לבעלי מצד אחד נמאס מזה שאנחנו סביב הרופאים יותר מידי ואני סופר מבינה אותו, מצד שני המצב באמת בלתי נסבל.
אני הכי בעולם מבינה את הקושי הזה.
כשאנחנו היינו צריכים להתחיל בירור רציני, לקח לי זמן לשנות תפיסה ולהבין שזו לא תקופה רגילה שאפשר להמשיך בחיים הסטנדרטיים, אלא צריך לעצור הכל הכל, ולהיות רק על זה.
זה מורכב, ואני הראשונה שמבינה את זה, אבל עוד יותר מורכב לפגוע בהתפתחות של הילד.
אגב, פגיעה בהתפתחות נשמעת לפעמים כמו איחור בזחילה או משהו כזה, אבל בהרבה מקרים היא כוללת פגיעה מוחית בלתי הפיכה
המון המון זמן!
ותור ראשון זה בד"כ בעיקר תשאול, אח"כ לכל הבדיקות למיניהן יש המתנה נוספת.
אני ממש מצטערת שאני מציגה את האמת כמו שהיא,
הייתי במקום שלך לפני כמה חודשים וחייבת הרבה הכרת הטוב לכמה ניקיות פה שהניחו לי את האמת מול הפנים ולא נתנו לי להמשיך ברוגע ובקצב שלי.