קורונה חינוך מיוחד - חוזרים ללימודים

[נעמה93]

נכון יש אפשרות להסעות, כל הורה צריך לפנות לעירייה.

 

[חיה4]

נראה לי באמת עדיף לא לשלוח, מאמין שבבית עם כל הקושי עדיף מבית הקברות.

הגן בקבוצות קטנות של שלושה ילדים.
ויש ילדים עם קושי שפתי שממש צריכים את הקידום הזה. הזמן קריטי והם מפסידים בכל יום שעובר.
אז עושים את זה בזהירות.
ואם אין גורמי סיכון במשפחה - מקווים שזה הדבר הנכון.

ואגב, ממש קשה לקחת ולהחזיר את הילדים, וכל זה בשביל שעתיים וחצי. זה לא בקטע של "בייביסיטר" לילדים, זה רק כדי לקדם אותם.

 

[חני בנני]

אני לא חושבת שהשיקול הזה צריך להלקח בחשבון.
יש כרגע מאה ומשהו מונשמים (וזה במגמת ירידה) ובין 2000-3500 מכשירי הנשמה.
אגב, לא לכל ילדי החינוך מיוחד יש כשל חיסוני. ילדים על הרצף למשל אין הבדל גופני בינם לבין ילדים רגילים. (איך אמרה לי אמא לאוטיסט הבן שלי מסוגל לאכול ברגים ולשתות אקנומיקה, אז קטן עליו קורונה..)
בכל אופן המצב הכי מיטבי הוא שהמוסדות יפתחו וכל הורה יבחר אם לשלוח או לא. אין ספק שהורים יודעים מה הכי נכון לילדם, אבל שלפחות תהיה להם בחירה.

כל אחת והשיקולים שלה,
זה בסדר שהמוסדות נפתחו בשביל מי שלא יכול יותר,
אבל עדיין מומלץ שכל הורה יעשה את השיקול שלו, ושידע את השיקולים של משרד הבריאות.
אגב אוטיזם, להרבה ילדים יש היפוטוניה למרות שזה לא נחשב ל"מאפייין באוטיזם", והיפוטוניה נחשבת לגורם סיכון.

 

[שםמשתמש]

שאלה להורים.

באחד המוסדות ( היותר קלים ) שאני עובדת רוב ההורים הודיעו שהם לא שולחים את הילדות לגן.
מה אתן הייתן מעדיפות? ( אני אשאל את ההורים אבל כבסיס)

1. שליחת חומרים מודפסים לבית
2. הדרכה טלפונית להורים - אחת לשבוע
3. טיפול טלפוני ( לא זום) לילדה. טיפול מקוצר - כי אין לילדות יכולת להחזיק מעמד 45 דקות

 

[מרובע]

3 הכי טוב, כל השאר מצריך התערבות גדולה יותר של ההורים ובקושי מסתדרים עם כל שאר הילדים

 

[sheen]

הגן בקבוצות קטנות של שלושה ילדים.
ויש ילדים עם קושי שפתי שממש צריכים את הקידום הזה. הזמן קריטי והם מפסידים בכל יום שעובר.
אז עושים את זה בזהירות.
ואם אין גורמי סיכון במשפחה - מקווים שזה הדבר הנכון.

ואגב, ממש קשה לקחת ולהחזיר את הילדים, וכל זה בשביל שעתיים וחצי. זה לא בקטע של "בייביסיטר" לילדים, זה רק כדי לקדם אותם.

אומר בזהירות, שבחלק מהמקומות ההתייחסות בגני שפה לחזרה היא כבייביסיטר ופחות למטרות למידה וקידום.
אני יודעת על גנים שבהם הצוות הפרא רפואי עודכן שאין טיפולים פרטניים והתבקש לבוא במקום סייעות (במקרים של בידוד וכדו').
אופציה אחרת שהוצעה היא עבודה מרחוק על ידי שליחת חומרים או הדרכות טלפוניות.

כך שאם השיקול בשליחה לגן הוא רק התקדמות הילד כדאי לשקול שוב.

