דרוש מידע יומן מסע של איש עם קוליטיס. מוזמנים להצטרף

קוליטיס עם חיוך

משתמש מקצוען
פרק ח'



תענית אסתר

בבית
מארגנים את משלוחי המנות לשכנים ולידידים, לחלק מהמלמדים והגננות שלחנו כבר הבוקר את משלוח 'הכרת הטוב', והשנה לראשונה, קבלתי אף אני מהתלמידים שלי משלוחים נאים המוקירים את ההשקעה.

חדר השינה עבר ל'חדר הבלגן', ופיני 'האברך השיפוצניק' כבר עובד במרץ עם שני בני דודים לבנות קירות, לחפות בקרמיקה, לאטום, להרכיב וכו'.

מיד אחרי פורים אני מוזמן לוועדה בביטוח לאומי, וצביקי מתקשר להדריך אותי מה להגיד ובעיקר מה לא. צביקי מסיים את השיחה במשפט מוטיבציה: "אנחנו עשינו את שלנו, עכשיו הכל תלוי בך..."

קצת מלחיץ, אבל אני רושם לעצמי את הדברים ששמעתי, ומזכיר לעצמי ששום דבר לא תלוי בי, יש מישהו מלמעלה שמנהל את הדברים.



פורים


פיני הצדיק מבין כבר מה הסיפור של השיפוץ הפתאומי הזה, ומציע לי את הרכב החבוט שלו לחלוקת ה'משלוחי מנות', יש לו רכב נוסף והרכב של העבודה פנוי.
אני שמח על הרעיון, בחוץ גשום וסגרירי, ובאמת יכול להקל עלי לקיים את מצוות החג ברכב, במקום להתרוצץ משכונה לשכונה ברגל או באוטובוסים.

אנחנו מעמיסים את המשלוחים על הרכב, לא שוכחים את המתנה המכובדת שקנינו לרב שרנגר מנהל החיידר. הילדים עם התחפושות נכנסים מאחור בין כלי העבודה ומברשות הצבע, ולרגע לא ברור מה אמיתי ומה חלק מהתחפושת.

יוצאים לרחוב הראשי, מוזיקה רועשת מכל צד אפשרי, טנדרים של ת"תים עוקפים מימין ומשמאל. בצומת הראשונה אנו ממתינים לאור ירוק ופונים בזהירות לרחוב הסמוך, ולפתע כמו משומקום דוהר לעברנו רכב שחור מדגם פיג'ו, אני נבהל ובולם מיד אך נאלץ לפגוע בו במרכז הרכב מימין.

כריות אויר נפתחו בשני הרכבים, הפח נשבר ואנחנו יצאנו המומים וחבולים קלות, בעיקר מכלי העבודה שעפו ופגעו בנו.

מהרכב השני יצא זוג צעיר מבוהל לגמרי, לא הצלחנו להתאפק מלצחוק, הם היו מחופשים לזוג קבצנים והיו בדרך להפתיע את ההורים בתחפושת המקורית...

הנהג היה בהלם מכך שפספס את הרמזור ועבר באדום, ועוברי אורח שהתקבצו סביב נגשו להרגיע אותו ואותנו. בחסדי שמים לא היו פגיעות בגוף ולאחר כמה דקות החלפנו פרטים ודאגנו שיפנו את הרכבים למוסך.

אני חייגתי מיד לעדכן את פיני, אך פיני כבר קיים את מצוות "חייב איניש" בהידור ולא הצלחנו לנהל שיחה שפויה. חשתי חוסר נעימות, הוא עשה איתי חסד וכעת הוא תקוע ללא רכב לעבודה, החלטתי להשיג עבורו רכב חלופי עד לתיקון הרכב.

חובש מד"א שהגיע למקום התאונה המליץ לנו לנסוע לבדיקות בבית חולים, לוודא שלא קבלנו מכות נסתרות שעלולות להתגלות בהמשך.

חזרנו הביתה לסעודת פורים קצרה ויצאנו כל המשפחה לסדרת בדיקות במיון.

ב"ה לפי הבדיקות לא היו פגיעות פנימיות, ובשעה 23:00 השתחררנו חזרה הביתה.

רק כשהגענו הביתה שמתי לב שבשש השעות האחרונות של - התאונה, הלחץ, המתח, והדאגה לשלום הילדים, לא נזקקתי לשירותים אפילו פעם אחת. זה דבר שלא קרה כבר תקופה ארוכה מאוד. לא חיפשתי הסבר טבעי לכך וראיתי בזה חסד והשגחה פרטית מלמעלה.

***

למחרת היום עדכנתי את פיני על התאונה, במהלך הבוקר פעלתי לשכור עבורו רכב חילופי והעברנו את כל הציוד לרכב השכור. בינתיים התברר שהרכב הישן יצא מכלל שימוש, והפעלנו את הביטוח למימון רכב אחר.

***

יום נוסף חלף ואני יוצא עם אשתי לפגישה בוועדה בביטוח לאומי. הגבר שנכנס לפנינו הגיע מלווה בעו"ד, וצלע על רגלו באופן מוגזם לגמרי. אני לא הייתי צריך להציג בכלל, הייתי באמת חלש רזה ומותש, נכנסנו אחריו.

בחדר הוועדה ישבו רופאים ומזכירה. עברו על הטפסים, נתנו לי לדבר חצי דקה, המזכירה רשמה, ניסיתי להשחיל את כל מה שצביקי אמר, ולבסוף חתמתי על הפרוטוקול.

לפי התגובות של הרופאים לא הייתי בטוח שהצלחתי לשכנע אותם, אבל מונית חזרה לקחתי על החשבון...

***

פיני הצדיק רכש תוך מספר ימים רכב אחר, לא משהו חדש ויקר, אבל מה שישמש אותו לצרכי עבודה. הביטוח של הנהג הפוגע לא מיהר לשלם את הנזק ונאלצנו לפנות לתביעה משפטית. בינתיים לקחתי הלוואה ע"מ לשלם על הרכב עד שיתקבל החזר.

***

סוף אדר
שעת ערב מאוחרת, אני יוצא להתאוורר באזור הבית ופוגש את רפי. רפי הוא חבר נעורים, שגדלנו יחד אבל לא נפגשנו כבר מספר שנים. רפי רואה אותי ב'לוק' החדש שלי, ושואל מיד "תגיד, איזה דיאטה אתה עושה?" אני צוחק ואומר שזאת דיאטה שה' שולח רק למי שהוא אוהב מאוד...
אנחנו מפטפטים קצת, ורפי מספר על אחותו שסובלת מקרוהן, אני מתעניין על דרכי טיפול, רופאים, והשיחה מתארכת. בין לבין הוא מספר על רב מיוחד מירושלים שנתן לאחותו דיאטה ע"י מטוטלת, הוא לא יודע אם זה עזר אבל לנסות ודאי כדאי...

אני נזכר שגם אחד הגיסים אמר לי פעם משהו על מטוטלת, ורושם לעצמי לבדוק במה מדובר. רפי מברר אצל אחותו ומוסיף לאנשי הקשר שלי את המספר של 'הצדיק ממטוטלת'.

***

בתיבת הדואר ממתינה לי מעטפה מ'המוסד לביטוח לאומי', קצב דפיקות הלב מתגבר ואני מסוקרן לדעת מה הוחלט... צברתי כבר כמה חובות על החשבון, וגם ההלוואה שלקחתי על הרכב מעיקה עלי קצת.

אני פותח את המעטפה ומגלה שאני מוזמן לפגישה נוספת בביטוח לאומי לקביעת דרגת אי כושר. הפגישה נקבעה לימים הקרובים, ואני מתכונן אליה למרות שאין לי כ"כ איך.

בפגישה אני יושב עם גב' נחמדה שמתעניינת במצבי הרפואי, אני מספר קצת, והיא שואלת "איפה היית עד היום?" טוב, אני רגיל כבר לשאלות האלו. אנחנו מסיימים את הפגישה, ואני ממתין לתשובות בדואר.

***

יומיים לפני חג הפסח אני מגלה שאושרה לי קצבה לשנתיים. לחשבוני בבנק נכנסים כמה וכמה אלפי שקלים נחמדים ביותר, כתשלום רטרואקטיבי על השנה החולפת, והתחייבות לקצבה לשנה הבאה.

אני מתכנן להעביר סכום גדול לפריעת ההלוואה, אך נזכר בר' יענק'ל העסקן, הוא גם מחותן בעניין, לא ידעתי עד כמה...
 

rubi

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
מוזיקה ונגינה
עימוד ספרים
לחשבוני בבנק נכנסים כמה וכמה אלפי שקלים נחמדים ביותר
רק כמה אלפי? לפי איך שאתה מתאר זה מצב הזוי בשגרת החיים וסבל בל יתואר, וזהו? רק כמה אלפי?

אני מקווה מאוד שאתם מתכננים להוציא ספר...
נראה לי שמהספר תרוויח יותר... או לפחות איזה טור שבועי באחד המגזינים קטיפה / קראט וכדומה
 
נערך לאחרונה ב:

Harmonyapro

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
פרק ח'



תענית אסתר

בבית
מארגנים את משלוחי המנות לשכנים ולידידים, לחלק מהמלמדים והגננות שלחנו כבר הבוקר את משלוח 'הכרת הטוב', והשנה לראשונה, קבלתי אף אני מהתלמידים שלי משלוחים נאים המוקירים את ההשקעה.

חדר השינה עבר ל'חדר הבלגן', ופיני 'האברך השיפוצניק' כבר עובד במרץ עם שני בני דודים לבנות קירות, לחפות בקרמיקה, לאטום, להרכיב וכו'.

מיד אחרי פורים אני מוזמן לוועדה בביטוח לאומי, וצביקי מתקשר להדריך אותי מה להגיד ובעיקר מה לא. צביקי מסיים את השיחה במשפט מוטיבציה: "אנחנו עשינו את שלנו, עכשיו הכל תלוי בך..."

קצת מלחיץ, אבל אני רושם לעצמי את הדברים ששמעתי, ומזכיר לעצמי ששום דבר לא תלוי בי, יש מישהו מלמעלה שמנהל את הדברים.



פורים


פיני הצדיק מבין כבר מה הסיפור של השיפוץ הפתאומי הזה, ומציע לי את הרכב החבוט שלו לחלוקת ה'משלוחי מנות', יש לו רכב נוסף והרכב של העבודה פנוי.
אני שמח על הרעיון, בחוץ גשום וסגרירי, ובאמת יכול להקל עלי לקיים את מצוות החג ברכב, במקום להתרוצץ משכונה לשכונה ברגל או באוטובוסים.

אנחנו מעמיסים את המשלוחים על הרכב, לא שוכחים את המתנה המכובדת שקנינו לרב שרנגר מנהל החיידר. הילדים עם התחפושות נכנסים מאחור בין כלי העבודה ומברשות הצבע, ולרגע לא ברור מה אמיתי ומה חלק מהתחפושת.

יוצאים לרחוב הראשי, מוזיקה רועשת מכל צד אפשרי, טנדרים של ת"תים עוקפים מימין ומשמאל. בצומת הראשונה אנו ממתינים לאור ירוק ופונים בזהירות לרחוב הסמוך, ולפתע כמו משומקום דוהר לעברנו רכב שחור מדגם פיג'ו, אני נבהל ובולם מיד אך נאלץ לפגוע בו במרכז הרכב מימין.

כריות אויר נפתחו בשני הרכבים, הפח נשבר ואנחנו יצאנו המומים וחבולים קלות, בעיקר מכלי העבודה שעפו ופגעו בנו.

מהרכב השני יצא זוג צעיר מבוהל לגמרי, לא הצלחנו להתאפק מלצחוק, הם היו מחופשים לזוג קבצנים והיו בדרך להפתיע את ההורים בתחפושת המקורית...

הנהג היה בהלם מכך שפספס את הרמזור ועבר באדום, ועוברי אורח שהתקבצו סביב נגשו להרגיע אותו ואותנו. בחסדי שמים לא היו פגיעות בגוף ולאחר כמה דקות החלפנו פרטים ודאגנו שיפנו את הרכבים למוסך.

אני חייגתי מיד לעדכן את פיני, אך פיני כבר קיים את מצוות "חייב איניש" בהידור ולא הצלחנו לנהל שיחה שפויה. חשתי חוסר נעימות, הוא עשה איתי חסד וכעת הוא תקוע ללא רכב לעבודה, החלטתי להשיג עבורו רכב חלופי עד לתיקון הרכב.

חובש מד"א שהגיע למקום התאונה המליץ לנו לנסוע לבדיקות בבית חולים, לוודא שלא קבלנו מכות נסתרות שעלולות להתגלות בהמשך.

חזרנו הביתה לסעודת פורים קצרה ויצאנו כל המשפחה לסדרת בדיקות במיון.

ב"ה לפי הבדיקות לא היו פגיעות פנימיות, ובשעה 23:00 השתחררנו חזרה הביתה.

רק כשהגענו הביתה שמתי לב שבשש השעות האחרונות של - התאונה, הלחץ, המתח, והדאגה לשלום הילדים, לא נזקקתי לשירותים אפילו פעם אחת. זה דבר שלא קרה כבר תקופה ארוכה מאוד. לא חיפשתי הסבר טבעי לכך וראיתי בזה חסד והשגחה פרטית מלמעלה.


***

למחרת היום עדכנתי את פיני על התאונה, במהלך הבוקר פעלתי לשכור עבורו רכב חילופי והעברנו את כל הציוד לרכב השכור. בינתיים התברר שהרכב הישן יצא מכלל שימוש, והפעלנו את הביטוח למימון רכב אחר.

***

יום נוסף חלף ואני יוצא עם אשתי לפגישה בוועדה בביטוח לאומי. הגבר שנכנס לפנינו הגיע מלווה בעו"ד, וצלע על רגלו באופן מוגזם לגמרי. אני לא הייתי צריך להציג בכלל, הייתי באמת חלש רזה ומותש, נכנסנו אחריו.

בחדר הוועדה ישבו רופאים ומזכירה. עברו על הטפסים, נתנו לי לדבר חצי דקה, המזכירה רשמה, ניסיתי להשחיל את כל מה שצביקי אמר, ולבסוף חתמתי על הפרוטוקול.

לפי התגובות של הרופאים לא הייתי בטוח שהצלחתי לשכנע אותם, אבל מונית חזרה לקחתי על החשבון...


***

פיני הצדיק רכש תוך מספר ימים רכב אחר, לא משהו חדש ויקר, אבל מה שישמש אותו לצרכי עבודה. הביטוח של הנהג הפוגע לא מיהר לשלם את הנזק ונאלצנו לפנות לתביעה משפטית. בינתיים לקחתי הלוואה ע"מ לשלם על הרכב עד שיתקבל החזר.

***

סוף אדר
שעת ערב מאוחרת, אני יוצא להתאוורר באזור הבית ופוגש את רפי. רפי הוא חבר נעורים, שגדלנו יחד אבל לא נפגשנו כבר מספר שנים. רפי רואה אותי ב'לוק' החדש שלי, ושואל מיד "תגיד, איזה דיאטה אתה עושה?" אני צוחק ואומר שזאת דיאטה שה' שולח רק למי שהוא אוהב מאוד...
אנחנו מפטפטים קצת, ורפי מספר על אחותו שסובלת מקרוהן, אני מתעניין על דרכי טיפול, רופאים, והשיחה מתארכת. בין לבין הוא מספר על רב מיוחד מירושלים שנתן לאחותו דיאטה ע"י מטוטלת, הוא לא יודע אם זה עזר אבל לנסות ודאי כדאי...

אני נזכר שגם אחד הגיסים אמר לי פעם משהו על מטוטלת, ורושם לעצמי לבדוק במה מדובר. רפי מברר אצל אחותו ומוסיף לאנשי הקשר שלי את המספר של 'הצדיק ממטוטלת'.


***

בתיבת הדואר ממתינה לי מעטפה מ'המוסד לביטוח לאומי', קצב דפיקות הלב מתגבר ואני מסוקרן לדעת מה הוחלט... צברתי כבר כמה חובות על החשבון, וגם ההלוואה שלקחתי על הרכב מעיקה עלי קצת.

אני פותח את המעטפה ומגלה שאני מוזמן לפגישה נוספת בביטוח לאומי לקביעת דרגת אי כושר. הפגישה נקבעה לימים הקרובים, ואני מתכונן אליה למרות שאין לי כ"כ איך.

בפגישה אני יושב עם גב' נחמדה שמתעניינת במצבי הרפואי, אני מספר קצת, והיא שואלת "איפה היית עד היום?" טוב, אני רגיל כבר לשאלות האלו. אנחנו מסיימים את הפגישה, ואני ממתין לתשובות בדואר.


***

יומיים לפני חג הפסח אני מגלה שאושרה לי קצבה לשנתיים. לחשבוני בבנק נכנסים כמה וכמה אלפי שקלים נחמדים ביותר, כתשלום רטרואקטיבי על השנה החולפת, והתחייבות לקצבה לשנה הבאה.

אני מתכנן להעביר סכום גדול לפריעת ההלוואה, אך נזכר בר' יענק'ל העסקן, הוא גם מחותן בעניין, לא ידעתי עד כמה...
כתיבה מדהימה ומרגשת!

מה שאהבתי שבלט לאורך כל הדרך- השקיפות והחשיפה הטבעית שלכם לסביבה.
כאילו מדובר בדלקת גרון שתיכף תעבור...
הייתי צריכה להזכיר לעצמי מידיי פעם כדי להאמין שיש מי שעבר את זה בפועל וזה לא חלום שביעי של עוד איזה סופר...
מדהים לראות שחיים בינינו אנשים כאילו בלי יותר מידיי שיפוטיות וליחוששים.
אנשים מעשיים שיודעים לראות את מה שצריך. ויותר מזה לקום ולעשות.
הלוואי והחברה שלנו כולה הייתה משתנה בכיוון הזה.

תודה על השיתוף! אין ספק שזה נותן המון.
אם היינו חיים ככה אחד עם השני, לדעתי החברה שלנו הייתה רגועה ומכילה פי כמה.
ומה שבטוח שהרבה מרפאות לבריאות הנפש היו נסגרות.
 

משה110

משתמש צעיר
אני מקווה שר' יענקל הצדיק את העבודה וההדרכה שלו....
כידוע שכל החברות למימוש זכויות למיניהם לרוב רק מכוונים לכיס של הלקוח ובענק בצורה של עושק
אני מאמין שבפרק הבא כבר נבין עד כמה
בדר"כ הם לוקחים את כל הרטרו כולל אחוזים מהשנים הבאות......
 

תהילה רוזן

משתמש צעיר
דבר ראשון- כתוב מדהים.
אל תבזבז את הכתיבה שלך כאן, תמכור את זה בכסף מלא לעיתון.
ושנית,
אם אתה אחרי כבר 10 שנים של התמודדות זה אומר טוב או לא? כלומר אתה בחיים ב"ה אבל השאלה איזה חיים??
דבר נוסף
אין ספק שלרפואה הטבעית יש מה להציע! אומנם אין ריפוי מוחלט אבל כאילו לקונבנציונאלי יש רפואה אמיתית.
אישית אני מכירה מישהו שיצא מזה ע"י רפואה טבעית ונהיה רופא טבעי גדול אבל מה, לא חי כמו אדם רגיל שיכול לאכול הכל מתי שהוא רוצה, אבל בוודאי הוא חי הכי טוב שאפשר במצב שלי ובלי תרופות (כימיות) ובלי ניתוחים כבר למעלה מ20 שנה.
מחכים להמשך
 

קוליטיס עם חיוך

משתמש מקצוען
פרק ט'



ההכנות לחג הפסח בעיצומן, קניות, סידורים, קניות, ועוד קניות.
סיילים של בגדים, מכירת כלים, מכירת יבשים, מכירת ירקות, ואז החלוקע'ס.
תפו"א גזר ואבוקדו בקצה אחד של הרחוב, הבננות והתפוזים בקצה השני.
ביצים ומצות יגיעו רק מחר.

כל המשפחה מגוייסת. אני מפקח מהספה בסלון.
הימים הלחוצים הללו משפיעים לרעה על המעיים, ואני נשאר לנהל את המערכה מהבית.

לליל הסדר אנחנו נוסעים להורים, כך שלפחות הלחץ של הכנת הסדר נחסך מאתנו.

ביומיום אני מטופל בתרופות סטנדרטיות לפי ההוראות של שייבס, ואחרי פסח מתוכנן לי ביקור אצלו למעקב.

***

ערב בדיקת חמץ

'שטיפה אחרונה'.
הבית מלא פעילות. הילדים עוזרים בהנאה לגמור את הבית. המטבח כבר מוכן במאמץ משותף של כולנו, והקטנים מתכננים היכן להטמין את עשרת הפתיתים לבדיקת חמץ.

הטלפון מצלצל. צביקי על הקו.

"רציתי רק לוודא שראית כבר את הכסף בחשבון..."

"כן ראיתי אתמול. באמת תודה רבה על הכל. אז מה בעצם אני אמור להעביר לכם?"

"בדיוק מה שכתוב בחוזה... שקל לא יותר..."

"צביקי, תאמין לי שאין לי מושג על מה חתמתי, הייתי תשוש ברמה כזאת שיכולת להחתים אותי גם על דירה בשנלר..."

"טוב. זה לא מסובך בכלל. לפי החוזה אתה משלם 25% מהקצבה + מע"מ. זה הכל.
ועוד דבר, אתה משלם עכשיו על כל השנתיים כי נכנס לך סכום גדול. וזהו"


אני לא טוב במספרים, אבל בחשבון מהיר יוצא לי שהוא לוקח יותר מחצי ממה שקבלתי.

"תגיד צביקי, למה אני צריך לשלם על מה שעוד לא קבלתי?"

"אתה צריך כי זה מה שהתחייבת! פשוט וקל".

שמתי לב שטון הדיבור שלו השתנה, לפני חודש הוא היה כ"כ נחמד, פתאום נהיה לו קול של הוצאה לפועל. אני לוקח פרטי חשבון להעברה ומנתק.

אין לי הרבה זמן ביום הזה אבל אני מחפש את החוזה לבדוק שבאמת חתמתי על תנאים כאלו.
לא מצאתי. מסתבר שהחוזה נשאר במשרד ולא לקחתי העתק.

מרגיש לי שלא כדאי להסתבך, ואני מבצע העברה של כל הסכום שצביקי ביקש*. נשאר לי סכום קטן להתחיל בהחזר ההלוואה, ובזה תם העניין.

***

ליל הסדר אצל ההורים עובר בהתרגשות ובשמחה. שולחן ארוך מלא אורחים, ואני משתדל לקיים את מצוות הלילה בהידור.
אבל ליל השימורים הופך לליל סיוטים. והתפריט העשיר והייחודי משאיר אותי ללא שינה...
המצות לא עושות לי טוב, ואולי זה בכלל ה'ארבע כוסות'...
אני מְדַמֵם ומתפלל שזה לא דם אלא יין... אבל החולשה שבאה בעקבות כך לא משאירה מקום לספק.

