דרוש מידע חייבת עזרה. פעוט שפוצע עד זוב דם

[קומבינה]

איך בדיוק סתירות פוטרות צורך בטיפול רגשי?

כי לא כל אלימות של ילד נובעת מבעיה רגשית.
יצר לב האדם רע מנעוריו
וקורה שילד מנסה להשיג מה שהוא רוצה בדרך קלה ומהירה.
ואם זה עובד לו- למה שלא ימשיך?
ילדים זקוקים לגבולות ולדמות הורית סמכותית וחזקה
אם אין להם את זה הם אומללים

(אולי גם את המחבלים מעזה נשלח לטיפול רגשי? הם גדלו בתנאים קשים מאוד)

 

[סנפירית]

בלת"ק
למה ילד בן שנתיים כל היום בבית?
ברור שיתנהג ככה, ילד בן חצי שנה כבר צריך חברה..

 

[החכמה צודקת]

בלת"ק
למה ילד בן שנתיים כל היום בבית?
ברור שיתנהג ככה, ילד בן חצי שנה כבר צריך חברה..

למה ברור?
מכירה ילדים בני שנתיים שהם כל היום בבית ולא מתנהגים ככה.
מה היה פעם?

 

[שרית א]

למה ברור?
מכירה ילדים בני שנתיים שהם כל היום בבית ולא מתנהגים ככה.
מה היה פעם?

אכן פעם הילדים יכלו להשאר יותר בבית,
וגם אז היו ילדים שהיו צריכים את החברה,
אמא שלי השאירה כל ילד עד גיל 3 בבית
אבל חלק מהילדים בסוף הוציאה הרבה לפני כי היו צריכים את החברה.

 

[מרחבית]

מצטרפת לאלה שכתבו ללכת בהקדם לברור מקצועי.
משהו מציק לו, וצריך לדעת מה הדבר!
כפי שכבר כתבו, אולי בעיות תחושה חריפות, אולי משהו אחר.
וכדאי לאבחן מה שיותר מהר! כיוון שבינתיים לא רק שכולם ממשיכים לסבול - אלא שגם נוצרות בעיות משנה נוספות בגלל המצב הקשה הזה.
ולא הייתי מתעכבת ומתמקדת בסטירה שנתנה ברגע של כעס וחוסר אונים מתמשך.
רק להפנות את כל ההתמקדות והמשאבים הפנימיים והחיצוניים לבירור מאוד מקצועי, של מה קורה לו, מה מציק לו, מה גורם לו לדבר כזה.
ורק אז יהיה אפשר לחשוב על פיתרונות.

בכל מקרה אני לא חושב שמישהו צריך לחנך עפ"י דעה אנונימית בפרו

אני חושבת שחינוך לא רלוונטי כאן, כל עוד שלא יודעים מה מקור הבעיה.
הרי אם יתברר שהילד, תינוק עדיין, סובל לדוגמא מבעיות תחושה קשות, ולא יודע מה לעשות עם עצמו - לא נתייחס לזה כמקרה חינוכי, אלא כילד סובל שצריך עזרה ממשית.

ילד בגיל פחות משנתיים שמהרגע שקם בבוקר סורט ונושך - סובל ממשהו, זה ברור.
הוא צריך עזרה דחופה, ובודאי שגם ההורים, שסובלים מאוד מהמצב, ולא יודעים ממה כל זה נובע.

מאחלת להורים המסורים, שהם כרגע בקושי עצום, הרבה סייעתא דשמיא, שתתגלה מהר מה הבעיה, ושיהיו פיתרונות טובים ומועילים!

 

[החכמה צודקת]

אכן פעם הילדים יכלו להשאר יותר בבית,
וגם אז היו ילדים שהיו צריכים את החברה,
אמא שלי השאירה כל ילד עד גיל 3 בבית
אבל חלק מהילדים בסוף הוציאה הרבה לפני כי היו צריכים את החברה.

זה אכן שונה מאחד לשני
ואין בזה כללים.
אבל ההתנהגות המתוארת לא תקינה ולא משנה הסיבה.

מעניין אותי אם ההורים מחזיקים לו את הידיים בצורה רגועה ולא נותנים לו להרביץ האם זה עוזר לכמה דקות או שלא.

