סיפור בהמשכים יונה ספיר פינת ליבי קליין | פנאפיק כפול>

ושמה תמר · 5/3/23

וואו!
זה וואו, את וואו..
מוכשרת על!

-חיה- · 5/3/23

נכתב ע"י ושמה תמר:
וואו!
זה וואו, את וואו..
מוכשרת על!

תודה תמר!
מהממת שאת!
כיף לקבל פידבקים כאלה, זה נותן לי דירבון רציני להמשיך ולכתוב.
תודה!

אש קודש! · 7/3/23

נכתב ע"י מנוחה כהן:
יונתן?!

אין מצב שהוא לא יזהה את הקול שלו. לא אמין.
@-חיה-, הצלחת למתוח אותי!

אריאלל34 · 7/3/23

נכתב ע"י אש קודש!:
אין מצב שהוא לא יזהה את הקול שלו. לא אמין.
@-חיה-, הצלחת למתוח אותי!

לפי מה שאני הבנתי הוא כן זיהה ובחר להמשיך ללכת.
אבל גם מהזווית הזו, אם זה היה יונתן, למה שבנצי לא ירצה לדבר אתו?!

-חיה- · 8/3/23

נכתב ע"י אש קודש!:
אין מצב שהוא לא יזהה את הקול שלו. לא אמין.
@-חיה-, הצלחת למתוח אותי!

איזה כיף!

נכתב ע"י אריאלל34:
לפי מה שאני הבנתי הוא כן זיהה ובחר להמשיך ללכת.
אבל גם מהזווית הזו, אם זה היה יונתן, למה שבנצי לא ירצה לדבר אתו?!

אכן,
בנצי זיהה את הברנש.

מנוחה כהן · 8/3/23

נכתב ע"י אריאלל34:
לפי מה שאני הבנתי הוא כן זיהה ובחר להמשיך ללכת.
אבל גם מהזווית הזו, אם זה היה יונתן, למה שבנצי לא ירצה לדבר אתו?!

כי אחרי שיונתן עזר לחטוף את הבן של אייל, אייל ניתק איתו קשר?
גם בנצי...

ועברו בערך שנתיים מאז

מנוחה כהן · 8/3/23

השערה שניה שלי- זה איתן

אריאלל34 · 8/3/23

נכתב ע"י מנוחה כהן:
כי אחרי שיונתן עזר לחטוף את הבן של אייל, אייל ניתק איתו קשר?
גם בנצי...

ועברו בערך שנתיים מאז

בנצי לא ידע למה נותק הקשר.
הוא מצידו ניסה להשיג את יונתן אבל הוא עבר לארץ.
בנצי גם ניסה לשאול את אייל על העניין ואייל לא הסכים לדבר על זה.

נכתב ע"י מנוחה כהן:
השערה שניה שלי- זה איתן

גם לא כ"כ הגיוני...
בנצי בקושי מכיר את איתן. הוא סך הכל נתן לו את הכתובת של אייל. (בדם קר)

נכתב ע"י -חיה-:
"ידידים מהעבר?"

וגם המשפט הזה מוכיח שלא... איתן הוא לא ידיד של בנצי מהעבר.

אריאלל34 · 23/3/23

נכתב ע"י -חיה-:
#11

כמה זמן אפשר למתוח אותנו ככה?

אולי רק תגלי לנו מי זה?

-חיה- · 23/3/23

נכתב ע"י אריאלל34:
כמה זמן אפשר למתוח אותנו ככה?
אולי רק תגלי לנו מי זה?

אופס, איך הזמן עובר

אני אגיע לזה בעזרת ה' ממש בקרוב.

אריאלל34 · 13/4/23

אני יודע שאני כמו שעון מעורר על מצב נודניק

אבל מתי הפרק הבא? ממש מחכה...

אנונימי 770 · 14/4/23

פשוט כיף לקרא את הכתיבה שלך!
שנונה וקולחת..

