עזרה טיסה לחול ל4 לילות ולהשאיר ילדים

[גלגל הצבעים]

ודאי שיש
אבל רבים וטובים

רבים כן, טובים בעיני עצמם ודאי, אפילו ממש מיוחדים.
בעיני אלוקים? לפי מה שכתוב בתורה לא.

אבל אל תגרר לפינות, אין עניין לפסול ולגנות, יש עניין להועיל ולתת מודעות, תפוס את עיקרי הדברים ותרווה נחת.

 

[tosfot]

פעם ידעו שיש בעיה הלכתית בנסיעה לחו"ל.
ומותר רק למטרות מסוימות.
תלמידי חכמים מקפידים עד היום לא לסוע בכבישים מסוימים בארץ שהם ספק חו"ל.
עם ירידת מחירי הטיסות, זה הפך ממותר בתנאים מסוימים לכמעט מצווה.

 

[פשוש]

אני גם חושבת שלא מתאים לנסוע לכמה ימים בלי הילדים.
כל עד הם קטנים אפשר להסתפק בנופש יומי או ביציאה קצרה ונחמדה.
שהם יגדלו קצת, זה יהיה אחרת לגמרי וזה לא עוד כל כך הרבה שנים....

אבל מי בכלל חשב על טובת הילדים?
אני בכלל לא במקום הזה...

אני עצמי לא מסוגלת להנות ולהיות משוחררת כל עוד הילדים לא איתי.
והנקיפות מצפון שיש לי אחרי כל פעם שאני משאירה אותם.............
גם לפני לידה - חלק מהלחץ שלי והכאב הוא מה יהיה עם הילדים המסכנים שאני אשאיר בבית לחסדם של בעלי ושל ההורים....
האמת היא שאני לא יודעת אם הם כל כך מסכנים. נראה לי שכן, אבל אני לא מדברת ממקום שכלי.
זה "מום בעייתי" שלי ושל עוד הרבה אימהות - לא יכולה בלי לחשוב על הילדים כל היום וכל הלילה.
אני רוצה לפעמים להשתחרר מהם (כן! מה לעשות! זה קורה....) אבל לא לא לא מסוגלת!!!

 

[ערב פסח]

סליחה אם אני סותרת תאוריה של מישהו
כשהייתי ילדה בכל הגילאים ההורים היו טסים כל שנה ומשאירים אותנו אצל בני דודים/ חברים
אני רק זוכרת את זה כחוויה!, כשגדלנו הזמנו חברות או שהלכנו לאחים/יות הנשואים ותמיד חגגנו, גם כשהיינו לבד ובטח כשחזרו עם מזוודות מפוצצות...

 

[רעמית]

לא קראתי הכל הכל.
אבל תמיד מפריע לי לשמוע על ההפרדה בין זוגיות לילדים.
אני מסתכלת על זה שילדים הם חלק מהזוגיות.
בהתחלה זה זוג (יונים ), אח"כ זוג הורים (איזה כיף!), ואח"כ שוב פעם זוג עד 120.
בתור הזוג שמנהל את המשפחה, בין אם יש בה ילדים ובין אם עדין או כבר לא, חשוב להקדיש זמן ומחשבה לדבר ולברר אחד על שלומו של השני ודעתו.
אבל זה צריך להיות בתוך השגרה... ולא פעם ב... לברוח לכמה ימים ולהזכר שאולי אנחנו בעצם זוג. (או ל"ע אפילו להינות: שאיזה כיף זה בלי הילדים)
יציאה כזאת לא מוסיפה ולא מורידה לדעתי, היא סתם עוד חוויה שיהיה כיף להזכר בה. אבל היא לא רוקמת זוגיות בהוקוס פוקוס.

התאוורות? מנוחה? זה אני בעד... זה נחמד בהרבה אם זה בזוג, אבל לא חייבים בדווקא.