 

[מרחבית]

יצר לב האדם רע מנעוריו

תינוק בן פחות משנתיים לא נוהג ככה בגלל יצר הרע!
ילד שמהרגע שקם נושך וסורט ברמה כזו - סובל ממשהו! הוא במצוקה קשה!

 

[אחת שאוהבת להבין]

כי לא כל אלימות של ילד נובעת מבעיה רגשית.
יצר לב האדם רע מנעוריו
וקורה שילד מנסה להשיג מה שהוא רוצה בדרך קלה ומהירה.
ואם זה עובד לו- למה שלא ימשיך?
ילדים זקוקים לגבולות ולדמות הורית סמכותית וחזקה
אם אין להם את זה הם אומללים

כל מילה נכונה,
זה מאוד נכון שילד צריך גבולות,
אלא שמבחינת גבולות אין הרבה הבדל בין היום לפעם,
היום רק הגבולות בצורות אחרות לא במכות,
רוב (לא כל) הבעיות של היום זה לא שאין גבולות,
אלא שאין מספיק הבנה והכלה,
ולכן זקוקים למטפלים שיספקו את מה שההורים לא מסוגלים לתת,

על כל פנים הרעיון שפעם לא היו צריכים טיפולים רגשיים כי היה את המכות מתאים רק לאלה שלא יודעים לתת גבולות,
ולא אצל רובם שהבעיות אצלם זה שהם לא יודעים לתת הבנה והכלה,
וזה בגלל שהדור שלנו חלש יותר וצריך יותר הבנה והכלה,
והקשיחות רק מזיקה,

(אולי גם את המחבלים מעזה נשלח לטיפול רגשי? הם גדלו בתנאים קשים מאוד)

ברור שהמחבלים מעזה חייבים טיפול רגשי,
הם גדלו בתנאים נוראיים,
בא נראה אותך מושך אותם לטיפול,
או לחילופין משפיע עליהם לשנות קצת את תפיסת עולמם,
זה היה חוסך הרבה כאבי לב.

 

[לעת עתה]

למה ברור?
מכירה ילדים בני שנתיים שהם כל היום בבית ולא מתנהגים ככה.
מה היה פעם?

לא כל הילדים אותו הדבר.
אני משאירה איתי את הילדים בד"כ. האחרון, התחיל להשתעמם כבר לפני חצי שנה, אבל אין גנים פנויים לקבל אותו, אז הוא בהחלט מתוסכל ומחטיפן לא קטן.

ספוילר: אגב, מעניין לעניין באותו עניין.

הבן שלי היה בן 9 חודשים כשהתחיל לילה אחד להתנהג ממש באלימות כלפי מי שהשגיח עליו, (בתורנות אני ובעלי) לבסוף התברר שהוא היה במצוקה נשימתית. מה שמחדד לנו שפעוט לא מכה סתם, יש משהו שמפריע לו אבל אין לו דרך לבטא את זה, אז מגיע באופן המתואר.

 

[מרחבית]

הבן שלי היה בן 9 חודשים כשהתחיל לילה אחד להתנהג ממש באלימות כלפי מי שהשגיח עליו, (בתורנות אני ובעלי) לבסוף התברר שהוא היה במצוקה נשימתית. מה שמחדד לנו שפעוט לא מכה סתם, יש משהו שמפריע לו אבל אין לו דרך לבטא את זה, אז מגיע באופן המתואר.

סליחה שאני מעבירה את זה מספוילר לכתב גלוי. יותר מידי חשוב, מכדי שיישאר סגור!
כי הרבה פעמים ילדים, תינוקים, זועקים מצוקה - ולא נענים.
כי אנחנו לא יודעים ולא קולטים במה מדובר.
והמחשבה של איך לחנך אותם ואיך להציב להם גבולות - מרחיקה אותנו עוד יותר מלהבין מה קורה באמת.

 

[חני/ה]

יש לנו תינוקת בת כמה חודשים

בלת"ק
אולי כאן טמון הקאצ'?
כשילד חדש נוסף למשפחה, המקום של האחרים מתערער
בפרט של זה שהיה הצעיר ביותר עד כה.
הרבה חום, אהבה, שירגיש בטוח במקום שלו וכל שאר העצות הטובות
וכמובן הצבת גבולות.
לא שוללת את משהו על רקע תחושתי

 

[מרחבית]

מדברים היום הרבה עד כמה חשוב אמון בילד.
אמון אין פירושו להאמין שכל מה שאנחנו רוצים - הוא יכול לבצע!
אמון - זה להאמין בו, להאמין לו.
וזה מתחיל מגיל מאוד מאוד צעיר.
ילד שמתנהג בצורה שרע לו - להאמין לו שרע לו!
אנחנו לא יודעים למה? - צריך לנסות לברר.

 

[אבן קיסר]

הילד מתנהג בצורה מסוימת,
ואנחנו אלה ש'שומעים' ומסיקים שרע לו.
כמובן שצריך וחשוב לבדוק את הסיבות להתנהגות,
אבל לא חושבת שזה סותר הצבת גבולות ועיצוב התנהגות.

 

[מרחבית]

תינוק בן שנה וחצי שמהרגע שקם, יום יום, תקופה ממושכת, שורט ונושך בצורה מטורפת כפי שתואר - שלהורים יש בלי סוף סימנים, זה תינוק שרע לו.
תינוק שבכללי טוב לו, יכול מידי פעם לשרוט או לנשוך, לא בצורה כזו!

הצבת גבולות ועיצוב התנהגות - זה חשוב מאוד, אך זה חייב להיות בהתאם למציאות.

לדוגמא, אם במקום לשרוט ולנשוך - היה ילד שצורח כל היום, באומללות, יום יום - והיינו יודעים שזה בגלל משהו שכואב לו, במה היינו מתמקדים? - בלתת לו אקמול ולמצוא מה יש לו ואיך לעזור לו? או בעיצוב התנהגות שיפסיק לצרוח.

אחרי שמתמקדים בעזרה ויודעים במה מדובר, תוך כדי תהליך העזרה - יכולים וצריכים גם לעצב התנהגות - בהתאם למציאות הידועה.

הבעיה כשמראש מתמקדים בעיצוב התנהגות והצבת גבולות - על חשבון העזרה הדחופה הנצרכת! ומעצבים התנהגות כאילו אין מצוקה! לא מטפלים בה, כי ממוקדים ב'גבולות'.

 

[אשכרה]

פעם ילדים היו יותר בריאים ולכן יכלו לקבל סטירה וכו',

למה הם היו יותר בריאים ? את יודעת ? בגלל שהם קיבלו סטירה.
זה לא נכון שהדור היום חלש עשו אותו חלש!

 

[byy]

פעם ילדים היו יותר בריאים??? תשאלו את הסבתות כמה ילדים מתו בעבר.

 

[אשכרה]

פעם ילדים היו יותר בריאים??? תשאלו את הסבתות כמה ילדים מתו בעבר.

בריאים רגשית .

 

[יעקב אב]

טעות ראשונה

טעות שניה.


סטירת לחי היא כלי חינוכי

טעות שלישית.
סטירה היא ממש לא כלי חינוכי. ממש לא!
גם פעם שהיה מקובל, זה היה הפעלה ומשמעת, ממש לא כלי חינוכי.
אבל היום, גם זה לא עושים.

קורה התפרצויות להורים, גם אנחנו בני אדם. אבל אל תהפכו את זה חלילה לדרך חינוכית או לשיטה. לא להפוך קרחת לאידאולוגייה.

 

[אחת שאוהבת להבין]

למה הם היו יותר בריאים ? את יודעת ? בגלל שהם קיבלו סטירה.
זה לא נכון שהדור היום חלש עשו אותו חלש!

עובדתית זה לא נכון,
הסדר היה שהמשיכו לתת סטירות ואז גילו שהדור לא כשיר לזה,
ולא שסתם הפסיקו לתת סטירות ואז הדור נהיה רגיש,
יש הרבה תאוריות למה הדור שלנו רגיש יותר,
אחד מהם זה שהשואה האיומה תרמה לא מעט לחוסר בריאות הנפש.

 

[אחת שאוהבת להבין]

טעות שלישית.
סטירה היא ממש לא כלי חינוכי. ממש לא!
גם פעם שהיה מקובל, זה היה הפעלה ומשמעת, ממש לא כלי חינוכי.
אבל היום, גם זה לא עושים.

קורה התפרצויות להורים, גם אנחנו בני אדם. אבל אל תהפכו את זה חלילה לדרך חינוכית או לשיטה. לא להפוך קרחת לאידאולוגייה.

כל מילה מיותרת.