אפשר להתקומם. רק שאם נחליף צד ונלך על מוהר נגלה שהחלפנו פרה בחמור.לא צריך ללכת עד מוהר כדי להתקומם על המצב האבסורדי בו אנו מצויים
אפשר להתקומם. רק שאם נחליף צד ונלך על מוהר נגלה שהחלפנו פרה בחמור.לא צריך ללכת עד מוהר כדי להתקומם על המצב האבסורדי בו אנו מצויים
מה זה מוהר?אפשר להתקומם. רק שאם נחליף צד ונלך על מוהר נגלה שהחלפנו פרה בחמור.
שהחתן משלם לאבי הכלה תמורת הנישואים.מה זה מוהר?
חבל מאד שזו התחושה לגבי נישואין, זה ממש לא אמור להיות ככה!בזווג שני יש לנשים כבר שכל להבין שבאופן טבעי אישה נותנת למערכת המצויה, הרבה מעבר למה שהיא מקבלת (או אמורה לקבל).
ואז כבר היא עושה חשבונות.....
בשוק החופשי של הבחורים היצע הבחורות עולה על היצע הבחורים, (יש יותר בחורות טובות בהגדרה מאשר בחורים טובים בהגדרה, וגם הגיל הצעיר יותר שלהן יחד עם עליה קבועה בשיעור הפריון גורמת לעודף) ולכן הן משלמות יותר. היצע וביקוש קלאסי. אי אפשר להפוך משוואות בכח.אפשר להתקומם. רק שאם נחליף צד ונלך על מוהר נגלה שהחלפנו פרה בחמור.
כל מילהחבל מאד שזו התחושה לגבי נישואין, זה ממש לא אמור להיות ככה!
אם את מרגישה תורמת יותר מנתרמת כדאי מאד להתייעץ ולשנות דברים בחיים.
כשעובדים נכון התרומה של הנישואין לשני הצדדים היא עצומה ואדירה, שמחה, שקט נפשי, רוגע, ביטחון - לשני הצדדים בשווה.
והתחושה ש"תורמים" ו"משקיעים" לא קיימת בכלל.
לא כדאי להתקרבן. הקב"ה לא ציווה על האדם להתחתן כדי להיות קורבן ולייצר בדיחות שחורות על נישואין.
גם הורות למשל נותנת לאמא לא פחות, מאשר מה שהילד נתרם. להיות הורה זה חלק חשוב בהתפתחות הרגשית של האדם. זו מתנה גדולה. גם תורם לתחושת הערך והמשמעות לחיים (שזה אחד מהצרכים הנפשיים החשובים ביותר שלנו), וגם הזדמנות לתקן ולהתפייס עם משקעי הילדות.
אמא חכמה לא סופרת כל היום ברשימות כמה נתנה היום לילדים וכמה קיבלה בחזרה.
כשנשואים 'טוב', תחושת השיתוף והביטחון הרגשי (וגם המעשי מבחינות מסוימות) כל כך משמעותיים שכל השאר פשוט מתגמד. החיים הם פשוט רצף של שלווה ואושר.
והטוב הזה מגיע לכל אחד. כדאי להתייעץ וללמוד, לא להזניח ולא להעביר את החיים בתחושת התקרבנות.
לא יודעת אם זו בעיה או לא, בכל מקרה זה הובא כנתון.חבל מאד שזו התחושה לגבי נישואין, זה ממש לא אמור להיות ככה!
אם את מרגישה תורמת יותר מנתרמת כדאי מאד להתייעץ ולשנות דברים בחיים.
כשעובדים נכון התרומה של הנישואין לשני הצדדים היא עצומה ואדירה, שמחה, שקט נפשי, רוגע, ביטחון - לשני הצדדים בשווה.
והתחושה ש"תורמים" ו"משקיעים" לא קיימת בכלל.
לא כדאי להתקרבן. הקב"ה לא ציווה על האדם להתחתן כדי להיות קורבן ולייצר בדיחות שחורות על נישואין.
גם הורות למשל נותנת לאמא לא פחות, מאשר מה שהילד נתרם. להיות הורה זה חלק חשוב בהתפתחות הרגשית של האדם. זו מתנה גדולה. גם תורם לתחושת הערך והמשמעות לחיים (שזה אחד מהצרכים הנפשיים החשובים ביותר שלנו), וגם הזדמנות לתקן ולהתפייס עם משקעי הילדות.
אמא חכמה לא סופרת כל היום ברשימות כמה נתנה היום לילדים וכמה קיבלה בחזרה.
כשנשואים 'טוב', תחושת השיתוף והביטחון הרגשי (וגם המעשי מבחינות מסוימות) כל כך משמעותיים שכל השאר פשוט מתגמד. החיים הם פשוט רצף של שלווה ואושר.
והטוב הזה מגיע לכל אחד. כדאי להתייעץ וללמוד, לא להזניח ולא להעביר את החיים בתחושת התקרבנות.
ההסתכלות על נישואין כאל "נתון", "גזירת גורל", "רצון הבורא" זה גופא גורם לכך שחיי הנישואין יהיו ויתור מתמשך.לא יודעת אם זו בעיה או לא, בכל מקרה זה הובא כנתון.
לשקול בכובד ראש ועם כל הידע זה לא להתקרבן....
אז לכן כדאי לה להתחתן, לטפל בעוד 5 ילדים שלו, ואז עם 10 ילדים יהיה להם קל מאד לעלות לאוטובוס?זה מאוד משנה גם הגיל של האלמנה
לאשה צעירה- לעלות לאוטובוס עם חמשה ילדים לבד זה קטסטרופה
מסכימה שמההבט הטכני אין בד"כ כל הקלה בנישואין שניים.זה מאוד משנה גם הגיל של האלמנה
לאשה צעירה- לעלות לאוטובוס עם חמשה ילדים לבד זה קטסטרופה
ידוע לי על סיפור שהאדמו"ר מיוזניץ ביקש לילה אחד ממשמשיו שיעירו אותו באמצע הלילה ואז התקשר לאחד מחסידיו אלמן שחיתן את ילדו האחרון והתענין אצלו איך היה החתונה על כל פרט ופרט והסביר שהוא חזר עכשיו לבית ריק ואין לו עם מי לחוות את החתונהאבל בכ"ז, סוף יום, לסכם אותו יחד על כוס קפה, או ללכת לישון לבד, לבד. לחוות הכל לבד.
וואו, איזו רגישות!ידוע לי על סיפור שהאדמו"ר מיוזניץ ביקש לילה אחד ממשמשיו שיעירו אותו באמצע הלילה ואז התקשר לאחד מחסידיו אלמן שחיתן את ילדו האחרון והתענין אצלו איך היה החתונה על כל פרט ופרט והסביר שהוא חזר עכשיו לבית ריק ואין לו עם מי לחוות את החתונה
מהכיוון השני שמעתי על אדם גדול שהתאלמן שאמר למישהו שאחד הזמנים שקשה לו זה סביב שמחות במשפחהידוע לי על סיפור שהאדמו"ר מיוזניץ ביקש לילה אחד ממשמשיו שיעירו אותו באמצע הלילה ואז התקשר לאחד מחסידיו אלמן שחיתן את ילדו האחרון והתענין אצלו איך היה החתונה על כל פרט ופרט והסביר שהוא חזר עכשיו לבית ריק ואין לו עם מי לחוות את החתונה
גם בנישואין שניים יכול להיות יופי והדר וכו', אפילו אם שבועים אחרי החתונה חיים עם משפחה שלימה- מהיכרות עם יותר מזוג אחד כזה, עם זוגיות מדהימה!היופי וההדר וכל התיאור הרומנטי, המתוק והמלבלב על רצף של שלווה ואושר- נכונים לנישואין ראשונים בהם הקשר נבנה באיטיות
למה חייבים אומץ? מילא גרושים ידברו על אומץ אבל אלמנה/ן יכול להיות שהיה להם קודם חיים יפים ורוצים שיהיה שוב.ספרה לי מכרה אלמנה שחברה שלה אלמנה התחתנה, והוסיפה, יש לה את האומץ להתחתן שוב!
אני חושבת שבאמת גבר פחות מפחד מלהינשא שנית מאשר אישה.
צריך אומץ בשביל להתחתן במיוחד בזיווג שני
באופן כללי נישואין זה סוג של הימור לא?
בגלל שהיו לה קודם חיים יפים זה מפחיד!למה חייבים אומץ? מילא גרושים ידברו על אומץ אבל אלמנה/ן יכול להיות שהיה להם קודם חיים יפים ורוצים שיהיה שוב.
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
26.09
כ"ג אלול
פתיחת
קורס מאסטר בשיווק דיגיטלי
מלגות גבוהות!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קיט ה'
לג הוֹרֵנִי יי דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב:לד הֲבִינֵנִי וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל לֵב:לה הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ כִּי בוֹ חָפָצְתִּי:לו הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ וְאַל אֶל בָּצַע:לז הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי:לח הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ:לט הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים:מ הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי: