כל עוד דנו שהציבור הליטאי מתחייב הרבה כסף לדירות החרשתי אפילו שהנתונים לא נכונים בכלל.
רוב ההורים לא נותנים יותר מ500 או שמבטיחים יותר אבל מה שנקרא על הנייר בפועל לא קונים דירה בסוף.
אבל שאומרים שהציבור הליטאי משקיע בחתונה עצמה הרבה כאילו בעדות אחרות משקיעים פחות?!
הציבור הליטאי (לא המודרני)מוציא הכי פחות על אירוע החתונה והמסתעף כנל בביגוד ועוד הוצאות.
כך שאם תשימו את ממוצע ההוצאות לדוגמא על אחד שחיתן לדוגמא 3 בנים ו3 בנות תשקללו את כל הוצאות מה שהוציאו על החתונה והדירה וכל המסתעף הייתי אומר שהליטאי הממוצע הוציא פחות אבל בודאי שהפער לא רחוק כלל.
אני מסכים איתך שתרבות ההוצאות על החתונות בציבור הליטאי ממש לא מופרעת. אני מתפלא מאוד על דבריך בענין הסכומים של הדירות, כי אם זה המצב אני לא כ"כ מבין את הקמפיין והרעש הגדול. ובכל מקרה, 500 לכל ילד - זה סכומים שהם הרבה מעבר לקצה גבול היכולת והסיבולת. אם לדבריך הליטאי הממוצע משלם 500 לכל בת, ואנחנו מדברים על דוגמא של 3 בנים ו-3 בנות, בשום קונסטלציה הוא לא הוציא פחות מהחסיד המקביל אליו. הוא שילם 500 לכל בת ו-100 לכל בן שזה 1.8 מיליון, ועוד 50 לכל חתונה שזה אומר בסה"כ 2.1 מיליון. ולעומתו רעהו החסיד שילם 100 לכל אחד מהילדים שזה 600, ועוד 150 הוצאות חתונה והלבשה וכדו' שזה 1.5 מיליון כולל הכל ונסחפתי במחיר.
דוגמא מאוד לא טובה לפתרון למצוקת הדיור בציבור החרדי גם אין כמעט עבודות לנשים אפילו שהקהילה מכל הארץ מנסה מאוד לדאוג לפתרונות תעסוקה יש שם מצוקת פרנסה גדולה, ועוד שכל המגורים נובעים מלחץ על ידי שליחת אנשים לגור במקום מה שלא אפשרי בקהילות אחרות ובודאי לא בציבור הליטאי. גם הלחץ שמופעל על מי שקנה דירה להשקעה .
לא הבאתי את זה כדוגמא לפתרון מצוקת הדיור כלל. הבאתי את זה כדוגמא לשמירה על מחירי דיור שפויים. דברו פה על מודל דומה גם בגבעת המורה.
יש 2000 משפחות אברכים באופקים, ועדיין בחור ליטאי ממוצע ייעלב אם תאמר לו ללכת לגור שם.
הבעיה של הפריפריה היא לא השכנים החילוניים. את זה יש גם בפרדס כץ, בנווה יעקב וברמות א'. הבעיה של הפריפריה היא המרחק מההורים שגרים בבני ברק ובירושלים. נסיעה של שעה וחצי-שעתיים עם שלושה פיצקאלאך צרחניים היא ממש לא פיקניק.
ולכן - כשתושב ביתר אומר על עצמו שהוא 'גר בפריפריה' זה ממש לעג לרש.
ראשית, במחירי הדירות המוזלים שיש שם, אדם יכול להרשות לעצמו יותר בקלות לרכוש רכב ולהקל על עצמו את הנסיעות. שנית, לדעתי קצת מגוחך לקבוע מקום מגורים לפי נסיעה להורים פעם בשבוע / שבועיים / חודש. במיוחד כשזה דורש לעמוד בפער מחירים של פי 2 ויותר.
כשכתבתי שאני גר בפריפריה, התכוונתי לשני דברים: ראשית, אלו שבאו לגור כאן בהקמת העיר, בהחלט גרו בפריפריה לכל דבר, ומסתבר היום שרובם עשו את עסקת חייהם. שנית, כיום ביתר היא עיר ואם בישראל, ברמה שכמעט אין סיבה לתושב ביתר לצאת לירושלים, ומשכך הקרבה של ביתר לירושלים היא לא כ"כ משמעותית לתושבי העיר בחיי היומיום.