אנחנו חוזרים לחול המועד הביתה. ואין ברירה, התפריט לשבוע הקרוב משתנה. כמעט ואין מצות. יותר ירקות וגבינות. אבל גם הם במידה.

הילדים, כמו כל ילדי ישראל, מבקשים לצאת לטייל. אני מנסה להציע לארח חברים ודודים במקום לצאת, אך הם מקבלים את הצעתי רק למחצה. רוצים לארח אבל גם לצאת.

לצאת זה מסובך. בפרט בימים של חג שלא צמים, אנחנו מחפשים אטרקציות לילדים עם זמינות לשירותים ואין כל כך. נסיעות ארוכות בתח"צ לא באות בחשבון, ולכן אנחנו מתפשרים על יציאות קצרות ואטרקציות בבית - שכרנו טרמפולינה מתנפחת, הצבנו דוכן חטיפים (צ'יפסים בעיקר...) הזמנו בני דודים והילדים חגגו.

השיפוץ שהסתיים ממש בערב החג, היה ממש פינוק בשבילי, נחתי במיטה עם שירותים צמודים, והבנתי עד כמה זה היה נצרך.

***

החג מסתיים, מעלים את כלי הפסח. ואני מגלה שלראשונה אין לי בין הזמנים...
החיידר מתחיל מחרתיים ואני כחלק מהצוות צריך להופיע.

חוזרים לשיגרה – תפילה. תרופות, ארוחת בוקר, יציאה לחיידר, הכנת שיעורים ודפי הטרמה, לימוד עם הילדים, חזור הביתה, מנוחה, לימוד אחה"צ, מנוחה, זמן עם הילדים בבית, תפילות בערב, ארוחה קלה, תרופות, לילה, וחוזר חלילה.

***

ביקורת אצל ד"ר שייבס

אחת לחודשיים אני נוסע לביקורת אצל ד"ר שייבס בתל אביב. תוצאות הבדיקות האחרונות בידי, ויודע כבר שהפרצוף הקר והקשוח שלו לא ישתנה אף הפעם. תוצאות הבדיקות לא מראות על שינוי משמעותי ולכן הד"ר מנסה לעשות שינויים במינון.

חוזר הביתה עם תכנית טיפול לחודשיים הקרובים כשאני לא מאוד אופטימי.

***

חולפים להם חודשי הקיץ, חגי תשרי, ומתחיל החורף, ואין שינויים מיוחדים.

בחיידר מבקשים ממני להוסיף שעות, העבודה מרתקת, וההצלחה גורמת לי סיפוק וכוחות, אך כוחות פיזיים אין לי כ"כ, וככל שאני מתאמץ הכוחות פוחתים.

הרגעים הקשים ביום הם שבע הדקות בדרך לחיידר. אני משתדל להיות אחרי 'פת שחרית' והליכה מהירה מפעילה את המעיים ועלולה לגרום לחוסר שליטה. ומצד שני הליכה איטית תאריך את זמן השהות ברחוב...
במשך הזמן תיקנתי לעצמי תפילת הדרך-
"אבא שבשמים תן לי הכח והיכולת להגיע לחיידר ללא שום מכשול, בנחת, בשלווה ובנקיות הגוף והנפש".
מידי פעם הוספתי עוד בקשות על הדרך, אבל זה היה הבסיס, וזה עזר, זה הרגיע ועזר.

***

חודש טבת

אנחנו נאלצים לסדר בבנק עניין קצת מורכב, ולשם כך עלי לעלות לירושלים מספר פעמים. בזכות הקוליטיס אני מגלה מקומות שאף פעם לא הכרתי - בתי כנסת פינתיים, סניפי קופ"ח, חנות פיצה נדירה שיש בה שירותים, ועוד. אני גם לומד להחזיק עלי מטבעות של שקלים בודדים עבור שימוש בשירותים בתחנה המרכזית.

בלב אני מבטיח לעצמי שאם אי פעם אתעשר, הדבר הראשון שאעשה הוא להקים רשת בתי נוחיות חינמיים בגאולה וברבי עקיבא. בינתיים עוד לא קרה.

***

אחרי הפרוייקט בבנק, מגיע תורה של התביעה המשפטית בעניין התאונה.
עדי ראיה שהעידו על שהתרחש קיצרו את ההליך, וחברת הביטוח נאלצה לשלם את הנזק + כמה אלפים להוצאות מסביב. בכך בא העניין על פתרונו, הוצאות הבניה והרכב שולמו במלואם.

***

חודש ניסן מתקרב ואני מנסה לקבוע תור לביקורת אצל ד"ר שייבס.
מתברר שהרופא עזב את הקופה ואין דרך להמשיך אצלו טיפול, מה גם שלא היה לי שום חשק לעשות כך. ולאחר למעלה משנה של טיפול ומעקב אצל ד"ר שייבס אנו נאלצים לחפש רופא חדש, אולי שיטה חדשה, שאפשר וסוף סוף יביאו את הפתרון.

--------------

* אני מזכיר שהסיפור ארע לפני כמה שנים, מאז השתנו החוקים והוגבל סכום העמלה שניתן לקחת על יעוץ והכוונה (עד 14% בערך). עם זאת מאז נחשפתי לארגוני חסד שנותנים את העזרה הזאת במקצועיות, ביעילות ובחינם.
נא לא להגיב בעניין זה, מה שעלול להביא לנעילת האשכול.
 

גרפיקאית לשעבר

משתמש מקצוען
בלב אני מבטיח לעצמי שאם אי פעם אתעשר, הדבר הראשון שאעשה הוא להקים רשת בתי נוחיות חינמיים בגאולה וברבי עקיבא. בינתיים עוד לא קרה.
תתעשרו מהספר שתוציאו לאור... ואני בטוחה שיהיו הרבה אנשים עם (ובלי!) קוליטיס שיודו על הדבר הכל כך נצרך הזה שירותים במקומות שאין!
 
נערך לאחרונה ב:

לורנס

משתמש מקצוען
בלב אני מבטיח לעצמי שאם אי פעם אתעשר, הדבר הראשון שאעשה הוא להקים רשת בתי נוחיות חינמיים בגאולה וברבי עקיבא. בינתיים עוד לא קרה.
חלום שלי גם.
לא הגיוני מה שהולך ברחובות העמוסים האלה.
אין שירותים, אין איפה לשבת 2 דק'
אני חוזרת אחרי קניות עם רגליים נפוחות, והתאוששות של כמה ימים...
אבל זה נושא לאשכול נפרד....
 

לירי

משתמש פעיל
חלום שלי גם.
לא הגיוני מה שהולך ברחובות העמוסים האלה.
אין שירותים, אין איפה לשבת 2 דק'
אני חוזרת אחרי קניות עם רגליים נפוחות, והתאוששות של כמה ימים...
אבל זה נושא לאשכול נפרד....
יש באזור רבי עקיבא מקום כזה, אפשר לשבת, לנוח לאכול, שירותים, מכונת שתיה וכזה.. שכחתי איך השם שלהם
 

bracha5

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
צילום מקצועי
אוטומציה עסקית
יש באזור רבי עקיבא מקום כזה, אפשר לשבת, לנוח לאכול, שירותים, מכונת שתיה וכזה.. שכחתי איך השם שלהם
כבר נסגר.
דמיינו שהוא היה אישה. לגברים יש בתי כנסת. לנשים אין כמעט שום אופציה.
 

Harmonyapro

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
כבר נסגר.
דמיינו שהוא היה אישה. לגברים יש בתי כנסת. לנשים אין כמעט שום אופציה.
היו קופות חולים, בנקים, עזרת נשים בבתי כנסת מסוימים.
הכל נסגר בעקבות הקורונה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  106  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה