דרוש מידע הלבוש החסידי - אשמח לעזרה

מצב
הנושא נעול.

ג'יחניק

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
ההגדרה הכי קרובה שהגעתי היה קאפטן ,גארטל,מעיל, רעקל והיה גם הגדרה קרובה פשתים והיה גם ציצית אני מאמין שזה מכנה משותף להכל
 

טראמפ 2024

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
ההגדרה הכי קרובה שהגעתי היה קאפטן ,גארטל,מעיל, רעקל והיה גם הגדרה קרובה פשתים והיה גם ציצית אני מאמין שזה מכנה משותף להכל
אולי תסביר ברור מה אתה מחפש ולמה? אולי ככה נוכל לסייע...
 

חסידויסית

משתמש מקצוען
עשיתי ברור נוסף בעניין הטלית אצל הקרלינר'ס בליל שבת, ומה שעלה זה שבדורות עברו בערים צפת וטבריה הורידו את הטלית לאחר התפילה, ובירושלים לא הורידו.
היום כל אחד עושה כראות עיניו.
 

טראמפ 2024

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
ההגדרה הכי קרובה שהגעתי היה קאפטן ,גארטל,מעיל, רעקל והיה גם הגדרה קרובה פשתים והיה גם ציצית אני מאמין שזה מכנה משותף להכל
היי,
עניבה זה 990!
 

שמש!

משתמש מקצוען
איך קוראים לחליפה עם החגורה שנרכסת בשני כפתורים?
מקובל בקהילות ירושלים (קרלין תו"א דושינסקיא ועוד)
לא ראיתי שהזכירו אותה כאן
 

הרי זהב

משתמש סופר מקצוען
איך קוראים לחליפה עם החגורה שנרכסת בשני כפתורים?
מקובל בקהילות ירושלים (קרלין תו"א דושינסקיא ועוד)
לא ראיתי שהזכירו אותה כאן
חאלאט.
בשונה מראק/רעקל (בעברית נקרא כ'רוק)שהוא ללא חגורה.
 

עגורן

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
בגלל שזה מכוסה עם הדזובע, בדרך כלל מקפידים שזה לא יציץ

הם הולכים עם משהו דומה, לאחרונה בתו"א נכדי האדמו"ר והרבנים (מו"צים וכדו') הולכים ביום חול עם קאפטן של ראש חודש, לא כולם.

לא נכון, אלא מיוחס לאבות הקדושים עם כל התפירות והדקדוקים (לא ממש הכל, אבל כן ה26 חלקים, והקיפול בשרוול, וכו').
ולהבדיל אלף אלפי הבדלות גם אצל הישמעאלים זה מיוחס לאברהם וישמעאל (להבדיל בין קודש לחול),
ובעבר (יתכן וגם היום, אך לא מצאתי) מכובדי הישמעאלים לבשו מלבוש זה.
טעות בידך
האדמו"ר מלעלוב תיקן את זה.
הרי היה נתק של מעל אלף חמש מאות שנה, מאז חורבן בית המקדש ועד שהאשכנזים התחילו (בעקבות הסיפור עם ה'חורבה', ללכת עם בגדי הספרדים.
ועוד יותר בזמן הרמב"ן בקושי היה מנין של יהודים בירושלים.
אז באירופה וכן בארצות המזרח לא ידעו מהמסורת הזה, ורק יוצאי אירופה בירושלים, ידעו מזה?
 

עגורן

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
ועדיין, מאד מאד הרבה ירושליימערס הולכים תכלת, כולל אלה שמסתובבים אצל ר' נתן ליברמנש, כאלה שעוד הסתובבו אצל ר' לוי יצחק, וכאלה ששייכים למורשת הנחל.

ועדיין, מאד מאד הרבה ירושליימערס הולכים תכלת, כולל אלה שמסתובבים אצל ר' נתן ליברמנש, כאלה שעוד הסתובבו אצל ר' לוי יצחק, וכאלה ששייכים למורשת הנחל.
בבדיקה שעשיתיי ברחד הבית הכנסיות הגדולים ששיכים למורשת, בכל הבית כנסת, יש אולי 5% שהולכים.
וגם הם רובם בני ברקים לשעבר.
 

עגורן

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
לא שמעתי על זה,
אני כן יודע שבעבר זה היה המלבוש בכל ארץ הקודש (צפת טבריה וכו') אבל בירושלים מאד מאד הקפידו על זה, עד כדי כך שהלבישו את זה גם לאורחים שהגיעו לעיר (ואפשר לראות בתמונות גדולי ישראל שהתארחו בירושלים -ממש מכל העדות- לובשים בירושלים קאפטן, חלקם הלבישו מעל זה מעיל)
בברסלב, ר' אברהם בר"נ הקפיד להלביש את זה גם באומן "מחיבת ארץ ישראל" כי זה מלבוש של ארץ הקודש.
כשגור הגיעו לירושלים הם הראשונים שלא הלבישו את זה, ועלו אליהם כמה משלחות של גדולי ירושלים לבקש כן להלביש, אומרים שאז הם התחייבו להידמות לירושלמים בכך שבירושלים יורידו את הפאות, לא יודע אם זה נכון.
לאחר מכן כשהאדמו"ר מבעלז הגיע לירושלים גם כן הגיעו לבקש ממנו שילביש את זה, והאדמו"ר מתו"א אף שלח לו קאפטן לבו מתנה, אומרים שהם מלבישים את זה באפיית מצות מצווה (אני לא יודע, צריך לשאול מישהו משם).
הקהילות שהתיישבו בירושלים מאז, הפסיקו להלביש את זה.
שניכם צודקים
רק להוסיף, שגם הגרי"ז מבריסק לא רצה להחליף לזה.
וזה היה ה'מכה בפטיש'.
 

yaakov1

משתמש חדש
אפשר לומר ירושלמער'ס זה לא שגיאת כתיב בדיוק כמו שאומרים ברודער'ס אפשר להגיד ירושלמער'ס!
 