וזה היעד האמיתי. להפוך את הפריפריה למקום שעומד בזכות עצמו ולא רק בזכות שהוא 13 או 31 דקות נסיעה מ...
הרבה יותר קשה לבחור טוב לדרוש 300 מ800.
מי שדורש 800 ומעלה, מלכתחילה הולך על בעלי היכולת,
לעומת המתחייבים 300 שבד"כ גם את זה אין להם.
והמצב הוא שלוקחים משכנתא על הדירה של הזוג ,והחתן כל חודש צריך לבוא להתחנן לשווער האומלל שמנסה לגרד את הסכום, ומהר מאוד בני הזוג מתחילים לשלם חלק מהמשכנתא ממעשרות ואח"כ חומש ,וכשמחתנים עוד בת, מתאספים בני המשפחה ומחליטים שהשווער כבר הולך לקרוס ,וכל אחד חייב לקחת על עצמו עוד משהו, וכל אחד ימשיך את הסיפור עם דמיונו הפורה.
אם תהיתם איך אברכים שלא גומרים את החודש מצליחים להתחייב על כאלה סכומים, אז כך זה עובד.
1. אני לא חושב שכל מי שדורש 800 - מקבל בעל יכולת. בעיני, מספר הבחורים שדורשים סכומים באיזור הזה גבוה משמעותית ממספר הבנות לבעלי יכולת.
2. אם המצב הוא כמו התיאור שכתבתם, שבסופו של דבר ברוב המקרים השווער לא משלם, אז השאלה המתבקשת היא האם לא הגיע הזמן להפסיק את מצג השווא? במקום להתחייב ולא לשלם את ההתחייבות [שזו בעיה הלכתית בפני עצמה], פשוט יתחייבו סכומים הגיוניים יותר וחסל.
מצטער לומר לך, אבל אתה פשוט מנותק.
כאחד שגר בפריפריה אמיתית - שום שיפור תחבורתי ושום מצב נוכחי לא יעביר את ההורים שלך לפריפריה, ולא יהפוך מרחק של מאה ק"מ למרחק של 20 ק"מ. פשוט לא יקרה.
תאמין לי שאני לא מנותק כלל. אני מכיר עשרות אברכים שמתגוררים בעמנואל - עיר שהיא כשלון מצער מאוד מבחינת הציבור החרדי. יש שם 20 אוטובוסים ביום לירושלים, והנסיעה היא ארוכה מאוד ומייגעת. אבל בסופו של דבר הם מאושרים מהמגורים במקום שקט, בדירה משלהם, עם הרבה פחות מחויבויות חברתיות של הוצאות ענק על הלבשה וכדו'. המבט על מקום המגורים במשקפיים של כמה זמן אני נוסע להורים הוא מוטעה מיסודו. מקום המגורים אמור להיבחן לפי איכות החיים, רמת מוסדות החינוך, מצב התעסוקה ועוד שורה ארוכה של פרמטרים, לפני שמדברים על כמה זמן הזוג יסעו לשבת להורים.
ואיפה לדעתך ההורים גרים?
או שהזוג צריך להיות לבד ולא ללכת להורים?
זה לא אמור להיות השיקול המרכזי בבחירת מקום מגורים, כפי שכתבתי קודם בהודעה זו.
אלא מה , מסתבר שעל הבנים הם דורשים כהוגן ומה להם כי ילינו כשהם מגיעים לשידוכי הבנות?
הם בסה"כ מנצלים את המצב הקיים. אם על בנותיהם הם נאלצים לשלם, לפחות ירוויחו על בניהם. וזאת הסיבה לקמפיין שמנסים להרים. פשוט להפסיק את החגיגה הנוראה הזאת. לא ישלמו על בנותיהם ולא יקבלו בניהם. חוזרים למחירים שפויים שאיכשהו ניתן לעמוד בהם 100-150 אש"ח לכל ילד, לא משנה מאיזה מגדר, ונגמר הסיפור.
חוזרים על זה ואף אחד לא דיבר על זה. בד''כ בציבור החסידי שני בני הזוג עובדים....
