הנושאים החמים
הנושאים החמים
הסנגור ישב במקומו בכתפיים מכווצות, מנסה להסוות את הלחץ ללא הצלחה.
הקטגורים עבדו במרץ, הביאו עוד ועוד עבירות.
הם ערמו לתוך כף המאזניים עבירות מחשוון. עוונות משבט. חטאים מתמוז. העמיסו בחדווה לנגד עיניו החרדות של הסנגור.
"מה יהיה?" כסס הסנגור ציפורניים. "גירדתי כל מצווה אפשרית. אספתי את כל התרומות, המחשבות הטובות, התפילות, לימוד התורה. אני לא בטוח שזה יספיק. איזה ערימות הם מביאים".
הקטגורים המשיכו להעמיס.
"המצב לא טוב" לחש לעברו מישהו. "הכף הולכת ומתאזנת. מתקרבים לאזור המסוכן".
"אני יודע. אני יודע" השיב בעצבים, ממשיך לעקוב בדאגה אחרי כף המאזניים.
הקטגורים שפכו את השקית האחרונה. כפות המאזניים התנועעו מעט, ולבסוף התייצבו עם נטייה קלה... שמאלה.
הסנגור פכר את ידיו ונשף בתסכול.
"לצערנו, נראה שזה הולך לכיוון של שנה... לא משהו". אמר מישהו ביבושת.
"רגע אחד!" קפץ לפתע הסנגור, "חכו פה!" הוא יצא מהאולם וחזר אחרי כמה רגעים עם שקיק צופן סוד. "יש לי משהו שלא לקחתם בחשבון"
"מה כבר יכול להיות?" שאל הקטגור בבוז.
"הנה. ברכת שנה טובה מאירה ממנורה מבטחים. הגיע בדואר" התחיל הסנגור להוסיף לכף המאזניים. "מייל שנה טובה מאנרג'י קידוחי נפט. מייל 'שנה של חלומות' מהתפוצה של חנות המזרנים. 'שנה חזקה ועירנית' מודעה בעיתון מקפה לנדוור".
הסנגור הוסיף עוד ועוד ברכות שנה טובה מכל רשימות התפוצה ומכל החברות. כל אחת עם ההברקה השחוקה שלה. כל אחת עם ראשי התיבות הלא מקוריים שלה. כולל כמובן 13 מיילים של 'כך תכתבו שנה טובה ללקוחות'.
הוא סיים להוסיף את כל הברכות לכף המאזניים, מזיע ומרוצה. והכף נטתה חזרה לכיוון הנכון.
חיוך קטן של ניצחון עלה על שפתיו. "אז מה? שנה טובה שיהיה, אה?"
צחוק אדיר שטף את האולם.
"ניסיון חמוד. אבל לא. תוציא, תוציא חזרה את כל השנות טובות שלך. למה בדיוק נראה לך שזה עוזר?"
"זה.. זה לא עוזר לזכות בדין?"
"ברור שלא, אלא מה חשבת"
"אז למה הם שולחים את זה?"
"אנא עארף. תשאל אותם. עכשיו שחרר את המאזניים. יש לנו עוד הרבה עבודה היום".
הקטגורים עבדו במרץ, הביאו עוד ועוד עבירות.
הם ערמו לתוך כף המאזניים עבירות מחשוון. עוונות משבט. חטאים מתמוז. העמיסו בחדווה לנגד עיניו החרדות של הסנגור.
"מה יהיה?" כסס הסנגור ציפורניים. "גירדתי כל מצווה אפשרית. אספתי את כל התרומות, המחשבות הטובות, התפילות, לימוד התורה. אני לא בטוח שזה יספיק. איזה ערימות הם מביאים".
הקטגורים המשיכו להעמיס.
"המצב לא טוב" לחש לעברו מישהו. "הכף הולכת ומתאזנת. מתקרבים לאזור המסוכן".
"אני יודע. אני יודע" השיב בעצבים, ממשיך לעקוב בדאגה אחרי כף המאזניים.
הקטגורים שפכו את השקית האחרונה. כפות המאזניים התנועעו מעט, ולבסוף התייצבו עם נטייה קלה... שמאלה.
הסנגור פכר את ידיו ונשף בתסכול.
"לצערנו, נראה שזה הולך לכיוון של שנה... לא משהו". אמר מישהו ביבושת.
"רגע אחד!" קפץ לפתע הסנגור, "חכו פה!" הוא יצא מהאולם וחזר אחרי כמה רגעים עם שקיק צופן סוד. "יש לי משהו שלא לקחתם בחשבון"
"מה כבר יכול להיות?" שאל הקטגור בבוז.
"הנה. ברכת שנה טובה מאירה ממנורה מבטחים. הגיע בדואר" התחיל הסנגור להוסיף לכף המאזניים. "מייל שנה טובה מאנרג'י קידוחי נפט. מייל 'שנה של חלומות' מהתפוצה של חנות המזרנים. 'שנה חזקה ועירנית' מודעה בעיתון מקפה לנדוור".
הסנגור הוסיף עוד ועוד ברכות שנה טובה מכל רשימות התפוצה ומכל החברות. כל אחת עם ההברקה השחוקה שלה. כל אחת עם ראשי התיבות הלא מקוריים שלה. כולל כמובן 13 מיילים של 'כך תכתבו שנה טובה ללקוחות'.
הוא סיים להוסיף את כל הברכות לכף המאזניים, מזיע ומרוצה. והכף נטתה חזרה לכיוון הנכון.
חיוך קטן של ניצחון עלה על שפתיו. "אז מה? שנה טובה שיהיה, אה?"
צחוק אדיר שטף את האולם.
"ניסיון חמוד. אבל לא. תוציא, תוציא חזרה את כל השנות טובות שלך. למה בדיוק נראה לך שזה עוזר?"
"זה.. זה לא עוזר לזכות בדין?"
"ברור שלא, אלא מה חשבת"
"אז למה הם שולחים את זה?"
"אנא עארף. תשאל אותם. עכשיו שחרר את המאזניים. יש לנו עוד הרבה עבודה היום".
נערך לאחרונה ב:
