התייעצות חייבת את דעתכם בענין "דין קדימה בתחנה" ומינימום אנושיות.

[הלוחשת לתווים]

נשגבת מבינתי התופעה שחוזרת על עצמה שהמסך בתחנה מראה שהאוטובוס אמור להגיע בעוד 2 דקות ופתאום זה מתחלף ל17 דק'
מה זה אןמר?
שעבדו עלי ולא התקרב שום אוטובוס
שהאוטובוס נסע מדרך אחרת?

זה אומר שזה מקולקל...

 

[א. י. ג.]

אם כבר חוסר רגישות משוועת....
שלחתי את בתי בת ה-12, ילדה אחראית אבל רזה ועדינה, במהלך החופש עם הקטנים לכמה אירועים שהעיריה עשתה כמו מופעים וכד',
היא התלוננה שנשים/בחורות זלזלו בה והתנהגו אליה בצורה מאד בוטה ולא יפה.
לדוגמא היא באה מספיק מוקדם למופע באולם ותפסה מקום טוב, הקטנה בת הארבע קמה לדקה ממקומה, ובחורה תפסה לה את המקום ולא נתנה לו אותו חזרה למרות שבתי אמרה לה שהקטנה התרוממה כדי לקחת ממנה משהו... ככה שהיא נאלצה בגלל זה להחזיק אותה כל האירוע על ברכיה.
ובפעם אחרת בחורה הקימה אותה מכיסא ברוב חוצפתה כי ילדה צריכה "לכבד"(!) בחורה... (כלשון הבחורה)
רק לאחר מכן הבנתי שאסור לי לשלוח ילדים אחראים ובוגרים ככל שיהיו לכאלו מקומות בגפם, אם הם לא מספיק "ביריונים" ו"ממרפקים"...

ואני שואלת: עד מתי זו תהיה ההתנהגות במחוזותינו, ועוד על מי? על חלשים וקטנים.
למדו בבקשה את בניכם ובנותיכם דרך ארץ ומידות טובות, התחשבות וכבוד הזולת!

 

[**Moko**]

קצת קשה לפצוח בצעידה משותפת עם עגלות ילדים ותרמילים.
בפרט שאתם רוצים להאמין שעוד דקה יגיע אוטובוס כהבטחת (השווא) של קל קו
אם הייתי לבד הייתי לוקחת את הריזיקה יחד עם על העדה קצת קשה יותר.


אגב
נשגבת מבינתי התופעה שחוזרת על עצמה שהמסך בתחנה מראה שהאוטובוס אמור להגיע בעוד 2 דקות ופתאום זה מתחלף ל17 דק'
מה זה אןמר?
שעבדו עלי ולא התקרב שום אוטובוס
שהאוטובוס נסע מדרך אחרת?

זה ידוע, שלקל קו יש דקות משלו

מה זה אומר? שהנהג היה אמור לצאת והחליט להאריך את ההפסקה שלו

 

[הלוחשת לתווים]

מה זה אומר? שהנהג היה אמור לצאת והחליט להאריך את ההפסקה שלו

תמיד מפליא אותי למה אוטובוסים לא יוצאים?
כאילו הנהג עשה שעון מעורר ואז החליט- עזבו.... אף אחד לא מת, לא צריך להוציא עכשיו נסיעה, השמיים לא יפלו.
ככה זה הולך?

 

[**Moko**]

אם כבר חוסר רגישות משוועת....
שלחתי את בתי בת ה-12, ילדה אחראית אבל רזה ועדינה, במהלך החופש עם הקטנים לכמה אירועים שהעיריה עשתה כמו מופעים וכד',
היא התלוננה שנשים/בחורות זלזלו בה והתנהגו אליה בצורה מאד בוטה ולא יפה.
לדוגמא היא באה מספיק מוקדם למופע באולם ותפסה מקום טוב, הקטנה בת הארבע קמה לדקה ממקומה, ובחורה תפסה לה את המקום ולא נתנה לו אותו חזרה למרות שבתי אמרה לה שהקטנה התרוממה כדי לקחת ממנה משהו... ככה שהיא נאלצה בגלל זה להחזיק אותה כל האירוע על ברכיה.
ובפעם אחרת בחורה הקימה אותה מכיסא ברוב חוצפתה כי ילדה צריכה "לכבד"(!) בחורה... (כלשון הבחורה)
רק לאחר מכן הבנתי שאסור לי לשלוח ילדים אחראים ובוגרים ככל שיהיו לכאלו מקומות בגפם, אם הם לא מספיק "ביריונים" ו"ממרפקים"...

