חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

[כל שם שתרצה]

לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.

 

[מתגעגע]

בראשית - רש''י ויסגור ה' בעדו. הגין עליו שלא שברוה, הקיף התיבה דובים ואריות והיו הורגים בהם.

זה לשמור את התיבה, לא את נח! אבל זה לא משנה זה רעיון יפה בלאו הכי

 

[נכון מאוד]

שמות אל ארון להם נצמדו
חקיקה על מציבה כך תדעו

בתחילה וסוף פרשה עמדו
במושב זקנים תמצאוהו

מבעלי התוספות הוא
קיימתיה בעצמי, מצרה שלא תדעו

חזרתי על הדעת זקנים ולא מצאתיה, אנא, תן לנו אות קל למען נדע את הדרך.....

 

[נכון מאוד]

בעקידת יצחק

בשעה שפשט אברהם סכין לשחוט את בנו טפטף דם מהסכין ונהפכו כל מימות לדם. (מחזור ויטרי השלמה סי' תק"פ, כתבי הרמב"ן ח"א עמוד שפ"ו, ספר רב פעלים, אבודרהם, פרדס יוסף וארא) ​

בול בפגיעה, וחזק ביותר !!

יש עוד לפחות פעמיים שנהפכו כל מימות שבעולם לדם ??

 

[sl disign]

בול בפגיעה, וחזק ביותר !!

יש עוד לפחות פעמיים שנהפכו כל מימות שבעולם לדם ??

ר' דוד אבודרהם, בן המאה ה-14, הביא טעם נוסף, כי במועד זה המים נטמאים בדם שיכול להזיק.
מצאתי כתוב שיש ליזהר בכל תקופה מארבעתן שלא לשתות מים בשעת התקופה משום סכנה שלא ינזק ויתנפח, מפני שתקופת ניסן היא לפי שנהפכו מימי מצרים לדם לפי רגע. ותקופת תמוז לפי שבשעה שאמר הקב"ה למשה ולאהרן (במדבר כ, ח) "ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו" וגומר והם לא עשו כן והכו אותו וזבו ממנו דם שנאמר (תה' עח כ) "הכה צור ויזובו מים" ואין זיבה אלא דם שנאמר[5] "ואשה כי יזוב זוב דמה". ובאותה שעה לקו כל המימות בדם. ותקופת תשרי לפי שבאותו פרק בא אברהם לשחוט את בנו וטפטפה הסכין דם ואותה הטיפה נתפרשה במימות. ותקופת טבת היא לפי שבאותו הפרק נשחטה בת יפתח ונהפכו כל המימות לדם. וא"א לעולם בלא צחצוח דם באותן פרקים והיא מלקת. וי"א שארבעה מלאכים ממונין על המים בארבע תקופות אלו כל אחד ואחד בתקופתו ומתחלפין וכשזה יוצא זה נכנס ועומדין המים בלא שמירה. וי"א כי עקרב מתגרה עם אריה ועקרב משליך טפת דם במים כשאומרים תקופה נופל'.

 

[נכון מאוד]

ר' דוד אבודרהם, בן המאה ה-14, הביא טעם נוסף, כי במועד זה המים נטמאים בדם שיכול להזיק.
מצאתי כתוב שיש ליזהר בכל תקופה מארבעתן שלא לשתות מים בשעת התקופה משום סכנה שלא ינזק ויתנפח, מפני שתקופת ניסן היא לפי שנהפכו מימי מצרים לדם לפי רגע. ותקופת תמוז לפי שבשעה שאמר הקב"ה למשה ולאהרן (במדבר כ, ח) "ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו" וגומר והם לא עשו כן והכו אותו וזבו ממנו דם שנאמר (תה' עח כ) "הכה צור ויזובו מים" ואין זיבה אלא דם שנאמר[5] "ואשה כי יזוב זוב דמה". ובאותה שעה לקו כל המימות בדם. ותקופת תשרי לפי שבאותו פרק בא אברהם לשחוט את בנו וטפטפה הסכין דם ואותה הטיפה נתפרשה במימות. ותקופת טבת היא לפי שבאותו הפרק נשחטה בת יפתח ונהפכו כל המימות לדם. וא"א לעולם בלא צחצוח דם באותן פרקים והיא מלקת. וי"א שארבעה מלאכים ממונין על המים בארבע תקופות אלו כל אחד ואחד בתקופתו ומתחלפין וכשזה יוצא זה נכנס ועומדין המים בלא שמירה. וי"א כי עקרב מתגרה עם אריה ועקרב משליך טפת דם במים כשאומרים תקופה נופל'.

