למרות שזה נכתב פה כמה וכמה פעמים, אני גם יחזור על זה:
נניח את הנידון ההלכתי בצד,
פרקטי: המקרים שגילוי כזה (אחרי החתונה) עובר חלק הם נדירים עד לא קיימים, גם אם מהצד נראה לכם כהורים או אחים שגילוי כזה (אחרי החתונה) עבר חלק כנראה שהצליחו להסתיר ממכם את האמת ובגדול, יכול להיות שעצם "אירוע הגילוי" עבר חלק ואפילו הבן זוג הצהיר "שזה לא מפריע לו בכלל" אבל זה רק ברגע הראשון, אבל אח"כ רוב מוחלט של האנשים חווים הרגשה שעבדו עליהם והם נדפקו, וזה מחריף ומעצים כל קושי שגרתי שכל זוג נתקל בהם, וגם אם מישהו כותב כאן שאצלו זה לא הפריע - אין מצוה להאמין בעיניים עצומות - כך הוא מציג שנים רבות בעייני משפחתו אז לכם הוא יגיד את האמת?
מי שמכיר את הצד של מדריכי החתנים ויועצי הנישואין יודע שאסור להסתיר שום דבר שההסתרה הייתה מכוונת, כי אדרבה עצם העובדה שהיו צריכים להסתיר את זה ממנו (גם בהוראה של רב) זה "מוכיח" שמדובר בפגם - שאם לא כן למה צריך להסתיר (כך הראש עובד).
תיזהרו זה לשחק באש
זה סודק באמון, גורם פגיעה, מטילים על זוג צעיר התמודדות קשה כדי לתקן, ולא תמיד הכל מתאחה.
שנית כבר הזכירו כאן את העוול שעושים אלו שמספרים אחרי פגישה מתקדמת מאוד (גם בהוראת רב שלפעמים עושה רק את החשבון ההלכתי של "מקח טעות"), כי אם זה בסוף יורד שהרב יקח את האחריות על העוול, אבל אם הם מחליטים להמשיך - אל תהיו בטוחים שמנעתם משהו מכל מה שנזכר לעיל, לפעמים זו הסכמה שבכפיה יחד עם לחצים של הורים - אחרי שהתיזמורת של החתונה תפסיק לנגן המשקעים יצופו.