ואני שואלת: עד מתי זו תהיה ההתנהגות במחוזותינו, ועוד על מי? על חלשים וקטנים.
למדו בבקשה את בניכם ובנותיכם דרך ארץ ומידות טובות, התחשבות וכבוד הזולת!

נכון,נכון, ושוב פעם נכון !!
ואני נדהמתי לגלות את התופעה הזו השבוע, שגלגלתי במוחי כל מיני אירועים שקרו כשהייתי קטנה והיום הם לא חוזרים על עצמם. וההבדל היחיד הוא הגיל שלי! וזה פשוט מרתיח לראות אנשים ששמים עליך טייטל שאם אתה לא עובר את גיל 18 לפחות אין לך זכות דיבור
ראיתי באוטובוס מלא שילדה בת 5 סחבה מזוודה בגודל שלה-אמיתי, הניפה אותה על המדרגה של האוטובוס והגיעה זקנה מאחוריה שפשוט דרשה ממנה להזיז את המזוודה ולתת לה לעבור. במה את יותר טובה ממנה?? בגלל שהיא ילדה?? זה מקומם ומרתיח! ואחרי כל זה , אנשים שואלים למה הדור שלנו חצוף? למה? כי אתם מתנהגים אליו כאילו לא מגיע לו כלום אז הוא בא ודורש. באמת, שזה הרתיח אותי..

 

[שידרוגים]

בואי נשאל...
מה הילדים זוכרים? את הארוחה + הטילון? או הנסיעה ה'חוויתית' באוטובוס?
אני שואלת בכנות!!!

בסוף זוכרים את החוויות וזה ברור לי!
כשאני נזכרת בארועים מהילדות שלי אני זוכרת את הכיף שהיה בטיול ולא את הזמן שנאלצנולחכות כשהיה דיליי בטיסה
את השייט הנחמד ולא את זה שהמצלמה נהרסה בסוף...
כלומר: אני נזכרת בשניהם אבל טעם החויה הוא טעם מתוק
תארי לעצמך שהיינו מבתובבים בחנות ואח"כלוקחים טנדר
הילדים היו מבסוטים? טנדר משמח אותם? לא! (הם לא היו יודעים שאם לאהטנדר צריך לחכות שעות...)
וכמובן וכמובן שלא היינו עצבניות כל הזמן בתחנה. ישבנו וצחקנו ושחקנו ואחרי שכולם נסעו באוטובוס הנל ונשארנו יחידים בתחנה אפילו שרנו בקול כולם יחד....
חוץ מזמן הדחיפות והצעקות באוטובוס הכל היה נחמד.

זה לא מספיק, סליחה שאני נחרצת, אבל כדאי לך לדבר בשפה שמבינים אותך.
את שיתפת אותם במצוקה שלך ובאכזבה אבל לא חשפת את תפיסת העולם שלך לגבי תור בתחנה ולא שידרת את המסר שאת עולה ראשונה!

מה זה אומר שלא שידרתי את המסר? שלא הפעלתי מרפקים? שלא צרחתי עליהם?
אמרנו יפה, ובקול ובקשנו שוב כשהייתי במדרגות של האוטובוס: בבקשה תפסיקו לדחוץ את הקטנים זה סכנת נפשות ואני מבקשת לתת לנו לעלות קודם כי היינו ראשוני בתחנה ואנחנו מחכים יותר מכולם.

זה אומר שזה מקולקל...

אבל כל שאר הקווים שהמסך הראה מגיעים בדייקנות.....
כנראה הקו מקולקל לא המסך...

 

[איזה מאמי]

אשכול כאוב מאד.
משתפת מ2 חוויות הפוכות:
*עלינו לאוטובוס עמוס מאד, יחד עם ילדים
הפקח עלה והכריח אותנו לרדת (אוטובוס עירוני בתחנה מרכזית)
אמרנו לו שזה לא הגיוני להוריד אותנו והוא אמר שהוא מזמין תגבור.
אמרתי לו- אין בעיה, אבל בבקשה תדאג שנעלה ראשונים לאוטובוס הבא.
הפקח הבטיח, תוך טפיחה על החזה שלו- מילה שלי...
רק נסע האוטובוס, והפקח התאדה
(אולי היה מלאך... חבלה?)
מיותר לציין שלאוטובוס הבא נדחסנו כמו סרדינים בלי שום התחשבות במי חיכה קודם,
שלדעתי זה לא נכון ולא צודק.

*בחזור ממירון בל"ג בעומר,
כידוע (מהעידן לפני הקורונה) הולך קטסטרופה באוטובוסים, ובלי מרפקים אין מצב לעלות...
הסדרן עמד בפתח האוטובוס,
ודאג שתחילה תעלינה הנשים!
ורק אח"כ נתן לשאר לעלות.
הלוואי וירבו כמוהו,
ואיפה שאפשר להרחיב ולאפשר את העניין הזה,
יבורך!
והלוואי וזה יתחיל ממנו...

 

[נעמה -]

עם כל ההבנה ואי הנעימות,
מה הייתם עושים אם היה מגיע אוטובוס והיו בו רק 14 מקומות?
אין מה לעשות ליסוע בקבוצה גדולה זה לא תמיד שייך בתח"ץ,
בפרט לא בחופש ובתחנה האחרונה, בקו בלי הרבה תדירות,
אולי זה לא הוגן אבל זו המציאות, ולא חכמה לבוא להתנהל איך שרוצים ואחר כך להתלונן על כל העולם...
[אנחנו שילמנו 800 ש"ח על נסיעה לנופש]

 

[**Moko**]

מה זה אומר שלא שידרתי את המסר? שלא הפעלתי מרפקים? שלא צרחתי עליהם?
אמרנו יפה, ובקול ובקשנו שוב כשהייתי במדרגות של האוטובוס: בבקשה תפסיקו לדחוץ את הקטנים זה סכנת נפשות ואני מבקשת לתת לנו לעלות קודם כי היינו ראשוני בתחנה ואנחנו מחכים יותר מכולם.

באמת חוויה לא פשוטה ממש קשה ככה להתנהל מול אנשים שלא מבינים
אני פשוט הייתי מוותרת על תח"צ במצב כזה

 

[תודה על חיים...]

אני כל פעם מחדש מזדעזעת מהחוצפה שקיימת היום בעניין הזה.
אישה! בהריון! עם תינוק על הידיים!
מה עוד צריך כדי שתקומו???

לפני לא הרבה זמן נסעתי באחד האוטובוסים הצפופים של ירושלים.
עמדה לידי אישה בהריון מתקדם, והקושי שלה לעמוד בלט ממש.
ישבו לידה כמה בנות סמינר עליזות שפטפטו בהנאה,
והן לא היו עיוורות, ובהחלט ראו אותה.
אם היה לי כיסא - הייתי מפנה לה, אבל גם אני בעצמי עמדתי,
עד שהרגשתי שאני עומדת להשתגע מהאטימות
ולמרות שזה ממש לא אני - פניתי לאחת מהן וביקשתי ממנה שתקום,
ורק אז אחת מהן הואילה בטובה לפנות לה מקום.

עצוב.

והיום בן ה4 שלי נפל כמה פעמים במהלך הנסיעה,
אף נוסע לא חלם לקום או לתת לו טיפת מקום לשבת.
האמת, אני עדיין המומה. (בד"כ אני מוותרת על נסיעות באוטובוסים מפוצצים, כי מבחינתי ילדים קטנים חייבים לשבת, הפעם הזאת רצתי איתו לרופא וגילתי שאני צודקת שאני מתעקשת לא לעלות לאוטובוסים מפוצצים)
עדיין, בחור ובחורה, איש צעיר ואישה צעירה עם עגלה, אם ילד בן 4 עומד והוא נופל, פעם אחת, ועוד פעם, ועוד פעם, והאמא עם תינוק על הידיים (עומדת, כמובן) והילד נופל שוב, באמת הגיע הזמן שתבינו שהוא פשוט חייב לשבת, הוא לא יציב בכלל.

 

[שידרוגים]

עם כל ההבנה ואי הנעימות,
מה הייתם עושים אם היה מגיע אוטובוס והיו בו רק 14 מקומות?
אין מה לעשות ליסוע בקבוצה גדולה זה לא תמיד שייך בתח"ץ,
בפרט לא בחופש ובתחנה האחרונה, בקו בלי הרבה תדירות,
אולי זה לא הוגן אבל זו המציאות, ולא חכמה לבוא להתנהל איך שרוצים ואחר כך להתלונן על כל העולם...
[אנחנו שילמנו 800 ש"ח על נסיעה לנופש]

אם היה רק 14 מקומות לא היינו עולים ולא היה לנו כל טענה לאלה שהיו עולים במקומנו!
או שרק משפחה אחת היתה עולה - שזה בדיעבד יכולנו לעשות אבל בדחיפות ובבלאגן האיום, הילדים הבוכים והנהג השואג לא היה שייך לעלות ולעשות סדר מי יורד ומי עולה, הילדים ברוב פחד ירדו לבדם...

נכון שלא תמיד יש אופציה לסוע בקבוצה גדולה, כאן היתה אופציה ועל זה כואב לי.

אני לא חושבת שזה נקרא להתנהל איך שרוצים - זה להתנהל איך שיכולים!
ואני שמחה ממש ששלמתם 800 ש"ח על נסיעה לנופש מפרגנת לכם מכל הלב לסוע תצ=מיד רק פרטי
לי אין אפשרות
צר לי (:
אז לכן מה? להשאר בבית? (גם את זה אני עושה ברוב הימים ... נהנים בבית מאפיה וכו' אבל רצינולפרגן קצת יציאה...)

 

[**Moko**]

אני כל פעם מחדש מזדעזעת מהחוצפה שקיימת היום בעניין הזה.
אישה! בהריון! עם תינוק על הידיים!
מה עוד צריך כדי שתקומו???

לפני לא הרבה זמן נסעתי באחד האוטובוסים הצפופים של ירושלים.
עמדה לידי אישה בהריון מתקדם, והקושי שלה לעמוד בלט ממש.
ישבו לידה כמה בנות סמינר עליזות שפטפטו בהנאה,
והן לא היו עיוורות, ובהחלט ראו אותה.
אם היה לי כיסא - הייתי מפנה לה, אבל גם אני בעצמי עמדתי,
עד שהרגשתי שאני עומדת להשתגע מהאטימות
ולמרות שזה ממש לא אני - פניתי לאחת מהן וביקשתי ממנה שתקום,
ורק אז אחת מהן הואילה בטובה לפנות לה מקום.

עצוב.

כל הכבוד לך !

 

[נעמה -]

ואני שמחה ממש ששלמתם 800 ש"ח על נסיעה לנופש מפרגנת לכם מכל הלב לסוע תצ=מיד רק פרטי
לי אין אפשרות
צר לי (:

חבל שלא אמרת מראש,
היה לנו 3 מקומות מיותרים,

וסתם כך בעניין התחבורה ציבורית, באמת כנראה זורם חו"ל בעורקים שלך, כי מי שזוכר מה היה פעם בארץ, היה גרוע פי מאה, בלי הגזמה.

 

[שידרוגים]

והיום בן ה4 שלי נפל כמה פעמים במהלך הנסיעה,
אף נוסע לא חלם לקום או לתת לו טיפת מקום לשבת.
האמת, אני עדיין המומה. (בד"כ אני מוותרת על נסיעות באוטובוסים מפוצצים, כי מבחינתי ילדים קטנים חייבים לשבת, הפעם הזאת רצתי איתו לרופא וגילתי שאני צודקת שאני מתעקשת לא לעלות לאוטובוסים מפוצצים)
עדיין, בחור ובחורה, איש צעיר ואישה צעירה עם עגלה, אם ילד בן 4 עומד והוא נופל, פעם אחת, ועוד פעם, ועוד פעם, והאמא עם תינוק על הידיים (עומדת, כמובן) והילד נופל שוב, באמת הגיע הזמן שתבינו שהוא פשוט חייב לשבת, הוא לא יציב בכלל.

ועכשיו יבוא הצדקנים והצדקניות
יכול להיות שהבחור היה עם שבר ברגל
הבחורה מוותשת אחרי מבחן
הצעיר עם בעיות דיאליזה
והצעירה במצב מיוחד...
הכל יכול להיות....
אבל בד"כ לא כל הבעיות מתקבצות לכלל אנשי האוטובוס
ונשגב שאין אחד שמציל את המצב...

ד"א בדרך הלוך ישבתי על ספסל אחד עם 3 מילדי והצלחתי גם לעשות מקום לאשה צעירה וחמודה שעלתה אחרינו ולא היה לה מקום
ולא שהיא בקשה, היה לה לא נעים והיא אמרה שעלתה על סך לעמוד וזה בסדר וכו'
אבל לי היה יותר לא נעים לתת לה להמשיך לעמוד כשאני יכולה סה"כ להושיב 2 עלי ואחד לידי על אותו שב ולהצטופף.
נכון /זה לא נח, אבל יותר לא נח לראות משהי עומדת

איך שאני מוציאה את עצמי צדיקה! וואי וואי
אז אני לא כ"כ
אבל יש לי רגישות בנוש הזה כנראה...

 

[ידידים]

אנחנו היינו בצפון לאחרונה בנופש ונסענו שם בקווים פנימיים ,האנשים שם היו אדיבים באופן מיוחד ,
חיכו עד שנעלה עם כל העגלות ( היינו המשפחה המורחבת , לא רק המשפחה האישית ) חייכו ,נתנו מעבר ,
וכל דבר שהיה צריך.
דיברתי על כך עם בעלי והגענו למסקנה שהחיים במרכז גורמים לנו להיות לוחמניים , לכל דבר צריך לדחוף ,
אם לא ,לא תקבל את זכותך . אתה למוד נסיון מלחכות , להידחס , להירמס , מאוטובוסים צפופים כמו רכבות ל.. ה' ישמור
מתורים אין סופיים , מפקקים .. מה שגורם אח"כ שגם במקרים בהם אפשר לוותר , אנשים לצערינו כבר נהיים אטומים .

 

[שרה אחת...]

ואיך תסבירו את זה שבאוטובוס פרטי לחוף הים בהלוך-היו מקומות פנויים, ובחזור נשים עמדו?
(ולא הייתה אופציה של נסיעה בצד אחד) התחננו לאלו שלא נסעו בהלוך שירדו ואף אחת לא זזה ממקומה!
מה זה אומר? שנשים פשוט גנבו?

 

[הלוחשת לתווים]

ד"א בדרך הלוך ישבתי על ספסל אחד עם 3 מילדי והצלחתי גם לעשות מקום לאשה צעירה וחמודה שעלתה אחרינו ולא היה לה מקום
ולא שהיא בקשה, היה לה לא נעים והיא אמרה שעלתה על סך לעמוד וזה בסדר וכו'
אבל לי היה יותר לא נעים לתת לה להמשיך לעמוד כשאני יכולה סה"כ להושיב 2 עלי ואחד לידי על אותו שב ולהצטופף.
נכון /זה לא נח, אבל יותר לא נח לראות משהי עומדת

ולזה התכוונתי כשאמרתי שיש סיטואציות שבהם אנשים יכולים להוציא מעצמם רק 2 דברים, נדיבות מעוררת השתאות, או אנוכיות...
הרי אם לא היית נותנת לה לשבת היית רעה? ממש לא!! רק היית חושבת קודם על הנוחות שלך לפני הנוחות של השני, וזה בסדר גמור, אבל קצת אנוכי. לעומת זאת בחרת לעשות את הדבר השני שזה מעורר השתאות, כי זה באמת לא נוח.
ואני מצדיעה לך!

 

[@leshemroni10]

אני מניח שהכל כבר נאמר...אבל בכל זאת...
אני חושב שאם אותו דוחף או דוחפת היו יודעים,
שהויתור הזה הוא יהיה העכבה לטובה שלהם...
היה להם את הכח לוותר...
א-מ-ו-נ-ה

 

[הלוחשת לתווים]

אבל בד"כ לא כל הבעיות מתקבצות לכלל אנשי האוטובוס

אם אין לך דרך לשנות את המציאות- תשני את החשיבה... אני גיליתי את זה מזמן והחיים שלי הפכו להיות פשוטים בהרבה.
כי יותר נוח לי להאמין שיש לאדם סיבה טובה למה הוא עושה את מה שהוא עושה, מאשר לחשוב שהוא אטום לב.
עכשיו תגידו קל לה לומר, היא יושבת בבית מול מזגן... אז תדעו שלא! (כלומר.. אני יושבת בבית מול מזגן, אבל.. טוב נו) זה קשה בהתחלה להצדיק מישהו שנראה שכל המטרה שלו היא לעצבן אותך... אבל מבטיחה שמיום ליום זה נהיה קל יותר.

שידרוגים, אם היית יודעת שלכל אחד באוטובוס יש סיבה טובה יותר לעלות לפניך (הרי את דוגלת בעניין שאנשים עם סיבות יעלו ראשונים) לא היה לך יותר קל לחכות?

 

[הלוחשת לתווים]

אני מניח שהכל כבר נאמר...אבל בכל זאת...
אני חושב שאם אותו דוחף או דוחפת היו יודעים,
שהויתור הזה הוא יהיה העכבה לטובה שלהם...
היה להם את הכח לוותר...
א-מ-ו-נ-ה

ממש... כל האלה שמפסידים את האוטובוס בשניה ומיד עולה להם המחשבה ש- "בטח יהיה פיגוע/תאונה וכולם ימותו ורק אני נשארתי!! איזה נס ה' עשה עימדי..."
חשבתם על זה שאתם מסכימים שימותו 60 אנשים למען האמונה שלכם?