ארבע קרואות
ביד מקראות
היו נקראות
ראשונה נזכרים
בין מלאים וחסרים
בו בפרק בשניה
בתכלית כח חנייה
בסוף היד עלו
לצד אל תשלו
לעמד - מופיע י"ד פעמים.
וְלֹא יָֽכְלוּ הַֽחַרְטֻמִּים
לַֽעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין כִּֽי הָיָה הַשְּׁחִין בַּֽחַרְטֻמִּם - חרטומים מלא וחסר.
וְלֹא תֹֽסִפוּן
לַֽעֲמֹֽד - באותו פרק סוף פס' כח.
אַל תִּשָּׁלוּ כִּי בָכֶם בָּחַר ד'
לַעֲמֹד.
הוסיפו להם ראש
והנה הם בשלש
כאן לעבוד ושם להקהל
ובאחרונה להודות ולהלל
ולעמד
לַֽעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת מִשְׁכַּן ד'
וְלַֽעֲמֹד.
לְהִקָּהֵל
וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם.
וְלַעֲמֹד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר לְהֹדוֹת וּלְהַלֵּל.
ניצב עמוד נשה תלמוד
הסירו מעל לבו
עמד מטה לפני דלת
שם חזק לבבו
פשה המום הסיר חלום
ונתנו אל קרבו
אז גם עין צופיה
נמלטה מן השביה
ובכן במקומות שמונה
הופיעו להן ברננה
אצל עשן והענן
וגם אש משכנן
עמוד - מופיע שמונה פעמים.
הל' ירדה, הו' עברה ליד הד' וקבלה שורוק, למ' ירד החולם ונהיה דגש, הע' בפתח ירד השווא של החטף פתח.
לֹֽא יָמִישׁ
עַמּוּד הֶֽעָנָן.
וַיִּסַּע
עַמּוּד הֶֽעָנָן מִפְּנֵיהֶם.
יֵרֵד
עַמּוּד הֶֽעָנָן.
וְרָאָה כָל הָעָם אֶת
עַמּוּד הֶֽעָנָן.
וַֽיַּֽעֲמֹד
עַמּוּד הֶֽעָנָן.
לַעֲלוֹת מִן הָעִיר
עַמּוּד עָשָׁן.
לֹא עֲזַבְתָּם בַּמִּדְבָּר אֶת
עַמּוּד הֶעָנָן.
וְאֶת
עַמּוּד הָאֵשׁ בְּלַיְלָה.
הוסיפו ששה לצידן
וראש שמונה על ידן
ועמוד - הציטוט הראשון של השמונה שלעיל ליד הציטוט הזה.
לֹֽא יָמִישׁ עַמּוּד הֶֽעָנָן יוֹמָם
וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָֽם.
כד נתנו על ראש
ובשנים אותן נדרוש
כי נכפל לו השני
בכה מלכים שני
ועמד ניצב הוא
בבן בן חלקיהו
לעמוד - ו' ועוד כד=ל
וְכָאֵלֶּה
לַעַמּוּד הַשֵּׁנִי עַל הַשְּׂבָכָה. - מלכים ב' פרק כ"ה.
וְכָאֵלֶּה
לַעַמּוּד הַשֵּׁנִי וְרִמּוֹנִים. - ירמיהו (בן חלקיהו) פרק נ"ב.
לעין צופיה שבה שביה
חלשה מאומה וגם חלמה
והנה אשמתנו לצידנו
ואין כח על ידינו
ולא יכלו באחרונה
כי כבוד ה' נמלא
לעמוד - חזר השווא של החטף פתח לעין, המ' בלי דגש ועם חולם.
לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָתֵינוּ כִּי אֵין
לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ.
וְאֵין כֹּחַ
לַעֲמוֹד בַּחוּץ.
וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים
לַעֲמוֹד לְשָׁרֵת.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