ולגבי חו"ל, וזה רק לאלה מהאשכול של העגלות---- זה אסור הלכתית סתם בשביל טיול. אסור ממש. ואל תכעסו ותסבירו, כי אני כבר יודעת שהיום כולם מעדיפים להחשב חולי נפש וכד' העיקר לצאת לשם.

 

[ELFISH]

האמירה שעדיף כמה ימים לעזוב כדי שעהיה כח בשביל הילדים מזכירה אמירה אחרת ורווחת. כשלאמא טוב- גם לילד טוב. מוכר?
בשם זה אנשים הולכים "לממש את עצמם" גם במחיר פגיעה בילדים. עוזבים משפחה כדי להשיג איזה אושר במקום אחר.

האמירות האלה באות לנקות את המצפון על פגיעה באחרים/ בילדים ולאפשר לפעול באנוכיות.

 

[-LIGA]

כל מילה בסלע.!
הבאתם ילדים??? בבקשה תדאגו להם. ותפסיקו להפיל אותם על אנשים אחרים, קרי: סבתא/דודה/שכנה וכו'.

לזרוק???
אם כבר להשאיר ילדים כל יום עד 4 במסגרות לימוד זה גם לזרוק.
דואגים להם עד אין קץ!
תפסיקו לגזים, להשאיר לכמה ימים זה לא לזרוק!
והורים עצבניים בגלל עומס ושגרה זה בריא לילד? אולי אחרי 4 ימים יקבלו בחזרה הורים רעננים יותר??
אגב לזרוק, כל ההורים שיש להם אייפונים זורקים כל יום מחדש את הילד שלהם!! (ואין לי כח לכתוב כאן דוגמאות שראיתי במו עיניי)
ובקשר למשקעים: הורים שחושבים שיהיה לילדים משקעים, אכן יהיה להם משקעים.

 

[-LIGA]

נניח טעית, ונתת לילד סטירה שלא במקומה, או הערה שכאבה לו.
את מלאת מצפון.
זה לא מוחק לך את כל שנות האהבה כלפיו, ואת מקבלת על עצמך להשתפר.

כאן מדובר במעשה שאת גורמת ביודעין צער לילד, ואין מצפון.
את לא מרגישה שזו טעות אלא צורך.
ולכן מרגישים צורך להקצין.

אין צורך להקצין, הילדים לא אומללים.
אני הייתי לאחרונה בחופשה והילדים שמחו עד הגג שהם יתארחו אצל הדודים.
וב"ה הכל עבר בשלום... ובלי משקעים
(אלא א"כ ילד ירטיב עוד שנתיים פעם אחת - אולי זה יהיה בגלל שנסענו לחופש...)
חוצמזה התארחו אצלי ילדים של גיסותי ואחיותי ואני יכולה להעיד שהם לא היו אומללים. והילדים שלי אוהבים מאד שמתארחים אצלינו!

 

[פרקטית]

לא כ"כ הצלחתי להתחבר להרגשה שהילדים שלי מסכנים כשאני משאירה אותם לבד.
או שאמור להיות לי מצפון בגלל זה.
הרבה פעמים אני משאירה אותם כדי שלא יהיו מסכנים...
בחופש האחרון יצאנו כולל הילדים ואת התינוק השארתי אצל חברה טובה כי רחמתי עליו.
להיות תקוע בנסיעה בתוך סלקל בחום, להטלטל בתוך נחלים לשון שינה קטועה / בעגלה.
אצל חברתי פינקו אותו בלי סוף והוא היה לגמרי מרוצה ושמח.
גם כשיצאתי רק עם בעלי והשארתי ילדים - הם היו תמיד מרוצים ורק בקשו להשאר עוד אצל החברים...
אמנם לא יצאתי אף פעם יותר מ2 לילות ותמיד משאירה רק אצל חברים שלנו שהם מכירים ואוהבים.
אבל מכאן ועד להרגיש שהילדים נדפקים או ייסורי מצפון על הזנחה?? מוגזם בעיניי!

