מצטרפת לאלה שכתבו ללכת בהקדם לברור מקצועי.
משהו מציק לו, וצריך לדעת מה הדבר!
כפי שכבר כתבו, אולי בעיות תחושה חריפות, אולי משהו אחר.
וכדאי לאבחן מה שיותר מהר! כיוון שבינתיים לא רק שכולם ממשיכים לסבול - אלא שגם נוצרות בעיות משנה נוספות בגלל המצב הקשה הזה.
ולא הייתי מתעכבת ומתמקדת בסטירה שנתנה ברגע של כעס וחוסר אונים מתמשך.
רק להפנות את כל ההתמקדות והמשאבים הפנימיים והחיצוניים לבירור מאוד מקצועי, של מה קורה לו, מה מציק לו, מה גורם לו לדבר כזה.
ורק אז יהיה אפשר לחשוב על פיתרונות.
בכל מקרה אני לא חושב שמישהו צריך לחנך עפ"י דעה אנונימית בפרו
אני חושבת שחינוך לא רלוונטי כאן, כל עוד שלא יודעים מה מקור הבעיה.
הרי אם יתברר שהילד, תינוק עדיין, סובל לדוגמא מבעיות תחושה קשות, ולא יודע מה לעשות עם עצמו - לא נתייחס לזה כמקרה חינוכי, אלא כילד סובל שצריך עזרה ממשית.
ילד בגיל פחות משנתיים שמהרגע שקם בבוקר סורט ונושך - סובל ממשהו, זה ברור.
הוא צריך עזרה דחופה, ובודאי שגם ההורים, שסובלים מאוד מהמצב, ולא יודעים ממה כל זה נובע.
מאחלת להורים המסורים, שהם כרגע בקושי עצום, הרבה סייעתא דשמיא, שתתגלה מהר מה הבעיה, ושיהיו פיתרונות טובים ומועילים!