אהמממ... אז אני למדתי במגמה לא תחרותית, ולא התחתנתי בגיל 25.
בכל זאת, חסכתי כ-45,000 ש"ח, שאתם שילמתי, כשהתארסתי בחסדי שמיים מרובים, על הפאה שלי, על שמלת הכלה, על חלק מהמתנות לחתני, ועל כל מיני רכישות והוצאות במהלך הדרך. כמו כן חלק מהסכום שימש לשכירות ולהוצאות דירה.
כל זה במקביל לכך שמגיל 18 היה לי חשבון בנק, ואת מרבית הוצאותיי ועלות לימודיי (הלא תחרותיים והלא יוקרתיים) שילמתי בעצמי.
זה לא המון כסף אבל מן הסתם זה עזר להוריי.
אני כותבת את זה לחלוטין רק כדי להעלות את העניין למודעות של בנות. שמעתי, מכלי ראשון הרבה פעמים, על בנות 20, עובדות, שנמצאות במינוס. איזה כאב לב.
סביר להניח שאם הייתי מגיעה לגיל שציינת, היה לי סכום התחלתי מספיק בכדי לרכוש דירה וכנראה שזה מה שהייתי עושה, ויש בפירוש בנות לא מעטות כאלה.
וגם כסף שנמצא בצד לתחילת הנישואין הוא לא משהו שאפשר לזלזל בו.
ויש גם בנות, כפי שציינו, שמסייעות להוריהן בהוצאות השוטפות. (אני חושבת שזה פחות מומלץ כי סכומים שנבלעים בשוטף פחות מורגשים לעומת סכום גדול שנחסך, אבל כמובן שכל אחד ייעשה לפי הנתונים שלו, ואשרי הבנות האלה. מעריצה ממש).