הנושאים החמים
הנושאים החמים
מנהג קדמון הוא להקפיד לא לשתות מים בשעת ה"תקופה", וכך נהגו בית ישראל בכל הדורות.
מהי ה"תקופה"? שנת השמש מתחלקת, לפי חז"ל, לארבע תקופות, על פי עונות השנה: תקופת ניסן, תקופת תמוז, תקופת תשרי ותקופת טבת. רגע ההתחלה של כל "תקופה" מכונה אף הוא "תקופה". חישוב התקופה הוא לפי שנת החמה, ולא לפי חודשי הלבנה. משום כך, אין ל"תקופה" תאריך עברי קבוע, אלא תאריך לועזי קבוע.
תקופת תמוז– תחול ב-7 או ב-8 ביולי. תקופת ניסן תחול ב-7 או ב-8 באפריל. תקופת תשרי – תחול ב-7 או ב-8 באוקטובר. תקופת טבת – תחול ב-6 או 7 בינואר.
ברגע הראשון של כל תקופה ראוי להימנע משתיית מים. הסיבה לכך היא שבשעת התקופה ניתנת רשות למזיקים לשלוט במים, והשותה מים באותו הזמן נכנס לחשש סכנה.
ה"פרי חדש" העיד כי כמה אנשים אשר שתו מים בזמן זה, התנפחה בטנם וחלקם אף מתו. בספר "איש מצליח" מובאים דבריו של הרב מצליח מאזוז זצ"ל: "ומי יודע כמה מחלות שונות ומשונות באו לעולם בדור האחרון, בגלל חוסר זהירות בדבר זה".
בימים אלו חלה "תקופת תמוז", אשר קיימות שתי דעות שונות מתי היא חלה. התקופה ביום שישי, ט' תמוז (08.07.16) בין השעות 08:00-08:30 בבוקר.
אמנם, מעיקר הדין זמן התקופה הוא רגע אחד בלבד, אך נהגו להחמיר גם חצי שעה לפניה וחצי שעה אחריה.
ב"ילקוט יוסף" צוין כי בירושלים נהגו להכריז בבתי הכנסת בשבת שלפני התקופה, על השעה המדויקת בה התקופה נופלת. בתוניס ובג'רבה נוהגים כך עד היום. בג'רבה נהגו לתקוע בשופר בתחילת התקופה וכן בסיום הזמן, על מנת להודיע שבזמן זה אין לשתות מים.
פרטי המנהג הם:
1. להימנע משתיית מים ביום שישי ט' בתמוז, בין השעות 08:00-08:30 , לפי שעון ישראל.
2. האיסור הוא דווקא על שתיים מים. שאר משקים מותר.
3. מיץ שעיקרו מים, אם הכינו אותו קודם שעת התקופה מותר לשתותו בשעת התקופה.
4. נהגו להקל במים שהרתיחו אותם לפני שעת התקופה.
5. לאחר שעת התקופה, אין לשתות את המים שהיו "תלושים" בשעת התקופה, כלומר: אין לשתות את המים שהיו בתוך כלים או בבקבוק ואף במקר..
6. לעומת זאת, מים מינרליים שהיו בבקבוק סגור (בסגירה של בית החרושת) מותר לשתותם לאחר מכן.
7. אם הניחו חתיכת ברזל או מסמר וכדומה בתוך המים במשך כל זמן התקופה – מותר לשתות את המים לאחר שחלפה התקופה.
8. על פי מספר דעות, כיום אין בעיה לשתות מים גם בשעת התקופה, כיוון שהם עוברים בברזים שעשויים מברזל.
מהי ה"תקופה"? שנת השמש מתחלקת, לפי חז"ל, לארבע תקופות, על פי עונות השנה: תקופת ניסן, תקופת תמוז, תקופת תשרי ותקופת טבת. רגע ההתחלה של כל "תקופה" מכונה אף הוא "תקופה". חישוב התקופה הוא לפי שנת החמה, ולא לפי חודשי הלבנה. משום כך, אין ל"תקופה" תאריך עברי קבוע, אלא תאריך לועזי קבוע.
תקופת תמוז– תחול ב-7 או ב-8 ביולי. תקופת ניסן תחול ב-7 או ב-8 באפריל. תקופת תשרי – תחול ב-7 או ב-8 באוקטובר. תקופת טבת – תחול ב-6 או 7 בינואר.
ברגע הראשון של כל תקופה ראוי להימנע משתיית מים. הסיבה לכך היא שבשעת התקופה ניתנת רשות למזיקים לשלוט במים, והשותה מים באותו הזמן נכנס לחשש סכנה.
ה"פרי חדש" העיד כי כמה אנשים אשר שתו מים בזמן זה, התנפחה בטנם וחלקם אף מתו. בספר "איש מצליח" מובאים דבריו של הרב מצליח מאזוז זצ"ל: "ומי יודע כמה מחלות שונות ומשונות באו לעולם בדור האחרון, בגלל חוסר זהירות בדבר זה".
בימים אלו חלה "תקופת תמוז", אשר קיימות שתי דעות שונות מתי היא חלה. התקופה ביום שישי, ט' תמוז (08.07.16) בין השעות 08:00-08:30 בבוקר.
אמנם, מעיקר הדין זמן התקופה הוא רגע אחד בלבד, אך נהגו להחמיר גם חצי שעה לפניה וחצי שעה אחריה.
ב"ילקוט יוסף" צוין כי בירושלים נהגו להכריז בבתי הכנסת בשבת שלפני התקופה, על השעה המדויקת בה התקופה נופלת. בתוניס ובג'רבה נוהגים כך עד היום. בג'רבה נהגו לתקוע בשופר בתחילת התקופה וכן בסיום הזמן, על מנת להודיע שבזמן זה אין לשתות מים.
פרטי המנהג הם:
1. להימנע משתיית מים ביום שישי ט' בתמוז, בין השעות 08:00-08:30 , לפי שעון ישראל.
2. האיסור הוא דווקא על שתיים מים. שאר משקים מותר.
3. מיץ שעיקרו מים, אם הכינו אותו קודם שעת התקופה מותר לשתותו בשעת התקופה.
4. נהגו להקל במים שהרתיחו אותם לפני שעת התקופה.
5. לאחר שעת התקופה, אין לשתות את המים שהיו "תלושים" בשעת התקופה, כלומר: אין לשתות את המים שהיו בתוך כלים או בבקבוק ואף במקר..
6. לעומת זאת, מים מינרליים שהיו בבקבוק סגור (בסגירה של בית החרושת) מותר לשתותם לאחר מכן.
7. אם הניחו חתיכת ברזל או מסמר וכדומה בתוך המים במשך כל זמן התקופה – מותר לשתות את המים לאחר שחלפה התקופה.
8. על פי מספר דעות, כיום אין בעיה לשתות מים גם בשעת התקופה, כיוון שהם עוברים בברזים שעשויים מברזל.
