דרוש מידע חינוך ילדים 2 מה עושים כש.... ומה לא לעשות

[אין על עם-ישראל]

לזכור שמריבות בין ילדים זה דבר הכי נורמלי בעולם ולא להבהל מזה ולעשות מזה עסק.
כמובן שצריך לעזור ולהתערב אם המכות מתגברות ולנסות ללמד אותם להסתדר במילים.
בס"ה בין אחים יש מאבקי כוחות ותחרות ומשאבים משותפים כך שזה הכי נורמלי שזה קורה.
בתוך ליבם הם יודעים שאסור להרביץ אבל עדיין זה קורה(עדיין לא שמעתי על שיטה לגדל ילדים ללא מריבות)
הם יגדלו וזה יעבור..
להשקיע יותר בחיובי שבילד. ליצור איתו קשר טוב, לאהוב, לכבד, לשים לב ליחודיות שבו.
זו משנתי..

כל מילה!
יש לי קרוב משפחה שאימא שלו אחת הרגועות והטובות אישה מיוחדת שגידלה את ילדה בצורה בריאה
רואים שהם בריאים הנפש!
כל ההקדמה למה?
כי שהם היו רבים היא לא הייתה מתערבת ולא הייתה נכנסת לזה ..
רק אמרה להם שיהיה קשופ תקראו לי.... וברוגע.
מה המסר
א- היא עשתה הומור והראתה שהכל בשליטה מבחינתה...
ב- היא הראתה להם שזה לא עניינה ושהם צריכים ללמוד להסתדר גם בלי ההורים
ג- היא ניקתה אותם מחשבונות של מי המסכן ומי יתבכיין ומי יתמסכן יותר אצל אימא .. מי התחיל ומי סיים !
כמובן שהכל היה בין בנים ובטווח גילאים קרוב ....(מה שבדרך כלל קורה)

 

[הכל לטובה תמיד]

יותר מזה שזה דבר נורמלי,
בסופו של דבר אנחנו נבנים מהתמודדויות
ואם לא היה מריבות, הקשר בין האחים היה יותר חלש
וכן אם יש למישהו ילד יחיד יהיה לו הרבה יותר קשה
ללמד אותו להתמודד בחיים

 

[אין על עם-ישראל]

יותר מזה שזה דבר נורמלי,
בסופו של דבר אנחנו נבנים מהתמודדויות
ואם לא היה מריבות, הקשר בין האחים היה יותר חלש
וכן אם יש למישהו ילד יחיד יהיה לו הרבה יותר קשה
ללמד אותו להתמודד בחיים

בדיוק!
יצא לי לראות משפחה שאין קשר אפי' לא רבו!

 

[אש קודש!]

קשופ

?

 

[אין על עם-ישראל]

?

דיברה בלשון הומוריסתית ונקיה!

 

[אש קודש!]

דיברה בלשון הומוריסתית ונקיה!

קטשופ.
תודה רבה...

 

[אין על עם-ישראל]

קטשופ.
תודה רבה...

וואווי סורי!!!
תודה על התיקון!!

 

[מביאה את המשיח]

התעלמת מריבות בגיל הקטן.
ילדים ממש קטנים (שנה/ שנה וחצי - שנתיים שלוש), שאחד לוקח (ניסוח מעודן לחוטף) לשני, ואין עם מי לדבר, כי הוא לא מבין. הוא שאחד משחק עם משהו, והשני רוצה בדיוק את זה (גם יכול להיות עגלה בצבע שונה, או ספר אחר)

מצטרפת לשאלה
בין שנתיים וחצי שחוטף (או מחטיף...) לבן שנה... מה אפשר להסביר לו

 

[הכל לטובה תמיד]

שם אין מה לחנך - יש עניין לנסות להסתדר כמו כל דבר בחיים שאנחנו רוצים
זה התמדדות של הורים

כתבתי שם

 

[מביאה את המשיח]

כתבתי שם

מה הכוונה להסתדר
הוא מבין. הוא בא להגיד לי 'הרבצתי למוישי'
או 'לקחתי למוישי את המשחק'
לפעמים הוא גם לוקח לו פשוט כי הוא רוצה את המשחק ואז זה משהו אחר

 

[הכל לטובה תמיד]

נכון וזה קשה - אבל זה לא נחשב מבין
זה כמו שתינוק בוכה בלילה אין מה לעשות
צריך לשבת שעות ולהרגיע הוא לא מבין שאת ערה
נכון ? אתו דבר כאן צריך לדעת להסתדר כדי לפצות את כולם
או על ידי ממתק או משהו כזה

 

[תמי אחת]

מה הכוונה להסתדר
הוא מבין. הוא בא להגיד לי 'הרבצתי למוישי'
או 'לקחתי למוישי את המשחק'
לפעמים הוא גם לוקח לו פשוט כי הוא רוצה את המשחק ואז זה משהו אחר

היית אצלי בבית?

 

[שיינא פרידמן]

מצטרפת לשאלה
בין שנתיים וחצי שחוטף (או מחטיף...) לבן שנה... מה אפשר להסביר לו

יש לי שאלה למה כשהם נותנים ביס כשהם מניקים אפשר להסביר להם מאוד יפה והם מבינים מצוין שאסור לעשות ביס וכשהם מציקים לחברים את מתעלמת? נראה לי שזה צריך להיות אותו דבר כל אמא יודעת בדיוק מה עושים כשנותנים לה ביס

 

[אין על עם-ישראל]

יש לי שאלה למה כשהם נותנים ביס כשהם מניקים אפשר להסביר להם מאוד יפה והם מבינים מצוין שאסור לעשות ביס וכשהם מציקים לחברים את מתעלמת? נראה לי שזה צריך להיות אותו דבר כל אמא יודעת בדיוק מה עושים כשנותנים לה ביס

הלוואי שזה ככה!

 

[תמי אחת]

נכון וזה קשה - אבל זה לא נחשב מבין
זה כמו שתינוק בוכה בלילה אין מה לעשות
צריך לשבת שעות ולהרגיע הוא לא מבין שאת ערה
נכון ? אתו דבר כאן צריך לדעת להסתדר כדי לפצות את כולם
או על ידי ממתק או משהו כזה

אני לא מסכימה איתך.
היה כאן תיק שהיו עליו מלחמות עולם. בשלב מסוים נמאס לי. לקחת את התיק והודעתי שאני שומרת אותו למעלה עד שהם ידעו לשחק יפה וביחד. היו בכיות קורעות לב, משניהם. אבל זהו.
כשהגדולה מרביצה, לפעמים אני נותנת לקטן פיצוי. לא תמיד.
הבעיה מתחילה כשהקטן רק עובר לידה, והיא החליטה שהוא הרביץ לה (מספיק שהעגלה שלו נתקעה לה ברגל. הוא אפילו לא שם לב), ואז היא מחזירה. או דורשת ממני לנזוף בו. לכי תסבירי שאין על מה...
מה שכן, אני משתדלת לא להפלות. כשהקט חוטף/ מרביץ - הוא ננזף גם כן

 

[טטט]

בדיוק!
יצא לי לראות משפחה שאין קשר אפי' לא רבו!

אחיינים שלי רבו אמא שלהם שאלה אותם למה הם רבים כל הזמן? הם ענו 'שהמסרק נתקע סימן שיש קשר'....

 

[אש קודש!]

אחיינים שלי רבו אמא שלהם שאלה אותם למה הם רבים כל הזמן? הם ענו 'שהמסרק נתקע סימן שיש קשר'....

בני כמה הם?

 

[טטט]

בני כמה הם?

הם היו אז 11-13

 

[שיבת ציון]

מצטרפת לשאלה
בין שנתיים וחצי שחוטף (או מחטיף...) לבן שנה... מה אפשר להסביר לו

מה הכוונה להסתדר
הוא מבין. הוא בא להגיד לי 'הרבצתי למוישי'
או 'לקחתי למוישי את המשחק'
לפעמים הוא גם לוקח לו פשוט כי הוא רוצה את המשחק ואז זה משהו אחר

הוא לא מבין כמה זה חמור. ולמה הוא לא מבין? עוד לא הסבירו לו. הוא יבין- כמו הרבה דברים שמבינים- אחרי שיסבירו לו שוב ושוב בעקביות. בהתחלה להסביר לו לפני מעשה (נניח תוך כדי שקוראים ספר ויש שם ילד שמרביץ) בנעם: אסור להרביץ/ לחטוף, זו ממש עבירה חמורה/ אוי אוי אוי, למה הוא הרביץ? אסור/ אוי, הוא התנהג ממש לא יפה, נכון? לא מרביצים! זו עבירה. (בהמשך כבר הוא ידע להגיד לך את זה...)

ובשעת מעשה, אם הוא בא לספר לך: הרבצתי למוישי, תעני ישר (לפעמים אולי בפנים כועסות, תלוי מתי): חבל מאד, אסור להביץ. אוי, עכשיו מוישי בוכה, בא תפייס אותו ותעשה לו "טובה" (לטיפה)/ לא חוטפים, זה חמור מאד, תחזיר למוישי את המשחק. פחות ממליצה להגיב במעשים (להחרים את המשחק וכד') בגיל כזה, כי הוא עדיין לא יודע שהוא עשה מעשה חמור, אז איך הוא יבין למה העונש? אחרי שיסבירו לו שוב ושוב עד שהוא יבין, אז אולי כן.

ככה נראה לי, אם למישהו יש דעה שונה/ רעיון אחר, אשמח שתכתבו!

 

[אש קודש!]

ככה נראה לי, אם למישהו יש דעה שונה/ רעיון אחר, אשמח שתכתבו!

באופן כללי את צודקת בעניין שככה זה יחדור לו, אבל טוענים שלא טוב להגיד לילד מילות שלילה 'לא', 'אסור' וכיו"ב, אלא להסביר במילים חיוביות.