נכון מאוד !

 

[מתגעגע]

חזרתי על הדעת זקנים ולא מצאתיה, אנא, תן לנו אות קל למען נדע את הדרך.....

במושב זקנים תמצאוהו

 

[כל שם שתרצה]

ויפן

מושלם!!

 

[כל שם שתרצה]

התחלתי לחפש ארבע שמות של אנשים

כלל יהא נקוט בידך: לעולם התחלת החידה תהיה ביטוי של אותיות. וכי יבואו חיילים, ועמהם חלקים או פרטים, אל תבקש יוצאי צבא, גם לא גלי מיתרים, כי אם מופתי אותות, בחדווה ניצבות ואתות.

 

[ירושלמי987]

ששה איברים מהלכות
במקרא הופיע ליד שמלות
ירדה אחרית וכי הופיע למטה
הוסיפו לראשה ואחרי ראשה מטה
ומרכבתו הקמיצה נסתגלה
וליד התנור נגלה
שלושים מסופה הלכו
וליד ברכה וקללה שלחו

 

[מתגעגע]

ששה איברים מהלכות
במקרא הופיע ליד שמלות

וַיְנַצְּלוּ ?

 

[ירושלמי987]

וַיְנַצְּלוּ ?

לא
מעדיף שתפרט גם מה הכיון שלך

 

[ירושלמי987]

ארבעה איברים מהלכות
ליד לילות סמוכות
ראשונה החליפה מרכבתה
בכתר לראשו עטרה לעומתה
בשניה בא אורח
והבל מתחתיו פורח
בתשעה מופיע במקרא
ובמקדש בראשון ואחרון נקרא
אז באו בראשה חמשה
ולאנשי העיר שימשה
ועוד תשעה אנו מופיעים
באחרונה ליד בית המלך מגיעים
לה הוסיפו לראשונה
מממעקים קראנו בתחינה
הלך לו הדממה
והחלום נעלמה
ונלקחה בשבי
ובשניה נקמצה מושבי
במשתה לעם פעמיים
באנו בכפליים
עשרה ממנה נעדרו
וראשם נצררו
ומרכב הראשון בשניה נתחלפו
ליד אל יליזו מעיניך צורפו

 

[כל שם שתרצה]

ששה איברים מהלכות
במקרא הופיע ליד שמלות

התחלתי טוב, הסתבכתי בהמשך..

משארתם​

משארתם צררות בשמלתם על שכמם.

ירדה אחרית וכי הופיע למטה
הוסיפו לראשה ואחרי ראשה מטה
ומרכבתו הקמיצה נסתגלה
וליד התנור נגלה

ובמשארותיך​

ירדה אות ת', נוספה בראשה אות ו', ולפני אות ר' (שגם היא ראש) אות ו', סגול של הת' נקמץ:
ובתנוריך ובמשארותיך (מה קורה עם הבית, למה נפקד זכרו?)

שלושים מסופה הלכו
וליד ברכה וקללה שלחו

ברוך/ארור טנאך ומשארתך ? (חסרו רק בו"י = י"ח)

 

[ירושלמי987]

התחלתי טוב, הסתבכתי בהמשך..

משארתם​

משארתם צררות בשמלתם על שכמם.

ובמשארותיך​

ירדה אות ת', נוספה בראשה אות ו', ולפני אות ר' (שגם היא ראש) אות ו', סגול של הת' נקמץ:
ובתנוריך ובמשארותיך (מה קורה עם הבית, למה נפקד זכרו?)

ברוך/ארור טנאך ומשארתך ? (חסרו רק בו"י = י"ח)

חחח ככה זה כשמיצרים חידה אחרי יום מותש בעבודה

 

[כל שם שתרצה]

חחח ככה זה כשמיצרים חידה אחרי יום מותש בעבודה

וסוף המותש להתיש..

 

[ירושלמי987]

וסוף המותש להתיש..

מקוה רק שהשניה לא יתיש לגמרי

 

[sl disign]

ארבעה איברים מהלכות
ליד לילות סמוכות

שמרים
לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַֽד' לְהֽוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הֽוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַֽד' שִׁמֻּרִים.

ראשונה החליפה מרכבתה
בכתר לראשו עטרה לעומתה
בשניה בא אורח
והבל מתחתיו פורח
בתשעה מופיע במקרא
ובמקדש בראשון ואחרון נקרא

שמרים - מופיע תשע פעמים. הש' בחולם, במ' דגש עם שווא
מֹשֶׁה וְאַֽהֲרֹן וּבָנָיו שֹֽׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ.
וּמְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב כִּי שֹׁמְרִים אֲנַחְנוּ.

אז באו בראשה חמשה
ולאנשי העיר שימשה
ועוד תשעה אנו מופיעים
באחרונה ליד בית המלך מגיעים

השמרים - נוספה ה', מופיע תשע פעמים.
וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים אִישׁ יוֹצֵא מִן הָעִיר וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַרְאֵנוּ נָא אֶת מְבוֹא הָעִיר וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ חָסֶד.
הָרָצִים הַשֹּׁמְרִים פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ.

לה הוסיפו לראשונה
ממעמקים קראנו בתחינה

משמרים - ה' ועוד לה = מ'
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים. נַפְשִׁי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.

הלך לו הדממה
והחלום נעלמה
ונלקחה בשבי
ובשניה נקמצה מושבי
במשתה לעם פעמיים
באנו בכפליים

שמרים - המ' ירדה, הש' בשווא, המ' בקמץ
לְכָל הָעַמִּים בָּהָר הַזֶּה מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים שְׁמָנִים מְמֻחָיִם שְׁמָרִים.

עשרה ממנה נעדרו
וראשם נצררו
ומרכב הראשון בשניה נתחלפו
ליד אל יליזו מעיניך צורפו

שמרם -הי' ירדה, הש' בקמץ, הניקוד התחלף בין הש' למ'.
אַל יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ שָׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶךָ.

 

[ירושלמי987]

שמרים
לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַֽד' לְהֽוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הֽוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַֽד' שִׁמֻּרִים.

שמרים - מופיע תשע פעמים. הש' בחולם, במ' דגש עם שווא
מֹשֶׁה וְאַֽהֲרֹן וּבָנָיו שֹֽׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ.
וּמְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב כִּי שֹׁמְרִים אֲנַחְנוּ.

השמרים - נוספה ה', מופיע תשע פעמים.
וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים אִישׁ יוֹצֵא מִן הָעִיר וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַרְאֵנוּ נָא אֶת מְבוֹא הָעִיר וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ חָסֶד.
הָרָצִים הַשֹּׁמְרִים פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ.

משמרים - ה' ועוד לה = מ'
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים. נַפְשִׁי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.

שמרים - המ' ירדה, הש' בשווא, המ' בקמץ
לְכָל הָעַמִּים בָּהָר הַזֶּה מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים שְׁמָנִים מְמֻחָיִם שְׁמָרִים.

שמרם -הי' ירדה, הש' בקמץ, הניקוד התחלף בין הש' למ'.
אַל יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ שָׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶךָ.

