חוברות סיפורי החג

[משה גל]

דנו כאן בעבר בפורום הפרסום, על נכונות המשפט המצוטט.
לכאורה, הוא לא נכון. בוודאי לא באופן גורף. ההקצנה שלו נראתה בפרשת רמדיה, אבל גם דוגמאות הרבה פחות מוקצנות קיימות, לנזקים שנגרמו מדברים שנכתבו.

בפועל, בשטח, אנשי השיווק עוקבים אחרי כל מילה ואות שכותבים על הלקוח שלהם, ומשייפים ומדייקים כל משפט שלא נראה להם. ככה שהם כנראה, גם כן, לא מאמינים ב'כתבו עליי מה שתרצו'.

כאן לא דובר על פרסום מכפיש או פוגע, לא דובר כאן שחברת הראל גנבה או שיקרה או ברחה. רק נטען נגד העיתונים שהכניסו כתבת יח"צ בעליבות.
לכן הראל עדיין מרויחים מכל המלל הרב שנשפך כאן.
כולם קוצפים על העיתון, לא עליהם. והם מרוויחים פרסום רב.

 

[מלפפון]

הם מרוויחים פרסום,
אבל לא חיובי.

הדיונים האלו גרמו למישהו פה לעשות ביטוח?
אם מחר אתקשר בתור הנציגה שלהם להציע לכם ביטוח חיים,
תשקלו את זה, או ישר תעיפו אותי מהקו?

 

[מרשמלו]

הם מרוויחים פרסום,
אבל לא חיובי.

הדיונים האלו גרמו למישהו פה לעשות ביטוח?
אם מחר אתקשר בתור הנציגה שלהם להציע לכם ביטוח חיים,
תשקלו את זה, או ישר תעיפו אותי מהקו?

לגמרי!!!
גם הדעה שלי, במילים שלך...

 

[אפכא מסתברא]

כולם קוצפים על העיתון, לא עליהם. והם מרוויחים פרסום רב.

קוצפים גם עליהם על שהדיחו את העיתונים לדבר 'עבירה' (למכור לנו במחיר מלא חומר שיווקי בעטיפה של חומר ספרותי). לא רק העיתונים נתפסים כרמאים אלא גם המפרסמים הללו.

 

[משה גל]

נכון. נכון. אבל
א. ההשואה לרמדיה ממש לא קשורה.
ב. הרעיון שפרסום גרוע מיטיב, הוא ברור: על המיעוט החושב הוא משפיע לרעה, ועל הרוב הוא מתקבע בראש והם לא זוכרים מאיפה צץ להם ביטוח הראל, אבל כשהם יחשבו על ביטוח, השם הזה יצוץ להם (עד כמה שלא יפנו לסתם סוכן...). אף אחד לא באמת התכוון שפרסום גרוע זה טוב, אלא שכשזה קורה זה גם טוב.
ברור שביטוח הראל לא מעוניינים בפרסום מהסוג הזה, אבל אחרי שזה קרה, כאמור, הם לא הפסידו אלא אתכם ושכמותכם, כלומר, הכותבים בפורום, אבל אולי לא את קוראי הפורום...

 

[מלפפון]

הענין הוא שביטוח הראל השיגו מה שהייתי מנסה להשיג ללקוח חדש.
לא ללקוח ותיק.
הראל הרוויחו שיודעים שיש כזה דבר 'ביטוח הראל' והוא מספק ביטוחי חיים.
אבל מה הם הרוויחו כאן?
מישהו לא יודע שיש הראל?
הם לא שכנעו אותי לפנות רק אליהם. אין להם שם בידול בכלל.
יש מצב שנניח השתכענתי לרכוש ביטוח,
אני מתקשרת לשמוליק סוכן הביטוח שלי ואומרת לי: איזה ביטוח הכי משתלם?
והוא עונה לי: הראל יעלה לך 40 לחודש, הפניקס- 35, והם מכסים את אותם מקרים.
האם אבחר רק הראל??

אם למשל היתה נפתחת חברה חדשה לביטוח, בשם 'פגעסוס', והייתי רוצה להקליק לאנשים שהיא קיימת.
מה הייתי עושה?
אולי את המהלך הזה.
קודם להחדיר לשוק.
ואז כולם היו מתעצבנים על 'פגעסוס' ביטוחים, והיו מסתפקים אם הם אשמים או העיתון,
אבל אני הייתי בטוחה שאנשים אומרים פגעסוס ויודעים למה הכוונה.
בקיצור, הראל נקטו במהלך של מתחילים!!!
הם ירוויחו שידעו שיש הראל, ויפנו לביטוחים אחרים (אם השתכנעו).
אין להם בידול לפנות דווקא להראל, למרות שהסופרות ניסו במיומנות רבה לציין שקיבלו אצלם שרות מהיר ואדיב.
אבל מי קונה את הלוקשים הללו?
כולם יודעים כמה הביטוח לא ממהר לעזור.
וגם בהפניקס ובמנורה עוזרים באותה מידה.

 

[מה הענינים]

אם למשל היתה נפתחת חברה חדשה לביטוח, בשם 'פגעסוס', והייתי רוצה להקליק לאנשים שהיא קיימת.
.

הסכמתי עם כל מה שכתבת
ואחרי זה חשבתי שבעצם פגעסוס יותר מתוחכמים מהראל
כי הראל כותבים סיפורים בעיתונות, והורסים את שמחת החג בכל בתי ישראל
לעומת פגעסוס ששולחים כותבת תוכן מוכשרת שכמוך להחדיר בצורה עקיפה לשוק את הביטוח שלהם
אז סליחה שחשפתי אותך, זה אך ורק למען הציבור...

 

[מלפפון]

עכשיו מי שרוצה לפתוח חברת ביטוח בשם פגעסוס, יצטרך לשלם לי זכויות יוצרים.
אולי עדיף לו לקחת ביטוח נגד נזקים לפני זה

 

[צדיק סופית]

זה אל"ף בי"ת בספרות: כתיבה מכל סוג, אם היא לא באה מהמקום הכי נקי של הכותב, היא פחות איכותית. היא חיקוי.

יסלחו לי הסופרים, אך לשום כותב אין מקום נקי.
אלא אם כן הוא נולד על אי בודד, המציא שפה, וישב לכתוב סיפור.
כל סופר, אבל כל סופר, מושפע ממה שהוא קרא במהלך חייו.
אם כי הוא מפתח ומפצח את הגרעינים שהוא ליקט פה ושם לסגנונו הוא.
גם ש"י הושפע מהסגנון התלמודי (ותוכחנה ידיעותיו המדהימות בדברי חז"לינו), כך שאי אפשר לומר שהוא כתב "בסגנון שלו", כלשונך.

 

[חשמל]

מעשה בתכריך

על אותו היום אמרו: לא היו ימים קרים לישראל כשנים עשר בתשרי. תדע, שצינה ממהרת לבוא ורוחות שוהות לצאת. זקנים שבהם מה הם אומרים? לא ראינו כצינה זו מיום שעמדנו על דעתנו. וכו' וכו'

ניחוח דפים מצהיבים ואכולי עש עולה מפיקסלי מסכי, למקרא לשון מיוחדת ועתיקה זו.
(באמת אמרו, לא היה עגנון כותב כן מתוך אהבה לסגנון, ולא מתוך רצון מרושע לשעמם תלמידים אומללים שונאי הסיפורת ושיעוריה, אלא שלא ידע לכתוב אחרת, משום שלמד את השפה העברית מן המשנה והמדרש. לא זו אף זו, אלא שאם היה מנסה לכתוב אחרת, סופו נידון לכישלון).
אני באופן אישי מאד אוהב את הסגנון הזה, אך אעפ"כ קשה לי לקרוא טקסטים ארוכים מדי הכתובים כך.
לדעתי, רוב הציבור לא מבין בכלל מה רוצים ממנו, ולמה לא לספר בעברית פשוטה סיפורים פשוטים (ולא כ'סיפור פשוט' של שי"ע).

 

[אפכא מסתברא]

הרבה יותר נעים ומעניין (לי) לקרוא את המשנה מאשר את הסיפורים בסגנון המחקה אותה. (פתחתי מטריה וברחתי למקלט, אתם יכולים לזרוק עגבניות.)

 

[קדיתא]

יסלחו לי הסופרים, אך לשום כותב אין מקום נקי.
אלא אם כן הוא נולד על אי בודד, המציא שפה, וישב לכתוב סיפור.
כל סופר, אבל כל סופר, מושפע ממה שהוא קרא במהלך חייו.
אם כי הוא מפתח ומפצח את את הגרעינים שהוא ליקט פה ושם לסגנונו הוא.
גם ש"י הושפע מהסגנון התלמודי (ותוכחנה ידיעותיו המדהימות בדברי חז"לינו), כך שאי אפשר לומר שהוא כתב "בסגנון שלו", כלשונך.

מקום נקי, לא הכוונה שיש לו סגנון כתיבה מומצא משלו, אלא שהתוכן שהוא מעלה מגיע ממקום נקי בתוכו [וזה לא משנה אם מדובר בסיפור או בשיר או אפילו בכתיבה עיתונאית]. את המקום הנקי הזה קשה - לפחות בימינו - להביא בשפה מליצית ומקראית, כי בדרך זו היא מתנתקת אוטומטית מהכותב.

 

[אפכא מסתברא]

מקום נקי, לא הכוונה שיש לו סגנון כתיבה מומצא משלו, אלא שהתוכן שהוא מעלה מגיע ממקום נקי בתוכו [וזה לא משנה אם מדובר בסיפור או בשיר או אפילו בכתיבה עיתונאית]. את המקום הנקי הזה קשה - לפחות בימינו - להביא בשפה מליצית ומקראית, כי בדרך זו היא מתנתקת אוטומטית מהכותב.

זה לא תמיד מדויק. יש (לא רבים, אבל במשפחתנו למשל זה רווח) מי שרגיל בשפת הדיבור (ולא רק הכתיבה) להשתמש בביטויים מקראיים ותלמודיים, וכתיבה כזו יכולה לזרום מתוכו בלי אילוץ.

 

[קדיתא]

זה לא תמיד מדויק. יש (לא רבים, אבל במשפחתנו למשל זה רווח) מי שרגיל בשפת הדיבור (ולא רק הכתיבה) להשתמש בביטויים מקראיים ותלמודיים, וכתיבה כזו יכולה לזרום מתוכו בלי אילוץ.

נכון. גם בכתיבה אקדמית זה כך. רבים יראו אותה ככתיבה מלאכותית ומתנשאת אבל אחרים יבינו שזו שפתו של הכותב.

 

[מריומה~]

אין יכולת ומושג בעולם של יצירה מאפס זה שייך רק לבורא עולם.

לא רק יצירה אלא בכל ההוויה שלנו אנחנו חקיינים
כשהחיקוי הופך להיות חלק מאיתנו והוא שלנו אז זה יותר מדבר ונוגע.

כל אומן(בכל תחום האומנות ) בסופו של דבר יושב על אומן שהוא מזדהה איתו או שילוב של כמה.
החכמה היא להיראות סופר אותנטיים שזה יתן תחושה שזה שלך. שזה אתה

ואולי זה לא ענין של חכמה זה תהליך של בניה עצמית והטמעה למה שקלטנו ורכשנו ודבר אלינו

 

[משה גל]

ה
יש מצב שנניח השתכענתי לרכוש ביטוח,
אני מתקשרת לשמוליק סוכן הביטוח שלי ואומרת לי: איזה ביטוח הכי משתלם?
והוא עונה לי: הראל יעלה לך 40 לחודש, הפניקס- 35, והם מכסים את אותם מקרים.
האם אבחר רק הראל??

התייחסתי במפורש לנושא הסוכן.
וזה בכלל מוזר, כי בעידן הסוכנים מה יש לחברות לפרסם כ"כ הרבה, אתה מתקשר לסוכן ולוקח את ההצעה הכי זולה.
אבל מי שירצה לעשות ביטוח ומשום מה לא יפנה לסוכן, זה שם שיעלה בראשו אוטומטית.
ברור שכל אדם אינטלגינטי יפנה לסוכן וישווה מחירים, ואלו האנשים שכותבים כאן... בעלי מודעות סביבתית וחברתית גבוהה.

אגב, את הפגעסוס רואים רק אנשים שראו מוות... זה טוב או לא לביטוח חיים? לא ברור.

 

[קדיתא]

לדעתי, רוב הציבור לא מבין בכלל מה רוצים ממנו, ולמה לא לספר בעברית פשוטה סיפורים פשוטים (ולא כ'סיפור פשוט' של שי"ע).

ברור שסיפורים כמו אלו, בדרך כלל אי אפשר לספר אותם בעברית פשוטה, כי אין בהם סיפור. הכותב מכוון שתהנה מסגנון הכתיבה ולא מהעלילה הנרקמת לנגד עיניך. כשמישהו כותב בלשון המשנה, זה בעצם סוג של פרודיה, והיופי הוא מעצם היותה כזו.

אבל כבר לימדונו רבותינו, אין עושין פרודיה לפרודיה ולא פרודיה על גבי פרודיה, ואם עשה חבירו פרודיה לא יעשה אף הוא, שאם כן בטלה הנאה הימנה (קול דודי).

 

[צדיק סופית]

אבל כבר לימדונו רבותינו, אין עושין פרודיה לפרודיה ולא פרודיה על גבי פרודיה, ואם עשה חבירו פרודיה לא יעשה אף הוא, שאם כן בטלה הנאה הימנה (קול דודי).

עיי"ש בהגהות מש"כ הגאונים וז"ל: "ואם מת ראשון, פרודיה חוזרת למקומה ומכאן ואילך רשאי לחדש. ומעורר בזה זכויותיו של ראשון אשר שפתותיו דובבות בקבר. וזש"כ 'ואל תאמר מה היה' וגו', אלא יפתח בדורו כשמואל בדורו וכו' ואפי' קל שבקלים שקול כאביר שבאבירים", עכ"ד.

 

[אפכא מסתברא]

לטעמי, סגנון זה אינו משול לפלפל שחור אלא לצ'ילי (חריף אש). קצת - נפלא, פיקנטי, קצת יותר - מקפיץ, הרבה יותר - אשפוז ושטיפת קיבה.

 

[חגי פאהן]

אגב, את הפגעסוס רואים רק אנשים שראו מוות... זה טוב או לא לביטוח חיים? לא ברור.

מי חושש מהמוות כמו מי שראה אותו, וירוץ (או ירכב על...) לעשות ביטוח?