עזרה טיסה לחול ל4 לילות ולהשאיר ילדים

[חושב מחדש]

גם תשעה באב נקרא מועד.

נכון,
וכך כתב בשו''ע שמשום הכי לא אמרינן תחנון,
ועיין במהר''ל שהרחיב בענין הנ''ל.
ולכן במוצאי תשעה באב, יש תמיד מתנה..

וכבר כתבו בגמרא שיש לכל מועד השלמה 7 ימים.

 

[גלידה בגביע]

ברור שזה לא נורא להשאיר ילדים- לדעתי רק אצל סבתא או דודה שהם מכירים טוב, ורק מגיל מסוים.
אני הייתי חייבת לנסוע מטעם העבודה לאיזו השתלמות ל3 ימים, נסעתי עם בעלי. וילדי בדיוק בגילאים של ילדיך. את הקטן לקחתי איתי כי הוא לא כ"כ הרגיש טוב ואת הגדולה השארתי אצל סבתא אוהבת שהיא מכירה וקרובה אליה מאד ובמהלך היום הייתה לה חברה של בני דודים בני גילה. על פניו סידור הכי מושלם בעולם.
אבל היא אמרה לי איזה מאה פעמיים אחר כך "אימא אל תשאירי אותי עוד פעם לבד, לא היה לי כיף להיות לבד, אני לא אוהבת להיות בלי אימא ואבא".

 

[שולמית 30]

לענ"ד ילד בן שנתיים הוא תינוק שצריך את אמא שלו... לילה או שניים זה עוד בסדר אבל 4 לילות זה יותר מידיי בשבילו, וילד כנראה כן מרגיש שההורים שלו בחו"ל, מכירה מקרה של אשה שהשאירה שני ילדים קרובים לשנתיים ואיך שיצאה מהארץ שניהם נהיו חולים אחד אפילו התאשפז, צירוף מקרים?

שימי לב, מלפפון יקרה, שאלו 2 גישות שונות לחלוטין.

אני לא חושבת לרגע שאני גורמת צער לילד, אלא הפוך ממש. בעיני ההגנה הצפופה וחוסר יכולת לתת קצת מרחב וחופש עד כדי מחנק, גם לילד וגם להורים, זה בעיני מוטעה ובמידה מסוימת אפילו יכול לגרום נזק (מוכר לי מאוד מהמשפחה הקרובה, אחת שלא מסוגלת בשום אופן להשאיר את הילדים שלה ל5 דקות לבד, ורק היא יודעת מה טוב להם, וחלילה שמישהי אחרת תאכיל אותם וכו' וכו', והילדים גדלים בהתאם, תלויים עליה וחסרי עצמאות. ואם היא כן חייבת לעזוב אותם מסיבות הכרחיות זה פשוט סיוט)

ואת חושבת הפוך לגמרי, זכותך.

אבל אין צורך לשפוט אחד את השני. אני לא שופטת אותך על זה שאת לא מסוגלת להשאיר את הילדים שלך ולהנות עם בעלך לבד, אני מבינה שזה צורך נפשי שלך. תביני גם אחרים על הצורך שלהם.
אין כאן צורך מצפון ולא בקיצוניות.

ממה שאני רואה ההפך הוא הנכון ככל שהצרכים הרגשיים של הילד מסופקים כך הוא יהיה יותר עצמאי ופחות תלותי (כמובן שזה תלוי גם באופי, מיקום במשפחה ועוד...)

גילוי נאות: אני גם נגד לשלוח את הילד למעון עד ארבע ונגד לשלוח בגיל מוקדם...

 

[גלגל הצבעים]

גילוי נאות: אני גם נגד לשלוח את הילד למעון עד ארבע ונגד לשלוח בגיל מוקדם...

כל השכונה שלנו הייתה נגד עד שהצהרון עלה 50 ש"ח, היום הם חזרו בהם כיון שכבר עולה 100.

נ.ב. דרך אגב יש סירטון ידוע מהרב שטיינמן שהוא טוען שלא טוב שהילדים נמצאים יותר מידי בבית [טענתו היא שאין להורים ידע וסבלנות לחנך, וממילא האפקט הוא הפוך].

 

[רבקושש]

נ.ב. דרך אגב יש סירטון ידוע מהרב שטיינמן שהוא טוען שלא טוב שהילדים נמצאים יותר מידי בבית [טענתו היא שאין להורים ידע וסבלנות לחנך, וממילא האפקט הוא הפוך].

אני חייבת את זה!!!!!!!

 

[חושב מחדש]

אני חייבת את זה!!!!!!!

יש את זה ביוטיוב..
זה נאמר לגבי אמהות... שהן לא יודעות לחנך, ולכן עדיף שיהיו במסגרות חינוכיות.

 

[רבקושש]

יש את זה ביוטיוב..
זה נאמר לגבי אמהות... שהן לא יודעות לחנך, ולכן עדיף שיהיו במסגרות חינוכיות.

הכוונה ילדי רווחה??
ואין לי יוטיוב

 

[חושב מחדש]

הכוונה ילדי רווחה??
ואין לי יוטיוב

ממש לא.
אלא כל הילדים..
מרן זצ''ל היה בדעה שההורים היום עם כל העיסוקים שלהם, לא באמת משקיעים בחינוך.

 

[רבקושש]

ממש לא.
אלא כל הילדים..
מרן זצ''ל היה בדעה שההורים היום עם כל העיסוקים שלהם, לא באמת משקיעים בחינוך.

מה באמת??
כאילו בצהרונים מחנכים אותם?

 

[שולמית 30]

כל השכונה שלנו הייתה נגד עד שהצהרון עלה 50 ש"ח, היום הם חזרו בהם כיון שכבר עולה 100.

נ.ב. דרך אגב יש סירטון ידוע מהרב שטיינמן שהוא טוען שלא טוב שהילדים נמצאים יותר מידי בבית [טענתו היא שאין להורים ידע וסבלנות לחנך, וממילא האפקט הוא הפוך].

אני בטוחה שהוא התכוון לילדים ולא לתינוקות מתחת לגיל שלוש.
אני חושבת שאנשים קצת איבדו את הכיוון עובדים קשה כי צריך כסף ובגלל זה משאירים את הילד בגן או במעון עד ארבע (ושמעתי גם כאלה שיותר) ואז מאחר ועובדים קשה חייבים להתאוורר וגם יש כסף בשביל זה (עובדים קשה כבר אמרנו?) אז נוסעים לחול ומשאירים את הילדים והם כבר רגילים להיות מחוץ לבית רוב היום אז זה לא נורא... אפשר לעבוד פחות להרוויח פחות ולהכיר את הילדים יותר לתת להם את כל הצרכים הלא גשמיים שלהם הם צריכים את זה הרבה יותר מבגדי המותגים בובות בניו יורק שתקנו להם.

עוד גילוי נאות- אני כן נוסעת לפעמים לחו"ל, ילדים ממש קטנים אפשר לקחת ולצרף איזו דודה או שתיים ובערב יוצאים לבד.

 

[חושב מחדש]

אני



אני חושבת שאנשים קצת איבדו את הכיוון עובדים קשה כי צריך כסף ובגלל זה משאירים את הילד בגן או במעון עד ארבע (ושמעתי גם כאלה שיותר) ואז מאחר ועובדים קשה חייבים להתאוורר וגם יש כסף בשביל זה (עובדים קשה כבר אמרנו?) אז נוסעים לחול ומשאירים את הילדים והם כבר רגילים להיות מחוץ לבית רוב היום אז זה לא נורא... אפשר לעבוד פחות להרוויח פחות ולהכיר את הילדים יותר לתת להם את כל הצרכים הלא גשמיים שלהם הם צריכים את זה הרבה יותר מבגדי המותגים בובות בניו יורק שתקנו להם.

עוד גילוי נאות- אני כן נוסעת לפעמים לחו"ל, ילדים ממש קטנים אפשר לקחת ולצרף איזו דודה או שתיים ובערב יוצאים לבד.

אנחנו גם נגד לשלוח ילדים עד 4,
אצלנו כולם ב1 בבית...

ואנחנו יוצאים פעמים בשנה לחופשה,
וגילוי נאות: אנחנו יוצאים לחופשה לבד...

 

[גלגל הצבעים]

מה באמת??
כאילו בצהרונים מחנכים אותם?

בצהרונים ובגן זה לא דוגמא אישית שלילית כמו מאב ואם, אחרי הכל עיקר החינוך [שזה דוגמא אישית] זה בבית.

ואמא שעובדת בבית במחשב, וכל שניה אומרת לילד לך לשחק ואל תפריע לאמא, אמא עסוקה, אמא מכינה שיעור למחר.
זה יותר גרוע מאילו היה בצהרון.

אני חייבת את זה!!!!!!!

ממש לא.
אלא כל הילדים..
מרן זצ''ל היה בדעה שההורים היום עם כל העיסוקים שלהם, לא באמת משקיעים בחינוך.

בבקשה, רק אל תסיטו את נושא האשכול, תפתחו אשכול חדש לתגובות בנושא.

נ.ב. יש לי את זה באיכות טובה יותר, פשוט קובץ כבד קצת.

 

[גלגל הצבעים]

אפשר לעבוד פחות להרוויח פחות ולהכיר את הילדים יותר לתת להם את כל הצרכים הלא גשמיים שלהם הם צריכים את זה הרבה יותר מבגדי המותגים בובות בניו יורק שתקנו להם.

רוב הנשים בציבור עובדות כ-8 שעות ביום עבור 3500-4000 ש"ח [ממוצע כמובן, לא מקבלים תשלום על חגים וחופשים כד'].
אם הבעל לא עובד, והם לא קיבלו דירה מהשווער [וגם אם כן],
"להרוויח פחות" זה לחיות ברעב. ולחיות ולחץ כלכלי ובחובות זה משפיע יותר גרוע או על הילדים או על שלום הבית.

 

[חושב מחדש]

רוב הנשים בציבור עובדות כ-8 שעות ביום עבור 3500-4000 ש"ח [ממוצע כמובן, לא מקבלים תשלום על חגים וחופשים כד'].
אם הבעל לא עובד, והם לא קיבלו דירה מהשווער [וגם אם כן],
"להרוויח פחות" זה לחיות ברעב. ולחיות ולחץ כלכלי ובחובות זה משפיע יותר גרוע או על הילדים או על שלום הבית.

אני לא חושב שרוב...
יש נשים כאלה..

 

[שולמית 30]

רוב הנשים בציבור עובדות כ-8 שעות ביום עבור 3500-4000 ש"ח [ממוצע כמובן, לא מקבלים תשלום על חגים וחופשים כד'].
אם הבעל לא עובד, והם לא קיבלו דירה מהשווער [וגם אם כן],
"להרוויח פחות" זה לחיות ברעב. ולחיות ולחץ כלכלי ובחובות זה משפיע יותר גרוע או על הילדים או על שלום הבית.

דיברתי על כאלה שנוסעים פעם פעמיים בשנה לחו"ל פלוס 500 ₪ ליום למי ששומר על הילדים ומתנות יקרות כמו שכתבו כאן. למי שיש כזו יכולת כנראה שהם מרוויחים קצת יותר ממה שכתבתם.

 

[מרחב]

בכוונת הרב שטינמן
שכל מילה ומשפט שלו טעונה ומלאה
כשאמר "מה שפחות מחנכות יותר טוב"
יש בזה הרבה חומר למחשבה!!!
ולא משפט בעלמה..

 

[ישראלים]

כל השכונה שלנו הייתה נגד עד שהצהרון עלה 50 ש"ח, היום הם חזרו בהם כיון שכבר עולה 100.


אוהה אהבתי.

 

[קריה נאמנה]

לא ראיתי את ההסרטה של הרב שטיינמן, ובאופן כללי אני לא מחזיקה מהסרטות כאלו ואחרות.
אני רק לא מבינה, למה לא קם איזה גאון, ששאל את הרב שטיינמן, אולי כדאי לתת את התינוק למעון, מייד כשיוצאים מבית חולים...

בכל אופן, המסגרות היום (מעון לתינוק שכבר לא יונק, גנים, בתי ספר וצהרונים) בנויות ומפוקחות, ועונות היטב על הצורך של הילדים בתעסוקה וביציבות.
בהמון מקומות בעולם, יש יום לימודים ארוך לא פחות.
אני דווקא חושבת שעדיף שאמא תחזור לפני הילד, תנוח אם זה מתאפשר, ותקבל אותו ב4:00.
זה נראה לי הרבה פחות "הזנחה" מאשר לעזוב אותו כמה ימים רצוף שלא לצורך גדול.
אה, בעצם אבא יכול לחזור גם כן, והם יכולים לחזק את הזוגיות שלהם יום יום.

 

[Ruty Kepler]

הדיון מרתק אבל פסלתי את עצמי מלדון בתיק, זאת מכמה סיבות:

1. אני מקנאת באלו שנוסעות ככה בכיף. שיש להן המוני אחיות להשאיר אצלן ילדים, והן פשוט מזמינות כרטיסים ונוסעות.
אשכול כמו זה הנוכחי מעורר בי חשק עז לנאום בהרחבה כמה גרוע להשאיר ילדים. אבל שטויות. אני סתם מקנאת בכן. נאכסיות. אז סעו לשלום ותהנו...

2. לא יודעת איך לכולם נולדים מלאכים ורק לי - ילדים רגילים. בבית שלנו אין רגע דל. או סקנדל או פסטיבל, כמאמר הפזמון. זאת לא מרגישה טוב, ההוא משתעל ומעיר את כולם, משהו נקרע, נפל, נאבד, צריך לקנות דחוף, המורה ביקשה, יש פרפר מפחיד בחדר, להטעין רב קו, כואב לי הפצע בלשון, ועוד אלף התעסקויות. איך אפשר להפיל את כל זה על מישהו אחר?
לילה אחד השארנו את התינוק אצל סבא וסבתא כי היינו בשמחה קרובה מהצד השני. בדרך חזור הם התקשרו ואמרו שלא נבוא לקחת אותו, הוא ממילא ישן, וחבל על הכוח והזמן שלנו. הסכמנו ונסענו ישר הביתה. סוף המעשה: בשלוש לפנות בוקר עקצה יתושה את הפעוט, זה האחרון הזעיק את סביו וסבתו בצווחות, והם בילו את הדקות הבאות במריחת פניסטיל חוזרת ונשנית (הילד אלרגי), בהרגעת הינוקא ובמרדף אחרי החרקית המחוצפת.
איך אני יכולה לעשות את זה לאנשים שלא הם ילדו את הילדים שלי? מה הם אשמים? למה שיקומו בלילה? איך יכול להיות לי כיף במלון בחו"ל, כשמישהו אחר קם לילדה שלי?
אז שוב, אם אתם מאותם אנשים מופלאים שהילדים שלהם ישנים לילה שלם ובריאים תמיד, קודם כל תודו להשם. דבר שני, מגיע לכם מכות. אוף. דבר שלישי, סעו לשלום ותהנו.

3. כל הנשים העובדות כאן ובעליהן - אתן והם יכולים לקחת חופש כמה ומתי שמתחשק לכם? אשריכם. לכו תגידו מזמור לתודה. וכמובן סעו לשלום ותהנו.

4. יום אחד כשאהיה זקנה, גם אני אסע.

5. בינתיים גם שיט באשדוד זה נחמד.

 

[ELFISH]

הדיון מרתק אבל פסלתי את עצמי מלדון בתיק, זאת מכמה סיבות:

1. אני מקנאת באלו שנוסעות ככה בכיף. שיש להן המוני אחיות להשאיר אצלן ילדים, והן פשוט מזמינות כרטיסים ונוסעות.
אשכול כמו זה הנוכחי מעורר בי חשק עז לנאום בהרחבה כמה גרוע להשאיר ילדים. אבל שטויות. אני סתם מקנאת בכן. נאכסיות. אז סעו לשלום ותהנו...

2. לא יודעת איך לכולם נולדים מלאכים ורק לי - ילדים רגילים. בבית שלנו אין רגע דל. או סקנדל או פסטיבל, כמאמר הפזמון. זאת לא מרגישה טוב, ההוא משתעל ומעיר את כולם, משהו נקרע, נפל, נאבד, צריך לקנות דחוף, המורה ביקשה, יש פרפר מפחיד בחדר, להטעין רב קו, כואב לי הפצע בלשון, ועוד אלף התעסקויות. איך אפשר להפיל את כל זה על מישהו אחר?
לילה אחד השארנו את התינוק אצל סבא וסבתא כי היינו בשמחה קרובה מהצד השני. בדרך חזור הם התקשרו ואמרו שלא נבוא לקחת אותו, הוא ממילא ישן, וחבל על הכוח והזמן שלנו. הסכמנו ונסענו ישר הביתה. סוף המעשה: בשלוש לפנות בוקר עקצה יתושה את הפעוט, זה האחרון הזעיק את סביו וסבתו בצווחות, והם בילו את הדקות הבאות במריחת פניסטיל חוזרת ונשנית (הילד אלרגי), בהרגעת הינוקא ובמרדף אחרי החרקית המחוצפת.
איך אני יכולה לעשות את זה לאנשים שלא הם ילדו את הילדים שלי? מה הם אשמים? למה שיקומו בלילה? איך יכול להיות לי כיף במלון בחו"ל, כשמישהו אחר קם לילדה שלי?
אז שוב, אם אתם מאותם אנשים מופלאים שהילדים שלהם ישנים לילה שלם ובריאים תמיד, קודם כל תודו להשם. דבר שני, מגיע לכם מכות. אוף. דבר שלישי, סעו לשלום ותהנו.

3. כל הנשים העובדות כאן ובעליהן - אתן והם יכולים לקחת חופש כמה ומתי שמתחשק לכם? אשריכם. לכו תגידו מזמור לתודה. וכמובן סעו לשלום ותהנו.

4. יום אחד כשאהיה זקנה, גם אני אסע.

5. בינתיים גם שיט באשדוד זה נחמד.

צחוק צחוק, איתך בקנאתך.

ומה האמת? שגם אני לא סיפרתי לאחותי בדיוק מה קרה בשבוע שהילדים שלה היו אצלי כי למה להעציב? והיא קיבלה ילדים מאושרים ושמחים שקבלו מתנות אז שכחו את המריבות עם הבני דודים, את הבכי בלילה, את הטיטול שנמרח וכן הלאה. לכן אני לוקחת בערבון מאד מוגבל את ההצהרות על "הילדים היו מאושרים". מה שלא יודעים לא כואב.