חוברות סיפורי החג

[מרשימה]

הבעת דעה שלא קשורה באופן ישיר לנושא האשכול:
כשאני רואה חוברת סיפורים, אני תמיד תוהה מי המציא את הרעיון המשוכלל הזה
מבחינתי, אם אני קוראת סיפור טוב, הוא מפעים אותי, מעורר אותי, מלמד אותי ואני מתענגת עליו - אין לי יכולת ורצון להמשיך לקרוא, מבחינתי הוא נקודה למחשבה לזמן הקרוב.
כאשר הנקודה נמוגה - אני יכולה להמשיך בסיפור הבא
אם הסיפור הוא גרוע, אני מאבדת את היכולת להמשיך לקרוא וזונחת את החוברת במקומה
כך שאיני מבינה מה הרעיון של חוברת סיפורים שלמה, האם מישהו יושב וקורא את כל החוברת מתחילתה ועד סופה כאילו התיישב על קופסת עוגיות ולועס אותן אחת לאחת?
במחשבה שניה, סיפור נועד להעביר משהו
אולי לחלק מן האנשים הוא נועד רק להעביר את הזמן?

אפשר לשאול את אותה שאלה גם על ספרים של סיפורים סיפורים.
יש אנשים שמסוגלים להמשיך לקרוא עוד סיפור גם אחרי שקראו סיפור משובח אחד,
ויש כאלו שיש להם תקווה אחרי סיפור דפוק, שאולי הסיפור הבא יהיה טוב יותר...
ועצתי לך - לקרוא כל יום סיפור אחד.
וכך תהיה לך תעסוקה מרתקת למשך שבועיים...

 

[צדיק סופית]

הבעת דעה שלא קשורה באופן ישיר לנושא האשכול:
כשאני רואה חוברת סיפורים, אני תמיד תוהה מי המציא את הרעיון המשוכלל הזה
מבחינתי, אם אני קוראת סיפור טוב, הוא מפעים אותי, מעורר אותי, מלמד אותי ואני מתענגת עליו - אין לי יכולת ורצון להמשיך לקרוא, מבחינתי הוא נקודה למחשבה לזמן הקרוב.
כאשר הנקודה נמוגה - אני יכולה להמשיך בסיפור הבא
אם הסיפור הוא גרוע, אני מאבדת את היכולת להמשיך לקרוא וזונחת את החוברת במקומה
כך שאיני מבינה מה הרעיון של חוברת סיפורים שלמה, האם מישהו יושב וקורא את כל החוברת מתחילתה ועד סופה כאילו התיישב על קופסת עוגיות ולועס אותן אחת לאחת?
במחשבה שניה, סיפור נועד להעביר משהו
אולי לחלק מן האנשים הוא נועד רק להעביר את הזמן?

אפשר לשאול זאת גם על העיתון היומי: מדוע יש שנהגו להציץ גם במודעות האירוסין, ואינם מסתפקים בכותרת הראשית אודות הסכם הגרעין? וכן הדבר בארוחת הצהריים: מה רע במנת עוף שומני, שצריכים להוסיף לה פתיתים, הנקראים במדינת פולניה 'פערפאלאך'? ועוד על זו הדרך.
כמי שכתב ספר סיפורים, מצד אחד אני מבין את השאלה, אבל עוד יותר אני מבין את התשובה: כל סיפור מחדש משהו, וכל נקודה שמופנמת, תוקפה לא אמור לפוג. וממילא, עם כל סיפור - קנינו עוד מסר קניין נצח.

 

[נוי]

למה לא לקנות ספר מוסר ולקנות קנייני קניינים בכל שורה?

 

[צדיק סופית]

למה לא לקנות ספר מוסר ולקנות קנייני קניינים בכל שורה?

מי שיכול לגמוע ברתק 5,000 מילה מספר מוסר ולהפנימן - מוזמן.
מי שקצת קשה לו, יתכן שתמהיל של עלילה טובה, דמויות מעניינות וכתיבה משובחת - יעשה את העבודה.
ולא באתי לקדם מכירות דווקא לספרי, או לצאת חוצץ נגד תנועת המוסר. צאו ובחרו לכם כל ספר שעושה לכם טוב על הלב.

