כל הדוגמאות שנתת, הם הפערים הקטנים.יש פערים מנטליים בלתי ניתנים לגישור!
ניקח 2 דוגמאות:
חשוב לציין שאלו רק דוגמאות ולא צריך להתייחס אליהן באופן ספציפי.
- אצל החסידים מקובל המושג 'נסיעה' לאדמו"ר או למירון וכדומה לשבת, כשהאשה נשארת בבית, או הולכת לאמא שלה כשגם האבא נסע לשבת. מה תעשה אז הגב' הזו? תסע להורים שלה שיסתכלו עליה כפרודה זמנית?
- הבת התרגלה לסעודה שלישית ביתית, שלעיתים זה זמן מרגש עם האבא. עכשיו במציאות החדשה היא מוזמנת לצאת לגינה לשיח שכנות?
אגב, סיפר לי חבר, שבא מבית ירושלמי 'פרושים', שכשהוא התבגר הציעו לו שידוך מבית ירושלמי חסידי, ורבו יעץ לו לא ללכת על זה. הדוגמה שהוא נתן לי זה שכשהשווער יהיה עדיין בשטיבל, יבקשו ממנו לעשות הבדלה...
הפערים העמוקים מגיעים במקומות הרבה יותר מהותיים (ולא בהכרח מתאימים לדיון ציבורי).