התייעצות חייבת את דעתכם בענין "דין קדימה בתחנה" ומינימום אנושיות.

[הכול טפוס]

חיכינו מעל ל3 שעות לאוטובוס מב"ב לנתניה- אני, 2 גיסות ו15 ילדים קטנים....
פשוט לא עברו אוטובוסים!!! וכשכבר כן עבר אחד פעם בלמעלה משעה - הוא לא עצר אפילו.
(חיכינו בתחנה האחרונה בנתניה וכנראה הם כבר היו מפוצצים... )
כשהגענו לתחנה היא היתה ריקה - כנראה שזמן קצר קודם לכן עבר אוטובוס או שאף אחד לא מבזבז את זמנו בתחנה האחרונה בעיר....
תכלס לאחר 3וחצי שעות הגיע אוטובוס וכמובן שהתחנה היתה מ-פ-ו-צ-צ-ת בבחורות ואנשים שרצו לעלות.
הנהג עצר והודיע שיש לו 30 מקומות והוא לא מעלה אחד יותר.
בקשנו יפה (ואח"F כשלא עזר, יותר תקיף...)שהיינו ראשונים ויש לנו המון ילדים קטנים ושיתנו לנו קודם לעלות אחרי שאנחנו מחכים כבר כ"כ הרבה זמן והילדים עיפים ובוכיים
נאדה. גארנישט,
התחילו להדחף, רובנו היו כברלמעלה, מלבדי וגיסתי שהכנסנו דברים לתא מטען ועוד 3 ילדים קטנים שצרחו ובכו מרוב הדחיפות והצעקות של כולם. ואז הנהג כבר לא הסכים להעלות עוד.
חלק מהילדים נכנסו להסטריה שההורים שלהם לא למעלה. התחילו לבכות וירדו מהאוטובוס.
ובאלגנטיות במקומם עלו עוד אנשים שחיכו לעלות.....
תכלס,
מצאאנו את עצמנו ממשיכים לחכות עוד שעה...
ובסוף--- מצאנו טנדר גדול שתמורת מאות שקלים לקח אותנו הביתה.... (ולא היה לו קבלה כך שאני גם לא יכולה לנסות לבקש חזרה את הכסףמהחברה)
הגענו אחרי 12 בלילה!

מה דעתכם על הסיפור? איך אתם הייתם מתנהגים במקומי? במקום שאר הממתינים בתחנה?
לי כואב! כואב מאד שאפילו לא אחד/ת אמר:בבקשה, יש כאן נשים עם ילדים קטנים תנו להם קודם לעלות,
כולם שראו שנשארנו בסוף למטה (רק אנחנו, מלבדנו כולם הצליחו לעלות... במרפקים ובדחיפות...) אפילו לא אחד קם בבושה ירד מהאוטובוס ואמר - סליחה, אבל תעלו אתם.

לא יודעת אולי אני נאיבית? (או שזאת התרבות החוצניקית שזורמת בעורקי?)
אתם חושבים שאני הזויה?

וואיייייי איזההה לא נעיםםםם ממש מעצבן,
ת׳אמת נראה לי שלא היה לך עוד מה לעשות יכלת אולי לומר לאנשים שם שאת כבר מחכה מלאאא זמן ואת עם מלא ילדים קטנים חוץ מזה לא נראה לי שהיה לך עוד מה לעשות,
אחרי זה אולי הייתי במקומך מתקשרת לחברה ומסבירה להם את המצב שהיית בו ואומרת להם שיוציאו בעיקר בזמנים האלו אוטובוסים בתדירות יותר גבוהה

 

[מאירקה']

לדעתי זה לא ממש קשור לענייננו, שכן שם הנידון הוא זכייה ברכוש ממשי, או בנכס, כאשר הנכס קבוע ו׳העני׳ מתחיל בפעולות הנדרשות לשם הזכייה בו. משא״כ בענייננו, אין מדובר בעניין שתופס בו קניין באופן ממשי, כך שלא שייך להגדיר את הכניסה אל האוטובוס כנטילת חררה.
בנוסף, כאן גם מדובר בעניין עתידי - כלומר: זכות כניסה לאוטובוס, כאשר הראשון המגיע לתחנה אינו מייחד את ציפייתו לאוטובוס מסוים או למושב מסוים. מאחר ודין עני המהפך בחררה שייך רק למי שמצפה לנכס מיוחד, שכן הדבר ברור שא״א לאדם אחד להפך בכל השדות שבאותה העיר, וזה הפך הסברא בעניין עני המהפך בחררה, שעיקרה - הציפייה שלו לאותו נכס מסוים ונטילת הנכס ממנו על ידי אחר.
כמו״כ, אין כאן באמת מי שהתחיל להפך קודם חברו, שכן אין זה ברור שההגעה לתחנה היא ההיפוך, ואדרבה - יש לומר שדווקא הראשון שקם אל הדלתות הוא המהפך בחררה.
מכל אלו ועוד, ובהתחשב בכך שיש מחלוקת ראשונים במה שייך דין זה ודעת הרבה פוסקים שהוא אינו שייך כי אם במכר אבל לא בזכייה מן ההפקר ובמתנה, וזו פשטות השו״ע והרמ״א - וא״כ מן הסברא לומר, שיותר דומה דין זה לזכייה מן ההפקר, שכן אין כאן ׳קניין׳ אלא רק קדימות בזכות הראשונים על כניסה לאוטובוס, ממילא - נראה שאין שייך נידון זה לענייננו.
ועכ״פ כבר כתבתי שאיני מומחה בדינים אלו, אלא רק מלקט מפה ומשם, וגם אין זה המקום לדון באריכות בענייני סוגיות הש״ס וההלכה.

יש הסוברים ליהפך, דדוקא במכר, בגלל שגם המוכר הוא צד בעניין, לכן אינו מחוייב לכל דבר שיש בין ב' הקונים. משא"כ בהפקר.

 

[שידרוגים]

וואיייייי איזההה לא נעיםםםם ממש מעצבן,
ת׳אמת נראה לי שלא היה לך עוד מה לעשות יכלת אולי לומר לאנשים שם שאת כבר מחכה מלאאא זמן ואת עם מלא ילדים קטנים חוץ מזה לא נראה לי שהיה לך עוד מה לעשות,
אחרי זה אולי הייתי במקומך מתקשרת לחברה ומסבירה להם את המצב שהיית בו ואומרת להם שיוציאו בעיקר בזמנים האלו אוטובוסים בתדירות יותר גבוהה

שתיהם עשינו...
עזר? ממש לא.

 

[ד. פריד]

אכן דרוש תיקון יסודי בעניין, קרה שעליתי עם אשתי לאוטובוס כין עירוני והיא הייתה עם ילדה בידיים ובחודש שמיני, היה מקום ריק אחד באוטובוס ליד בחורה כבת 17 שאמרה שהמקום שמור לחברה שלה שתעלה בהמשך...
פשוט אמרתי לאשתי לשבת, ולבחורה אמרתי שאין לה זכות הלכתית לתפוס עבור חברתה ושתשאל את אביה מה זה "תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים) סביר להניח שהיא לא עשתה מיגו דזכי לנפשיה...
לולי שחששתי לסכנה, אז בגלל החוצפה הזו הייתי מתיישב בעצמי לידה (מעיקר הדין אין בזה איסור), כדי שתקום ויהיו לנו שתי מושבים...

 

[מאירקה']

לדעתי זה לא ממש קשור לענייננו, שכן שם הנידון הוא זכייה ברכוש ממשי, או בנכס, כאשר הנכס קבוע ו׳העני׳ מתחיל בפעולות הנדרשות לשם הזכייה בו. משא״כ בענייננו, אין מדובר בעניין שתופס בו קניין באופן ממשי, כך שלא שייך להגדיר את הכניסה אל האוטובוס כנטילת חררה.
בנוסף, כאן גם מדובר בעניין עתידי - כלומר: זכות כניסה לאוטובוס, כאשר הראשון המגיע לתחנה אינו מייחד את ציפייתו לאוטובוס מסוים או למושב מסוים. מאחר ודין עני המהפך בחררה שייך רק למי שמצפה לנכס מיוחד, שכן הדבר ברור שא״א לאדם אחד להפך בכל השדות שבאותה העיר, וזה הפך הסברא בעניין עני המהפך בחררה, שעיקרה - הציפייה שלו לאותו נכס מסוים ונטילת הנכס ממנו על ידי אחר.
כמו״כ, אין כאן באמת מי שהתחיל להפך קודם חברו, שכן אין זה ברור שההגעה לתחנה היא ההיפוך, ואדרבה - יש לומר שדווקא הראשון שקם אל הדלתות הוא המהפך בחררה.
מכל אלו ועוד, ובהתחשב בכך שיש מחלוקת ראשונים במה שייך דין זה ודעת הרבה פוסקים שהוא אינו שייך כי אם במכר אבל לא בזכייה מן ההפקר ובמתנה, וזו פשטות השו״ע והרמ״א - וא״כ מן הסברא לומר, שיותר דומה דין זה לזכייה מן ההפקר, שכן אין כאן ׳קניין׳ אלא רק קדימות בזכות הראשונים על כניסה לאוטובוס, ממילא - נראה שאין שייך נידון זה לענייננו.
ועכ״פ כבר כתבתי שאיני מומחה בדינים אלו, אלא רק מלקט מפה ומשם, וגם אין זה המקום לדון באריכות בענייני סוגיות הש״ס וההלכה.

עיין שיעורי ליל שבת של הרב דב רוזין ח"א עמ' קד

 

[חייצ'ו]

ואולי הן לא חבורת בנות שחוזרות מבילוי אלא בת אחת אחרי פגישה מתישה, עוד אחת שההורים שלה לא הולכים לישון לפני שהיא מגיעה, נכדה מסורה שהיום התורנות שלה אצל סבתא שלה, שלוש בנות שנוסעות לבקר חברה בבית חולים ו...כו' וכו'.
חשבת על הסיבות של כל אחת? לא כחבורה לא אכפתית אלא ככמה בנות שכל אחת צריכה להגיע מהסיבה שלה?

מה זה קשור לזה שהן עוקפות??

 

[הלוחשת לתווים]

דבר ראשון אם היית מספרת את כל הסיפור עם כל הקטעים שפיזרת פה בכל האשכול היית חוסכת מלא תגובות.
זה פשוט הקפיץ אותי שאמרת על האכזריים ורעי לב.
אם את מדברת על הסיטואציה הספציפית הזו, אני לא יכולה בכלל לומר, כי אני לא הייתי שם.
אבל בנורמה, זה מתחלק רק ל2. לנדיבים באופן מעורר השתאות, ולאנוכיים.
הם לא רעים, הם לא אכזריים, הם פשוט חושבים עליהם לפני שהם חושבים על הסביבה...
כמובן שעדיף שנהיה כולנו נדיבים, אבל לכל אחד יש את המקומות שהוא נדיב יותר, ואת המקום שהוא קצת מעדיף את הנוחות שלו מאשר להקריב אותה.

כשאני יודעת שאם אני לא יעלה לאוטובוס כאשר אני יודעת שבמקומי לא תעלה אישה עם 3 ילדים אלא בחורה אחרת, זה שאלה מה התפקיד שלי עכשיו, או שאני הולכת בדרך של 'לא עליך המלאכה לגמור...', לעשות את הבחירה שלך ולתת לאנשים אחרים לעשות את הבחירות שלהם. או שאני מחליטה שממילא זה לא יעזור לאישה שיהיה לה מקום באוטובוס, אז אני קצת אנוכית, אבל בפירוש לא רעה!

מבחינתי זה ניסיון כמו כל משהו אחר, ולכן להתעצבן על זה זה בערך כמו להתעצבן שבנות לא הולכות בצניעות, ושאנשים מדברים לשון הרע...

מקווה שהובנתי, כי לא היתה לי כוונה להעיר דובים מרבצם!

 

[אלפי תודות]

אכן דרוש תיקון יסודי בעניין, קרה שעליתי עם אשתי לאוטובוס כין עירוני והיא הייתה עם ילדה בידיים ובחודש שמיני, היה מקום ריק אחד באוטובוס ליד בחורה כבת 17 שאמרה שהמקום שמור לחברה שלה שתעלה בהמשך...
פשוט אמרתי לאשתי לשבת, ולבחורה אמרתי שאין לה זכות הלכתית לתפוס עבור חברתה ושתשאל את אביה מה זה "תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים) סביר להניח שהיא לא עשתה מיגו דזכי לנפשיה...
לולי שחששתי לסכנה, אז בגלל החוצפה הזו הייתי מתיישב בעצמי לידה (מעיקר הדין אין בזה איסור), כדי שתקום ויהיו לנו שתי מושבים...

אני כל פעם מחדש מזדעזעת מהחוצפה שקיימת היום בעניין הזה.
אישה! בהריון! עם תינוק על הידיים!
מה עוד צריך כדי שתקומו???

לפני לא הרבה זמן נסעתי באחד האוטובוסים הצפופים של ירושלים.
עמדה לידי אישה בהריון מתקדם, והקושי שלה לעמוד בלט ממש.
ישבו לידה כמה בנות סמינר עליזות שפטפטו בהנאה,
והן לא היו עיוורות, ובהחלט ראו אותה.
אם היה לי כיסא - הייתי מפנה לה, אבל גם אני בעצמי עמדתי,
עד שהרגשתי שאני עומדת להשתגע מהאטימות
ולמרות שזה ממש לא אני - פניתי לאחת מהן וביקשתי ממנה שתקום,
ורק אז אחת מהן הואילה בטובה לפנות לה מקום.

עצוב.

 

[mic003]

עיין שיעורי ליל שבת של הרב דב רוזין ח"א עמ' קד
צפה בקובץ המצורף 1755772

יש הרבה מה להשיב, אלא שלדעתי זה לא המקום.
אוכל רק לומר שהרבה פוסקים דנו בעקיפת תור, ואצל אף אחד מהם לא ראיתי שפשט כן מדין עני המהפך בחררה. יש כמה חילוקים שאפשר לחלק בין הנידונים, אבל שוב - אני לא נעול ולא מתעקש, ואם היינו בפורום מתאים - הייתי דן בנושא ויתכן שהייתי מבין יותר את כוונת הדברים ואת הקשרם, אלא שהמקום לא מאפשר לי את החירות, ובנוסף - אני גם לא ממש מכיר לעומק את הנושאים. רק ממה שלמדתי בגמרא, וקצת פוסקים.
דרך אגב: מאחר ואני מבני עה״מ, לי חשובה יותר שיטת מרן השו״ע, כך שביאור במקורו של הדרכ״מ לא יועיל לי במידה והשו״ע למד את הדין באופן אחר.

 

[שידרוגים]

זה פשוט הקפיץ אותי שאמרת על האכזריים ורעי לב.

אני באמת מקווה שאת טועה
ושלא כתבתי את זה
אבל אם כן - אשמח שתכווני אותילשם ואערוך את זה.
כי בשום מצב אין לי זכות להגיד את זה!

כשאני יודעת שאם אני לא יעלה לאוטובוס כאשר אני יודעת שבמקומי לא תעלה אישה עם 3 ילדים אלא בחורה אחרת, זה שאלה מה התפקיד שלי עכשיו, או שאני הולכת בדרך של 'לא עליך המלאכה לגמור...', לעשות את הבחירה שלך ולתת לאנשים אחרים לעשות את הבחירות שלהם. או שאני מחליטה שממילא זה לא יעזור לאישה שיהיה לה מקום באוטובוס, אז אני קצת אנוכית, אבל בפירוש לא רעה!

אבל מי שדוחפת ילד קטן ובזכות זה שהיא גדולה ממנו היא הצליחה עליו...
ויחד איתה עוד 7 בנות כאלה
אז כל אחתלעצמה יכולה להגיד מה שאת אומרת
אבל עצם זה שהם קבוצה שנוסעת... לא יודעת מה לומר
רק מחזקת ואומרתשבעוה"ז אין צדק
לי נשאר להשאר בנ"א!

 

[ד. פריד]

אני כל פעם מחדש מזדעזעת מהחוצפה שקיימת היום בעניין הזה.
אישה! בהריון! עם תינוק על הידיים!
מה עוד צריך כדי שתקומו???

לפני לא הרבה זמן נסעתי באחד האוטובוסים הצפופים של ירושלים.
עמדה לידי אישה בהריון מתקדם, והקושי שלה לעמוד בלט ממש.
ישבו לידה כמה בנות סמינר עליזות שפטפטו בהנאה,
והן לא היו עיוורות, ובהחלט ראו אותה.
אם היה לי כיסא - הייתי מפנה לה, אבל גם אני בעצמי עמדתי,
עד שהרגשתי שאני עומדת להשתגע מהאטימות
ולמרות שזה ממש לא אני - פניתי לאחת מהן וביקשתי ממנה שתקום,
ורק אז אחת מהן הואילה בטובה לפנות לה מקום.

עצוב.

לצערי אינני יכול להגיב עם הפרצוף המופתע.

 

[הלוחשת לתווים]

הייתי מתיישב בעצמי לידה (מעיקר הדין אין בזה איסור)

אם לא הסיבה הבאמת נכונה שציינת פה, תדעו לכם שזה עוד תופעה--- תחליטו אתם איך לתאר אותה.
נתקלתי בזה כמה פעמים, ואני לא יודעת איך מתמודדים עם זה...
אני יושבת באוטובוס, הוא לא מלא, אבל אין ספסל שלם פנוי. ואז עולים להם זוג נחמדים שרצו לשבת ביחד...
אין לי שום התנגדות, אבל הבעיה היתה שכשהם שמו לב שאין להם אפשרות לשבת ביחד שם חשבו על רעיון גאוני ממש!!! הבעל הגיע לידי, ופשוט ה-ת-י-ש-ב!!! ואז מה מצופה מבחורה שגבר מתיישב לידה? כמובן לקום...
ואז הזוג המאושר התיישבו בנוחות והאוטובוס כבר התמלא, אז לא נותר לי אלא.... לעמוד!!!

איך מגיבים? אמרו לי- תשארי לשבת, העבירה לא שלך אלא שלו..
ומה אם אני לא מעוניינת לשבת על יד גבר למרות שהעבירה היא שלו?

 

[מרחבית]

נסיעות בינעירוניות שיוצאות מתחנה מרכזית, הנוהג והנוהל הוא שמי שבא ראשון - עולה ראשון. ומי שבא אחרון - עולה אחרון. ואם אין לו מקום - הוא מחכה לאוטובוס הבא. בדיוק כמו בסופר או בקופת חולים. גם טכנית התור מסודר בצורה כזו - עם גדרות ברזל, שאי אפשר כמעט לעקוף.
וכך היה פעם, כשכל הנסיעות הבינעירוניות היו מתחנות מרכזיות, והיה ברור לכל, שמי שבא קודם - עולה קודם.
אמנם זה גם מחייב יותר את חברות התחבורה להוציא אוטובוסים בזמן!

במשך הזמן התחיל סידור חדש, שחלק מהנסיעות הבינעירוניות עוצרות בתחנות ברחוב, וטכנית קשה לדעת מי היה קודם ומי אחר כך. לכן קרה שלא עלו תמיד לפי הסדר. אך אם ידעו מי היה קודם ומי אחר כך? המקובל היה שמי שהיה קודם - עולה קודם. עם הזמן ועם קשיי התחבורה הגדולים מאוד - השתבשו הדברים.

כואב להמליץ לאנשים ליסוע בזמני עומס דווקא מתחנה מרכזית במקום שיש תחנה כזו (חבל שבאזור בני ברק אין). אבל לפעמים זהו הפיתרון, על אף שמבחינות אחרות הפיתרון הזה הוא לפעמים גרוע, וד"ל. והרבה פעמים אין הצר שווה, וכו'.
ומזה אפשר ללמוד כמה סדר ציבורי חשוב לחיים תקינים.
ודאי שחלק מסדר כזה, הוא שיהיו מספיק אוטובוסים, ושיצאו מסודר לפי לוח הזמנים! אך גם התור לפי סדר ההגעה - הוא חלק בלתי נפרד מהעניין.

 

[שידרוגים]

אם לא הסיבה הבאמת נכונה שציינת פה, תדעו לכם שזה עוד תופעה--- תחליטו אתם איך לתאר אותה.
נתקלתי בזה כמה פעמים, ואני לא יודעת איך מתמודדים עם זה...
אני יושבת באוטובוס, הוא לא מלא, אבל אין ספסל שלם פנוי. ואז עולים להם זוג נחמדים שרצו לשבת ביחד...
אין לי שום התנגדות, אבל הבעיה היתה שכשהם שמו לב שאין להם אפשרות לשבת ביחד שם חשבו על רעיון גאוני ממש!!! הבעל הגיע לידי, ופשוט ה-ת-י-ש-ב!!! ואז מה מצופה מבחורה שגבר מתיישב לידה? כמובן לקום...
ואז הזוג המאושר התיישבו בנוחות והאוטובוס כבר התמלא, אז לא נותר לי אלא.... לעמוד!!!

איך מגיבים? אמרו לי- תשארי לשבת, העבירה לא שלך אלא שלו..
ומה אם אני לא מעוניינת לשבת על יד גבר למרות שהעבירה היא שלו?

סה"כ
הוא אנוכי.
אם לא הוא שידאג לעצמו ולאשתו, מי ידאג להם?
הוא לא רע, לא אכזר, רק אנוכי!
הוא פשוט חושב קודם עליו לפני שהוא חושב על הסביבה
קצת מעדיף את הנוחות שלו מאשר להתחשב בזה שבאת לפניו והתישבת לפניו.
סה"כ מבחינתו- תשארי לשבת
זה שאת עדינה- תשאי בתוצאות

מדגישה: נכתב בציניות ע"ס הודעות קודמות. מבינה שהסיטואציה קצת שונה (:

 

[ד. פריד]

אם לא הסיבה הבאמת נכונה שציינת פה, תדעו לכם שזה עוד תופעה--- תחליטו אתם איך לתאר אותה.
נתקלתי בזה כמה פעמים, ואני לא יודעת איך מתמודדים עם זה...
אני יושבת באוטובוס, הוא לא מלא, אבל אין ספסל שלם פנוי. ואז עולים להם זוג נחמדים שרצו לשבת ביחד...
אין לי שום התנגדות, אבל הבעיה היתה שכשהם שמו לב שאין להם אפשרות לשבת ביחד שם חשבו על רעיון גאוני ממש!!! הבעל הגיע לידי, ופשוט ה-ת-י-ש-ב!!! ואז מה מצופה מבחורה שגבר מתיישב לידה? כמובן לקום...
ואז הזוג המאושר התיישבו בנוחות והאוטובוס כבר התמלא, אז לא נותר לי אלא.... לעמוד!!!

איך מגיבים? אמרו לי- תשארי לשבת, העבירה לא שלך אלא שלו..
ומה אם אני לא מעוניינת לשבת על יד גבר למרות שהעבירה היא שלו?

זה בהחלט מרגיז, הלכתית מותר לשבת כך, אחרת גם החוצפה לא הייתה מתירה את זה.
אבל ודאי שיש שלא ירגישו בנוח בכך, אני באופן אישי הייתי נשאר לשבת, אבל זה לא מתאים לכל אחד.
מצוי מאוד שזוגות מבקשים יפה, ובדרך כלל אנשים לא מתעקשים סתם.
חוץ ממתי שביקשו ממני לעבור לשבת ליד אדם שלא טעם טעם משחת שיניים, והיה טופח ע"מ להטפיח, ואכמ"ל.

 

[s.arcit]

מזמן כבר אמרתי
שצריך איזה מכשיר בתחנת אוטובוס עם מספרים
כמו שיש בבית מרקחת

 

[CE3D]

חיכינו מעל ל3 שעות לאוטובוס מב"ב לנתניה- אני, 2 גיסות ו15 ילדים קטנים....

אחרי חצי שעה , מקסימום שעה מבינה את המצב ומזמינה הסעה פרטית, אין מה לעשות...

פשוט לא עברו אוטובוסים!!! וכשכבר כן עבר אחד פעם בלמעלה משעה - הוא לא עצר אפילו.
(חיכינו בתחנה האחרונה בנתניה וכנראה הם כבר היו מפוצצים... )

נסעתם מב"ב לנתניה או מנתניה לב"ב זה לא ברור כל כך

כשהגענו לתחנה היא היתה ריקה - כנראה שזמן קצר קודם לכן עבר אוטובוס או שאף אחד לא מבזבז את זמנו בתחנה האחרונה בעיר....

בימי בינהזמנים לא מהמרים בתחנה האחרונה

בקשנו יפה (ואח"F כשלא עזר, יותר תקיף...)שהיינו ראשונים ויש לנו המון ילדים קטנים ושיתנו לנו קודם לעלות אחרי שאנחנו מחכים כבר כ"כ הרבה זמן והילדים עיפים ובוכיים
נאדה. גארנישט,

בושה בושה בושה
לציבור החרדי שלנו
עצוב ביותר אבל זה המצב הן מצד בחורות והן מצד גברים
ראו ערך נסיעה באוטובוס לכותל ובחזרה
כל-קול ...דאלים גבר

ומה יהיה על הצניעות?
יש על מה לחזור בתשובה

 

[ant]

וואו, הסיפורים שקראתי כאן יכולים להוציא מהדעת למרות שאני נתקל לר אחת בסיפורים דומים הקטע לשבת ליד מישהי כדי שתקום ממש הזוי!
אני בוחר לעמוד ולהשאר בנ"א מאשר לשבת בנוחות כולל בחזור ממירון...
אני חושב שזה גם חינוך שילדים רואים את ההורים שלהם נדחפים באגרסיביות, נורא.

 

[שידרוגים]

מזמן כבר אמרתי
שצריך איזה מכשיר בתחנת אוטובוס עם מספרים
כמו שיש בבית מרקחת

כשנתקן את העולם
יש לי שידרוג
שיהיה בכל תחנה מסך מגע (אפשר במסכי הטענת הרב קו הקיימים)
שאת יכולה ללחוץ איזה קו את צריכה וכמה מקומות אתם. ולקבל מס'
וכךחברותהאוטובוסים ישלטו בכמות הנוסעים המחכה לכל קו
ידעו מתי לתגבר
ומתי כבר אפשר לבטל את התגבור.
(בצד הנגדי עבר קו 613 כל 10 דקות. מרביתם ריקים
כשאמרנו את זה באחת מהשיחות לחברה
הנציגה החמודה אמרה לנו: נכון כי מב"ב לנתניה יש תגבור...
אמרתי לה שבאמת צריך תגבור אבל עד 7 או 8 בערב....
עכשיו חמודה, תפתחי את הראש והמח ותקלטי שאת כל האנשים ששינעתם לנתניה צריך עכשיו להחזיר....)

 

[לארג']

ומה אם אני לא מעוניינת לשבת על יד גבר למרות שהעבירה היא שלו?

מה החשש שלך?
אשתו תשב במקום אחר והוא ישאר לידך?
בפעם הבאה להשאר,והוא כבר יהיה הנבוך...