 

[אריאל 1]

מה מהנה אתכם בסיפור טוב? העלילה/המסר/הכתיבה/ההזדהות עם הדמויות. וכן הלאה.
חוו נא דעתכם...

שאלה מעניינת!
לטעמי, סיפור בלי מסר לא שווה קריאה, (אמנות לשם אמנות?!)
אני לא חייב להזדהות עם הדמויות, לא זה העיקר מבחינתי.
הייתי מתפשר גם על העלילה.
אבל לא הייתי מוותר על כתיבה עמוקה ונוגעת.

 

[מה הענינים]

כמי שכתב ספר סיפורים, מצד אחד אני מבין את השאלה, אבל עוד יותר אני מבין את התשובה: כל סיפור מחדש משהו, וכל נקודה שמופנמת, תוקפה לא אמור לפוג. וממילא, עם כל סיפור - קנינו עוד מסר קניין נצח.

אולי לא הובנתי, אך אני לא נגד ספר סיפורים, אדרבא
אך אני אישית, אפילו שקונה ספר סיפורים, לא קוראת סיפור אחד אחרי השני כמו בספר מתח
אלא מניחה את הספר אחר כל סיפור. (כמובן, אם הוא שווה את זה...)

 

[לדLed]

ליתד נאמן היה מוסף חג בפסח שעבר, עם נושא כל שהוא שלא זכור לי במדויק. כולנו קראנו, נהנינו מי פחות, מי יותר... מוסף רגיל... אין התרגשות... קצת הערכה למושאי הכתבות ההירואיים והנעלים...

אחד מבני משפחתי, בעל אבחנה חדה מעט יותר ממני, תמימה שכמותי... אמר לי: "בואי קחי שיעור איך העולם עובד." הוא עבר איתי דף דף והראה לי איך כל מוסד/חברה/עסק שפרסם במוסף הזה, קיבל כתבת סיקור. ז"א כל הכתבות שהיו במוסף, עסקו בעסקים שפרסמו באותו מוסף. לא זאת בלבד, כל הפרסומות היו של אותו משרד פרסום, ועל כריכת המוסף היו מוטבעות המילים בתוך עיגול קטן מהודר: המוסף בחסות משרד הפרסום... פלוני אלמוני.... אותו משרד פרסום שיצר את כל הפרסומות באותו מוסף!
עריכה: אם לא הובנתי, המוסף שווק כחלק מחבילת החג ולא כתוכן פרסומי בולט!
לשפשף עיניים לא הספיק לי, הרגשתי שאני צריכה השתלת אישונים חדשים!!
אבל זו הייתה ההתפכחות שלי.
ההמלצה שלי: אל תצפו לשום דבר. העיתונים האלו (גם אלו שמתיימרים לשמר את כד השמן וההשקפה הטהורה וכו'...) הם בסופו של דבר גופים מסחריים והשיקולים הם בעיקר שיקולים מסחריים. ברגע שהם יפסיקו להיות מסחריים, נקבל עיתון מפלגתי (למרות שבציבור שלנו זה הולך מעולה ביחד... ) ואז המצב יהיה הרבה יותר עגום...

 

[צדיק סופית]

יש כאן מישהו שקרא את הסיפור שפרסמתי ב'בקהילה'?
אשמח אם יחווה דעתו, בעיקר בנוגע לכתיבה עצמה.
לרענון הזיכרון: "מעשה בתכריך" - על מתושלח שכתב תכריך מעשיות וקנאי השקר שיצאו להפגין נגדו.
האם יש קונים לסחורה ש"י עגנונית בציבורנו?

 

[מרשימה]

יש כאן מישהו שקרא את הסיפור שפרסמתי ב'בקהילה'?
אשמח אם יחווה דעתו, בעיקר בנוגע לכתיבה עצמה.
לרענון הזיכרון: "מעשה בתכריך" - על מתושלח שכתב תכריך מעשיות וקנאי השקר שיצאו להפגין נגדו.
האם יש קונים לסחורה ש"י עגנונית בציבורנו?

אולי תעלו את הסיפור לתועלת כל הצדדים?

 

[עדיאל]

יש כאן מישהו שקרא את הסיפור שפרסמתי ב'בקהילה'?
אשמח אם יחווה דעתו, בעיקר בנוגע לכתיבה עצמה.
לרענון הזיכרון: "מעשה בתכריך" - על מתושלח שכתב תכריך מעשיות וקנאי השקר שיצאו להפגין נגדו.
האם יש קונים לסחורה ש"י עגנונית בציבורנו?

לא קראתי, אשמח אם תשגר אלי.
אבדוק את הסחורה, אראה אם חֵפֶץ לי בה

 

[צדיק סופית]

(נעניתי לכם. ובכן, הנה טעימה ראשונה מן הסיפור)

מעשה בתכריך

על אותו היום אמרו: לא היו ימים קרים לישראל כשנים עשר בתשרי. תדע, שצינה ממהרת לבוא ורוחות שוהות לצאת. זקנים שבהם מה הם אומרים? לא ראינו כצינה זו מיום שעמדנו על דעתנו. באוזנינו שמענו, אבותינו סיפרו לנו, ואולם לא ראו עינינו ולא אחזתנו צמרמורת כהיום הזה.

אכן, נודע הדבר ונתפרסם, והיו סוחרי בדים עושים לילותיהם ימים, ונקבצים ובאים מכל עיר ופלך ומוכרים סחורתם על יד על יד. זה בא בגלימה שטלאים בה, וזה בא בצעיף שאין בו שלושה על שלושה, והלה בא בסודר שאין בו כדי עיטוף הראש. והלקוחות מתירים קשרי צרורותיהם ומונים מעות קמעא קמעא, ויש העושים קניין חליפין ונותנים בידם מיני ירקות תחת בתי ידיים וכלים קטנים תחת אנפילאות וגזרי עצים תחת מטלניות וכגון הא. ואף כפרים ועיירות קטנות מקדימים ביאתם ואף שאין יום הכניסה הוא זה. יום בואו של החורף קדם ובא יתר על כל שנה ושנה, וכולם מקבלים עליהם להיות עושים לביתם דברים המחממים את הגוף ומניחים דעתו של אדם.

בצריף העשוי כבורגנין, כאותם שמלאכתם בצידת חיות ועופות והם לנים בשדה, יושב היה מתושלח וכתבים בידו. בימינו קסת סופר דקה מן הדקה, ובשמאלו הוא מנפח על האש והעצים שבתנור, למען לא תיפסק הגחלת ולא תכבה האש, ונמצא הצריף מוטל בקרה. ולא די לו למתושלח זה שאין הוא עושה מעשה בני אדם ואינו דר במקום שבני אדם דרים, אלא שאף היה מהלך בבגדים המתמיהים כל אחד ואחד.

ואף על פי כן, אין מתושלח מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. אמנם כן, פעמים שהוא מתהלך לכאן ולכאן כמי שנטרפה עליו דעתו והוא סובב לכאן ולשם מבלי דעת, ברם באותו הזמן הוא מחשב בדעתו על איזה דבר מן הדברים שבכתביו. כתבים אלו נמלאים מיום ליום ומחודש לחודש במעשיות שדרך נשים לשוח בהן בשעה שעומדות על הנהר, אצל סל הבגדים העומדים לכביסה.

חישב מתושלח בדעתו, חקר ובדק עד שבא מעשה לידו. לאחר שבא, היה נכנס לביתו שבשדה ונוטל הקולמוס בידו מהיכן שנוטל, ולא היה מניחו מידו עד גמר מלאכתו. אמרו עליו על מתושלח, שבשעה שהוא עוסק בכתיבתו אין כל חפצי עולם שווים בעיניו, באהבה שאהב את התיבות ואותיותיהן.

והיו בני העיר מרננים אחריו שספרי מינות נושרים מחיקו, והוא מערב במעשיותיו יותר מקב של שטות. לעז יצא עליו שדעת חכמים איננה נוחה הימנו ומשכמותו, ויש שהגדילו לעשות ושחו באותה איגרת שנשלחה מחכמי העיר אל ראש הפלך, ובין השיטין כתבו בה שיגדיל עליהם טובתו ויעשה עמהם חסד ויבקשהו למתושלח זה שיתקע יתדות אוהלו בעיר אחרת רחוקה כמה מילין מעירם, כשם שמרחיקים את הנבלות ואת הבורסקי מן העיר.

לא הלך מתושלח מן העיר, ולא היו יודעים היושבים בה אם מחמת שלא שוגרה האיגרת כלל לא פירש הימנה, או שמא נשתגרה האיגרת אצל המושל ואולם לא התרצה לאשר נאמר בה.

כך היו משיחים הכל איש לרעהו על אודות סופר מעשיות זה, ועוד היו תמהים ומחככים ראשיהם כאדם שהוא מסתפק בדבר: הכיצד מוצא הוא לו את לחמו ממלאכת הכתיבה, והרי אין המגילות יוצאות מתחת ידו, וירק זה מהיכן הוא חי?

 

[עדיאל]

איזו שפה, וואו, וואו.

 

[לדLed]

הפתיחה יפה, ממש אהבתי.
אבל אני טיפוס חסר סבלנות...
חבל על שכמותי.

 

[שלכם]

יש כאן מישהו שקרא את הסיפור שפרסמתי ב'בקהילה'?
אשמח אם יחווה דעתו, בעיקר בנוגע לכתיבה עצמה.
לרענון הזיכרון: "מעשה בתכריך" - על מתושלח שכתב תכריך מעשיות וקנאי השקר שיצאו להפגין נגדו.
האם יש קונים לסחורה ש"י עגנונית בציבורנו?

אני מבין שאתה סבור שהכתיבה שלך זהה ושווה לזו של שי עגנון
לטוב ולמוטב?

 

[יעקבי]

שמעתי זאת מפיו. ואפשר גם לזהות את סגנון כתיבתו (אפילו רק על פי שם הסיפור).
הסיבה לשם העט: הוא לא חש גאווה כאשר הוא חתום בשמו על סיפור שיווקי.
ב'משפחה' הוא לא כתב כלל הפעם.

סליחה שאני שואל,,, האם שמעת ממנו בכדי לספר הלאה? אם כן, יפה. אם לא, זו בעיה. על כל פנים,
גם אני נהניתי מהסיפור שלך בהמודיע, וככלל המפורסמים במשך השנה.

 

[יעקבי]

.

 

[Rachel27]

אהבתי במוסף של יתד את הסיפורים "המכולת'ניק מארקנסו" של מ. קינן. ו"יופי של רעיון גרוע" של אורית הראל. אני קוראת לזה 'אהבתי' כי הם הסיפורים היחידים שחזרתי לקרוא פעם נוספת

 

[Ruty Kepler]

האם יש קונים לסחורה ש"י עגנונית בציבורנו?

לענ"ד - כמעט ולא.

 

[יום שישי]

אהבתי במוסף של יתד את הסיפורים "המכולת'ניק מארקנסו" של מ. קינן. ו"יופי של רעיון גרוע" של אורית הראל. אני קוראת לזה 'אהבתי' כי הם הסיפורים היחידים שחזרתי לקרוא פעם נוספת

לא מידי הפי אנד הסיפור של מ. קינן? הכומר שהתגייר היה לדעתי מיותר (למרות שהיה מתבקש שכך יהיה).
דווקא לא הייתי מגיירת אותו, בגלל שהיה כ"כ מתבקש!
חוץ מזה, הסיפור נפלא. מסר חזק ועוצמתי. ממש נוגע ללב: בן אדם בקצה העולם חושב שאין אחריו שום זכר, והנה מגלה שעמלו נושא פירות במקום אחר בעולם!

 

[ש. צ. וינמן]

האם יש קונים לסחורה ש"י עגנונית בציבורנו?

עזוב את הקונוטציה השלילית שנוצרת.
היא לבדה דוחה.
-
הסיפור יפה מאוד והכתיבה עסיסית שווים כ"סחורה" בפני עצמה ללא השתייכויות סיפרותיות מעין אלו.