 

[הני מושקוביץ]

הבן שלי בגן שפה, והוא לא מתאים לשם, ה' נתן לנו ילד שלא מתאים לשום מסגרת, בעיר שלנו, ההתאמה שלו למסגרת נקבעה רק כי הוא לא דיבר.
מבחינת הגן, אכן, זה לכאורה לא גן חנ"מ, כל הילדים, הם ילדים שכל הרקע שלהם תקין לחלוטין, חוץ מקושי שפתי.
הבן שלי שונה, הוא מתקשה בתחומים רבים, מחסיר המון בשל בדיקות וטיפולים (לא רק פרא רפואיים)

באמת מתאים יותר למש"י בירושלים, אבל אין לנו דרך שילמד שם.
אז הבן שלי לא "נקרא" בחינוך מיוחד, למרות שאנחנו רואים שהוא "מיוחד" מאוד מאוד מאוד

ב"ה!

 

[צ]

אנחנו חוזרים מחר לימודים במסגרת מצוצמצת של 3 תלמידים בכל כתה 3 שעות 3 פעמים בשבוע עם 2 אנשי צוות, והעיריה מארגנת הסעות לפי רשימה שבית הספר שלח.

 

[גדולה מהחיים]

אנחנו חוזרים מחר לימודים במסגרת מצוצמצת של 3 תלמידים בכל כתה 3 שעות 3 פעמים בשבוע עם 2 אנשי צוות, והעיריה מארגנת הסעות לפי רשימה שבית הספר שלח.

ואיך אפשר ללמד שיעורים פרטניים ממרחק של שני מטר?

 

[אוהבת אמנות]

ואיך אפשר ללמד שיעורים פרטניים ממרחק של שני מטר?

אין 2 מטר, יש מסכות.

 

[רות לוי]

ואיך אפשר שהמלווה והנהג יהיו חשופים לכל הילדים?

 

[אוהבת אמנות]

ואיך אפשר שהמלווה והנהג יהיו חשופים לכל הילדים?

לא כל הילדים - שלושה!
ולאחר כל הסעה יש חיטוי של הרכב.
וכולם עם מסכות

 

[צ]

ואיך אפשר ללמד שיעורים פרטניים ממרחק של שני מטר?

ואיך אפשר שהמלווה והנהג יהיו חשופים לכל הילדים?

אי אפשר, ככל הנראה לא יהיו שיעורים פרטניים.
וגם אנחנו שואלים את אותן השאלות...

 

[רות לוי]

בקיצור סיבוך רציני ביותר...
במיוחד שגננות עצמם אין להם איפה להשאיר כרגע את הילדים...
וכשכן יהיה כל ילד חשוף בממוצע ל3 ילדים שגם הם חשופים לעוד כמה תלוי במספר האחים..
יוצא שבכל משפחה יש חשיפה ל3 כפול מספר נפשות ועוד ועוד ועוד זה לא נגמר...

 

[יוסייוסייוס]

בתור הורה לילדים חינוך מיוחד.
רק כמה מילים למורים/מורות שיוצאים כעת ללמד/להעסיק/ לטפל בילדים.
ברור שמאוד קשה לכם
יש לצוות ילדים קטנים בבית
אבל תזכרו
כמה אתם עוזרים להורים
אנחנו עייפים ומותשים
כבר לא מסוגלים לחשוב,
כמה שעות של שקט ומנוחה
יסייעו לנו ...
אולי כך נצליח לשמור על מעט שפיות
תודה לכולכם !
והכי חשוב
בעזר"ה
תהיו כולכם בריאים

 

[גדולה מהחיים]

ככל הנראה לא יהיו שיעורים פרטניים.

אין 2 מטר, יש מסכות

למשרד החינוך הפתרונים????

 

[רות לוי]

מזדד

בתור הורה לילדים חינוך מיוחד.
רק כמה מילים למורים/מורות שיוצאים כעת ללמד/להעסיק/ לטפל בילדים.
ברור שמאוד קשה לכם
יש לצוות ילדים קטנים בבית
אבל תזכרו
כמה אתם עוזרים להורים
אנחנו עייפים ומותשים
כבר לא מסוגלים לחשוב,
כמה שעות של שקט ומנוחה
יסייעו לנו ...
אולי כך נצליח לשמור על מעט שפיות
תודה לכולכם !
והכי חשוב
בעזר"ה
תהיו כולכם בריאים

מזדהה עם כל מילה יש לנו קרוב משפחה עם פיגור קשה...
וזה לא סותר את הסתירות...
בתור משהי שחווה חולי קורונה מקרוב במצב קשה מאוד....
שה' יביא משיח דחוף וזהו!

 

[פירוש]

אנחנו חוזרים מחר לימודים במסגרת מצוצמצת של 3 תלמידים בכל כתה 3 שעות 3 פעמים בשבוע עם 2 אנשי צוות, והעיריה מארגנת הסעות לפי רשימה שבית הספר שלח.

גם אנחנו כנ"ל 3 תלמידים לשעתיים כל פעם.

 

[שמואל כהן]

גם אני מורה בחנ"מ ולגמרי מבינה את ההורים....!!!
אבל...
מישהו חשב על זה שאנחנו (הצוות והתלמידים) שפני ניסיון....???
איך נראה לכם שאפשר בדיוק לשמור על מרחק בין הילדים???
שלא יתעטשו על החבר או על איש צוות..?
אין שום סיכוי!
זה נראה שמישהו שם למעלה בדרגים הגבוהים רצה לשחרר עצם להורים- אבל ממש בלי מחשבה לעומקם של דברים,
איך בדיוק זה יתנהל בצורה בטיחותית.
אחרונים שהיו צריכים לחזור זה ילדי חנ"מ! הילדים שהכי קשה לשמור עליהם שיקפידו על כללים.

מצרפת משהו שנכתב בצוות, אשמח לשמוע מה תגובתכם לעניין הורים וצוות חנ"מ...

כבר כחודש לא יצאתי מהבית בעקבות המצב,
לא אני ולא משפחתי...!
לא אירחנו ולא התארחנו ואפילו לא אצל דודים צעירים!
וכל זה למה...?
כי הסבירו וידוע לכולם כמה חמור המצב ומסוכנת ההדבקה.
ומה כעת...?
רוצים שנבוא לעבודה, נטפל בילדים זרים שאינם המשפחה הגרעינית שלי..
כשהם (התלמידים) בלי מסכות, ובלי אפשרות לשמור על מרחק 2 מטר- כי פשוט א"א לדרוש זאת מהם....!
בעצם, דורשים מאיתנו להיות כמו אנשי רפואה , אחיות- אבל בלי אמצעי מיגון כלל!
לא יעזרו כפפה ומסכה מול עיטוש או מגע של ילד מיוחד!
אז אולי חליפות מיגון.........?
לא נראה לי שתרצו שנפחיד את הילדים....
ובנוסף, כל ילד חוזר הביתה, פוגש את משפחתו, שאין לי מושג אם הם שומרים על ההנחיות ומקפידים-
ולמחרת כשיגיע שוב לגן, א"א לדעת אם הוא איננו נשא חלילה של הנגיף ויעביר זאת לכולם.....

אנא, רחמו עלינו ותבינו שגם לנו מאוד מאוד מורכב!
אבל עדיין לא מצדיק את הסיכון שדורשים מאיתנו להכניס את עצמנו!!!

אל תהפכו אותנו ללוחמים בקו החזית של המלחמה הזאת-
לא בחרנו בכך......

 

[הני מושקוביץ]

אנחנו כבר למעלה מחודש וחצי לא יוצאים מהבית,
אין חשיפה לאף קרוב משפחה משום דרגה שהיא,
ת'אמת, קצת נעלבתי שהגננת של הבן שלי (אישה צעירה) אמרה לי "ואם הבן שלך ידביק אותי?" התחושה היתה, כאילו, מה, כבר חודש וחצי אני שומרת על עצמי ובגלל שאת לא (אולי) שומרת, אני עלולה להידבק.
אז אני שומרת, ועוד איך, עוד בזמן שכולם זילזלו וצחקו והבנין שלנו התמלא בקייטנות וממתקים והרחובות היו מלאים באנשים וקניות ואנחנו לא עשינו כלום, רק ראינו ועינינו כלות, גם אני רציתי להיות "מתוקתקת" לפסח, אבל ידעתי שהבריאות הכי חשובה.
ובאמת התחשק לי לשאול את הגננת המסורה אם היא לא יצאה לשום קניה מהרגע שהיא נשארה בבית, כמוני.
כי אולי אני צריכה לפחד שהיא תדביק אותו...