דרוש מידע טור בעיתון- נחלת מי?

תמי אחת

משתמש סופר מקצוען
תמי אני לא יודעת למה לקחת את זה כל כך אישי.

vox populi vox dei?
פשוט בגלל שתקפו אותי אישי (תסתכלי בתחילת העמוד הנוכחי).
מעבר לזה לא לקוחת שום דבר אישי, רק מציעה לברר אצל כל המפורסמות ש @גלבוע הזכירה, מאיפה בדיוק הן התחילו ( @Ruty Kepler כבר כתבה בעבר באחד האכולות המתלוננים על כך).
ובאמת חבל שאכלה כאן את זמני. לא הרגשתי שום התנשאות בעת כתיבת ההודעה. ממש לא. ביקשו הצעה- המלצתי על צורת עבודה נכונה, בעיני. יתכן ואני טועה, יתכן והיא קשה מדי. זה דרך העולם.
 

שירי12

משתמש סופר מקצוען
זה ממש לא מקומם אף אחד.
יכול להיות שכותבת צעירה כותבת יפה ועשיר במיוחד. ואם כן - היא תהפוך מהר מאד לכותבת ותיקה, כמו כל הותיקות שהיו חדשות לפני לא הרבה זמן...
הזכירו את מיה קינן שפרצה מן השום מקום בערך.
גם רותי קפלר צמחה מאד מהר מלמטה.
גם דבורי רנד צצה ממקום בלתי נודע.
והרבה מאד פעמים כותבת מקבלת כל מיני וואו'ים בפרוג או סתם מחברות/משפחה, ואין באמתחתה בשורה של ממש.
רותי, מיה, דבורי,
עבדו קשה מאוד עד שהגיעו למקום הידוע, המוכר, הממותג.
וממשיכות לעבוד קשה כדי לשמר אותו ולהיות מקצועיות.
 

חיולה

משתמש מקצוען
או שהיא מתעצבנת כי היא מרגישה שהציגו את הנושא עקום.
אין כזה דבר שאדם יתחבר עד הסוף
תמיד יהיו כאלה שיגידו שהיא לא היטיבה להסביר\לפרט\להבהיר
וזה, בגלל שאחרי הכול כל אחד חווה דברים שונה(סביבה, משפחה, נתונים אישיים וכד')
אבל לרוב, בד"כ רווקות שקוראות טור על רווקות יתחברו הרבה יותר ממי שנשוי
הורים לבחורי ישיבה\בחורים יתחברו לטור המתאר חיי בחור בישיבה ועוד..
 

R DESIGN

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
פשוט בגלל שתקפו אותי אישי (תסתכלי בתחילת העמוד הנוכחי).
מעבר לזה לא לקוחת שום דבר אישי, רק מציעה לברר אצל כל המפורסמות ש @גלבוע הזכירה, מאיפה בדיוק הן התחילו ( @Ruty Kepler כבר כתבה בעבר באחד האכולות המתלוננים על כך).
ובאמת חבל שאכלה כאן את זמני. לא הרגשתי שום התנשאות בעת כתיבת ההודעה. ממש לא. ביקשו הצעה- המלצתי על צורת עבודה נכונה, בעיני. יתכן ואני טועה, יתכן והיא קשה מדי. זה דרך העולם.
רותי, מיה, דבורי,
עבדו קשה מאוד עד שהגיעו למקום הידוע, המוכר, הממותג.
וממשיכות לעבוד קשה כדי לשמר אותו ולהיות מקצועיות.
באמת היו כבר אשכולות מאשכולות רבים וארוכים בנושא...
ובכל פעם, השורה התחתונה זהה. בערך מה ש @תמי אחת ציינה.
אז כנראה שאין בתחום הזה קיצור דרך אמיתי, אלא צריך לעבוד קשה ולהתקדם מלמטה ולאמץ גם הרבה אסרטיביות.
 

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
אני חושבת שעלה כאן נושא חשוב שצריך להבהיר אותו.
הקטע שעלה פה נותן נקודת מבט על החיים, ואם הייתי קוראת אותו כטור בעיתון, הייתי נהנית.
בעיקר נהניתי מהשורה שמישהו לא החזיק חזק ונפל, וזה שלמעלה אפילו לא יכול להתאבל על לכתו כי הוא עסוק בהישרדות..

אלא מה שכתבו כאן סופרות, ובניהן תמי אחת, זה משהו שהציבור לא מספיק מודע לו ולכן היה נראה לא טוב.

כל סופרת או עיתונאית שעובדת עם עורכת רגילה לשלוח לה קטע או תוכן מסוים שהיא עבדה עליו, מרקה אותו, שינתה, הוסיפה והכל,
ואז העורכת עונה לה: זה לא מספיק לעיתון/ כבר כתבנו על הנושא/ תביאי זוית יותר מעניינת/ אין מקום לזה כרגע.
זה דברים של בכל יום!!
והסופרות פשוט רגילות לזה.
אני אישית שלחתי לאחת העורכות קטע הומור שממש אהבתי אותו והוא הצחיק אותי בלילה, והעורכת כתבה לי: הוא לא מספיק מצחיק.
אוקי. הבנתי שאולי הסגנון שהיא רוצה- אחר. ועזבתי אותה.
יכולתי להמשיך לנסות עוד ועוד ולהצליח בס"ד, אבל לא היה לי מספיק חשק לעמול בשביל קטע הומור.
לעומת זאת- בכתבה עיתונאית אני מרגישה שאני הבשורה של העולם:) ויכולה לקחת חומר משעמם ולהפוך אותו למעניין, ולכן אם היא תגיד שלא, אני אנסה לשפץ עד לשביעות רצונה. ארגיש שהיא הרסה את הכתבה, אבל אין מה לעשות. כל עוד היא העורכת ולא אני.

לפני שנים נתנו לי לכתוב כתבה על נזקי הסוכר. אוקי, ש/עמם אותי. נושא שכולם דשים עליו מכל כיוון, ולכן הפכתי את הכתבה לחצי הומור. קצת לגלגתי על הנושא, קצת לגלגתי על מי שמתעלם ממנו, בקיצור, מאוזן.
העורכת נחרדה מהכתיבה וביקשה ממני לש/נות. לא היתה לי ברירה. הלכתי איתה ושיניתי לשעמום אחד גדול.

לכן @גלבוע אני חושבת שלפעמים פרוג ולייקים הם כן מדד.
כלומר תורידי חצי מהלייקים, ותישארי עם ההבנה כמה באמת אהבו.

ועוד משהו:
העיתונים כותבים את מה שהם חושבים שהציבור רוצה.
לא נח לכם הסגנון? תתלוננו. כמובן בחכמה כדי לא להפליל את הכותבות אלא רק את הסגנון של הכתבות, שאתן רוו דברים אחרים. וצ=תכתבו מה. לא רק לכתוב מה לא טוב.

ומשו אחרון: היום בעידן האינטרנט מאד קשה לחדש! כי הכל כבר כתוב, ולכל דבר יש ויקי. וכשכותבת מגיעה לכתוב על נושא היא מנסה לחדש, לגוון, לכתוב מעניין, אבל לפעמים הציבור כבר קץ בכתיבה כי הוא כל היום רואה אותה מול עיניו. הייתי בהרצאה השבוע, ומישהי התחילה לדבר על שיטה לטיפול בילדים ולתת להם לטאטא מגיל קטן כי זה מפתח וכו.
ישבתי שם בקוצר רוח ורציתי לומר לה: טוב, חבל על הזמן. תביאי לי את זה כתוב..
:)
אולי באמת אבקש פרטיםכדי לראיין אותה.
 

תכל'ס

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
בהתחשב בעובדה שאנחנו נמצאים מרחק נגיעה משנת 2020, בעידן בו הכל קורה ברשת המקוונת,
וישנו פיחות הולך וגובר במעמדה של העיתונות הכתובה, זה הזמן לשנות חשיבה גם בציבור שלנו.

כיום למעלה מ50% מהמגזר החרדי משתמש בשירותי האינטרנט המסונן,

אז אולי לא הכל חייב לעבור דרך העיתון?

יש פה פורום נפלא של סופרות וכתיבה, רמתם של הכותבים אינה נופלת בכהוא זה מכותב ממוצע באחד מהעיתונים החרדיים.
אולי כדאי לפרסם את החומרים שם, לשמוע ביקורת ולהיבנות ממנה, וכך גם לזכות לחשיפה שלא בהכרח פחותה מזו של עיתון כזה או אחר.
 

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
בהתחשב בעובדה שאנחנו נמצאים מרחק נגיעה משנת 2020, בעידן בו הכל קורה ברשת המקוונת,
וישנו פיחות הולך וגובר במעמדה של העיתונות הכתובה, זה הזמן לשנות חשיבה גם בציבור שלנו.

