50 ימים לתוך הפלישה של צבא רוסיה לתוככי אוקראינה, והקרב רחוק מהכרעה. מול הערכות שפוטין יכבוש את קייב תוך 3 ימים, הצבא האוקראיני השיב מלחמה, גרם לאבדות רבות לצבא האדום, והצליח לעכב אותו פעם אחר פעם מלהתקדם ביעדיו. מוקדם עדיין לסכם, אבל בסיכום ביניים, בתוך 7 שבועות, ניתן לקבוע שפוטין נכשל במשימות להשתלט על אוקראינה ונראה שכעת הוא מנסה לסיים את הסיטואציה בלי לצאת מושפל ועם איזה-שהם הישגים בכל זאת.
בינתיים, כשהמבט הבינלאומי על הנעשה באוקראינה נחלש וכל אחד חוזר אט-אט לענייניו (בצרפת בחירות, בארה"ב יריות, בישראל אולי שוב בחירות), פוטין מוציא את תסכלו על אזרחי אוקראינה החפים מפשע בשלל פשעי מלחמה מזוויעים. זה מסביר את התמונות המחרידות מהטבח בבוצ'ה, את הדיווחים על שימוש בנשק כימי במריופול, את פצצות המצרר ועוד ועוד.
קייב שוחררה
שום דבר כמובן לא סופי, אבל נכון לעכשיו הכוחות הרוסיים נסוגו מקייב. למעשה, אפילו הרוסים הודו בכך. סגן שר ההגנה הרוסי טען לפני כמה ימים שהוחלט על הפחתה "דרסטית" של הפעילות הצבאית ליד קייב וצ'רניהיב. לתנועת הכוחות כנסיגה לא הוגדרה כנסיגה אלא כניסיון רוסי לחדש את מלאי האספקה ו"לארגן מחדש" את הכוחות – ושלא היתה כוונה להחזיר את החיילים לרוסיה. לפי הפנטגון, חלק מהכוחות הרוסיים שהיו באזור קייב התקדמו צפונה – וחלקם אף חצו את הגבול לבלארוס. משרד ההגנה של אוקראינה טען בתחילת החודש הלועזי הנוכחי כי הושגה שליטה על מחוז קייב כולו והצבא הרוסי לא כבש או כיתר את הבירה קייב.
בתחילת סבב הלחימה, קייב הייתה היעד המרכזי. כוחות רוסיים החלו לנוע מצפון ומצפון-מזרח לגבול האוקראיני לעבר קייב במטרה לכבוש אותה. ההנהגה האוקראינית, כולל ראש הממשלה והנשיא, נותרו בבירה וסירבו להתפנות ממנה. במסגרת המתקפה נערכו סדרת קרבות מסביב לעיר ולמחוז קייב, בהם הקרב על נמל התעופה אנטונוב, קרב צ'רנוביל, קרב איוונקיב, קרב קייב על העיר עצמה וקרב ואסילקיב.
בתחילה כבשו כוחות רוסים אזורים מצפון וממערב לקייב, מה שהוביל לספקולציות בינלאומיות לגבי נפילתה הקרובה של העיר. עם זאת, התנגדות אוקראינית עזה אילצה את המומנטום של הרוסים לעצור. לוגיסטיקה והחלטות טקטיות רוסיות לקויות סייעו למגינים לסכל מאמצי כיתור, ולאחר חודש של לחימה ממושכת, החלו הכוחות האוקראינים לבצע מתקפות נגד מוצלחות.
פשעי המלחמה
במהלך המלחמה נחשפו בשלל אמצעים מעשים הנחשדים לפשעי מלחמה, שביצע הצבא הרוסי באזורים שהיו בשליטתו באוקראינה מאז פתיחת המבצע. לפי העדויות, המעשים כוללים הרג רנדומלי של חפים מפשע שניסו לברוח מהקרבות, כולל נשים וילדים, הוצאות להורג ברחוב של גברים בחשד שהם מרגלים או חיילים, מעצר ועינויים של חשודים בריגול שהסתיימו ברצח. כמו כן, הם כוללים גם מקרים של ביזה בקנה־מידה נרחב, כולל פריצה שיטתית לדירות ולחנויות.
האירועים, שארגוני זכויות אדם וממשלות במערב מגדירים כ"פשעי מלחמה", התנהלו לפי העדויות כבר מימיה הראשונים של המלחמה באוקראינה. עם נסיגת חיילי הצבא הרוסי במהירות מאזורים בצפון ובצפון־מזרח המדינה, כדי להתארגן מחדש על אדמת רוסיה ובלארוס, נחשפו מעשים רבים הנחשדים לפשעי מלחמה.
בנוסף, עדויות של אזרחים אוקראינים מעלות כי רוסיה מפעילה "מחנות סינון" אליהם נלקחים אזרחים אוקראינים בערים שנכבשו על ידי צבא רוסיה. לאחר הסינון הראשוני, מועברים חלק גדול מהאזרחים האוקראינים לאוטובוסים המעבירים אותם לשטחי רוסיה ללא שניתנה להם אפשרות להתנגד.
רחוב במריופול במהלך המצור על העיר. צילום: המשטרה הלאומית של אוקראינה
ב-BBC דווח כי כוחות הצבא הרוסי השתמשו בתושבי כפר בצפון אוקראינה כמגינים אנושיים במהלך מתקפות נגד של הכוחות האוקראינים. עוד נטען על ידי אוקראינה שצבא רוסיה הפציץ תחנת רכבת בשעה שהייתה עמוסה באלפי אזרחים. מושל מחוז דונייצק שבחבל דונבאס מסר כי לפחות 50 בני אדם, בהם חמישה ילדים, נהרגו במתקפה על תחנת רכבת, שהייתה עמוסה באזרחים שביקשו להימלט משם למערב אוקראינה. בנוסף דיווחה אוקראינה על 132 גופות שנמצאו בעיירה מקריב סמוך לבירה קייב, וטענה שהתבצע שם טבח נוסף מלבד טבח בו'צה.
טבח בוצ'ה היה סדרה נוסת של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שעל פי החשד בוצעו על ידי הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית בעיר בוצ'ה שבאוקראינה במהלך קרב בוצ'ה. שלטונות אוקראינה אמרו כי יותר מ-300 תושבי העיירה נהרגו. זלנסקי אף אמר שרוסיה עושה רצח עם במדינתו. ברוסיה הכחישו את הטענות וטענו כי "כל התמונות והתצלומים הללו מבוימים כחלק ממערך התעמולה של אוקראינה".
יום לאחר תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה, הצהיר תובע בית הדין הפלילי הבין-לאומי, כרים קאן, כי בית הדין הבין-לאומי יכול "להפעיל את סמכות השיפוט שלו ולחקור כל מעשה של רצח עם, פשע נגד האנושות או פשע מלחמה שבוצעו בתוך אוקראינה". חאן הצהיר כי בכוונתו לפתוח בחקירה מלאה וכי הוא ביקש מהצוות שלו "לפעול לשימור ראיות".
משבר הפליטים
לפי הערכת נציבות האו"ם לפליטים, ביום הלחימה הראשון אלפי אוקראינים חצו את הגבול לארצות השכנות – בעיקר למולדובה ולרומניה, וכ-100,000 תושבים אוקראינים ברחו מבתיהם בגלל הלחימה. לפני כשבוע האו"ם הודיע שלמעלה מ-4.4 מיליון בני אדם עזבו את המדינה. ארגון ההגירה הבינלאומי של האו"ם העריך כי כ-6.5 מיליון אוקראינים נעקרו מבתיהם.
הפליטים שעוזבים. צילום: משמר הגבול האוקראיני
ארצות הברית ומדינות באירופה התגייסו למען הפליטים. אוקראינים, בהיותם תושבי אירופה, לא נדרשו לוויזה על מנת להיכנס לתחומי האיחוד האירופי, כך שמדינות לא יוכלו לגרשם ליעדים אחרים. החוק איפשר להם להישאר בתחומי האיחוד למשך 90 יום. מדינות אחרות, כמו ישראל, קלטו פליטים. לפי משמר הגבולות האוקראיני, יותר מ-870 אלף אזרחים שנמלטו מהמדינה מאז שפרצה המלחמה חזרו לאוקראינה.
כמעט 2.6 מיליון פליטים אוקראינים נכנסו לפולין. פולין צמצמה מאוד את מגבלות הכניסה לגבול ואמרה כי מסמכי זהות שונים יתקבלו. נקודות כינוס לפליטים נפתחו בכל מחוז בפולין. הרשויות המקומיות מספקות לינה בחינם, מזון ואספקה נחוצה אחרת. מלבד זאת, מספר עצום של אזרחים וארגונים הציעו מרצון סיוע, מגורים בחינם ועזרה אחרת. אתרים עם מידע לפליטים הוצגו גם באוקראינית. הממשלה הכינה שינויים משפטיים שיפשטו את העסקתם של אוקראינים בפולין, מכיוון שנדרשה אשרת עבודה שכן אוקראינה לא חלק מהאיחוד האירופי.
המגעים להפסקת אש
כבר ביום השני ללחימה קרא נשיא אוקראינה לנשיא רוסיה למשא ומתן. במוסקבה טענו כי הם מסכימים לשיחות "בדרג גבוה" מול אוקראינה, כשפירוקה מנשקה הוא תנאי מרכזי בשיחות. בהמשך סוכם לקיים משא ומתן בין הצדדים בגבול אוקראינה-בלארוס, אך השיחות הסתיימו ללא פריצת דרך, למעט הסכם זמני להקמת נתיבים לפינוי אזרחים ומתן סיוע הומניטרי. המשא ומתן בין קייב למוסקבה הועבר בהמשך לטורקיה.
ישראל ניסתה להלך בין הטיפות בסכסוך האוקראיני-רוסי. מחד היא בעלת ברית איתנה של ארצות הברית והאיחוד האירופי, אשר תומכים באוקראינה. מאידך, ניסתה לשמר את מנגנון תיאום התנועה האווירית בסוריה מול צבא רוסיה, וכן נזקקת לתמיכה רוסית בהסכם הגרעין מול איראן. לאורך הלחימה, אוקראינה ביקשה את עזרת ישראל בתיווך. זלנסקי אף הציע לבנט לקיים את המשא ומתן בירושלים.
בעקבות זאת, לאורך הלחימה קיים בנט שיחות טלפוניות רבות עם נשיאי אוקראינה ורוסיה. במהלך השיחות טס בנט בחשאי לקרמלין ונפגש עם פוטין. לאחר הפגישה טס לגרמניה ושוחח עם הקאנצלר שולץ. הוא עדכן טלפונית את זלנסקי ומקרון בפרטי השיחה עם פוטין. שגריר ישראל בארה"ב מייק הרצוג אמר לאחרונה כי בנט כרגע לא בקשר עם פוטין וישראל לא מובילה יותר את המגעים בין רוסיה לאוקראינה.