עגורן

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
טעות בידך
האדמו"ר מלעלוב תיקן את זה.
הרי היה נתק של מעל אלף חמש מאות שנה, מאז חורבן בית המקדש ועד שהאשכנזים התחילו (בעקבות הסיפור עם ה'חורבה', ללכת עם בגדי הספרדים.
ועוד יותר בזמן הרמב"ן בקושי היה מנין של יהודים בירושלים.
אז באירופה וכן בארצות המזרח לא ידעו מהמסורת הזה, ורק יוצאי אירופה בירושלים, ידעו מזה?

מבנה הקאפטן​

מבנה הקאפטן נקבע על ידי רבי אלעזר מנדל מלעלוב, על גיזרה זו מקפידים עד היום כדי לא לשנות בה מאומה. בגיזרה ישנם כמה מוטיבים יהודיים:

  1. היא מורכבת מ-26 חלקי בד, כגימטריא של שם ה'.
  2. הצווארון בצד ימין ארוך יותר (עד שולי הבגד) מצד שמאל (עד המותן), כמו הרצועות של התפילין של ראש.
  3. קצה השרוול מתקפל כלפי חוץ, וחתוך בצורת משולש מעל התפר שמחבר את השרוול לאורך, כך שנוצר צורת האות שין.
  4. קדמת הבגד ואחוריו הם מחלק אחד ואינם שני חלקים שמתחברים בכתף, דוגמת טלית קטן שהוא חלק אחד.
  5. הדוגמה (ה"פסים"), הם לאורך הבגד, אך בשרוולים הם לרוחבו, כדוגמת רצועות התפילין של ראש לאורך, ושל יד לרוחב.
 

עגורן

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים

אור אורות

מהמשתמשים המובילים!
בדיוק הפוך דער רבי'ס יונגעלייט הולכים עם השחור
כנראה שאתה מתכוון לזה:
לאחרונה בתו"א נכדי האדמו"ר והרבנים (מו"צים וכדו') הולכים ביום חול עם קאפטן של ראש חודש, לא כולם.
חוץ מזה יש לאחרונה משהו שבמקום כחול חזק החליפו לשחור, שזה בעיקר אצל יותר מודרנים.
 

אור אורות

מהמשתמשים המובילים!
(לא יודע כמה "המכלול" אמין, אבל גם זה משם:)
מערכת הלבוש של נכבדי הערבים, כשל רבים מתושבי אימפריה העות'מאנית, כללה את הדגם המקורי של מעיל הקאפטאן - מעיל פסים, בהיר בדרך כלל, וארוך. הקפטאן נקרא בערבית: قُفْطَان (קֻפְטַאן), בטורקית: kaftan, ובפרסית, שהיא כנראה מקור השם: خفتان (ח'פתאן).[4] שמו ביידיש, כשגור בפי אנשי היישוב הישן האשכנזים, היה געלע קאפטן.

ישנם תמונות של נכבדי הערבים הלבושים קאפטן, שנראה ממש כמו הקאפטן הירושלמי (חוץ מהשינויים שהכניס האדמו"ר מללוב, שבעיקרם פתיחת הקאפטן מקדימה בשביל שיהיה הבדל בין יהודים לערבים)
 

אור אורות

מהמשתמשים המובילים!
טעות בידך
האדמו"ר מלעלוב תיקן את זה.
הרי היה נתק של מעל אלף חמש מאות שנה, מאז חורבן בית המקדש ועד שהאשכנזים התחילו (בעקבות הסיפור עם ה'חורבה', ללכת עם בגדי הספרדים.
ועוד יותר בזמן הרמב"ן בקושי היה מנין של יהודים בירושלים.
אז באירופה וכן בארצות המזרח לא ידעו מהמסורת הזה, ורק יוצאי אירופה בירושלים, ידעו מזה?
אז הנה לפני האדמו"ר מלעלוב, בשו"ע הלכות ציצית (ועיין בטור שם אריכות גדולה יותר, ושם מוזכר בנפרד הקאפטן, והבגד שלובשים מעליו - הדזובע)
שלחן ערוך - אורח חיים סימן י סעיף יב
מַלְבּוּשִׁים שֶׁבְּמִצְרַיִם הַנִּקְרָאִים גוחאש וְכֵן מינטיניש ודולאמאניש וקפטאניש ופיריגיש שֶׁבְּתוּגַרְמָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם ד' כְּנָפַיִם פְּטוּרִים: הגה: וה''ה מַלְבּוּשִׁים שֶׁל גְּלִילוֹת בְּנֵי אַשְׁכְּנַז וּסְפָרַד הוֹאִיל וְאֵין כַּנְפֵיהֶם עֲשׂוּיִן שֶׁיִּהְיוּ ב' לִפְנֵיהֶם וּב' לַאֲחֹרֵיהֶם מְכֻוָּנִים זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ פְּטוּרִים (בֵּית יוֹסֵף לְפִי סְבָרַת מַהֲרִי''ק):
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  6  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

למעלה