-חיה- · 14/4/23

נכתב ע"י אריאלל34:
אני יודע שאני כמו שעון מעורר על מצב נודניק
אבל מתי הפרק הבא? ממש מחכה...

בעזרת ה'
תודה על התזכורת.
היה לי קצת בלאק אאוט (יחד עם פסח וכל המסביב), אבל לא שכחתי את האשכול, הפרק הבא כבר חצי כתוב ויעלה כשאסיים אותו.
תודה על השעון מעורר

, כי זה ממש מדרבן ועוזר לי להתמיד ולכתוב, תודה!

-חיה- · 14/4/23

נכתב ע"י אנונימי 770:
פשוט כיף לקרא את הכתיבה שלך!
שנונה וקולחת..

כיף לשמוע!
תודה

-חיה- · 23/4/23

2 פרקים ביחד

#12
מוזר להשאיר ככה את נורית ולנסוע, בדיוק כמו שמוזר לא לראות את הקטנטנים כבר שלושה שבועות, פרט לפעם שאפרת הביאה אותם לבקר את נורית.

טיפות עדינות נוחתות עליו מאיצות בו למהר להכניס את גופו לרכב של יותם ולסגור את הדלת. 'בוא נצא לדרך' מכריז מכשיר הניווט. מזכיר לו נסיעה שהתחילה כך, שלא הסתיימה.

"מה קורה? מה שלום נורית?", רעשים של התנעה מלווים את מילותיו של יותם.

"נורית עברה למחלקה הכירורגית, מתחילה שיקום, ההורים שלה איתה כרגע".

"והעיניים שלך?",

"לא זזות, רובינשטיין מתחיל לדבר על ניתוח בארצות הברית, לא משהו פרקטי".

"למה?" קולו של יותם להוט מידי לטעמו של בנצי.

"סתם, לא חשוב. העיקר שהן קצת פחות כואבות, כבר הישג. אני מאריך לך את הדרך באופן משמעותי?"

"קצת. לא נורא, אני לא ממהר", יותם מתופף על ההגה, אולי רוצה להגיד משהו. אולי לא. טוב שהוא שותק, אין לו כוח שיסבירו לו שהוא טועה, שאולי יהיו לו כמה אחוזי ראיה, שהוא יוכל יבדיל בין אור לחושך וקצת קצת מעבר. פשוט אין לו כוח.

שקט עומד ביניהם, כזה שגם המוזיקה החודרת מהרמקולים לא מצליחה להרעיד, מצליח לסחוב את כל העליות עד לשלומים.

-חיה- · 23/4/23

#13

אייל

הוא מוציא בקבוק מיץ, שתי פחיות קולה וכוסות, מוסיף קערת עוגיות שחוגלת אפתה ונושא את הכבודה לחצר. החצר רועשת משאגות המשחק של הבנים שלו שלעומתן בנצי וילדיו שעל ספסל הנדנה נראים כאי של שקט.

"איך האוויר?" הוא שואל את חברו, מנסה לחמוק ממכשולים.

בנצי מחייך, "בדיוק כמו הנוף".

"ככה חשבתי. הבאתי קולה ועוגיות, איפה להניח?" הוא מניח פחית בידו המושתת של בנצי, פוסע חזרה לבית ונעצר על יד הדלת, זורק מבט תמה ליותם שיושב על המדרגות כשתיק מחשב על ברכיו.

"אתה עוד פה? חשבתי שנסעת".

יותם מתרומם, "אני יכול להחליף איתך כמה מילים?"

אייל זוקר גבות, "הכל בסדר?" משהו בבטן שלו מאבד סבלנות, רק לא עוד יום טוב כהנא.

"אתם חברים טובים, נכון?" קולו של יותם שקט, גובר בקושי על רעש הבנים בחצר וגורם לאייל להזמין את יותם לפנים הבית.

הם מתיישבים בסלון. "דבר", מורה אייל.

"פרופסור רובינשטיין דיבר איתי קודם, אני פשוט לא מבין אותו".

"את הפרופסור?"

"את בנצי. הפרופסור הזהיר אותו שאם הוא לא ינותח בהקדם אז הסיכוי שלו לראות משהו אי פעם יתדרדר".

גופו של אייל נרכן קדימה, "יש לו סיכוי כזה?!"

"יש. לא ראייה של מאה אחוז, אפילו לא חמישים, אבל יש".

אייל מכווץ גבות, משהו לא ברור לו. "למה הוא מסרב?"

יותם מוריד מבטו לתיק, נושם עמוק. "הוא אומר שהוא לא יכול לעזוב את אשתו במצבה הנוכחי".

"הגיוני, אשתו במצב לא פשוט להזכירך", ואתה והפרופסור שלך מספיק חכמים כדי להבין את זה.

"גם העיניים שלו לא. אם הניתוח והטיפול לא יהיו בחודש הקרוב, סיכויי ההצלחה שלו יעמדו על פחות משמונה אחוזים. הדלקות לא עשו טוב לעיניים שלו, בטח שלא התאונה שגרמה אותן", קולו עצוב, הוא והצוות בזיו פספסו את הדלקות, הורידו סיכויים.

אייל ממצמץ, "הוא יודע את זה?" קולו צרוב כאב.

"רובינשטיין דיבר איתו", אייל מביט במתמחה, תוהה אם שם לב להתחמקות כל שהיא, לא מצליח להחליף את סימן השאלה בקריאה.

"אז אתם רוצים שאני אשכנע אותו", הוא ממשיך, שם כוכבית.

"כן", יותם פותח את התיק, מוציא תיקייה עבה, "הפרופסור הדפיס הסבר מקיף על הניתוח, הטיפול וההשלכות. בנצי לא יכול לקרוא את זה, אז תהיה העיניים שלו".

"אני אנסה". הוא לוקח את התיקייה, מביט על יותם קם, "תודה על הכל".

יותם מחייך ופוסע לדלת.

אייל משעין את ראשו על הספה, תהיות מרחפות במוחו. הוא פותח את התיקייה ומעלעל בה, היא די פשוטה למען האמת.
עיניו נתפסות לפתק קטן וכתום שמושחל בין הדפים, הוא מרים אותו ונושף אוויר בכעס. נצלן, פשוט נצלן.

מימיי · 23/4/23

אם כדי שיצאו שני פרקים כאלה טובים ברצף צריך לחכות הרבה, אז זה בהחלט שווה!!

כתבתי את זה, ואני אכתוב שוב. הכתיבה שלך מדהימה אותי כל פעם מחדש.
אהבתי את הפרקים, במיוחד את השני.
אבל הכי הכי אהבתי את זה:

נכתב ע"י -חיה-:
"איך האוויר?" הוא שואל את חברו, מנסה לחמוק ממכשולים.

בנצי מחייך, "בדיוק כמו הנוף".

כל כך אייל ובנצי!

נכתב ע"י -חיה-:
עיניו נתפסות לפתק קטן וכתום שמושחל בין הדפים, הוא מרים אותו ונושף אוויר בכעס. נצלן, פשוט נצלן.

אחלה סיום לפרק!
מחכה לפרק הבא.

-חיה- · 23/4/23

נכתב ע"י מימיי:
אם כדי שיצאו שני פרקים כאלה טובים ברצף צריך לחכות הרבה, אז זה בהחלט שווה!!

כתבתי את זה, ואני אכתוב שוב. הכתיבה שלך מדהימה אותי כל פעם מחדש.
אהבתי את הפרקים, במיוחד את השני.
אבל הכי הכי אהבתי את זה:

כל כך אייל ובנצי!

אחלה סיום לפרק!
מחכה לפרק הבא.