דרוש מידע טור בעיתון- נחלת מי?

תמי אחת

משתמש סופר מקצוען
והייתי מספיקה כבר לעשות מיליונים, בטח.
בטוח!!!
למה את הולך על קטן? מליארדים היית מצליחה לעשות. מה השאלה בכלל?
ואני לא חושבת שהעיתונות החרדית תיעלם כ"כ מהמפה. ס"ה יותר קל לקרא עיתון פיזי מאשר וירטואלי. עם כל הנגישות האינטרנטית- עדיין רבים מאד אין את המוצר הזה בבית.
שבת, כפי שהזכירו כאן, מצריך עיתון ממשי. אה, ולשמרנות יש גם מה לומר...
 

efrat1

משתמש סופר מקצוען
יוצרי ai
והיום בקטיפה יש את יעל (מאניה דפרסיה) ועוד אחת ב'בתוך' עם קרוהן. (יש כנראה עוד). למרות שגם זה קצת נהפך לזרא.
די כבר עם תיאורי המחלות שיורדים עד לדקויות הזויות
מסכימה איתך.
זה נהיה טרנדי מאז חני וינרוט ע"ה.
כל עיתון שמכבד את עצמו צריך לארח אישה חולה מעל דפיו :(


אני אהבתי מאד את הטור של המפקחת אסתר קליין, שהוא היה מדהים בעיני, וגם את הטור של זו שהתעוורה,שכחתי את שמה- קראתי ממנו טורים בודדים ממש.
 

bat 7

משתמש סופר מקצוען
מסכימה איתך.
זה נהיה טרנדי מאז חני וינרוט ע"ה.
כל עיתון שמכבד את עצמו צריך לארח אישה חולה מעל דפיו :(
לא אחת. כמה כאלו.
וההתמודדויות שלהן מדהימות, ומעוררות, ומכניסות לפרופורציות... ובכל זאת....

אגב, הזכירו פה כמה פעמים את חני וינרוט,
ולדעתי גם היא לא הייתה נכנסת כל כך מהר ומתפרסמת כל כך אלולא השם וינרוט.
מאמינה שבתור "חני פיינגלבלט" היא הייתה (לפחות בהתחלה) פחות מוכרת.
ואין ספק (לפני שיאכלו אותי חיה :rolleyes:) שאחרי כל זה -
היה לה המון, המון, המון מה לומר.
לא שגרתי, ולא מצוי, עם כוחות, ויכולות, והסתכלות מפוקחת וברורה על המצב, ותעצומות נפש לא רגילות.
 

שואל ומשיב

משתמש מקצוען
השנקל שלי...
בתוך המשפחה נושא (לדעת רבים, לא כולם) בכתר המגזין הטוב ביותר.
בקטיפה קראו אשכולות בפרוג והגיעו למסקנה שמה שעושה אותו למיוחד כל כך זו הנועזות שלו והיכולת לכתוב על דברים שאף אחד לא מדבר עליהם.
אצו רצו, ומצאו חולת נפש שמוכנה לכתוב יומן, והנה הם בדרך ליטול מ'בתוך' את הבכורה....
 

בונבוניירה פיקנטית

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
לאנשים באיזהו מקום כבר נמאס לקרוא על הצרות של האחרים.
אם היתה כתבה אחת מתוך שתי עיתונים על מצוקה מסוימת אז היה ענין, אקשן ורגש. אבל שהעיתון מלא בכתבות אומללות נוסח 'קופת העיר' הרגש מתקהה והמסכנות נלעסת מכל המסכנות וממצה את עצמה. אנשים לפעמים מרגישים שסוחטים אותם רגשית על מנת שיתחברו לכתוב - ולאו דווקא מעניקים להם תוכן.
מצד שני - אם יש טענות על נושאים שכבר מוצו - אדרבא, שמא לכל הקובלות יש הצע אחר שיענין אותנו או שפשוט זה מה יש? ייתכן כי כבר ה' אלפים תש"פ שנות של כתיבה סוגרים פחות או יותר את כל הנושים שאפשר לדבר עליהם וכבר אין על מה לדבר...:rolleyes:
קוסם ואידאלי להגיד ש-סופר צריך לומר מה שיש לו, מה שנןבע מתוכו ולאו דווקא בהכרח מה שמעני את הקהל. זה מצייר לנו אדם עם אידיאלים וחזון שרואה בכתיבה שליחות והולך איתה עד הסוף, בכל מחיר.
אבל-
מלך איננו כזה ללא עם, וגם סופר ללא קוראים.
וודאי שסופר צריך ורוצה להביע את העצמי האישי שלו, אך מחובתו לדאוג כמה שיוכל שהקוראים ימצאו ענין במה שהוא כותב (סוג של 'אל תהיה צודק תהיה מעניין').
האיזון המשלים הוא לבדוק מה דעת הקהל, מה מענין אותו ונוגע לו, לאיזה נושאים יש ביקוש ומה אקטואלי בעולם - ולזה להתחבר ולהביע בצורה ייחודית.
סופר שחושב רק על הצורה בה יביע את הדברים כרצונו ולא מביא בחשבון גם את ענין הקהל בוגד כביכול בתפקידו שסופר - שנועד להעביר תכנים לקורא, לא לסופר.
 

פרפר סגול

משתמש מקצוען
בגיל 13 החלטתי שאני אהיה עיתונאית.
לא, לא סתם עיתונאית! עיתונאית של חדשות! ואני אלך לסוריה ואיראן ואראיין ראשי ממשלה ואהיה ממש עסוקה ומפורסמת. אחח... כמה נהדר זה יהיה!
יהיה לי מחשב פרטי וכתבים ואולי אני אפילו אהיה עורכת העיתון! מי יודע! יש, הלוואי!
עדיין זוכרת מתי החלטתי את זה, חול המועד פסח ישבתי על הספה בצד ימין וקראתי ספר מדהים על איזה חייל שהיה מחבל ובסוף היה חטוף ואז בכלל היה יהודי ובסוף ערבי ובסוף אמא שלו הייתה יהודיה,
והכותב של הספר הזה היה עיתונאי. וזוכרת שממש הוקסמתי מהידע הרחב שלו, שהחלטתי ש"כזאת אני רוצה להיות".
במשך שנים רבות הילכתי לי עם החלום הקסום הזה וכוכבים בעיניים. כל פעם ששאלו אותי מה את רוצה להיות עניתי מיד "עיתונאית!" דמיינתי את עצמי בלילות כותבת את הטורים המקסימים שלי בעיתון ועדת מעריצים קוראת את כל מה שיש לי לומר. בשלב מסויים אפילו התחלתי לרחרח על מקומות לימודים נחשבים, שהרי - אם אני רוצה להיות עיתונאית האומה אני צריכה ללמוד במקום הכי נחשב.
מתישהו, לא זוכרת מתי, ירדתי מהחלום.
למה? כי החלטתי שבעצם בסוף זה לא כזה מגניב. הרי תכף בכלל לא יהיה עיתונים! כולם רק ישמעו רדיו ויראו טלוויזיה ואף אחד לא יצטרך עיתון.
אז זה בכלל לא שווה.
היום, למפרע, אני חושבת שחבל שלא נהייתי עיתונאית. הרי העיתונים עדיין קיימים והייתי מספיקה כבר לעשות מיליונים, בטח.
חמוד.
אבל שימי לב,
אני לא חושבת שאנשים יפסיקו לקרוא ולכתוב,
אני כן חושבת שהדרכים תהינה שונות.
וההפך- יהיה הרבה יותר מקום ומגוון וענין.

גם לכתיבה אישית, כמו הטור בפתח האשכול וגם לכתיבה מקצועית.
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
חברה מוכשרת שלחה לי טור שכתבה. לדעתי היא כותבת מדהים.
הצעתי לה לעשות משהו עם כשרון הכתיבה שלה.

לדעתכם, יש מקום לסופרים מתחילים לפרסם בו טורים?
או שטור הוא נחלתם הבלעדית של ידוענים?
דוגמאות שעולות לי בראש: ידידיה מאיר, חיים ולדר, איה קרמרמן אפרת ברזל ועוד.

היא טוענת שאנשים לא אוהבים לשמוע הגיגים של אנשים פשוטים,
בטח לא של נשים צעירות.

דעתכם בבקשה.
כותב אחד אמרני:
ידוענים בלבד, בדגש על כאלו המצויידים במרפקים קשיחים.
עודף היצע מטורף ביחס לביקוש.
כותבת אחרת אומרת:
הטובים נכנסים, לוקח זמן להגיע לבשלות.
מאידך גיסא, גם הטובים של היום היו חלשים פעם אלא שקיבלו צ'אנס.

מודה שהמצב מתסכל.
בחלומי, הפעקלע יהפוך למין עיתון מודפס בבחינת 'זמן' או כל מגזין אחר, ויארח בשמחה ובטוב לבב כותבים וכותבות לא מוכרים עם כישרון אמיתי. בתשלום? לא יודע, מקווה שיתאפשר.
ובמידה ולא, יימצא פיתרון אחר שיבטיח לכובים תחושת סיפוק ולא סתם ניצול ח"ו.
 

brachi :)

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
דווקא אני נהניתי מאד,
יש פה משהו טהור ואמיתי,
"אידשע מאמע" נוסח 2019 (שלהי)
ישנם מקומונים שישמחו לארח אותך. כתבי שלחי והצליחי!!!
 

ה. בקר

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
יוצרי ai
אהמממ....

אני קוראת כאן תגובות.
ומוצאת את עצמי מול סימן שאלה גדול.
אנשים לא אוהבים טורים.
נמאס מטורים על מחלות.
וכו'.

אני דווקא נהנית מטורים מהסוג הזה. לא כאלו מלאים [פתח במ']. לא כאלו דכאוניים. לא מונוטוניים. לא טור שהסיפור שלו מוכר וההתרחשויות שבו די צפויות מראש.
אולי זה בגלל שאני באה ממקום כזה?
אולי זה כי תחומי הרפואה השונים מאוד מעניינים אותי?
אולי כי אני מזדהה?

לא יודעת. אבל אוהבת.
ברור שזה צריך להיות טור עניין, מושך וכתוב טוב. כזה שיש בו הפתעות. התרחשויות. תובנות. אמונה. וכיוצ"ב.
אבל בכללי אני אוהבת.
ואני חושבת שיש עוד כמוני.

אני מאמינה שאם הטור כתוב טוב, שוזר מידע רפואי אבל לא דכאוני. לא כבד. כזה שיודע גם לצחוק, הוא טור שבהחלט אפשר ליהנות ממנו

וחוצמיזה שאני כמעט מתחילה להיעלב כי גם אני כתבתי טור כזה....:(

אבל הוא דווקא צבר המון תהודה ותגובות חיוביות.
 

פרפר סגול

משתמש מקצוען
אהמממ....

אני קוראת כאן תגובות.
ומוצאת את עצמי מול סימן שאלה גדול.
אנשים לא אוהבים טורים.
נמאס מטורים על מחלות.
וכו'.

אני דווקא נהנית מטורים מהסוג הזה. לא כאלו מלאים [פתח במ']. לא כאלו דכאוניים. לא מונוטוניים. לא טור שהסיפור שלו מוכר וההתרחשויות שבו די צפויות מראש.
אולי זה בגלל שאני באה ממקום כזה?
אולי זה כי תחומי הרפואה השונים מאוד מעניינים אותי?
אולי כי אני מזדהה?

לא יודעת. אבל אוהבת.
ברור שזה צריך להיות טור עניין, מושך וכתוב טוב. כזה שיש בו הפתעות. התרחשויות. תובנות. אמונה. וכיוצ"ב.
אבל בכללי אני אוהבת.
ואני חושבת שיש עוד כמוני.

אני מאמינה שאם הטור כתוב טוב, שוזר מידע רפואי אבל לא דכאוני. לא כבד. כזה שיודע גם לצחוק, הוא טור שבהחלט אפשר ליהנות ממנו

וחוצמיזה שאני כמעט מתחילה להיעלב כי גם אני כתבתי טור כזה....:(

אבל הוא דווקא צבר המון תהודה ותגובות חיוביות.
אם אני מזהה,
את כתבת בצורה מדהימה, מלאה אמונה ואהבת ד'.
וגם - יש תמהיל ומינון של טור מהסה"כ של העיתון.
 

צחור

משתמש מקצוען
אני משתגעת רק מדבר אחד
עשיתי סקר קטן וקצרצר במשפחה המורחבת
איך זה יכול להיות שעיתון ידוע
מכניס אישה ידועה
לטור ידוע
והדברים שהיא כותבת
ללא תוכן
ללא חידוש
ללא ריגוש
וללא שום איכות וידע בכתיבה
מה היא רוצה למען ה'???

בתחילה חשבתי שהבעיה בי
ואז גיליתי
לחרדתי
שב"קטיפה" כותבת מישהי ידועה שמבזה את עצמה(סליחה על התאור החריג)
כפשוטו.

לא חייבים לכתוב טור.
אפשר
אבל לא חייבים.

וד"א הטור שאני הכי אוהבת זה הטור של יעל על המאניה דיפרסיה
כי זה מחדש לי
ומענין אותי
וכתוב בצורה אמיתית ולא מסננת.
וכמובן מרים אפללו מיוחדת.
ואביגיל מייזליק מדהימה!
כל השאר מדלגת
אמרתי כבר שאולי הבעיה בי.
אבל כמו ש @מלפפון כתבה- יש לי ידע מהמרשתת
אי לכך
ובהתאם לזאת
את צריכה לחדש לי משו כדי שאני אקרא אותך.
אחרת אבזבז את זמני על סיפורת.
 

פשוש

משתמש מקצוען
כל אחת מציינת סופרת אחרת של הטורים שלה היא לא מדלגת.
אתן לא חוזרות על עצמכן!

לא בטוח שכל סופרת שבעיניכן היא מבזה את עצמה / לא מתאימה / לא מעניינת - לא תרתק מישהי אחרת.
על טעם וריח אין להתווכח.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  105  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה