מנסיון שלי.
עדיף להשאיר את הילדים במיטתם.
ובסביבתם הטבעית.
1. לא משאירה פעוטות מתחת לגיל שנתיים.
2. מביאה אלי הביתה זו"צ שהילדים אוהבים ואוהב את הילדים בתשלום.
ועליו משאירה מינימום עול. (אוכל מוכן, כביסות נקיות בשפע ועוזרת שמתפקדת את הבית מבחינת סדר וניקיון)
3. יוצאת רק בארץ. ועם יד על הדופק. טלפון מיוחד שאינו מוכר לקהל וכן מוכר לילדים לתקשורת בינינו.
4. יציאה רק בזמני שגרה. לא מבחנים. לא חגיגות. לא כלום. וכשהילדים מסודרים לחלוטין רוב היום.
ב"ה עד היום לא נצפו נזקים ה' יעזור הלאה.
אנשים שונים אחד מהשני מכל בחינה.
גם בצרכים וגם ביכולות.
הורים לא מתאווררים מהילדים.
הם כן מתאווררים מהעול התמידי הלוחץ שכולל בתוכו בהחלט גם את גידול הילדים.
הורים שעוזבים את הילדים ל-3-4 ימים. לא מצטערים שהילדים נולדו ולא מוותרים על אף אחד מהם.
הם פשוט אוספים קצת כוחות להמשיך הלאה באהבה ובשמחה.
עדיף להשאיר את הילדים במיטתם.
ובסביבתם הטבעית.
1. לא משאירה פעוטות מתחת לגיל שנתיים.
2. מביאה אלי הביתה זו"צ שהילדים אוהבים ואוהב את הילדים בתשלום.
ועליו משאירה מינימום עול. (אוכל מוכן, כביסות נקיות בשפע ועוזרת שמתפקדת את הבית מבחינת סדר וניקיון)
3. יוצאת רק בארץ. ועם יד על הדופק. טלפון מיוחד שאינו מוכר לקהל וכן מוכר לילדים לתקשורת בינינו.
4. יציאה רק בזמני שגרה. לא מבחנים. לא חגיגות. לא כלום. וכשהילדים מסודרים לחלוטין רוב היום.
ב"ה עד היום לא נצפו נזקים ה' יעזור הלאה.
אנשים שונים אחד מהשני מכל בחינה.
גם בצרכים וגם ביכולות.
הורים לא מתאווררים מהילדים.
הם כן מתאווררים מהעול התמידי הלוחץ שכולל בתוכו בהחלט גם את גידול הילדים.
הורים שעוזבים את הילדים ל-3-4 ימים. לא מצטערים שהילדים נולדו ולא מוותרים על אף אחד מהם.
הם פשוט אוספים קצת כוחות להמשיך הלאה באהבה ובשמחה.