בלתק,
גם אני התמודדתי עם בעיה דומה,
בעלי הגיע מבית שהאבא לא נוגע בכלום, וזה היה טבעי לו כך.
אני הגעתי מבית שיש חלוקת תפקידים הגיונית, האבא היה שותף ממש בבית.
בהתחלה הייתי וונדרוומאנית, עובדת מבשלת עושה הכל, אבל באמת לא היה לי טוב עם זה, הייתי רואה את אבא שלו כנצלן והפחד היה שאני יקבל את זה גם ככה,
אמא שלי הייתה בדעה שזוג תקין יכול לפתור את הבעיות לבד, כך שמעתי תמיד, וגם אני חשבתי כך אבל הידברות לא באמת עזרה, לא במקרה שלנו,
לקח שנים עד שקלטנו שאין ברירה, הידברות לא יכולה לשנות הכל, והתסכול שנצבר במשך השנים עשה רק רע,
לפעמים צריך מישהו מבחוץ לגשר, להשמיע, בתוך זוגיות כל צד נראה נגוע,
היום יש לבעלי מעט תפקידים אבל ברורים, דברים שלי זה עושה טוב ולו זה לא הרבה עול, אין לי מה לומר חוץ מזה שכל פעם מחדש גורם לי טוב לראות מה שהוא עשה, למרות שזה לא כמו שאני הייתי עושה וכו', אבל זה דברים שהיה מאד חשוב לי שייקרו, ובאמת ייעוץ זוגי הוא לא בושה, לפחות בנושאים הטעונים שבמשך זמן לא נפתרו בין בני הזוג,
כדאי לגשת עם עזרה