אך זך בספר רביעי תמנה רביעי- לראשונה תוסיף אחד ותעבירנה לשניה-ועשרה מתוכה תוציא

 

[כל שם שתרצה]

פעם אחת במקרא
היתה לנו זכירה
לאחר הזכרת מוקש
אצל מלך מבקש
ושני מגרשים
עלינו נפגשים
יד הורמה אל על
שריקתה תעל
צרה במקום פתיחה
ומונח אצל צרה
והנה אב ואחים
באחוזה הדורה
גלגל נוסף ברגלנו
ולמעלה עלינו כולנו
ופי שנים הננו נזכרים
אצל רעבים וגם ערים
נשבה לו ראשנו
גם נצררה רגלנו
נתרופפה ידינו
וירדה מעלתנו
והנה בדברי חרון
הביאונו אל שומרון
הופיעו עשרה
וביתנו בצרה
ותחת השיניים
נפלו האופניים
ובאנו בטפיחה
לצד ירושלים
לפני העשרה
נקודה הוסרה
הלכו להם ששה
ובאו ארבעים
והנה בששה
היינו מופיעים
בראשונה הנה באו
אמורי לא תיראו
באחרית אלינו ניגשים
איש על כסא מלובשים
אז באו חמשה
חיזקו יד חלשה
ובאו בכפילה
בנביא ובכתיבה
נביא זעם דיבר
על רעב ודבר
ובכתוב בין יהודים
היינו נצמדים
הוספנו משענת
והנה הראשונים
ובמקום האחר
הנה גרים באים

 

[sl disign]

פעם אחת במקרא
היתה לנו זכירה
לאחר הזכרת מוקש
אצל מלך מבקש
ושני מגרשים
עלינו נפגשים

ויושב
עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ. וַיּוּשַׁב אֶת מֹשֶׁה וְאֶֽת אַֽהֲרֹן. יש גרשיים על המילה ויושב.

יד הורמה אל על
שריקתה תעל
צרה במקום פתיחה
ומונח אצל צרה
והנה אב ואחים
באחוזה הדורה

ויושב - י' בשורוק, ש' בצירה במקום פתח, מונח איפה שהצירה.
וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.

גלגל נוסף ברגלנו
ולמעלה עלינו כולנו
ופי שנים הננו נזכרים
אצל רעבים וגם ערים

ויושב - ש' בסגול, מלעיל?
וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב.
וְהֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן חוּרָם לִשְׁלֹמֹה בָּנָה שְׁלֹמֹה אֹתָם וַיּוֹשֶׁב שָׁם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

נשבה לו ראשנו
גם נצררה רגלנו
נתרופפה ידינו
וירדה מעלתנו
והנה בדברי חרון
הביאונו אל שומרון

ויושב - ו' בשווא, ש' צירה, י' לא דגושה, מלרע?
וְיָדְעוּ הָעָם כֻּלּוֹ אֶפְרַיִם וְיוֹשֵׁב שֹׁמְרוֹן בְּגַאֲוָה וּבְגֹדֶל לֵבָב לֵאמֹר.

הופיעו עשרה
וביתנו בצרה
ותחת השיניים
נפלו האופניים
ובאנו בטפיחה
לצד ירושלים

ויושבי - נוספה י', ב צירה, ש בשווא, טפחא במילה ויושבי.
וְכָל יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָא וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם.

לפני העשרה
נקודה הוסרה
הלכו להם ששה
ובאו ארבעים
והנה בששה
היינו מופיעים
בראשונה הנה באו
אמורי לא תיראו
באחרית אלינו ניגשים
איש על כסא מלובשים

יושבים - הב' בחיריק, ירד ו' הגיעה מ'.
לֹא תִירְאוּ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹשְׁבִים בְּאַרְצָם.
וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יוֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים.

אז באו חמשה
חיזקו יד חלשה
ובאו בכפילה
בנביא ובכתיבה
נביא זעם דיבר
על רעב ודבר
ובכתוב בין יהודים
היינו נצמדים

היושבים - נוספה ה', י' דגושה
ירמיהו - וּפָקַדְתִּי עַל הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתִּי עַל יְרוּשָׁלִָם בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר.
דברי הימים - וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרֵי יְהוּדָה.

הוספנו משענת
והנה הראשונים
ובמקום האחר
הנה גרים באים

והיושבים - נוספה ו'.
וְהַיּוֹשְׁבִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר בַּאֲחֻזָּתָם.
וְהַגֵּרִים הַבָּאִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַיּוֹשְׁבִים בִּיהוּדָה.