יפה מאד, החזון איש פסק שאין חובה להרוג חילונים. וודאי שמה שכתב 'להחזירם' וכו' מדבר על אדם שעובר עבירות אבל מגלה עניין ביהדות, ובאמת מחפש את האמת, אומר לך החזון איש אל תוריד אותו לבור ותלך כי זה לא יעזור בדורנו לגדור את הפרצה.
אבל הגמרא אומרת גם "לא זכה - נעשית לו סם המוות". ומעשה שהיה, בתקופה הראשונה שבאתי למשרדי הנוכחי דיברתי עם איש צוותי הדתי במשרד על איזה עניין הלכתי, ואז בדיוק נכנס הבחור הצעיר הנזכר לעיל, ושמע כמה מילים אז הוא שאל "מה אמרתם"? עניתי לו "לא קשור אליך". הוא עשה פרצוף מאד מאד מופתע, הרי הדתיים שהוא מכיר עד עכשיו מאד מתלהבים להשפריץ ולהשמיע כל מה שהם רק יכולים שקשור לתורה, אבל לא היה לו כ"כ מה לעשות אז הוא הסתובב והלך. אח"כ איש שיחי פנה אלי ואמר "אתה לא חושב שכדאי ללמד אותו, אולי זה יגרום לו להתחזק, לך תדע?" ועניתי לו בערך כך: "הגמרא אומרת: לא זכה - נעשית לו סם המוות, התורה בעצמה הופכת לו לסם מוות אם המעשים שלו לא טובים. הוא לא מחפש לקיים, הוא מחפש עוד בדיחה", דהיינו שידעתי בו שכל הלכה נוספת שהוא יכיר הוא יעשה ממנה בדיחה שיהיה לו עוד איך לצחוק על הדתיים, ולדעתי עליו נאמרה המימרא הנ"ל. מה גם שאני כמעט בטוח שהוא גוי (כשהעלו את הנושא הוא היה ממלא פיו מים כנראה מסיבות זוגיות), וגוי אסור ללמד תורה.
אבל לא צריך להיות גוי כדי לשנוא את התורה ואת החכמים, במשרד לידי יושב כויפר דאורייתא שגם לו אני נזהר לא להשמיע שום דבר.