הכפשה מיותרת. אני מוחה בשם רבבות אברכי כולל חסידיים.
השינוי חייב לבוא מראשי הישיבות
אני זוכרת לפני 15 שנה הציעו לאחי שידוך והראש ישיבה לא הסכים לאחי לגשת לשידוך כי הם לא נתנו הרבה(צד הבחורה)וממש שכנע את הוריי לרדת מהשידוך
ומכירה כמה שידוכים שהבחור והבחורה ממש רצו אחד את השני וההורים פיצצו את השידוך על נושא הכסף
אז דבר ראשון הם לא אשמים במצב....
השינוי חייב לבוא מהראשי ישיבות ומנהלי הסמינרים
בדיוק!
למה כלום?התחתנו לפני 12 שנים
קנינו דירה בפתח תקווה להשקעה ב800
שהכניסה לנו 7000 אלף. לקחנו משכנתא של 600. אחרי שנתיים מכרנו במיליון מאה וקנינו דירה בבני ברק במיליון וחצי (מציאה ויש הרבה כאלו) ומכרנו אותה כעבור כמה שנים במיליון שמונה מאות .
והכל התחיל מ200 אלף ששתי ההורים נתנו ואנחנו אסירי תודה להם על מה שנתנו
ההורים שלי סיימו לחתן בלי שום חובות
יכולים לעזור בנחת לילדים.לארח אותם כמה שיותר להנות מהשלב הזה בחיים בלי שום דאגות בפרנסה ואפילו לשבת רגל על רגל בלי לעבוד
בטוחה שהרבה אברכים ליטאים בכוילל של אבי מקנאים בו ...
כן.הציבור הליטאי צריך לעשות חשבון נפש איך קרה שהקדישו את המטרה לאידיאל...
ואל תספרו לי סיפורים על בתים של תורה !
בית אמיתי של תורה לא נבחן בסכום שההורים נתנו!!!
יפה מאוד!
ואגב 'בית של תורה', קשה לי להאמין שבעולם הרוחני אפשר לבנות בית של תורה על יסודות שרוויים בחלבו ודמו של השווער שנקרע לגזרים בכדי לעמוד בהתחייבויותיו.
אני מכירה.
וגם אני חסידית.
תלוי כנראה באיזה חסידות.
(וגם לא מכירה ששני בני הזוג עובדים, ב"ה כולם אצלנו אברכים)
מעניין מאוד באיזו חסידות מדובר, שכולם אברכים, ומקובל לתת סכומים מופקעים כאלו.
בארה"ב לכל אחד יש רכב והכבישים ממש לא כמו בארץ...
אין מה להשוות, שם גם נוסעים לעבודה יותר ממה שנוסעים פה...
אם יגורו בפריפריה ויקנו דירה ב-500-600, תישאר להם אפשרות הגיונית ומציאותית לרכוש רכב.
אין חיה כזאת הוא תמיד יהיה שם ההורים שם המרכז החרדי
אני מסכים. אבל הוא צריך להיות העשירי ברשימת השיקולים, ולא הראשון והבלעדי.
זה גם פרדוקס שהאבא רוצה רק אברך ולא חתן שעובד לפרנסתו ח"ו.
אומרים לחתן תקנה דירה בעצמך, אבל לא מרשים לו לעבוד (בציבור הליטאי) (ובצדק מבחינה מסוימת כי בדור שלנו הרבה פעמים מי שיוצא לעבוד יורד דרגה ברוחניות, כמובן בלי להכליל)
נכון. אבל למה אדם אחד צריך לעזוב את הלימוד כדי לאפשר לשני ללמוד? למה השווער אמור לעזוב את התורה שהיא משוש חייו, כדי לאפשר לחתנו לשבת ללמוד? וכמובן שכל זה בהנחה שהמשוואה באמת נכונה, ורכישת דירה לזוג היא ערובה לכך שהחתן ישב וילמד.
--------------
אגב, דיברתי עם מישהו על הדיון המרתק כאן, והוא ניסה לטעון לי שחז"ל כבר אמרו "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו, וישיא בתו לתלמיד חכם". טענה חזקה. משום מה, מאמר החז"ל המופיע באותו עמוד, "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו, וישא בת תלמיד חכם" - נשכח.