 

[חושב מחדש]

מה שיוצא מכל הנאמר כאן הוא נורא פשוט [אגב, כייף לקרוא כמה דעות יש ב110 הודעות]

כשם שפרצופיהם אינם שווים כך דעותיהם אינן שוות,
כל זוג מנהל אחרת את סגנון הבית שלו,
ולכל אחד דעה אחרת כיצד נכון להעניק לילדים.

אצלי באופן אישי, כבר כתבתי הילדים מחכים לתקופה הזו, זאת חוויה של 3-4 ימים, כייפית, יש כסף לבזבז, יש אוכל אחר, מתנות מחו''ל, ובעבר גם חוויה של שינה אצל בני דודים או חברים שהקשר איתם הוא לא רק בזמן נסיעה אלא כל השנה..

גם במהלך שבתות 'רגילות', הילדים נוסעים מידי פעם לסבתא או לדודים לשבת, רק בשביל הכייף, להחליף חוויות... לראות עולם אחר.

ולכן אין אפשרות לקשר בין קשר לקשר, כל זוג מנהל את אורח חייו אחרת, וטוב שכך.

רק תמיד צריך לזכור שהשני חושב אחרת, העיקר שטוב לו עם זה.

אני אישית לא מצליח להבין איך ילדים נשארים במעון [בגיל 3 חודשים עד השעה4] איך ילדים אוכלים ארוחת צהרים בגנים, איך ילדים חוזרים הביתה ב4 וחצי ואמא לא נמצאת... זה משהו שאני פשוט לא מצליח להכיל..
או איך אמא עובדת בשעות אחה"צ..
אבל אני מבין שכל אחד חושב אחרת, וזה בסדר..

העיקר והאמת והשלום אהבו.

 

[חושב מחדש]

מה 2 הדברים הנוספים ?
הסתקרנתי...

א. כל ל"מ חוויה מיוחדת, ולא עוד ערב בבית.
ב. מתנה בכל פעם שנקרא מועד על פי ההלכה, גם ראש חודש, אבל לא מתנה שקנית ב2 דקות.. אלא משהו עם מחשבה...

 

[BATELCAP]

לעניות דעתי זה גיל קטן מידי להשאיר אותם עם מישהו זר.
אבל באמת שזה תלוי בסוג המשפחה. הילדים שלי למשל,סופר רגישים,היו איתי מס' שנים בבית לפני שהלכו לגן,קשורים מאוד לבעלי ולי. כשבעלי נוסע לחו"ל מידי פעם בענייני עבודה אני רואה שקשה להם
..אז אם שנינו ניסע ועוד נשאיר אותם אצל מישהו זר ...נראה לי סיוט! כשיגדלו נחשב מסלול מחדש
מצד שני יש לי קרובת משפחה שאין להם שום בעיה,הילדים שלה סופר נוחים, ובכללי מאוד מאוד רגועים ושלוים. אחרי הלידה שלה לקחנו חלק מהילדים אלינו..בכלל לא הרגשנו אותם! מה שבטוח שזה לא הסיפור של הילדים שלי...
זה,לדעתי,צריך להיות השיקול האמיתי.

 

[GALAXY]

לזרוק???
אם כבר להשאיר ילדים כל יום עד 4 במסגרות לימוד זה גם לזרוק.
דואגים להם עד אין קץ!
תפסיקו לגזים, להשאיר לכמה ימים זה לא לזרוק!
והורים עצבניים בגלל עומס ושגרה זה בריא לילד? אולי אחרי 4 ימים יקבלו בחזרה הורים רעננים יותר??
אגב לזרוק, כל ההורים שיש להם אייפונים זורקים כל יום מחדש את הילד שלהם!! (ואין לי כח לכתוב כאן דוגמאות שראיתי במו עיניי)
ובקשר למשקעים: הורים שחושבים שיהיה לילדים משקעים, אכן יהיה להם משקעים.

שום דבר לא עוזר להתרעננות. הכל דמיונות בסוף.

 

[ELFISH]

שום דבר לא עוזר להתרעננות. הכל דמיונות בסוף.

מחקרים מוכיחים שחופש, כל חופש, משפיע עד 3 שבועות אחריו. אח"כ ההשפעה החיובית עוברת ולא משנה אם זה היה יומיים או שבועיים של חופש.

 

[GALAXY]

מחקרים מוכיחים שחופש, כל חופש, משפיע עד 3 שבועות אחריו. אח"כ ההשפעה החיובית עוברת ולא משנה אם זה היה יומיים או שבועיים של חופש.

ניתן לקרוא במאמר המצורף על האושר האבוד שכולם מחפשים. מאמר אדיר!!

 

[-LIGA]

ניתן לקרוא במאמר המצורף על האושר האבוד שכולם מחפשים. מאמר אדיר!!

אני לא רוצה לקרוא את זה. ולמה?
אני שלימה עם הדרך שלי, היא מתאימה לי, לבעלי ולילדים שלי. (וכמובן כאנשים יר"ש, מתאימה לבית יהודי)
ב"ה יש לנו רגעים מאושרים ולא בא לי שאף אחד אחר יגיד לי שהרגעים האלו לא באמת מאושרים, וזה רק נדמה לי.

 

[Idjdjdjshjs]

אני אומרת אל תסעו!!!
אם אין איזו סיבה מהותית שאם זקוקים בגינה לחופש אלא סתם רצון להשתחרר ולהנות, ויש יותר מילד אחד או שתיים, ואתם גם מכירים את הילדים לדעת אם הם קלים או קשים וכו' אז מוטב שלא תסעו.
יש זמנים בהם אנו הורים צעירים וצריכים לדעת שאי אפשר להפיל על מישהו (גם אם זו הסבתא הממש צעירה) ילדים לכמה ימים טובים שזקוקים לטיפול אונליין.
במיוחד אם זה לא קרבה משםחתית אלא סתם לחפש איפה "לזרוק" אותם, וסליחה על הביטוי.
מבינה מאוד מאוד את הרצון והצורך לחופש אבל אולי לחכות כמה שנים טובות ולנסוע בכיף ובראש שקט.

מסייגת ואומרת שאם יש איזו השפעה נפשית שמצריכה שחרור, או אירוע משפחתי, או סיבה אחרת שהיא באמת חשובה, אז לנסוע ובכיף. אחרת, יש מספיק אפשרויות לשחרור שלא יגבו מאמץ שלכם ושל הסביבה.

 

[GALAXY]

אני לא רוצה לקרוא את זה. ולמה?
אני שלימה עם הדרך שלי, היא מתאימה לי, לבעלי ולילדים שלי. (וכמובן כאנשים יר"ש, מתאימה לבית יהודי)
ב"ה יש לנו רגעים מאושרים ולא בא לי שאף אחד אחר יגיד לי שהרגעים האלו לא באמת מאושרים, וזה רק נדמה לי.

אין לך מה לחשוש. המאמר מדבר בפני עצמו .
כדאי לקרוא .

 

[משה מנחם]

לא מתאפק מלהתערב
לנו יש טראומה מלפני 25 שנה(!)
בעצומו של תשעה באב (כך זה הסתדר להם אז), כשאשתי שוכבת במיטה בהריון ראשון, הגיעו אלינו 3 אחיינים לשבועיים (!), כן, זו"צ הקריב את כל הבינזמנים שלו בשביל האחות הגדולה וילדיה!
אלא מה, לא למדנו לקח, ואחרי שנה אנחנו הגענו עם הבכור המתוק, לבית אותה אחות, שוב לשבועיים!
כל מילה מיותרת....

 

[האלמוני]

א. כל ל"מ חוויה מיוחדת, ולא עוד ערב בבית.
ב. מתנה בכל פעם שנקרא מועד על פי ההלכה, גם ראש חודש, אבל לא מתנה שקנית ב2 דקות.. אלא משהו עם מחשבה...

גם תשעה באב נקרא מועד.