הערות בניקוד

[אברהם]

בכל אופן, התפארת ישראל בשם אביו גורס עִדִּיּוֹת מלשון עִדִּית - החלק המובחר. זאת ע"פ השם הארמי למסכת, בחירתא.
("הלכה בבחירתא כוותיה")

 

[געוואלדיג]

ז"ל הרמב"ם בהקדמת המשנה: ועדיות - הודעת דינים שכבר העידו בהן לפני דייני זמנם וקבלום. נראה בהדיא שהוא מלשון עדות, כמו שמפרש שם את שמות כל המסכתות למה נקראו בשמן.

 

[אברהם]

מי חושב שהוא יודע לנקד את המילה "וקמשונייך"? (לבד, בלי לבדוק בתוכנות ניקוד/תנ"ך וכו')

 

[געוואלדיג]

הזהרו מדובר צדק הוא מכמין לכם מכמונת.
שאלה זו יפה גם בנוגע למילים הבאות:
ואש "נשקה" ביעקב.
הנחש "השיאני" ואוכל.
ואהי "שבר" בחומת ירושלם.

 

[אברהם]

הרסת...

 

[feel-הרמוני]

וְקִמְּשׂוֹנַיִךְ
נִשְּׁקָה
הִשִּׁיאַנִי
שבר - בדקתי, אז זו לא חכמה...

 

[מאן דאמר]

אני חושב נשקה בשין שמאלית.

 

[אברהם]

נכון - מלשון להסיק

 

[feel-הרמוני]

אני חושב נשקה בשין שמאלית.

בדקתי פסוק זה לפני זמן מה לצורך ניקוד ספר, ובמאגר של תכנת הניקוד נכתב ב-שׁ. כך השתרשה אצלי הטעות, וטוב שהערתם. עוד הוכחה שאין להסתמך על מאגר ממוחשב.

 

[געוואלדיג]

היכן זה "עֵמֶק הַשֵּׁדִים"?
איפה כתוב "שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׁיתָ"?
איפה כתוב "חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׁעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם"?
באיזה אזור בארץ מצוי הישוב מִכְמָשׁ?
מה דין נגע שעלה בו פִּשְׁיוֹן?
מי חיבר ספר "שְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל"?

 

[אברהם]

עמק השִׂדים - הוא ים המלח
שמנת עבית כשׁית - לא כתוב בשום מקום, אך דומה לזה כתוב בשירת האזינו
לא שערום אבותיכם - כנ"ל וכנ"ל
הישוב מכמשׁ לא נמצא בארץ, אבל מכמשׂ נמצא בנחלת בנימין, בדרך המכונה היום "דרך אלון" או "דרך ארץ המרדפים"
בנגע לא עולה פשׁיון אלא פשׂיון והכהן מטמא אותו
ספר בשם שׂפוני טמוני חול חיבר האדמו"ר מראדזין

 

[מאן דאמר]

טעות.

 

[אברהם]

שים לב לנקודות של השין בהודעה של געוואלדיק לבין מה שכתוב בתורה

 

[א-ירושלמית]

בבקשה: איך אתם קוראים את הפסוק "פתח דבריך יאיר מבין פתיים"? (הפסוק של&#1501

 

[גליל555]

תהלים קיט
פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים
(באדיבות פרוייקט השו"ת בר אילן)

 

[א-ירושלמית]

חכמה גדולה...

 

[מאיר14]

משמח ומרענן שיש עוד כאלו שמבינים טוב טוב בדקדוק, כמעט שאבדה החכמה הזאת...

ראיתי פעם באיזה ספר ישן (אינני זוכר שמו כע&#1514, שכל תיבה שיש בה תנועה גדולה (לדוגמא, וא"ו מלא - כגון שור&#1511 וכך על פי רוב אותה תיבה נקראת, אזי גם אם תבוא תיבה זו בחסרון הוא"ו (דהיינו תנועה קטנ&#1492 עדיין נשאר דינה כתנועה גדולה ולא יבוא אחריה דגש.

נזכרתי בזה במה שהעלו כאן בראש האשכול גבי תיבת "לשנא", וכיון שבמקרא כמדומני שכתוב בדרך כלל עם יו"ד כגון "לישן", גם כאן או שצריך להוסיף יו"ד, או שאין השי"ן דגושה. על כל פנים, את הפסוק "ויהי כל הארץ שפה אחת" תרגם אונקלוס (בספרים המדוייקי&#1501 "לישן חד", מלא יו"ד ובלי דגש בשי"ן.

 

[געוואלדיג]

בש"ס שטיינזלץ (המדויק בדרך כל&#1500 מנוקד "לִישָׁנָא" ולא "לִישְׁנָא" (המקוב&#1500.

 

[אברהם]

במילון ארמי-עברי של עזרא ציון מלמד מנוקד לִישָּׁנָא (עם דגש בשי&#1503

 

[געוואלדיג]

דובר צדק צדקת ואני חוזר בי.
החיר"ק של לשנא הוא תנועה קטנה ובא אחריה דגש. עיין דניאל ג, ד ועוד מקומות שם.
והיו"ד שבתלמוד ובתרגום - נוסף תמורת ניקוד החיר"ק כרגיל.