מה הקשר בין מחלת PFAPA למחלות אחרות?​

במאמר שפרסמנו יחד עם ביה”ח רמב”ם, הראינו כי 15-20% מהחולים הם בד”כ אלו ממוצא ים תיכוני שהגיעו למרפאות שלנו עלולים לפתח בהמשך מחלת FMF הנקראת גם קדחת ים תיכונית. כיצד ניתן להבדיל בין 2 המחלות? תוכלו לקרוא על כך במאמר נפרד אבל עקרונית מחלת FMF אינה מערבת תסמינים הקשורים לחלל הפה והלוע אלא מתאפיינת בכאבי בטן עוויתיים, כאבים ואף דלקות מפרקים בזמן ההתקף. גם המחלה מתאפיינת בזמן ההתקף בכאבי מפרקים ובכאבי בטן אולם כאבים אלו בד”כ קלים יותר ואינם עוויתיים (“מקפלים”). התקפי PFAPA נוטים גם להיות ארוכים יותר ונמשכים בממוצע 4-5 ימים לעומת התקפי FMF שנמשכים בממוצע 12-72 שעות. הבדל חשוב נוסף הינו התגובה לטיפול בסטרואידים.

אלו סוגי סטרואידים קיימים לטיפול במחלת PFAPA?​

ישנם כמה סוגים של תרופות ממשפחת הסטרואידים (הנראים גם גלוקוקורטיקואידים בשפה במקצועית). מינוני התרופה ייקבעו כמובן ע”י הרופא המטפל בהתאם למשקל ולאינדיקציה הרפואית:
  • בטנזול (בתאמתאזון) – ניתנת בכדורים שניתן להמיס במים בצבע ורדרד סגלגל. היתרון הוא שהתמיסה המתקבלת טעימה.
  • דנלון (פרדניזולון) – ניתן בסירופ. פחות ערב לחייך הפעוט אולם גם זאת אפשרות טיפולית.
  • פרדניזון – ניתן בכדורים ומיועד לילדים גדולים שיודעים לבלוע כדורים.

האם סטרס נפשי יכול לגרום להופעת התקף של PFAPA?​

אמנם אין לכך תשובה מחקרים אולם מניסיוננו נראה כי התשובה היא חיובית. פעמים רבות במרפאה אנו רואים כי ההורים מדווחים על תופעה זו. סטרס נפשי יכול להיות נסיעה מתוכננת שהילד מתרגש בעטיה, היום הראשון ללימודים, מסיבת יום ההולדת או יום ההולדת עצמו, ריב עם חבר וכו’. אירועים כאלה יכולים להוביל להתפתחות של התקף פאפא שיתבטא בחום גבוה, כאבי גרון וכו’..

האם חולי PFAPA “עמידים” למחלות זיהומיות אחרות?​

גם כאן אין תשובה חד משמעית המבוססת על מחקר אולם מניסיוננו, בד”כ (אם כי לא תמיד), חולי PFAPA אינם חולים במחלות זיהומיות אחרות כמו פעוטות שחולים פעמים רבות במחלות וירליות שונות, בעיקר בתקופת החורף.

האם PFAPA לבסוף חולפת?​

כן. זו גם אחת הסיבות שלא גילו אותה במשך שנים רבות כל כך. ישנו טווח גילאים רחב ולכל ילד יש את “האופי” שלו אולם ניתן לומר כי סביב גיל 7 שנים תדירות ההתקפים נחלשת (ההתקפים מתחילים “להתרחק” זה מזה) עד שהיא חולפת לחלוטין סביב גיל 12 שנים. שוב – יש מקרים מוקדמים יותר ויש מקרים מאוחרים יותר.
Depositphotos_12211945_l-2015-1024x683.jpg

מדוע “מפספסים” פעמים רבות את מחלת PFAPA?​

אכן במחקר שערכנו נמצא כי הזמן הממוצע מהופעת התסמינים של ועד PFAPA לקבלת האבחנה הוא כשנה. זהו לכאורה זמן רב במהלכו ישנה פגיעה באיכות החיים גם של הילד (או הילדה) וגם של הוריו. קיימות לכך מספר סיבות:
  • אינה כרונית- המחלה אינה מחלה כרונית (כלומר אינה נמשכת זמן רב ברציפות) אלא מחלה התקפים עם התקפים שנוטים לבוא בתדירות רחוקה של אפילו אחת לחודש עד חודש וחצי.
  • מחקה מחלות אחרות- המחלה מחקה מחלות אחרות. בד”כ דלקת גרון חיידקית של חיידק הסטרפטוקוק, לעיתים הרופא יכול לחשוד במחלה וירלית אחרת או אפילו במחלת הנשיקה (מחלה שיכולה להיגרם ע”י 2 וירוסים – EBV ו-CMV), אבל כאמור במחלה זו אין חיידק או וירוס אלא הפעלה בייתר של מערכת החיסון (ראו שאלות ותשובות חלק א’). כאמור משטחי גרון חוזרים (שנועדו לזהות את חיידק הסטרפטוקוק) הם שליליים אך הם גם שליליים במחלות וירליות. ולכן הרופא יכול לחשוב שמדובר במחלה וירלית אך מהרגע שקיים דפוס שחוזר על עצמו, רופא הילדים יחשוד במחלה.
  • מודעות- לעיתים המודעות אצל רופאי ילדים מסוימים אינה חזקה דיו כדי לחשוד במחלת PFAPA. אנו פועלים כל העת להגברת המודעות למחלה חשובה ושכיחה זו. לעיתים ההורה “מבצע” את האבחנה בעצמו ע”י קריאת מידע באינטרנט או חיפש בגוגל. בהקשר לכך חשוב לציין כי זו מחלה “חדשה” יחסית שעל אף שקיימת מקדמת דנא, נתגלתה רק ב-1987 (ראו שאלות ותשובות חלק א’) ולכן הטמעתה בקרב חלק מהרופאים (על אף שחלק זה הולך וקטן עם השנים ואני חייב לציין שכיום כמעט כל רופאי הילדים מכירים את האבחנה ומסוגלים לאבחן אותה) עדיין נמשכת.
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
לא ניתן לשנות פרופיל חושי. ילד עם רגישות תחושתית יגדל להיות מבוגר עם רגישות. עם זאת ניתן לשפר את יכולת ההסתגלות לגירוי, לשינויים ולקדם בכך תפקוד עצמאי.
מנסה להבין יותר טוב - יכולת ההסתגלות לגירוי זה כולל למשל את היכולת לא להיות כל כך מוטרדת משריטה קטנה בקצה האצבע?
כי אם זה אפשרי אז זה כן נראה כמו משהו שיכול לשפר את איכות החיים שלה...
(למרות שהכאבים הקטנים הם לא עיקר מה שמפריע לה. זה מצטרף איכשהו. בלי הסיפור של הבטן והגרון הייתי חושבת שזה קטע של צומי שיעבור עם הגיל)
 

אוריגמי

משתמש סופר מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
בדקתם אי סבילות ללקטוז וכדו'?
ילד שרגיש למאכלים מסוימים יכול לסבול מכאבים ולהפוך לקווצ'י יותר באופן כללי...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק צח

א מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיי שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ:ב הוֹדִיעַ יי יְשׁוּעָתוֹ לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ:ג זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ:ד הָרִיעוּ לַיי כָּל הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ:ה זַמְּרוּ לַיי בְּכִנּוֹר בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה:ו בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יי:ז יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:ח נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ:ט לִפְנֵי יי כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

ותשובה ותפילה וצדקה • אתגר 111

לוח מודעות

למעלה