כיום למעלה מ50% מהמגזר החרדי משתמש בשירותי האינטרנט המסונן,

אז אולי לא הכל חייב לעבור דרך העיתון?

יש פה פורום נפלא של סופרות וכתיבה, רמתם של הכותבים אינה נופלת בכהוא זה מכותב ממוצע באחד מהעיתונים החרדיים.
אולי כדאי לפרסם את החומרים שם, לשמוע ביקורת ולהיבנות ממנה, וכך גם לזכות לחשיפה שלא בהכרח פחותה מזו של עיתון כזה או אחר.
רק שכחת דבר אחד.
סופרים לא כותבים רק בשביל להנחיל מסר לעולם.
אלא גם כדי להתפרנס.
נכון שזו לא פרנסה מועדפת, ואי אפשר להתעשר רק מכתיבה ספרותית או עיתונאית,
אבל זה גם סוג.
אז לתת בפלטפורמות חינמיות- זה טוב להתחלה, לא להמשך.
 

R DESIGN

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
אני חושבת שעלה כאן נושא חשוב שצריך להבהיר אותו.
הקטע שעלה פה נותן נקודת מבט על החיים, ואם הייתי קוראת אותו כטור בעיתון, הייתי נהנית.
בעיקר נהניתי מהשורה שמישהו לא החזיק חזק ונפל, וזה שלמעלה אפילו לא יכול להתאבל על לכתו כי הוא עסוק בהישרדות..

אלא מה שכתבו כאן סופרות, ובניהן תמי אחת, זה משהו שהציבור לא מספיק מודע לו ולכן היה נראה לא טוב.

כל סופרת או עיתונאית שעובדת עם עורכת רגילה לשלוח לה קטע או תוכן מסוים שהיא עבדה עליו, מרקה אותו, שינתה, הוסיפה והכל,
ואז העורכת עונה לה: זה לא מספיק לעיתון/ כבר כתבנו על הנושא/ תביאי זוית יותר מעניינת/ אין מקום לזה כרגע.
זה דברים של בכל יום!!
והסופרות פשוט רגילות לזה.
אני אישית שלחתי לאחת העורכות קטע הומור שממש אהבתי אותו והוא הצחיק אותי בלילה, והעורכת כתבה לי: הוא לא מספיק מצחיק.
אוקי. הבנתי שאולי הסגנון שהיא רוצה- אחר. ועזבתי אותה.
יכולתי להמשיך לנסות עוד ועוד ולהצליח בס"ד, אבל לא היה לי מספיק חשק לעמול בשביל קטע הומור.
לעומת זאת- בכתבה עיתונאית אני מרגישה שאני הבשורה של העולם:) ויכולה לקחת חומר משעמם ולהפוך אותו למעניין, ולכן אם היא תגיד שלא, אני אנסה לשפץ עד לשביעות רצונה. ארגיש שהיא הרסה את הכתבה, אבל אין מה לעשות. כל עוד היא העורכת ולא אני.

לפני שנים נתנו לי לכתוב כתבה על נזקי הסוכר. אוקי, ש/עמם אותי. נושא שכולם דשים עליו מכל כיוון, ולכן הפכתי את הכתבה לחצי הומור. קצת לגלגתי על הנושא, קצת לגלגתי על מי שמתעלם ממנו, בקיצור, מאוזן.
העורכת נחרדה מהכתיבה וביקשה ממני לש/נות. לא היתה לי ברירה. הלכתי איתה ושיניתי לשעמום אחד גדול.

לכן @גלבוע אני חושבת שלפעמים פרוג ולייקים הם כן מדד.
כלומר תורידי חצי מהלייקים, ותישארי עם ההבנה כמה באמת אהבו.

ועוד משהו:
העיתונים כותבים את מה שהם חושבים שהציבור רוצה.
לא נח לכם הסגנון? תתלוננו. כמובן בחכמה כדי לא להפליל את הכותבות אלא רק את הסגנון של הכתבות, שאתן רוו דברים אחרים. וצ=תכתבו מה. לא רק לכתוב מה לא טוב.

ומשו אחרון: היום בעידן האינטרנט מאד קשה לחדש! כי הכל כבר כתוב, ולכל דבר יש ויקי. וכשכותבת מגיעה לכתוב על נושא היא מנסה לחדש, לגוון, לכתוב מעניין, אבל לפעמים הציבור כבר קץ בכתיבה כי הוא כל היום רואה אותה מול עיניו. הייתי בהרצאה השבוע, ומישהי התחילה לדבר על שיטה לטיפול בילדים ולתת להם לטאטא מגיל קטן כי זה מפתח וכו.
ישבתי שם בקוצר רוח ורציתי לומר לה: טוב, חבל על הזמן. תביאי לי את זה כתוב..
:)
אולי באמת אבקש פרטיםכדי לראיין אותה.
כתבת טוב ונכון!

פינת הנודניקית: תקני דחוף את שגיאות ההקלדה.
ופינת השואלת: אם הרבה מאד כתבות בהרבה מן העיתונים משעממות ולא מחדשות בעיני?
(לא מתכוונת לפגוע באף כותבת, התנצלות מראש)
הנושאים כיום כבר די ממוחזרים, הכתיבה לא שואבת, ונדיר שקיבלתי זוית ראיה חדשה מכתבה.
מה עושים?
 

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
תקני דחוף את שגיאות ההקלדה.
יש לי בעיה עם המקלדת. תגידי תודה גם על מה שיש:)

משעממות ולא מחדשות בעיני?
ובעיני אחרות- כן.
היתה כתבה שכתבתי על נושא ששעמם אותי אישית, אבל מלא קוראות ממש התעניינו בו.
כתבתי גם כתבה שאמרתי למרואיינת שאני מביאה את דבריה אבל לא מאמינה לשיטה שלה, והופתעתי לקבל תגובות שחיפשו את המרואיינת כי השיטה שלה עניינה אותן.
היופי בכתבה זה שהיא מביאה את המרואיינים בלי פן אישי של הכותב.
 

תמי אחת

משתמש סופר מקצוען
הנושאים כיום כבר די ממוחזרים, הכתיבה לא שואבת, ונדיר שקיבלתי זוית ראיה חדשה מכתבה.
מה עושים?
מסכימה איתך. חלקית.
יש טרנד- הוא נכתב בכל העולם. להמציא את הגלגל מחדש זה קשה מאד.
מה הפתרון? א. כמו ש @מלפפון הזכירה- כשם שפרצופים שונים. כתבתי פעם כתבה משעממת נורא, בעיני, רק כי העורכת התעקשה. ואמא שלי התלהבה בטירוף, כי הנושא הזה מעניין אותה.
לחילופין- כתבתי כתבה אמא שלי אמרה לי שהיא ממש מתביישת שזה מה שכתבתי, אבל ההדים מהשטח היו אדירים.
ב. לחפש סיפורים אישיים לא ממוחזרים, ולהקפיד על תוכן נאה של הגשה. לא קל, אבל רבים מאד אוהבים את זה.
ג. קנקן ישן מלא חדש- לפרוץ את גבולות המוכר, ולחפש דרך יצירתית להגיש את הנושא.
ד. לחפש את הלא מוכר בתוך המוכר. (כולם שמעו על ריטלין? יופי, בואו נחפש זווית פחות מוכרת, מענה אלטרנטיבי, תיאור התמודדות של אמא/ מורה/ אחות שמתמודדים עם הניסיונות וכד')
כתיבה דורשת הרבה מאד יצירתיות, גם בכתיבת כתבות. בהחלט.
המלצה אישית- יש כתבה שנהנית ממנה? שחידשה/ תפסה אותך/ חידשה לך? תכתבי מכתב למערכת. מאד כל להתלונן, אבל אם תביעי משוב על משהו חיובי, יש סיכוי שהעורכת תארגן חומרים דומים. הרי יש לה עניין למשוך את הקוראות ולדאוג שתהינה מרוצות...
 

במקום שאין אנשים ;)

משתמש מקצוען
המלצה אישית- יש כתבה שנהנית ממנה? שחידשה/ תפסה אותך/ חידשה לך? תכתבי מכתב למערכת. מאד כל להתלונן, אבל אם תביעי משוב על משהו חיובי, יש סיכוי שהעורכת תארגן חומרים דומים. הרי יש לה עניין למשוך את הקוראות ולדאוג שתהינה מרוצות...
מצטרפת
אבל תוסיפי למכותבות גם את הכותבת עצמה. לא מגיע גם לה משוב? רק כשיש תלונות?
 

R DESIGN

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
יש לי בעיה עם המקלדת. תגידי תודה גם על מה שיש:)


ובעיני אחרות- כן.
היתה כתבה שכתבתי על נושא ששעמם אותי אישית, אבל מלא קוראות ממש התעניינו בו.
כתבתי גם כתבה שאמרתי למרואיינת שאני מביאה את דבריה אבל לא מאמינה לשיטה שלה, והופתעתי לקבל תגובות שחיפשו את המרואיינת כי השיטה שלה עניינה אותן.
היופי בכתבה זה שהיא מביאה את המרואיינים בלי פן אישי של הכותב.
דווקא פחות התכוונתי לראיונות.

אבל טוב שהעלית, זו גם נקודה חשובה. יש עיתון מסוים שמשחזר את אותן מרואיינות כמעט בכל שבוע/ים. אני מתחילה לקרוא את הכתבה וכשרואה את שמות המרואיינות - מדלגת לבאה.

אולי הגיע הזמן לחדש, אבל באמת? להכיר לנו דברים מענינים ושונים, עולמות אחרים - כאלה שלא ניחשף אליהם בגיגול פשוט או בפרוג?
 
נערך לאחרונה ב:

efrat1

משתמש סופר מקצוען
יוצרי ai
דווקא פחות התכוונתי לראיונות.
אבל טוב שהעלית, זו גם נקודה חשובה. יש עיתון מסוים שמשחזר את אותן מרואיינות בכל נושא בערך. אני מתחילה את הכתבה וכשרואה את שמות המרואיינות - מדלגת לבאה.
אולי הגיע הזמן לחדש, אבל באמת? להכיר לנו דברים מענינים ושונים, עולמות אחרים - כאלה שלא ניחשף אליהם בגיגול פשוט או בפרוג?
זה לפעמים כבר החלק של מחלקת השיווק.
הם סגרו דיל עם הלל מהחברה לשימוש בזכויות, ולכן בכל כתבה על נכות צריך לראיין אותו וגם את חגית, המטפלת הרגשית מהפרסום מעמוד 36.
 

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
אולי הגיע הזמן לחדש, אבל באמת? להכיר לנו דברים מענינים ושונים, עולמות אחרים - כאלה שלא ניחשף אליהם בגיגול פשוט או בפרוג?
את מציעה שאגיד למרואיינות שלי שאם יוצא להן לגלוש בפרוג, שתדברנה על הכל חוץ מעל מה שראיינתי?
אני לא יכולה למנוע או לקחת אחריות על כזה דבר.
אני עושה השתדלות לחדש, למרות שאני יודעת שמאה אחוז כתוב על הנושא בגוגל. ומקווה שאני זו שגרמתי לקוראות שלי לגגל אחרי הכתבה ולא לפניה..
 

efrat1

משתמש סופר מקצוען
יוצרי ai
את מציעה שאגיד למרואיינות שלי שאם יוצא להן לגלוש בפרוג, שתדברנה על הכל חוץ מעל מה שראיינתי?
אני לא יכולה למנוע או לקחת אחריות על כזה דבר.
אני עושה השתדלות לחדש, למרות שאני יודעת שמאה אחוז כתוב על הנושא בגוגל. ומקווה שאני זו שגרמתי לקוראות שלי לגגל אחרי הכתבה ולא לפניה..
לא
אבל אני מצפה שאם נפתח אשכול על פאשלות במטבח, אני לא אקרא בשבוע הבא את כל הדוגמאות שהופיעו בו בעיתון.
ואם דיסקסנו על ביות, אז לא אצטרך לקרוא בעוד שבועיים כתבה עם ציטוטים אורגינלים באשכול הביות של רותי קפלר,
ואם דברו על אמונות טפלות שאנחנו מנחילים לילדים, לא תגבשי כתבה שכל כולה מבוססת על האשכול.
זה הכל.
 

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
לא
אבל אני מצפה שאם נפתח אשכול על פאשלות במטבח, אני לא אקרא בשבוע הבא את כל הדוגמאות שהופיעו בו בעיתון.
ואם דיסקסנו על ביות, אז לא אצטרך לקרוא בעוד שבועיים כתבה עם ציטוטים אורגינלים באשכול הביות של רותי קפלר,
ואם דברו על אמונות טפלות שאנחנו מנחילים לילדים, לא תגבשי כתבה שכל כולה מבוססת על האשכול.
זה הכל.
בתנאי שזה גם הפוך, טוב?
אם אני כותבת על טבעונאות, שלא ידברו על זה אחכ בפרוג:)

וברצינות- את היחידה שחוזרת כל הזמן על הטענה הזו. היו פעם שתי כתבות בקטיפה שאחת מהן בוודאות נלקחה מפרוג, והשניה -נעזרה.
מאז אני לא חושבת שקראתי כתבות מפרוג. ועברו שנים רבות. אפשר לומר שיש מצב שכותבת שנמצאת בפרוג תחשוב שהיא המציאה נושא, ותגלה שהיא לא זכרה שכתבו עליו בפרוג, או שהיא תתעורר לעשות תחקיר רציני על נושא מסוים שדנו עליו והן רוצות לסכם עם אנשי מקצוע.
אבל את מנסה לזלזל שהרבה מהכתבות מגיעות מפרוג, וזה עובדתית לא נכון.
לכי לעיתון של השבוע, תעלי את הכתבות, ותביאי את הקשר שלהן לפרוג.

עניתי לךגם בשביל הפעם הבאה שתכתבי את זה:)
 

efrat1

משתמש סופר מקצוען
יוצרי ai
בתנאי שזה גם הפוך, טוב?
אם אני כותבת על טבעונאות, שלא ידברו על זה אחכ בפרוג:)
את זה תדרשי כשתתחילי לשלם לי על כל תגובה בפרוג.




וברצינות- את היחידה שחוזרת כל הזמן על הטענה הזו.
אני היחידה בגלל שיש לי זכרון טוב :)

היו פעם שתי כתבות בקטיפה שאחת מהן בוודאות נלקחה מפרוג, והשניה -נעזרה.
מאז אני לא חושבת שקראתי כתבות מפרוג. ועברו שנים רבות. אפשר לומר שיש מצב שכותבת שנמצאת בפרוג תחשוב שהיא המציאה נושא, ותגלה שהיא לא זכרה שכתבו עליו בפרוג, או שהיא תתעורר לעשות תחקיר רציני על נושא מסוים שדנו עליו והן רוצות לסכם עם אנשי מקצוע.
אבל את מנסה לזלזל שהרבה מהכתבות מגיעות מפרוג, וזה עובדתית לא נכון.
לכי לעיתון של השבוע, תעלי את הכתבות, ותביאי את הקשר שלהן לפרוג.

עניתי לךגם בשביל הפעם הבאה שתכתבי את זה:)
אין לי בבית קטיפה.
תשלחי לי ואני אמצא לך את ההשראה לכתבה.
ונתתי לך שלוש דוגמאות, לא שתיים. (או שניים?)



עריכה: לא יודעת למה נתפסת רק לקטיפה.
פעם היתה כאן סופרת, שהיתה כותבת בכמה עיתונים אחרים.
שספרה שחסום לה ויקיפדיה או גוגל, והיא היתה כל שבוע מבקשת עזרה שיעתיקו לה נתונים מכל מיני...
וכנראה בזה הסתיים התחקיר שלה
ואז היינו יודעים מראש על מה הכתבה עומדת להיות.
 
נערך לאחרונה ב:

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
ונתתי לך שלוש דוגמאות, לא שניים.
אז יש לי שלושה נושאים לכתבות של שבוע הבא:)

אם אין לך קטיפה, אז איך את יודעת שיש כתבות האשכולות הנ"ל?

אספר לך שראיינתי פעם את רותי12 על היצירות שלה. הכרתי אותה מפרוג, וחשבתי שזה מגניב לכתבה. אוקי. אני לקראת סוף הראיון כאשר רותי אומרת לי בהגינות שאדע שיש כותבת מעיתון אחר שמראיינת אותה במקביל.
מי זו העיתונאית הזו? קיבלתי תשובה. חברה טובה- קולגה נאמנה.
פניתי אליה ושאלתי אותה אם יש לדעתה ניגוד אינטרסים. שאלתי במקביל את העורכת, והסכמנו שיש לנו זכות לכתוב על אותו נושא. פרסמנו שתינו, והכתבות היו שונות אבל על אותו נושא, ללא שתיאמנו לכתחילה, והמצחיק היה זה ששתינו חשבנו על אותו ראיון בלי שיהיה לכך תקדים. כי רותי העלתה עוד קודם לכן הרבה חומר שלה, וגם אחכ. אלא מה? לשתינו צץ בראש להביא לעוד קהל את היצירות שלה.

יום אחד קלטתי שיש עולם מחוץ לפרוג.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  105  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה