בלתק חלקי, לגבי השאלה בכותרת ובהודעה הראשונה,
לא יודעת על איזה "פעם" הפותחת מדברת אבל ממה שאני יודעת ומתרשמת לפני 20-30-40 שנה הבירורים והדגש בשידוכים היו בעיקר האם המוצע/ת בחור/ה טוב/ה, איכותי/ת וירא/ת שמים. הרבה בירורים על המשפחה ועל הסגנון החיצוני.
פחות היה קריטי לברר לעומק על האישיות והאופי, ועל ההתאמה המסוימת בין בחור ספציפי לבחורה ספציפית, האמונה הרווחת היתה שכל אחד יכול להסתדר עם כל אחת בתנאי שלשניהם יש מידות טובות וזה מספיק.
בלי לומר שהמשפט הנ"ל לא נכון, נכנס שינוי - חיובי בעיני - לציבור החרדי והתפשטו התובנות שגם אם כל אחד יכול להסתדר עם כל אחת - זה יותר קל ויותר אידיאלי כשיש התאמה, ועוד יותר קל כשיש יותר התאמה, וכו'.
וכאן הבירורים נעשו הרבה יותר אינטנסיביים, והתחילו להנחות משודכים לשים לב שיש התאמה טובה ושפה משותפת, הרבה יותר מבעבר.
זה הביא הרבה דברים טובים, אבל כמו כל דבר בעולם הזה, יש צדדים לכאן ולכאן. החסרונות קיימים, ובעצם קשה יותר במהלך הבירורים להחליט על שידוך מסוים, ובמהלך הפגישות להחליט שאכן "זה זה", הרבה שידוכים יורדים בגלל סיבות זניחות יותר מבעבר, יותר קשה להחליט על סגירת שידוך וכמובן שכתוצאה ישירה אחוזי הרווקות עולים.