בימים אלו, רבים מזכירים את מגיפת הכולרה שהשתוללה בשנת ה'תקצ"א-ב, ואת פסקיו והוראותיו של הגאון רבי עקיבא איגר כדי למנוע את התפשטות המגפה.
מצאתי בכתביי סיפור נוסף על רבי עקיבא איגר. הוא נכתב במסגרת מדור היסטורי באחד המגזינים התורניים ז"ל, ואת הקשריו האקטואליים ימצא הקורא האינטליגנט על אחריותו.
סערת סלאוויטא
בית דפוס מפורסם ביותר היה בית הדפוס של האחים שפירא בעיירה סלאוויטא, בית דפוס זה עמד במרכזה של מחלוקת תורנית גדולה, סביבה סער באותה העת העולם התורני באירופה כולה.
דפוס סלאוויטא נוסד על ידי רבי משה שפירא, בנו של רבי פנחס מקוריץ, שראה את מפעל חייו בהפצת תורת החסידות, ולשם כך ייסד בית דפוס יהודי בסלאוויטא, עיירה קטנה באוקראינה. בית הדפוס נוהל על ידי בניו ר' שמואל אבא ור' פנחס. רוב הספרים שהודפסו בדפוס זה היו ספרי חסידות, אולם גולת הכותרת של בית הדפוס הייתה המהדורה המפוארת של התלמוד הבבלי.
בשנת ה'תקס"ז הדפיסו לראשונה המדפיסים מסלאוויטא את מהדורת הש"ס המפוארת. היות ועלויות העריכה והדפוס היו עצומות, קבלו בעלי הדפוס הסכמות מגאוני הדור שאין רשות לשום אדם להדפיס מחדש את הש"ס עד שיחלפו עשרים וחמש שנים מיום סיום ההדפסה של ש"ס סלאוויטא.
מכיוון שמדובר היה בש"ס מפואר ומבוקש מאד, המהדורות הראשונות אזלו מהר. כאשר החלו האחים שפירא בהדפסה של המהדורה הרביעית, בשנת ה'תקצ"ד, החלו במקביל גם דפוס האלמנה והאחים ראם לעבוד על הדפסת הש"ס בוילנא, המכונה 'ש"ס וילנא'.
בעקבות כך פרצה מחלוקת בין בעלי שני בתי הדפוס. האחים ראם טענו, כי כבר עברו עשרים ושבע שנים מסיום הדפסת המהדורה הראשונה של הש"ס בסלאוויטא, וזכות הבלעדיות שניתנה למדפיסי סלאוויטא כבר נגמרה. ומשכך, מותר להם להדפיס מהדורה חדשה של הש"ס. לעומתם טענו האחים שפירא כי מסוף המהדורה האחרונה שהודפסה עברו רק עשרים ואחת שנה, ואם כן הדפסת הש"ס בוילנא פוגעת בזכויותיהם. אמנם הודו מדפיסי וילנא כי חלפו כ"א שנים בלבד מהדפסת המהדורה השלישית של ש"ס סלאוויטא אולם הזכות לכ"ה שנים נמנתה לטענתם מהדפסת המהדורה הראשונה.
המחלוקת סביב ש"ס סלאוויטא הייתה למחלוקת חוצה גבולות. גדולי ישראל באירופה כולה נדרשו לפסוק בעניין, כאשר על הפרק עמדה שאלה מהותית של זכויות יוצרים. המחלוקת בין המדפיסים לא הייתה קשורה במישרין למחלוקת שבין החסידים למתנגדים, אך היא סייעה לשלהב וללבות שוב את אותה המחלוקת הישנה, שכן רוב רבני פולין וגליציה צידדו בטענת האחים שפירא ואסרו להדפיס את ש"ס וילנא. לעומת זאת, רבני ליטא צידדו בעמדת האחים ראם.
המחלוקת הלכה והעצימה, רבנים רבים תמכו במדפיסים מסלאוויטא ואסרו לקנות את ש"ס וילנא, מאידך גיסא גדולי ישראל אחרים נתנו את ברכתם לש"ס וילנא. הוויכוח בין מדפיסי סלאוויטא לבין האלמנה והאחים ראם פילג את יהדות פולין וגליציה כולה לשני מחנות, הרוחות סערו והתלהטו והנושא היה לשיחת היום בכל מקום.
הגאון רבי עקיבא איגר כבר היה אז זקן ושבע ימים, ושמעו יצא למרחוק. הוא נדרש לעניין ופסק לטובת האלמנה והאחים ראם ודפוס וילנא. גם חתנו ה'חתם סופר' פסק בעקבותיו לטובת ש"ס וילנא. הדבר היווה מכה לא קלה לאנשי סלאוויטא.
ואז הוציאו תומכי סלאוויטא דיבה רעה על גאון ישראל רבי עקיבא איגר, כביכול בנו - רבי שלמה איגר - סיבבו בכחש והיטה את לבבו לטובת ש"ס וילנא מטעמים אינטרסנטיים. הם הפיצו שמועות מרושעות כי רבי עקיבא איגר אינו מודע למתרחש בעולם מרוב שקיעות בעמל התורה ובנו מספר לו בדותות ומוליכו שולל.
(במאמר המוסגר, מעניין לציין שרעק"א היה אז כבן שבעים שנה. בימינו - עם התקדמות הרפואה - אנשים בני שבעים הם פעילים ובריאים למדי, אך בזמנם היה נחשב אדם בן שבעים לקשיש מופלג, כבן תשעים ויותר בימינו.)
מששמע רבי עקיבא איגר את הדברים, חרה אפו עד מאד על הפגיעה בכבוד התורה. הוא ראה סכנה וסטייה חמורה בדברים אלו. הוא קם והכריז: "ריבונו של עולם. תורתך אני לומד והוראתך אני מורה, אם אני עובר ובטל, תורתך מה תהא עליה. כבודי אני מוחל, כבוד תורתך אתה לא תמחול, וכבוד בני אינני מוחל בשום אופן".
באיגרת שכתב והתפרסמה למאוד, מחה על הפגיעה בכבוד התורה, ובכבודו של בנו רבי שלמה.
לאחר תקופה, נסגר דפוס סלאוויטא בעקבות עלילה שהעלילו על ר' פנחס ור' שמואל אבא שפירא בעלי הדפוס, והם נשלחו לגלות בסיביר. היו מגדולי ישראל שתלו את סיבת העלילה בפגיעה בכבוד גדולי התורה שנגרמה בעטיו של דפוס סלאוויטא.
היזהרו בגחלתן - - -
נערך לאחרונה ב: